מתחתנים בצרפת - מתגרשים בישראל

מוגש מטעם DUN'S 100

תכירו את ג'ק וסול

בשנת 1999 נישאו בצרפת וחתמו על הסכם ממון הקובע משטר הפרדת רכוש בהתאם לדין הצרפתי המאופיין בהפרדה רכושית כך שכל אחד מבני הזוג שומר על הבעלות, הניהול והשימוש החופשי ברכוש השייך לו במועד חתימת הסכם הממון וברכוש אשר יתקבל במהלך הנישואין. (1)

לבני הזוג נולדו 3 ילדים, כאשר סול לא עבדה רוב שנות הנישואים, וזאת בהתאם לדרישת בעלה והסכמתם שתשקיע את עיקר זמנה בגידול ילדיהם המשותפים, ואילו ג'ק עשה חיל בעסקיו וצבר הון רב בצרפת אשר נרשם על שמו.

לפני כ–7 שנים עלו בני הזוג לישראל, כאשר סול תלויה תלות כלכלית מוחלטת בפרנסת בעלה ומגדלת את ילדיהם למופת. פרט לרכוש בצרפת שנרשם על שם ג'ק בלבד, נרכשו שני נכסים בישראל - בית מגורים הרשום על שם הצדדים בחלקים שווים ודירה להשקעה שג'ק רכש בכספו ונרשמה על שמה של סול בלבד.

בחלוף 20 שנות נישואין הצדדים החליטו להתגרש והחלו להתנהל ביניהם הליכים משפטיים.

האם הסכם הממון שנחתם בצרפת חל על הצדדים המבקשים להתגרש בישראל?

מרבית עוה"ד בישראל נוקטים באסטרטגיה שגויה שמטרתה לשכנע את ביהמ"ש "לוותר" על אכיפת הסכם הממון שנחתם בצרפת, וליישם את החוק הישראלי. זו טעות.

בהתאם לדין הישראלי, הדין החל על יחסי ממון בין בני זוג יהיה דינו של מקום מושבם של בני הזוג בעת עריכת הנישואין (2), על בני זוג שנישאו לאחר שנת 1992 וחתמו על הסכם ממון בצרפת יחול החוק הצרפתי (3).

לפיכך, במקרה זה, על בני הזוג סול וג'ק, אשר נישאו בצרפת, חתמו על הסכם ממון בצרפת, עלו לישראל ומבקשים להתגרש בישראל – יחול הדין הצרפתי.

מהו דין בית המגורים הרשום ע"ש שני הצדדים בישראל לפי החוק הצרפתי?

בישראל, הדין הוא שרישום נכס לבעלותם המשותפת של בני זוג מעיד על כוונתם לחלק ביניהם בחלקים שווים את הזכויות בנכס (4) משטר הפרדת הרכוש בצרפת מפריד בין הרישום בין הנכס (5). כלומר, במועד חלוקת הרכוש ניתן להוכיח כי על אף הרישום המשותף, מימון הנכס נעשה על ידי רק אחד מבני הזוג, שיכול לדרוש פיצוי כספי בזמן פירוק השיתוף.

האם ג'ק זכאי ל-100% כספי מימון רכישת בית המגורים? תשובה חיובית לשאלה זו תותיר את סול, הלכה למעשה, ללא קורת גג, ולא לכך התכוון המחוקק הצרפתי. החוק הצרפתי לא עצם עיניו מול המשמעות הרבה שקיימת לבית מגורים, וקבע שהשתתפות במימון הבית אינה חייבת להיות בדרך של ייצור הכנסות מעיסוק והשתכרות בן הזוג אלא ע"י השתתפות בניהול משק הבית ובגידול הילדים לאורך השנים.

בן הזוג המפרנס שרוצה לטעון כי הוא היחיד שמימן את הבית משום שאשתו לא יצאה לעבוד לפרנסת המשפחה, לא יוכל לתבוע את השבת כספי המימון.

ומה עם החזר דירת ההשקעה?

על פי הדין הישראלי, יכולתו של ג'ק לדרוש את רישום הדירה לבעלותו כמעט ואיננה קיימת (6).

הדין הצרפתי יותר מורכב בעניינים אלו. כאשר הנכס ממומן כולו או בעיקרו ע"י אחד מבני הזוג, ונרשם על שם השני, עולה שאלה באשר לאופי המימון – האם מדובר במתנה או בהלוואה בין בני זוג? אם זוהי מתנה שניתנה במהלך הנישואין, חזקה כי ניתנה מתוך בחירה חופשית ובלתי ניתנת לביטול (7) כדי שבן הזוג יוכל לטעון להשבת כספי המימון הרי שזו צריכה להיות הלוואה, וחובת ההוכחה על עליו (8).

עו"ד יהונתן קניר ועו"ד ד"ר דבבורה אביטבול צילום: משה נחומוביץ אוליבייה פיטוסי

מנגנון הפיצוי המשווה

סול ויתרה על כל אפשרות לקריירה מקצועית על מנת להקדיש את עצמה להחזקת הבית ולילדיה, בעוד שבמהלך 20 שנות הנישואים, בעלה הקדיש את מלוא זמנו לעסקיו ולהתפתחותו המקצועית.

בהתאם לדין הצרפתי, לצד אשר רמת החיים האישית שלו צפויה לרדת עקב סיום הנישואים תהיה הזכות לתבוע פיצוי משווה אשר יחושב על פי קריטריונים, כדוגמת הפער בין הכנסות בני הזוג, משך קשר הנישואין, גילם ומצבם הבריאותי, הכשרתם ומצבם המקצועי, הון הזוג המוערך והצפוי ועוד (9).

כיצד מחילים את מנגנון הפיצוי המשווה בבתי המשפט הישראליים? נכון לכתיבת שורות אלו בתי המשפט בישראל מכירים במורכבות שאלת הפיצוי המשווה אך טרם נתנו פסיקה מפורשת לעניין זה, ומנתבים זאת לכדי הסכם פשרה.

בשורה התחתונה – כיצד נכון לפעול?

עניינם של בני הזוג הדמיוניים ג'ק וסול הנו אך דוגמא בלבד לאין ספור בני זוג שפגשנו, כל תיק המורכבות שלו. חשוב לזכור, במידה ובני הזוג חתמו על הסכם ממון בצרפת - הדין הצרפתי ימשיך לחול עליהם, גם בישראל. לכן, לאחר רכישת נכס בישראל יש לערוך הסכם התואם את דיני מדינת ישראל בטרם ייווצר חיכוך בנישואין.

נכון להיום, על מנת להתמודד עם תיקים מסוג זה, בתי המשפט בישראל מורים על הגשת חוות דעת מומחה לדין הצרפתי, שתפקידו לספק חוות דעת מדויקת ועדכנית ביחס לזכויות בני הזוג ולהביא לכדי חלוקה צודקת. עד ליום שבו סוגיות אלו יוסדרו ויתאפשר ניהול הליך "פשוט" לחלוקת רכוש בין בני זוג שנישאו בצרפת, גם בישראל, אין מנוס מלהתייעץ עם משרד עו"ד המומחה לענייני משפחה בישראל ומשרד עו"ד המומחה ביחסי ממון על פי הדין הצרפתי.

הכותבים:  יהונתן קניר, עו"ד, שותף בכיר ובעלים 'קניר ושות' – משרד עו"ד' . עוסק בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי מעל 15 שנים, ובמרוצת הזמן צבר ידע משפטי נרחב וכן ניסיון עשיר תוך ייצוג מאות תיקים בעלי פרופיל גבוה בפני בתי המשפט על ערכאותיו ובתי הדין הרבניים.

ד"ר דבבורה אביטבול, עו"ד, בעלים משרד עו"ד 'אביטבול ושות'. דוקטור למשפט בינלאומי פרטי, מומחית לדין הצרפתי ועורכת-דין בצרפת ובישראל.

(1) ס' 1387 – 1399, ס' 1536 – 1548, ס' 115 וס' 220 לקודקס האזרחי הצרפתי הקובע את כללי משטר יחסי ממון בין בני זוג - ייקראו "החוק הצרפתי" או "הדין הצרפתי".

(2) סעיף 15 לחוק יחסי ממון בין בני הזוג, התשל"ג – 1973). כמו כן, בהתאם להוראות אמנת האג בדבר משטרי רכוש.

(3) ס' 7 לאמנת האג.

(4) ע"א 66/88 תמר דקר נ' פליקס דקר, מג(1) 122 (1989).

(5) ס' 1543 לקודקס האזרחי הצרפתי.

(6) ע"א 384/88 אריאלה זיסרמן נ' דוב זיסרמן פ"ד מג(3) 205.

(7)  סעיף 1096 לקודקס האזרחי הצרפתי.

(8) בן הזוג שמימן את הנכס יוכל להשיג הסדר חוב במהלך חיסול משטר הרכוש, אם יוכיח שמימן את הרכישה או את חלקה (בית משפט עליון, 23 בינואר, 2007 מס' 05-14.311).

(9) ס' 270-271 לקודקס האזרחי הצרפתי.