$
Duns משפט
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

מי מתנדב למות?

האם הייתם מסכנים את החיים שלכם בשביל להציל את חייו של זר מוחלט? קופצים למים עכורים וקפואים שזורמים בעוצמה רבה או נכנסים לתוך מבנה אפוך עשן בו אחזו להבות, מתוך ידיעה ברורה כי יתכן ולא תצאו משם.

אסף ורשה 14:4226.02.20

מוגש מטעם DUN'S 100

 

לפני למעלה מחודש נגדעו חייו של בחור, בדיוק בנסיבות כאלו: מוטי בן שבת ז"ל מצא את מותו לאחר שקפץ למים גועשים בשביל להציל אם ותינוק שנתקעו במכונית במהלך השיטפון האכזרי בנהריה וכמעט טבעו. התנהגותו ההירואית טלטלה מדינה שלמה שבכתה ביחד עם משפחתו והמונים הצטרפו למסע ההלוויה, אולם כאשר הדמעות יבשו, גם הפוליטיקאים והבטחותיהם למשפחה נעלמו, דווקא ברגע בו המשפחה היתה זקוקה להם יותר מכל.

 

לא תעמוד על דם רעך היא מצווה המופיעה בתורה (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז), שתכליתה הושטת עזרה לזולת, בעיקר כאשר הוא נתון בסכנת חיים. חשיבותה קבלה משנה תוקף בדברי חז"ל (סנהדרין עג, א) שאמרו כי "מניין לרואה את חבירו שהוא טובע בנהר, או שחיה רעה גוררתו ועומדת לטורפו, או שליסטים באים עליו להורגו, מניין שהוא חייב להצילו? תלמוד לומר: "לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ". מחלוקת הלכתית התעוררה סביב הסוגייה האם אדם נדרש להציל את חיי הזולת תוך סיכון חיי עצמו. רבים מגדולי הפוסקים קבעו כי בכל פעולה שיש בה סיכון חיים ממשי, שאדם רגיל אינו מוכן להיכנס אליו אפילו כדי להציל את רכושו, אין מצווה להסתכן כדי להציל את החבר. לאור כך, מתחדדת עוד יותר גבורתו של בן שבת. הוא לא היסס.

 

מנגד, המציאות מלמדת כי רבים שנקלעו למצב בו נדרשו להושיט סיוע, נמנעו מלעשות כן, אף שלא נשקפה סכנה ממשית לחייהם. הכשל הערכי הוביל בעבר  את ח"כ חנן פורת ליזום הצעת חוק פרטית, תוך שזה כותב: "על רקע מקרים מצערים מאוד שהיו בשנים האחרונות ועל רקע רצון לקבוע נורמה שמעגנת את המוסר היהודי, הקובע "לא תעמוד על דם רעך", שאינך יכול לעמוד מנגד בשעה שאתה רואה את חברך נמצא בסכנה, וחברך הוא אדם באשר הוא אדם, יהודי כגוי, כל אדם באשר הוא, גדול, קטן, איש, אשה, עליך להושיט לו יד ולהציל אותו". לדברי פורת, לא היה כלל צורך בחוק אילו היינו במצב בו המוסר הטבעי, לפיו אדם הרואה אדם אחר שנמצא במצוקה לנגד עיניו, לא היה מהסס, היה טורח ומציל, "גם אם הדבר הזה היה עולה לו בהוצאות מרובות של ממון ואפילו בסיכון של גוף".

 

וכך, בשנת 1998 נוסף חוק ברוח זו לספר החוקים של מדינת ישראל בו נקבע שמחובתו של אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. אם ניתן להתנחם בכך, לא רק המחוקק הישראלי נדרש להתערב בשביל לתקן את הלקונה המוסרית ובמספר מדינות באירופה ובארצות הברית קיים "חוק השומרוני הטוב" שנחקק ברוח הביטוי.

 

ועתה, יש לשאול,היכן הוקרת התודה של המדינה? על פניו, מדינת ישראל אינה מפקירה : על פי תקנות הביטוח הלאומי, במקרה בו נפגע מי שהושיט סיוע או חלילה, חמור מכך – קיפח את חייו, היא מחויבת להכיר בו כנפגע עבודה, על כל המשתמע . ביטוח לאומי ישלם לו תגמולי ביטוח, או גמלת תלויים ליקיריו. הבעיה היא כי קיים ספק רב אם המערכת פונה מיוזמתה לנפגעים או למשפחות של המנוח ומביאה לידיעתם כי הם זכאים להכרה ולתשלום שנגזר ממנה.

 

עו"ד אסף ורשה עו"ד אסף ורשה צילום: אוראל כהן

 

לשון החוק קובעת בין היתר, כי מתנדב הוא מי שמושיט עזרה לזולתו בהתאם לחובתו על פי דין. כחובה על פי דין, נחשבת הושטת עזרה לנפגעים בתאונות דרכים (כולל הסעתם לקבלת טיפול רפואי), עזרה לשוטר בעת מילוי תפקידו ועזרה לעובד ציבור על פי דרישתו בעת אסון טבע. בנוסף, נקבע כי מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, בנסיבות שבהן סביר להניח כי סכנה של ממש איימה באופן מיידי על חייו או על רכושו של הזולת – יוכר כמתנדב. גם חיפוש אחר נעדרים ייחשב לעיתים ככפעולה להצלת חיים.

לאחר שהוכר כי הוא נפצע כמתנדב, קמה זכאות לפיצוי עבור אובדן הכנסתו בתקופה שלאחר הפגיעה, שבה נעשה בלתי כשיר לעבוד. לשם כך משלם להם הביטוח הלאומי דמי פגיעה לתקופה של עד 3 חודשים. היה ונותרה לנפגע נכות כתוצאה מהפגיעה, הוא יהיה זכאי לקצבת נכות מעבודה או למענק, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית.

 

בני משפחתו של מבוטח שאיבד את חייו במהלך פעולה שמוגדרת ההתנדבות על פי תקנות הביטוח הלאומי, זכאים לגמלת תלויים (קצבה או מענק). המדובר על אלמן או אלמנה וילדים של המבוטח, העונים על תנאי הזכאות. לשון החוק והפסיקה אף קובעים כי בתנאים מסוימים, יהיו זכאים לגמלה הורים, אחים, סב או סבתא, שהמבוטח היה מפרנסם. בנוסף בן זוג/בת זוג של מתנדב שנפטר בפעולת ההתנדבות עשויים להיות זכאים להכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנים ואלמנות.

 

אולם כאמור, המדינה אינה יכולה לצאת לידי חובתה בכך שהיא מפרסמת באתר של הביטוח הלאומי את הזכויות שמגיעות למשפחה, אלא עליה לפעול באופן יזום בשביל לפרוש מתחתיה את רשת הביטחון הסוציאלית והכלכלית שהיא כה זקוקה לה.

 

עו"ד אסף ורשה - מומחה לדיני ביטוח ונזיקין, ורשה אסף ושות', משרד עורכי דין ויו"ר משותף של פורום נזיקין בלשכת עורכי הדין