שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

מהנדסים את הנגיף

הופעת הקורונה חידדה עוד יותר את חיוניות המהנדסים למשק הישראלי, ועל הדרך חיזקה את מעמד המהנדס. כיצד מתמודדות חברות ההנדסה הבכירות בישראל עם נגיף הקורונה? שלשה מהמנהלים הבכירים בישראל בתחום התכנון וניהול הפרויקטים מתארים את עבודת חברות ההנדסה בתקופת הקורונה

מערכת DUN'S 100 09:5612.07.20
הופעת נגיף הקורונה פגעה בענפים רבים במשק הישראלי. פגיעה שעוצמתה תלך ותתברר ככל שהזמן יעבור, וגם בהתאם לאינטנסיביות ההתפרצויות הבאות וצעדי המנע שינקטו נגדן. בעוד עולם התיירות, הגסטרונומיה, האירועים, התרבות וכו' נמצאים על סף קריסה, וענפים נוספים עוברים משבר המאתגר את תפיסות העולם המוכרות ואת שגרת החיים הכללית והעסקית אליה הורגלנו, מהנדסי התכנון ומנהלי הפרויקטים ממשיכים לעבוד מסביב השעון.

 

בימי שגרה, המהנדסים ומנהלי הפרויקטים אחראים על ניהול ופיקוח הנדסי המסייע בהקמת מבנים ותשתיות מגוונים בישראל ובעולם. הם מתכננים ומוודאים שהביצוע יאפשר את הגשמת יעוד המבנה באופן המיטבי ביותר, כאשר מולם ניצבים אתגרים אשר לעיתים אינם שגרתיים, אך גם אותם הפתיעה עוצמת אתגר הקורונה. אולם, כאמור, בניגוד לענפים רבים אחרים, ענף ההנדסה שומר על יציבות יחסית ורצף עבודה. על אף החשש בענף הבניה ממחסור בעובדים, מביטול חוזים, מעיכוב בסיום פרויקטים ובמסירת דירות וכו', התכנון ממשיך ביתר שאת, וגם רבים מהפרויקטים פעילים באופן מלא או כמעט מלא - גם אם ישנם יותר אתגרים מהרגיל. התשתיות הלאומיות והפרויקטים האזרחיים ממשיכים להיבנות ומישהו צריך לוודא שהכל נעשה בצורה הנכונה.

 

כדי להבין כיצד מתמודדים בענף ההנדסה, בדגש על מתכננים ומנהלי פרויקטים, מול מגיפת הקורונה, פנינו לשלשה מנכ"לים העומדים בראש חברות מהגדולות בישראל. רוני סרי – מנכ"ל ברן ישראל, אלה בן נון – בעלים של חברת אלה בן נון ניהול ובניה, ודורון אדרי –מנכ"ל חברת WDI, מסבירים כיצד השפיעה הקורונה על ענף ההנדסה, כיצד לדעתם מושפע המשק הישראלי עד כה, וכיצד הוא ימשיך להיות מושפע אם המגפה תמשך בזמן הקרוב ובמידה והגלים ימשיכו להכות במשק הישראלי.

 

באילו אופנים מושפע ענף ההנדסה מהופעת הקורונה? האם השיבושים השונים - במידה והיו שיבושים - השפיעו באופן מהותי על תכנון וניהול הפרויקטים השונים? והאם בנקודת הזמן הנוכחית יש תחושה של התאוששות במשק?

דורון אדרי: נגיף הקורונה גרם לטלטלה במשק ברמה לאומית ופגע משמעותית בשוקי העולם. ענף ההנדסה אמנם הוכר בישראל כענף חיוני ולכן, גם בזמן הסגרים למשל, הפעילות הותאמה והאתרים המשיכו בעבודתם ע"פ ההנחיות. אנחנו בחברת WDI קיימנו הערכת מצב ונערכנו בזמן מהיר ועדיין גם בראייה לאחור וגם בשלבים אלו של התפתחות המגיפה ואי הבהירות לגבי גל נוסף, מקדם אי הוודאות היה ונותר גבוה לטווח הבינוני ולטווח הארוך. מאפיין זה של אי וודאות השפיע השפעה ניכרת על דחיית מועדי מכרזי מדינה ודחיית הודעות זכייה על מכרזים שהיו בתהליך. משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות שהיו מוגבלות ל 30% תפוסה, התקשו לקדם את התהליכים הפנימיים הנדרשים. זה כמובן העצים את אי הוודאות בנוגע לצפי ביצועי פרויקטים במהלך 2020 וגרם לנו לעדכן את צפי צבר הפרויקטים ולהיערך בהתאם. אגב הקמת ממשלה והציפיה לאישור תקציב המדינה, אני מעריך שהמדינה תוציא כמה שיותר פרויקטים לאומיים על מנת לעזור למשק להתאושש ע"י ייצור מקומות עבודה והאצת הייצור של מפעלים התומכים בתחום. המהלך ישפיע כמובן גם על המגזר הפרטי ועל יזמים וייתן להם את האפשרות להמשיך ולקדם את עסקיהם.

 

רוני סרי: כמעט ולא היו שיבושים בניהול בתכנון וניהול הפרויקטים, ההיפך, הביצוע התקדם מצוין בתחום התשתיות ואף היו האצות. הפרויקטים התקדמו טוב, למעט מקרים בהם מספר עובדים מצומצם שנכנסו לבידוד או שהיה קשה לשנע אותם בגלל כמות מותרת של נוסעים ברכבים. התכנון התקדם מצוין, בוצעו פגישות בזום והתוצרים של צוותי התכנון היו טובים מאוד לאור יעילותם.

 

אלה בן נון: חלק מהיזמים בוחרים שלא לקדם פרויקטים למשרדים אשר נמצאים בשלבי תכנון מוקדם עקב אי הוודאות לגבי עתיד שוק המשרדים. לאור מגיפת הקורונה הפוקוס בתכנון בנייני משרדים עבר מתכנון מוטה רווחת עובדים לתכנון מוטה בריאות העובדים. הנושא עדיין נלמד והמשמעויות של זה לא ברורות עד הסוף. אין לנו וודאות איך בנייני העתיד יראו. נדרש לבחון מחדש את נושא מערכות האוורור, החלפת אויר ומיזוג. נושא האלומיניום והחילון נבחן מחדש ועוד לא ברור באם המגמה תחזור לחלונות לפתיחה בכל שטחי המשרדים. גם נושא המגע בתפעול השוטף עובר חשיבה מחדש עם דגש על מערכות TOUCH LESS , ללא מגע יד אדם. ובכלל, האם העתיד של תכנון פנים בבניינים העתידיים יתוכנן עם משרדים פרטיים לכל עובד או לחלופין שטחים משותפים גדולים עם מרחקים מקסימליים בין עובד לעובד, או שהגל יחלוף ונחזור לתכנון כפי שאנחנו מכירים עם התאמות.

 

בנוסף הריחוק החברתי שנכפה עלינו, הביא לשינוי בשיטות העבודה ובתפיסת הייעול במקומות העבודה. עבודה מרחוק בזום, לעבוד יעיל ורזה תוך חסכון בכסף וזמן.

 

בתקופת הסגר חבר'ה צעירים שהתפשרו על דירות רעועות או קטנטנות במרכזי ערים כיוון שסביבת החיים נסובה סביב בתי קפה ומסעדות, הבינו שלדירה שבה הם גרים יש חשיבות משמעותית בתקופות סגר במיוחד כאשר הם החלו גם לעבוד מהבית. החלה מגמה של נטישת דירות "פח" לטובת דירות מרווחות יותר בפריפריה. פתח תקוה לדוגמא חוותה עדנה בדרישת דירות לשכירות.

 

ענף הבניה שנים רבות נחשב ענף LOW TECH , המגיפה היא מאיץ להתפתחות של טכנולוגיות בניה חדשות, הזדמנות לריענון וחשיבה מחדש.

 

 

מהן  ההשלכות אשר עשויות להיגרם למשק אם ניכנס כעת לגל שני של קורונה, ומה עשויות להיות ההשלכות במקרה זה על תכנון וקידום פרויקטים של נדל"ן למגורים, מסחר, תשתיות וכו' בפרט?

 רוני סרי: הערכה שלי שפרויקטי התשתית לא יפגעו ואם יפעלו כפי שנהגו בגל הראשון, הם אף יואצו לאור סגירת הכבישים והיותם מנוע צמיחה למשק. יתכן ופרויקטים של משרדים ומסחר יואטו בשל צמצום הביקושים ובעיית שינוע עובדים לאתרים.

 

דורון אדרי: השפעות הגל השני על תכנון וקידום פרויקטים יהיו פחותות מההשפעות של הגל הראשון מכיוון שכל בעלי העניין למדו איך לעבוד במתווה הזה. יחד עם זאת, הביצוע בפועל יעמוד מול אתגר לא פשוט, התמודדות עם מחסור בכוח אדם מקצועי, שחיקה של כוח האדם הזר שנותר בארץ, סגר כללי או מקומי אשר ישפיע על תנועות של עובדים ושינוע חומרים, ולבסוף כמעט באופן בלתי נמנע, פיגורים בלוחות הזמנים ושחיקת רווחי הקבלנים עקב תוספת זמן של תקורות אתר על אותו פרויקט. אנחנו בחברת WDI מבינים את זה היטב ונמצאים בדו שיח מתמיד עם הלקוחות שלנו בכדי למצוא פתרונות להתמודדות עם האתגרים הללו.

 

ניתן להעריך כי גם היזמים לא ימהרו להוציא פרויקטים למגורים ומשרדים על קרקעות קיימות עם אישורים, ואפילו עם תכנון סגור, אלא ימתינו ויבחנו את מצב המשק ואת קצב ההתאוששות שלו.

 

אלה בן נון: גל שני של קורונה יהיה קטלני עבור המשק אבל לאו דווקא בתחום הנדל"ן. לדעתי הגל הראשון עדיין לא הסתיים, או שיימצא חיסון או שנלמד לחיות עם הנגיף. אסור שיהיו סגרים נוספים, משפחות רבות לא יעמדו בזה. בתחום הנדל"ן יש למטבע 2 צדדים: מצד אחד מיליון מובטלים, ירידה בכוח הקניה ובמשכנתאות. פחות יכולת רכישת דירות. מצד שני, הבורסה בירידות של 20% מתחילת השנה ומצב אי הוודאות משאיר את הנדל"ן למגורים כאפיק השקעה יחסית בטוח. זאת יחד עם העובדה שמדינת ישראל צפויה להכפיל את האוכלוסייה תוך עשורים בודדים, מהוות ערובה וודאית לצורך בגידול מספר יח"ד.

 

להערכתי, תתחזק המגמה של בניית מגורים להשכרה ארוכת טווח. עקב הירידה בכוח הקניה, אנשים יגורו בשכירות. ככל שתהיה הסדרה של התחום כמו באירופה, אני צופה התחזקות משמעותית של פרויקטים כאלה.

 

בנוסף, פרויקטים של התחדשות עירונית יתרבו. גם כיוון שהבניה הישנה שאינה עומדת בתקנים היא הזדמנות לריענון עירוני וגם כיוון שיזמים בפרויקטים הנ"ל לא נדרשים לממן קרקע ורמת הסיכון שלהם טרם יציאה לביצוע היא יחסית קטנה.

 

האם משבר הקורונה פגע במקצוע המהנדס, כפי שפגע במקצועות רבים אחרים, או שמא התקופה האחרונה רק הדגישה את חשיבותו הגדולה של המהנדס ותחזק את מעמדו?

אלה בן נון: בתקופת המשבר, ענף הבניה הוכר כחיוני. מהנדסים בכל ענפי הבניה ברובם המשיכו לעבוד כאשר מקצוע המהנדס שמר על יציבות והבטיח בטחון תעסוקתי בתקופה הנ"ל. לאור הגידול הצפוי באוכלוסיית ישראל, אין ספק שנדרש גידול משמעותי בהיקף הבניה בהתאמה: להערכתי פרויקטים של מגורים, מוסדות ציבור, תשתיות וכו' יקבלו תנופה משמעותית בתקופה הקרובה.

 

דורון אדרי: משבר הקורונה ומצב החירום שנוצר בעקבותיו במקרים מסוימים אפילו העצים את סקטור המהנדסים והמחיש עד כמה מדובר בפונקציה מהותית וחשובה גם ברמה לאומית. לדוגמה, הצוות שלנו בחברתWDI נדרש ואף הצליח לתת מענה משלים לחברות מחו"ל בפרויקטים לאומיים שמולם עבדנו ולא יכלו להגיע לארץ. על-ידי כך אפשרנו רצף תפקודי ומזעור נזקים אפשריים בגין האטה של פרויקטים לאומיים.

 

רוני סרי: המשבר חיזק את מעמד המהנדס שהינו תפקיד חיוני וקריטי לבניין הארץ וחלק משמעותי במנוע הצמיחה של המדינה, ראינו שכמעט ולא הייתה פגיעה בעבודת המהנדס בתקופה זו, נהפוך הוא, עבודות התשתית הואצו.

 

מהו הפרויקט המאתגר ביותר בו אתם עוסקים כעת, באילו בעיות נתקלתם בתכנון ובניהול הפרויקט כתוצאה מהופעת הקורונה, ואילו פתרונות מצאתם בכדי להתגבר על האתגרים הללו?

אלה בן נון: כיום אנחנו מנהלים מספר רב של פרויקטים בהיקפים מאוד גדולים עם מורכבויות תכנוניות וסטטוטוריות. תוכניות בסמכות ועדה מחוזית, מקומית והיתרים במקביל. במהלך תקופת הקורונה, פרויקטים שהחל ביצועם, לא רק שלא עצרו, אלא ראינו אף מגמת האצה בלא מעט מתוכם. האתגר המשמעותי היה להמשיך את הליכי התכנון והרישוי כאשר נכפה על כולם צמצום נוכחות במשרדים ואף ביטול של פגישות פרונטליות לרבות ביטול קבלת קהל אצל כל גורמי הרישוי. קידום התכנון והרישוי הוא מהותי בתהליך הקמת הפרויקט. אי עמידה בו מהווה סיכון על לוח הזמנים ועל התוצרים. לאחר חבלי לידה קצרים, כל משרדי התכנון והוועדות עברו לעבודה מרחוק וגילינו שלא רק שלא נגרמו עיכובים אלא שאף הצלחנו לייעל את התהליך ולקדם תכנון וסטטוטוריקה באופן משביע רצון. אני בטוחה שגם הוועדות למיניהן למדו שניתן לעבוד יעיל ורזה ולחסוך זמן באמצעות הטכנולוגיה.

 

רוני סרי: אחד מהפרויקטים המאתגרים ביותר הינו הנתיבים המהירים באיילון ששם קיבלנו הזדמנות פז לקדם את הפרויקט לאור צמצום התנועה וכך היה, עבודות משמעותיות קודמו בתקופה זו והצלחנו להתקדם בצורה יפה. ישנם פרויקטים מסחריים שנמצאים בשלב התכנון והיזמים בוחנים את צעדיהם.

 

דורון אדרי: WDIהיא חברה הנדסית שמתמחה בפרויקטים של הנדסה אזרחית, תשתית ואנרגיה, רובם ככולם דורשים יכולות מולטי דיספלינריות, כאשר מעורבים בהם תחומי הנדסה אזרחית, מערכות אלקטרו מכניות, אנרגיה, תחבורה וטכנולוגיות חדשות. ישנם שני פרויקטים מאתגרים מאוד שאנו עוסקים בהם: אחד הוא מתקן גז יבשתי עבורNOBEL ENERGY והשני הוא הרחבת תחנת הכוח בחדרה עבור GENERAL ELECTRIC. בשני הפרויקטים הללו, מעבר למורכבות ההנדסית, התמודדנו עם ההגבלות בצל הקורונה, ביניהן: מחסור בכוח אדם, דרישות לריחוק חברתי באתרים עצמם, והיעדרות של דמויות מפתח מחו"ל. אני שמח להגיד היום, שאחד הפרויקטים, על אף כל האתגרים החדשים, הסתיים בהצלחה.