שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

התיישנות עבירות

סקירת תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, אשר שינה ללא היכר את דיני ההתיישנות במשפט הפלילי הישראלי

אופיר סטרשנוב ומתן עמוס 12:4021.04.20

 מוגש מטעם DUN'S 100

 

ביום 10.10.19 נכנס לתוקפו תיקון מס' 87 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), תשמ"ב-1982, אשר שינה ללא היכר את דיני ההתיישנות במשפט הפלילי הישראלי.

 

חרף הכוונות המבורכות, התוצאה, כך נראה, מסורבלת מאוד. החוק בנוסחו כיום כולל הוראות מרחיבות ומצמצמות בנשימה אחת, קובע סייגים על סייגים, מגדיר דין שונה לעבירות ספציפיות הכלולות בתוספות שונות, מותיר פתח לפרשנויות, ויוצר אי-ודאות רבה.

 

במאמר זה תובא סקירה קצרה של דיני התיישנות עבירות החלים כיום, בעקבות התיקון.

 

עבירות שאינן מתיישנות

 

ראשית נציין כי קיימות עבירות שאינן מתיישנות כלל - עבירת רצח, ורצח בנסיבות מחמירות; עבירות ניסיון וקשירת קשר לרצח של ראש ממשלה; עבירות לפי החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם; ועבירות לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.

 

עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם (30 שנות התיישנות)

 

עבירות שדינן מיתה או מאסר עולם – כדוגמת סיוע לאויב בעת מלחמה; פגיעה בריבונות המדינה; ועוד - אשר לא נקבע לגביהן כי אינן מתיישנות לעולם, מתיישנות בחלוף 30 שנה מיום ביצוע העבירה.

 

עבירות פשע שדינן 7 שנות מאסר ומעלה, המנויות בתוספת הראשונה ב' (15 או 23 שנות התיישנות)

 

עבירות פשע – כדוגמת עבירות המתה; עבירות בטחון; עבירות חמורות כלפי קטינים; עבירות מין; ועוד – שדינן 7 שנות מאסר ומעלה, המנויות בתוספת הראשונה ב', מתיישנות בחלוף 15 שנה מיום ביצוע העבירה.

 

יחד עם זאת, במידה שבידי הרשות ראיה המהווה אמצעי ביומטרי (טביעת אצבע, DNA, או תצלום פנים) אשר יש יסוד סביר להניח כי באפשרותה להוכיח את זיהוי החשוד או את הקשר בינו ובין ביצוע העבירה, תעמוד תקופת ההתיישנות בעבירות המנויות לעיל על 23 שנים.

עו״ד אופיר סטרשנוב ועו״ד מתן עמוס עו״ד אופיר סטרשנוב ועו״ד מתן עמוס צילום: עמית נדבי

  

עבירות "פשע אחר" (10 שנות התיישנות)

 

בעבירות פשע אחר, דהיינו, עבירות פשע, שהן עבירות שעונשן מעל 3 שנות מאסר, ושלא נקבעה לגביהן הוראה מיוחדת כאמור לעיל, תעמוד תקופת ההתיישנות על 10 שנים מיום ביצוע העבירה.

 

עבירות עוון

 

בעבירות עוון, שהן עבירות שעונשן אינו עולה על 3 שנות מאסר, תעמוד תקופת ההתיישנות על 5 שנים מיום ביצוע העבירה.

 

עבירות חטא

 

בעבירות חטא, שהן עבירות שעונשן אינו עולה על 3 חודשי מאסר, תעמוד תקופת ההתיישנות על שנה אחת מיום ביצוע העבירה.

 

הארכת תקופת ההתיישנות בשל פעולות חקירה

 

בעבר, ביצוע פעולת חקירה מטעם רשויות אכיפת החוק היה "מאפס" את מרוץ ההתיישנות ומביא להתחלתו מחדש. וכך, במקרה של חקירה פעילה ונמשכת, לא הייתה כמעט כל נפקות מעשית לתקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, מאחר שמרוץ ההתיישנות החל להיספר רק מיום ביצוע פעולת החקירה האחרונה בתיק, וזאת לעתים שנים רבות לאחר יום ביצוע העבירה. בנסיבות אלה, לרשויות החקירה אף לא היה תמריץ של ממש לסיום מהיר ויעיל של החקירה.

 

כעת, שינה המחוקק באופן מהותי את הדין בסוגיה זו, וקבע כי אין בכוחן של פעולות חקירה כדי להביא לאיפוס מרוץ ההתיישנות והתחלתו מחדש. חלף כך, נקבע כי פעולות חקירה יכולות להאריך את מרוץ ההתיישנות, אך זאת בצורה מוגבלת ומדודה ביותר.

 

על פי הדין החל - במקרה של חקירה בגין עבירה מסוג עוון או פשע, אשר מתנהלת בטרם חלפו תקופות ההתיישנות המתוארות לעיל, תיספר תקופת ההתיישנות מיום ביצוע פעולת החקירה האחרונה, ולא מיום ביצוע העבירה, ובלבד שהארכת תקופת ההתיישנות מכוח הוראה זו לא תעלה על התקופות המוגדרות בחוק (בין 5-2 שנים הארכה לכל היותר).

 

הארכה תקופת ההתיישנות מצד בעלי תפקיד

 

בנוסף, בחוק נקבעה רשימה של גורמים שונים, אשר להם מסורה סמכות להורות, בתוך תקופת ההתיישנות, על הארכתה בפרקי זמן נוספים, כגון ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, פרקליט מחוז או ראש ענף חקירות במחוז, והיועץ המשפטי לממשלה.

 

יודגש – הארכות אלה של תקופת ההתיישנות באות בנוסף על ההארכה של תקופת ההתיישנות בגין ביצוע פעולות חקירה, כמפורט לעיל.

 

אירועים מנתקים (אשר במהותם מאפסים את תקופת ההתיישנות)

 

בעבירות מסוג פשע או עוון, אשר טרם התיישנו, הגשת כתב אישום או קיום הליך מטעם בית המשפט מהווים אירועים "מנתקים". המשמעות היא כי אירועים אלה מאפסים את מרוץ ההתיישנות ומביאים להתחלתו מחדש, על פי התקופות המפורטות לעיל, וזאת החל ממועד הגשת כתב האישום, או ממועד קיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, לפי המאוחר.

 

אירועים משהים

 

על פי התיקון לחוק, קיימים אירועים שונים – כגון אי יכולת לאתר את החשוד; התחמקות החשוד מההליך הפלילי; מצב רפואי שאינו מאפשר חקירה; ועוד – אשר "משהים" את מרוץ ההתיישנות לפרק זמן מסוים. פרק זמן זה מהווה מעין "הקפאה" של מרוץ ההתיישנות, ואינו נספר לצורך חישוב ההתיישנות, כשלאחריו ממשיך מרוץ ההתיישנות כסדרו מאותה נקודת זמן בה הופסק.

 

סיכום

כפי שהוצג לעיל, המחוקק שינה את דיני ההתיישנות הישראליים מן היסוד. במסגרת התיקון לחוק האריך המחוקק את תקופות ההתיישנות בשורה ארוכה של עבירות חמורות, וכן הסדיר לראשונה ובצורה מפורשת את הנסיבות השונות אשר מצדיקות הארכה או עצירה של מרוץ ההתיישנות לתקופות מוגדרות. לצד זאת, צמצם המחוקק את האפשרות להאריך את תקופת ההתיישנות בגין ביצוע פעולות חקירה, וזאת מתוך מגמה לתמרץ את רשויות אכיפת החוק לפעול ביעילות ובזריזות, ולמנוע את התופעה הפסולה של חקירות המתמשכות שנים ארוכות, תוך עינוי דין לכל המעורבים.

 

חרף הכוונות הטובות, התוצאה, כפי שניתן לראות, מסורבלת מאוד. החוק החדש כולל סעיפים ותתי-סעיפים רבים מאוד; סייגים על סייגים; איפוס מרוץ ההתיישנות בסוגי עבירות מסוימים; הארכה "אוטומטית" במקרים אחרים; הארכות נוספות, במגבלות מוגדרות, מצד בעלי תפקידים שונים; "השהייה", בנסיבות המנויות; עבירות הכלולות בתוספות שונות לחוק ואשר לגביהן נקבעו דינים שונים לעניינים שונים; וכן הלאה.

 

בסופו של יום, האופן בו נוסח הסעיף מקשה מאוד על ניתוח תקופת ההתיישנות במקרה ספציפי, ועל מתן תשובה פשוטה והחלטית בשאלה זו. ניתן גם להניח כי סעיפיו הרבים של החוק, אשר נידונו לעיל בקצרה ובצורה פשטנית יחסית, "יזכו" לפרשנויות שונות ומנוגדות, וכי יתנהלו לגביהם דיונים רבים ומעמיקים בבתי המשפט השונים.

 

לעמדתנו, טוב היה עושה המחוקק אם חלף החקיקה הענפה והמסורבלת בנושא ההתיישנות, היה נוקט במדיניות פשטנית וגורפת, על פי עקרונות בהירים ואחידים.

 

חקיקה מעין זו יכולה, מחד, לשמור על האיזון שתואר לעיל, ולאפשר הארכה מושכלת של תקופות ההתיישנות תוך צמצום עינוי הדין שנגרם לחשודים ונאשמים, ומנגד, לפשט את סוגיית ההתיישנות, לקדם ודאות משפטית, למנוע התדיינויות משפטיות ארוכות בנושא, ואולי אף להפוך את החוק לקריא וברור יותר גם עבור הציבור הרחב.

 

מאת עו״ד אופיר סטרשנוב ועו״ד מתן עמוס, כהן-סטרשנוב, משרד עורכי דין