שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מחפשי עבודה

לוח וגיר וטיקטוק - המורים של היום צריכים להיות גם כוכבי רשת

לא עוד שכר זעום ו'החזקת' כיתה של שלושים תלמידים – התפרצות הקורונה הכריחה את המורים להתמודד עם לימוד מרחוק ונוכחות ברשתות החברתיות; גוגל, פייסבוק וטיקטוק השיקו תוכניות ייעודיות לחינוך, ולמורים נפתחה הזדמנות לפתח קריירה מפוארת ועצמאית ברשת

מעין מנלה 08:0004.07.20
אפשר להגיד הרבה דברים על מקצוע ההוראה: הוא חשוב, זו שליחות, מדובר בעיצוב דור העתיד, אבל אי אפשר להגיד שמדובר במקצוע זוהר או מבוקש. השכר זעום, המערכת מגבילה, הביורוקרטיה מרובה, הכיתות צפופות וההורים ביקורתיים. והנה, הלמידה מרחוק שאומצה במהירות בעקבות מגיפת הקורונה פתחה בפני המורים עולם שלם של הזדמנויות דיגיטליות לשידרוג מקצועי ופיתוח הקריירה שלהם. מוסדות הלימוד אימצו במהירות את הלמידה המקוונת וחברות הטכנולוגיה מצידן מיהרו לפתח, להתאים או להקים פלטפורמות חדשות שיאפשרו את קיומה. למידה במרחב הוירטואלי הפכה לנורמלי החדש והמורים שחלקם כבר היו בפייסבוק ובוואטסאפ נכנסו גם לטיקטוק.  

 

"מורים ומחנכים צריכים לשאול את עצמם היום איך מחברים בין הרשתות החברתיות, העולם בו חיים התלמידים והתלמידות שלהם, לבין העשייה החינוכית. היום מתבגר חי את החיים הפרונלטליים וגם מקיים במקביל חיים וירטואליים. התפיסה החינוכית של אנקורי מאמינה בקשר ונראות והרשתות החברתיות מייצרות עוד מרחב של שיח. אם אנחנו צריכים להכין את בני ובנות הנוער לשוק העבודה העתידי אז הוא כולל גם את הפרסונה הוירטואלית שלנו. בני נוער נמצאים בין שבע לשמונה שעות בממוצע במסכים בכל יום ובתוך זה נוצרה סיטואציה שאין אף מבוגר. אני חושב שאנחנו כמחנכים חייבים להכיר את הפלטפורמות, לא מהפחד או ממקום של הצצה אלא כדי להעביר מסרים אמיתיים. זו הרחבה של האפשרות לקיים דיאלוג עם התלמידים. יש גם מורים שמקדמים את הקריירה שלהם באמצעות הפלטפורמות הדיגיטליות וזו זירה שצריך להכיר", אומר יוסי שפרבר, מנהל קמפוס אנקורי פתח תקווה.

 

יוסי שפרבר, מנהל קמפוס אנקורי פתח תקווה יוסי שפרבר, מנהל קמפוס אנקורי פתח תקווה צילום: רונן קרוק

תומר ברץ, מחנך ומורה לאזרחות והיסטוריה בתיכון במזכרת בתיה ומנהל עמותה שעוזרת לבתי ספר לעבוד אונליין מול מומחים, משתמש ברשתות החברתיות גם ככלי שיווקי. הוא מוכר משחקי למידה שהוא מפתח בחנות דיגיטלית וכן מעביר שיעורים פרטיים מרחוק. "כל ההתעסקות באונליין התחילה הרבה לפני התפרצות הקורונה אבל היא קיבלה דחיפה מטורפת בעקבותיה. בעיני יש כאן הזדמנות שאפשר ושווה לנצל. הפריסה של קהל הלקוחות שלי מתרחבת, אני מלמד תלמידים והצפון והדרום ואני גר בכלל ברחובות. בוודאי שיש כאן אלמנט של שיווק, של לייצר לעצמי מוטת השפעה רחבה יותר ומעגלי הרחבה רחבים יותר. למידה אונליין מאפשרת את הדברים האלה. זה משהו שחשוב ללמוד אותו כי אני מאמין שבעולם של היום זה חלק מהפרנסה שלי ולמידה מטיבעה מתקיימת באינטרנט", הוא אומר. "אני לא רואה בזה כלי כדי להיות המורה המגניב אלא לייצר למידה שמביאה את התלמידים להצלחה".

 

רוב ההכנסה של ברץ (80%) מגיעה עדיין ממשרד החינוך אבל השאיפה שלו היא למצב הפוך שבו עיקר ההכנסה תהיה ממוצרים דיגיטליים. התקופה האחרונה שבה הלימודים מתבצעים מרחוק וכן שתלמידי התיכון מתכוננים לבגרויות מרחוק הובילה לביקוש גדול לשיעורים הפרטיים שלו והוא הפסיק לקבל פניות חדשות. בחודש מאי השנה, לפי גוגל אנליטיקס, היה שיא של חיפושים בגוגל של המילים 'הכנה לבגרות' ומהבחינה הזאת מי שהיה ערוך לספק פתרונות דיגיטליים היה מבוקש.

 

יוסי אלחנן יוסי אלחנן צילום: שי הנסב

למורים נוצרה הזדמנות להגדלת הכנסות באמצעות שיעורים מקוונים והגדלת קהל היעד שלהם לשיעורים פרטיים שכן הם נעשים היום באופן מקוון. בארץ יש פלטפורמות שנותנות למורים כלים להכנסה מהוראה אונליין כדוגמת lessons.co.il או scoolers.online לשיעורים פרטיים או מערכות לניהול קורסים אונליין כדוגמאת Gool. העלות של ייצור קורס ושימוש במערכת הן כ-50 שקלים בחודש וההכנסות יכולות להגיע ל-20 שקלים לשיעור ועד 1,000 שקלים לקורס שלם. המחירים של שיעורים פרטיים נעים בין 100 ל-150 שקלים והם ירדו מעט בשיעורים מקוונים. הפלטפורמות להוראה אונליין אמנם מאפשרות למורים להגיע לקהל רחב יותר אבל כדי להגיע אליו המורים צריכים לשווק את עצמם. אחת הדרכים שבהן יכולים מורים לשווק את עצמן היא הרשתות החברתיות. "ביוטיוב צריך ממש להשקיע ולעבוד בזה כדי לקבל חשיפה. בפייסבוק יש מורים שהופכים לאוטוריטה, הם עונים על שאלות ומסבירים בקבוצות הרלוונטיות וכך מגיעים לקהל התלמידים. עם זאת זה כלי שיש לו חשיפה מוגבלת כי מורה לא יכול לפנות למישהו שלא העלה שאלה. יש גם את Quara שנכנסו לישראל לפני כשנה אבל זה נהיה כלי של מקדמי אתרים ופחות כלי להגעה לקהל הרחב. טיק טוק היום היא פלטפורמה מעולה למורים לשיווק עצמי. הדרכים שבהם מורים יכולים להגיע לחשיפה באמצעות הסרטונים הקצרים המועלים ברשת הם לייצר דמות מורה אהודה, לייצר תכנים של מיקרו למידה או לשלב לימוד עם רגעים מחיי היומיום של המורה והכיתה", אומר יוסי אלחנן, סמנכ"ל השיווק בחברת Adcore.

 

 

@yossi_sperber

ממשיכים למידה מרחוק - #אנקורי_מהבית

♬ Its Corona Time - Red Knight

 

 

שפרבר מתקשר עם התלמידים שלו בפייסבוק, בפלטפורמות למידה מרחוק ולאחרונה גם באמצעות הטיק טוק. הוא העלה סרטונים של עצמו וכן סרטונים משותפים עם תלמידים. חלקם הם בעלי ערך בידורי בלבד ואחרים מעבירים מסרים חינוכיים מורכבים באמצעות סרטונים קצרים ומשעשעים.

 

הנוכחות של מורים ברשתות החברתיות או של מוסדות לימוד בפלטפורמות מקוונות אינה חדשה, אבל התפרצות הקורונה מצד אחד והמהלך של טיקטוק, שהכריזה לפני שבועיים כי היא מתכננת לשלם למאות מומחים ומוסדות כדי שייצרו תוכן חינוכי עבור הפלטפורמה, האיצו את התהליך. המורים מצידם, חייבים להיות שם או לכל הפחות להכיר את הרשתות מהסיבה הפשוטה ששם נמצאים התלמידים.

 

יוסי שפרבר בטיקטוק יוסי שפרבר בטיקטוק צילום מסך: טיק טוק

 

 

חברות הטכנולוגיה פיתחו עם השנים כלים מתקדמים ומגוונים שנועדו לחינוך ולמידה. בעוד שפייסבוק וגוגל התמקדו במוסדות, לאחרונה טיקטוק החליטה להתמקד דווקא ביוצרי התוכן - במורים עצמם. "מצד אחד תוכנית ה-education של טיקטוק מראה שהפלטפורמה מתבגרת ומצד שני זו פלטפורמה מעולה למורים לקדם את עצמם בשעות הפנאי. קהל היעד של המורים היום נמצא בטיקטוק שכן רוב הקהל בפלטפורמה הוא מתחת לגיל 21. מורים שעד היום עבדו בבית הספר ובשעות אחר הצהריים הקליטו קורסים אונליין או נתנו שיעורים פרטיים יכולים להשתמש בפלטפורמה הזאת כדי לתת טעימות מהתוכן ואנשים שנחשפים אליהם אחר כך יכולים לרכוש את הקורסים או השיעורים", אומר אלחנן.

 

מורים יכולים להשתמש במדיה הדיגיטלית על מנת לשווק את עצמם ואת המוצרים שהם מוכרים בין אם מדובר בשיעורים פרטיים, קורסים מקוונים או פשוט ידע, אבל הם גם יכולים וצריכים היום להיות נוכחים ולהשתמש בטכנולוגיה כחלק מארגז הכלים הנדרש מהם כדי להישאר רלוונטיים.

 

"אני משתמש ברשתות החברתיות בתור מחנך ומחבר את זה לתלמידים ולתלמידות שלי בהתאם לתפיסה החינוכית של רשת אנקורי. ברמת הפרט אני משער שההימצאות שלי ברשתות החברתיות מייצרת חשיפה כמו כל חשיפה אחרת. אני לא משתמש בזה לפרסום אבל ברמה האישית לי כמורה זה חלק מהרחבת ארגז הכלים הנדרש. אני חייב להכיר את הפלטפורמות שאני יכול להעביר בהן דיונים ולמידה משותפת, זה הופך אותי למחנך טוב יותר וכך גם הקריירה שלי מתפתחת", אומר שפרבר.

 

 

 
 
 

האם אפשר ללמד בטיק טוק?

 

ד"ר דנה ודר וייס ד"ר דנה ודר וייס צילום: דני מכליס

חלק גדול מהלמידה היום לא מתרחש בין כתלי בית הספר או האוניברסיטאות. אנשים מבלים יותר ויותר זמן אונליין וכך ככל שהמדיה הדיגיטלית מתפתחת כך מתפתחות היכולות ללמוד מחוץ למסגרות הפורמליות. "אין ספק שההגמוניה של בית הספר על הלמידה מתערערת ונחלשת. היום אנשים לומדים ממורים באינטרנט כל הזמן. את רוב הדברים שהם יודעים הם לומדים בחיים עצמם והיום זה קורה יותר ויותר באינטרנט", אומרת דנה ודר וייס, חוקרת במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שעוסקת בשאלות הקשורות בלמידה בסביבות בלתי פורמליות, גם של תלמידים ותלמידות וגם של מורים ומורות. "עם זאת, יש לפלטפורמות הדיגיטליות גם הרבה מגבלות. למידה מווסתת עצמית מאוד מתאימה במקרים שבהם יש הרבה מוטיבציה פנימית. כשאני ממש חייבת ללמוד משהו אז יש המון יתרונות במדיום הדיגיטלי. אבל כשלא, כשמנסים ללמד דברים שלאנשים לא כל כך ברור מדוע חשוב להם ללמוד, כפי שקורה הרבה פעמים בבית הספר – אז נדרשת מערכת שלמה של תגמולים ואפילו מניפולציות ואת זה הרבה יותר קשה לעשות בדיגיטל".

 

 

@yossi_sperber

21.6 יום המודעות לחטיפת ילדי תימן, מזרח והבלקן. תוצר של פעילות חינוכית חברתית אנקורי פתח תקווה. תפיצו!!!

♬ original sound - usero54ejwv61k

 

 

למידה מתרחשת אצל אנשים שונים בצורה שונה ולכן כדי להתאים את עצמם לדרכים השונות ולעת הנוכחית מורים צריכים להרחיב את ארגז הכלים שלהם. "האם ניתן לקיים למידה משמעותית בסרטונים? התשובה היא כן, הם יכולים לשמש לשיעורים מצולמים, יש המון כאלה ביוטיוב. בטיקטוק מה שמקשה זה שהסרטונים מוגבלים לזמן קצר. מצד שני דווקא מסרים קצרים וברורים הם כאלה שקל יותר לזכור. יכול להיות שזה כלי מצויין שאפשר להכניס באמצעותו שיח מורכב ומאתגר יותר למרחב שהוא של התלמידים. הנוכחות שם מייצרת מעבר לכל תחושה של רלוונטיות. הימצאותם של מבוגרים משמעותיים במקומות שנוגעים בתלמידים מעבירה ערך, משמעות ורלוונטיות", אומר שפרבר.

 

יצירת ערך ולמידה משמעותית במדיה הדיגיטלית מאתגרת כעת את המורים שנדרשים ליצור עניין ומעורבות של התלמידים בפלטפורמות חדשות. הכישורים הנדרשים ממורים כדי לעשות זאת הם שונים מבעבר. לא עוד הכתבה או הרצאה פרונטלית אלא קטעי תוכן קצרים, מבדרים ומסרים שחייבים 'לתפוס' את תשומת הלב בשטף המידע שקיים ברשת. עבור מורים למתמטיקה, היסטוריה או ספרות זה אתגר אמיתי מכיוון שהתכנים שאותם הם מעבירים אינם ויזואליים באופן טבעי. עבור מורים לכימיה למשל השימוש בווידאו קל יותר מכיוון שהם יכולים להראות ניסוי וליצור סרטון מבדר.

 

"אפשר ללמד הרבה דברים בכל מני צורות. גם בטיקטוק. לפני עשר שנים כשהייתי אומר לאנשים שאפשר להשתמש בסקייפ למטרות לימודיות או כשהתחילו להשתמש בגוגל דרייב הכלים הטכנולוגיים התקבלו בחשדנות. לוקח זמן לטכנולוגיות חדשות לעבוד לעולם החינוכי. האתגר בכלים כמו טיקטוק בשבילי הוא לקחת מושגים כבדים בהיסטוריה ואזרחות ולייצר תוכן זכיר שאנשים יצפו וילמדו ממנו לבגרות. להעביר מסר בזמן כל כך מוגבל זה אתגר, זה צריך להיות גם ויזואלי אבל אני חושב שזה אפשרי. השאלה היא איך עושים את זה, מה קורה לתוכן בדרך ואיך אתה מוודא שזה לא פוגע בתהליך הגדול שאתה מסתכל עליו. סרטון זה לא משהו בודד אלא אבן קטנה בתהליך והשאלה היא האם הוא תורם בסוף להצלחה של התלמיד. אם זה סתם מגניב אין בזה ערך", אומר ברץ. 

 

המורה כמוצר

 

אם מורים משתמשים בכלים הדיגיטליים על מנת לשווק את עצמם, את הידע או הקורסים או השיעורים הפרטיים שהם מעבירים אז האם הם בעצמם הופכים למוצר? ואם הם מוצר אז האם זה בעייתי שמורה הופך לכוכב רשת על מנת למכור את הידע ואת הדרך שבה הוא מעביר אותו?

 

ד"ר קובי מורבינסקי ד"ר קובי מורבינסקי צילום: דני מכליס

"מורה תמיד היה מוצר. זה לא משהו חדש. מורה מוכר אינפורמציה, זה מה שהוא מציע. פעם המוסד הלימודי היה מוכר את המידע והמורה היה שליח של המוסד ועכשיו המורים יוצאים מהקשר הזה, הופכים עצמאים ומקדמים את עצמם. יש להם פלטפורמה להציע את מה שהם תמיד הציעו אבל לקהל הרבה יותר רחב מחוץ לכתלי בית הספר. זו בדיוק אותה התופעה כמו שפעם אם היית צריך נעלי ספורט היית צריך ללכת לחנות נעליים שמוכרת נעלי ספורט והיום כל אחד יכול למכור מהמרתף שלו נעלי ספורט. זה פשוט מכיוון שהדיגיטל מאפשר תקשורת שלא הייתה קיימת. אם בעבר כדי למכור את היידע מורה היה הולך לבית הספר ומקבל משכורת על זה מבית הספר, היום בגלל שהכל אונליין המורה נפתח לקהל הרבה יותר רחב וזה בדיוק כמו שעכשיו בגלל הדיגיטל חנות קטנה יכולה למכור בלי חנות פיזית", אומר ד"ר קובי מורבינסקי, מהמחלקה לניהול בפקולטה לניהול באוניברסיטת בן- גוריון גוריון בנגב. חוקר התנהגות צרכנים וקבלת החלטות, תוך התמקדות באימוץ מוצרים חדשים, השפעות חברתיות, והתנהגות פרו-חברתית.

 

חלק מהרשתות החברתיות פונות לצעירים שהם קהל הייעד של המורים ולכן הנוכחות הדיגיטלית נותנת להם ייתרון. "הפלטפורמות הדיגיטליות היום מדברות לאוכלוסיות מסויימות יותר מאחרות וזה מהווה ייתרון מבחינת המורים מכיוון שעכשיו הם נמצאים במגרש של הלקוחות שלהם. הם הופכים להיות חלק מהקבוצה, אנשים שאנחנו מרגישים יותר קרובים אליהם ואז כשמישהו כזה מציע לי את המוצר או השירות שלו אני מרגיש יותר קשור אליו. הוא כמוני ופחות משחק את התפקיד של להיות כמוני ולכן זה מקרב מבחינת המורים וזה משהו מאוד חיובי", הוא אומר.

 

הקידום של מורה כמוצר אינו יותר בעייתי מהמצב שקיים היום בבתי הספר, במיוחד בתיכונים שמתחרים על אוכלוסיית התלמידים. "זה לא יותר בעייתי מהאופן שבו בתי הספר צריכים לשווק את עצמם. היום מורים חווים מאוד את הצורך להיות פופולריים, גם אם הם לא נמצאים ברשתות", אומרת ודר וייס.

 

שיווק עצמי לא נועד רק לצורך הגדלת הכנסות. יש מורים שמשתמשים בפלטפורמות הדיגיטליות על מנת לבנות את הסמכות והמומחיות שלהם כמורים. "מורים הם אוכלוסיה די מדוכאת. הרבה מהם מגיעים עם אידיאולוגיה וחזון והם נתקלים במערכת שמאוד קשה בה לשמור על המוטיבציות האלה. אחד הדברים שמקשים על מורים להישאר חדורי אידיאולוגיה זה הפיקוח המאוד הדוק, הסטנדרטים המאוד חונקים והצמצום הגדול באוטונומיה שלהם. המדיה הדיגיטלית מאפשרת להם לחסום את המחסומים האלה ולקחת מחדש את האוטונומיה", היא אומרת. "אם הנוכחות של מורים בדיגיטל זו תופעה שתתפתח זו ההזדמנות של המורים לעשות כפי שהם מאמינים עם פחות מגבולות ופחות פיקוחים. אני מאמינה, ויש מלא תיאוריות ומחקרים הקשורים במוטיבציה שטוענים כך, שככל שנותנים לאדם יותר אוטונומיה כך הוא יותר פורח ומשגשג".

 

ההזדמנות שמייצרות הפלטפורמות הדיגיטליות עבור המורים היא לא רק להגדלת ההכנסה אלא גם לשיפור מקצועי, ליצירת קשר משמעותי עם התלמידים, לעצמאות פדגוגית ושיגשוג. מבחינה זו הטיקטוק, וגם הרשת החברתית שתחליף אותו בעתיד, הוא בשורה של ממש לכל מי שבחר בהוראה כמקצוע.

x