שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מגזין מנהלים

דוד פולק: "בעסקים לא יושבים שבעה"

מנכ"ל חלל, חשב שכבר ראה הכל - ואז, בתוך פחות משלוש שנים איבד שני לוויינים וראה את בעל השליטה שאול אלוביץ‚ מתרסק. בראיון פרישה אחרי 24 שנה בתפקיד, הוא מספר על תחילת דרכו של הלוויין הישראלי ואיך שכנע את מוטי קירשנבאום לשכור את שירותיו, ומבהיר שהוא לא עוזב חברה במשבר, אלא חברה שיוצאת ממשבר

גולן חזני 07:5231.12.19

שום דבר לא הכין את דוד פולק, המנכ"ל המיתולוגי של חברת הלוויינים חלל, למה שהתרחש ב־1 בספטמבר 2016. "עליתי על טיסת פנים בארה"ב, כדי להגיע לשיגור של עמוס 6. במטוס היה אינטרנט ומסכים שבהם שידרו טלוויזיה בשידור חי", הוא נזכר.

 

 לדירוג 50 המנהלים הטובים ל-2019 של כלכליסט - לחצו כאן

 

"פתאום מישהו מהצוות אומר לי, 'דוד – תראה איזו הודעה יש ב־CNN'. אני מסתכל ורואה עשן מיתמר מקייפ קנברל (אתר שיגור הלוויינים של חברת ספייס איקס, שבבעלותו של אילון מאסק - ג.ח). אני רואה עשן ואומר לעצמי – 'טוב, זה לא השיגור שלנו. מעניין מי המסכן שקשור לזה'. לקח לי עשר דקות להבין שזה הלוויין שלנו שהתפוצץ לפני השיגור. ואז נחתתי בפלורידה". 

 

 

הלכת לראות את הלוויין?

"ראיתי את הפיצוץ. זה אחד הפיצוצים המרהיבים שראיתי, עם אש ענקית, כשרואים את הלוויין נופל. לא נשאר ממנו כלום. אז מה יש לי לנסוע לשם? עשיתי אחורה פנה, לחזור לישראל. בדרך הביתה התברר לי שזה עורר הד עצום בארץ, אנשים לקחו את זה אישית".

 

במה זה התבטא?

"כשהגעתי לטיסה של אל על, באה דיילת בכירה, לקחה אותי כמו אב שכול והושיבה אותי במקום שלי. רק אז הבנתי שזה עשה אימפקט מעבר לחברה. כי זה שודר בלייב".

 

רגע הפיצוץ של עמוס 6. "אחד הפיצוצים המרהיבים שראיתי" רגע הפיצוץ של עמוס 6. "אחד הפיצוצים המרהיבים שראיתי" צילום: Youtube

 

האירוע הזה מלווה את פולק ואת חלל מאז, ומצטרף לרגע דרמטי אחר - כשלוויין אחר של הקבוצה, עמוס 5, נדם. זה היה שנה קודם לכן, ב־15 בנובמבר 2015. "הייתי אז בקונגו שבאפריקה, נסעתי לשם לחתונה של לקוח גדול שלנו, שגם קשור לעמוס 5", נזכר פולק. "בבוקר יום החתונה, בזמן שאני מתארגן ומסתכל על נהר קונגו המדהים, אני מקבל טלפון, 'עמוס 5 נאלם'. הוא לא מגיב, לא שומע, אי אפשר להתקשר אליו. צריך להיות חזק כדי לא למות מזה", הוא מספר.

 

אז מה עשית?

"טלפון ראשון זה לבחור שמתחתן – 'אני לא בא לחתונה'. עכשיו מילא החתונה, אבל הלך הלוויין, ולו יש עסקים על הלוויין הזה. זה היה מחריד. מיד עליתי על מטוס הביתה, בדרך עשיתי טלפונים לכולם, וכשהגעתי החמ"ל היה באוויר".

 

בין פיצוץ לחקירה

 

פולק, בן 70, הוא לא רק מנכ"ל חלל תקשורת, אלא גם מי שהקים את החברה הישראלית היחידה הפעילה בתחום הלוויינים. בימים הקרובים יפרוש מהחברה, אחרי לא פחות מ־24 שנים בתפקיד. 20 מהן התנהלו על מי מנוחות, אך ארבע השנים האחרונות היו טלטלה אחת גדולה.

 

חלל, שהיתה בשליטת יורוקום של שאול אלוביץ', ניהלה מו"מ למכירתה לתאגיד הסיני שינווי, שהתקדם עד כדי טיוטת עסקה אך התפוצץ ברגע האחרון, בגלל קשיי רגולציה. בדרך, לוויין אחד נעלם, אחר התפוצץ, וכעבור שנה החלה חקירה נגד אלוביץ', לתוכה השתרבבה גם חלל, בשל חשד לעסקאות בעלי עניין בעייתיות בינה לבין yes של אלוביץ'. בסופו של דבר הוגש נגד אלוביץ' כתב אישום, לא לפני שאיבד את מניותיו ביורוקום לטובת הבנקים הנושים; כך שהבעלות בפועל על חלל עברה לידי כונס הנכסים, חגי אולמן. 

 

פולק רומז שהיה פורש הרבה קודם, אלמלא אותן התרחשויות. "בעיקרון, זה כבר יותר מדי זמן", הוא מודה בראיון פרישה מיוחד. "עם הניסיון שלי כאן, גם כמי שהיה בפיקוד ולמד מינהל עסקים ותחומים הקשורים בהובלה, אני מסכים עם כל מי שאומר ש־24 שנים כמנכ"ל בחברה ציבורית זה הרבה מדי. אתה עלול להתעייף, לחזור על עצמך, ולהתקשות לעשות דברים בצורה שונה ממה שהיית רגיל, בעת הצורך".

 

עם זאת, אומר פולק, ישנן נסיבות מקלות לתקופה הארוכה שהעביר בניהול החברה - לאור התחום שבו היא פועלת: "כשאתה הולך לתערוכה בחו"ל של מפעילי לוויינים, אתה פוגש תמיד את אותם אנשים. גם כי זה תחום ייחודי, וגם כי אין הרבה חברות בתחום הזה".

 

ההחלטה לפרוש היתה שלך או של הדירקטוריון?

"החלטנו יחד. 24 שנים זה הרבה זמן. אם לא היו קורים האירועים הללו, הייתי עוזב קודם - אבל אתה לא נוטש את הספינה כשלוויינים מתפוצצים או כשהמניות עוברות לכונס".

 

ועדיין. אתה עוזב חברה במשבר. השווי הנוכחי שלה הוא 200 מיליון שקל, אחרי שהיא כבר הגיעה ל־1.2 מיליארד. יש לה חוב של יותר ממיליארד שקל וקובננטים בעייתיים מעט.

"חלל כבר היתה בשווי של 120 מיליון, ואני עוזב אותה בשווי של 240 מיליון שקל. החברה התאוששה ב־2019, אחרי שיגור מוצלח של עמוס 17. השוק לא יודע, אבל עוד יידע על הפייפליין (צבר הזמנות) הבריא של עמוס 17. יש לקוחות שאנחנו במו"מ איתם, אחרי שהלוויין התחיל לעבוד, ובחודשים הקרובים ייחתמו הסכמים גדולים. החברה בתהליך של יציאה ממשבר שהיה, ולא במשבר".

 

דוד פולק. "אני בתפקיד כבר יותר מדי זמן" דוד פולק. "אני בתפקיד כבר יותר מדי זמן" צילום: אוראל כהן

 

ישראל קטנה מדי

 

פולק שירת בחיל האוויר כמפקד טייסת מסוקי קרב. לאחר פרישתו עבד בתעשייה האווירית, בפיתוח עסקי של לוויינים. "כשדובר על השיגור של עמוס 1, זה איתגר אותי מאוד ואמרתי שאני רוצה לנהל את העניין הזה. יזמנו אז מיזם של לוויין תקשורת בשיתוף ממשלת הונגריה, שבדיוק השתחררה מהקומוניזם.

 

"בסופו של דבר, הקריסה של הגוש המזרחי לא איפשרה את המהלך, אבל בזכות הפעילות המשותפת הזו, הם רשמו עבורנו תדרים בנקודת שמים באירופה, כדי שנוכל לפעול מהם באמצעות ממשלה זרה. עד היום אנחנו נהנים ממה שממשלת הונגריה רשמה, ופועלים על פי הרישומים האלה באירופה".

 

חלל תקשורת הוקמה על ידי התעשייה האווירית וחברה של מאיר עמית ודוד רוטלוי - אביו של ליגד רוטלוי, מבעלי רציו, שעד היום מחזיק ב־5% ממניות החברה ויושב בדירקטוריון. בהמשך הצטרפו לבעלי המניות גם גילת תקשורת, שנשלטה בידי אברהם תירוש, וח.מר של חיים מר, כאשר כל אחד החזיק ברבע ממניות החברה. עמית, שמונה ליו"ר החברה, קיבל את פולק לתפקיד המנכ"ל. “מי שהיה חבר ושותף שלי לאורך הדרך, ותרם לחברה גם בצמיחה וגם בתקופות משבר הוא איציק שנייברג, שהיה המשנה שלי”, אומר פולק.

 

"הגעתי לחברה בינואר 1996. התחום היה חדש ולהגיע לכאן היה סוג של הימור שלא הרבה היו מוכנים לקחת", נזכר פולק. "לוויין הוא מוצר שמתאים למדינות רחבות ידיים שאין להן תשתיות כמו סין, הודו, אפריקה ואפילו מרכז ארה"ב. היה ברור שישראל הקטנה לבדה איננה מספיקה ללוויין, ושאם עמוס 1 יצטרך לפעול רק בישראל, תהיה לו בעיה. האתגר היה לבנות לוויין בינלאומי - ואם לא היינו עומדים בכך, היינו מאכזבים מדינה שלמה", מספר פולק.

 

מי היו הלקוחות הראשונים של החברה?

"כשעמוס 1 שוגר, היה אפס פייפליין. הלכתי עם מאיר עמית ליצחק קאול בבזק. מאיר היה בטוח שלא תהיה לנו בעיה להגיע להסכם, לאור היכרותו עם קאול. אבל כשיצאנו משם, הרגשתי מושפל בשביל מאיר, בגלל היחס של קאול.

 

"היינו בלחץ להשיג לקוח ראשון. יאיר אלוני, שעסק בפיתוח עסקי ברשות השידור, הלך איתי למוטי קירשנבאום (מנכ"ל רשות השידור אז – ג.ח). הצגנו את הנושא וקירשנבאום ז"ל אמר – 'פולק, פולק, הלוויין שלכם יקר. אנחנו לא נלך אתכם'. בסוף הוא הסכים, אחרי שהשווינו את המחיר שהרשות קיבלה מחברת אינטלסאט. בהמשך צירפנו גם את הרשות השנייה וערוץ 33, והערוצים האלה בנו למעשה את עמוס 1. מאוחר יותר הצטרף ערוץ המזרח התיכון, שבכלל שידר מדרום לבנון".

 

מתי הגיעה הקפיצה הגדולה?

"לליגה של הגדולים נכנסנו ב־1997. שחקן חדש הגיע לאירופה - רשת השידור HBO. הם פרסמו מכרז ואנחנו ניגשנו. באותה תקופה השחקנים הגדולים בתחום הלוויינים לא ספרו אותנו. HBO בחרו בנו מכל הגדולים והמתחרים שלנו, שהשתגעו מזה, הלכו למעט הלקוחות שהיו לנו כדי ללכלך - אמרו שאנחנו לא מאירופה אלא מהמזרח התיכון, ושהלוויין שלנו דפוק. אבל HBO היו הכשר הבד"צ שלנו, ואחרי שזכינו בהם, עלינו על המפה העולמית. מאז לא יכולים להתעלם מאיתנו באירופה. אחרי החוזה איתם כבר לא נזקקנו לערבות של 15 מיליון דולר לשנה מהמדינה".

 

הלקוח המהותי של חלל במשך השנים היה חברת yes. "עשיתי כנס בהילטון למפעילי הטלוויזיה בכבלים ואמרתי להם, 'חברים, אתם לא מכסים את כל הארץ. יש לנו פתרון לאזורים שאתם לא מגיעים אליהם, במחיר של 10 מיליון דולר לשנה'. כולם הסכימו, חוץ מערוצי זהב. איזיה צ'צ'יק, שהיה אז בעורק, מתחרט עד היום על כך שאפשר למשה רונן, מנכ"ל ערוצי זהב, להתנגד. חברות הכבלים אמנם חסכו 10 מיליון דולר בשנה, אבל הפסידו אחר כך מאות מיליונים בגלל yes".

 

ומה עשיתם אז?

"הלכנו ללימור לבנת, שהיתה שרת התקשורת, ולצבי האוזר, שהיה העוזר שלה, והצענו להקים טלוויזיה בלוויין. קישרנו אותם עם HBO, הם נסעו לארה"ב, ואז הקימו את yes. זו היתה הצלחה גדולה. איתן רוב, המנכ"ל הראשון של החברה, עשה עבודה נפלאה. הוא השתלט על הפריפריה, ובמקביל לקח מהכבלים לקוחות גם באזורים הטובים".

 

"בעלי השליטה ב־yes לא אהבו לשלם", מספר פולק. "אז איתן רוב עשה מכרז בין חברות הלוויינים. ג'וליאנו ברטה, מנהל יוטלסאט, הגיע לישראל והציע מחיר רצפה כדי לנקום בנו על שניצחנו אותם במכרז של HBO. לא יכולנו להרשות לעצמנו להציע את המחיר הזה, כי אז עמוס 1 היה נכשל. לעומת זאת, יוטלסאט יכלה - כי זה חלק קטן מהעסקים שלה".

 

אז איך בכל זאת הצלחתם?

"כאן אני חייב לטפוח לעצמי שוב על השכם. באנו לרוב בהצעה שלא היתה קיימת עד אותו זמן: Pay as you grow. אתה משלם סכום קבוע, שהוא 30% פחות מההצעה של יוטלסאט, אבל אם אתה מצליח ומצטרפים הרבה מנויים, אתה מוסיף הרבה כסף. יוטלסאט לא יכלה להציע הצעה כזו, כי היא חברה בינלאומית גדולה עם כללים נוקשים.

 

"זה היה כל כך חדשני ונועז, עד שהתעשייה האווירית, שהחזיקה במניות חלל, לא אישרה את ההסכם, אלא רק אחרי שלושה חודשים. אחרי כמה שנים, כשההסכם גדל משמעותית, בא אליי מומו לירן, שהיה אז מנכ"ל yes, וביקש – 'פולק, שחרר אותי מההסכם הזה ותן לי לסגור איתך על מחיר קבוע'. הסכמתי, כי הגענו למחיר שרצינו במקור, ואתה לא יכול לשחוט את הלקוח".

 

הקשר ההדוק הזה בין חלל ו־yes עלה גם בחקירות נגד אלוביץ'.

"כש־yes חתמו איתנו, אלוביץ' ויורוקום היו רק ב־yes, לא בחלל. אנשים שלא ידעו ושכחו, חשבו ש־yes חתמה איתנו כי אלוביץ' היה כאן. תכתוב באותיות קידוש לבנה ולך תבדוק בספרי ההיסטוריה: אלוביץ' היה רק ב־yes. רק מאוחר יותר, בעקבות ההצלחה שלנו ב־yes, הוא ראה שאנחנו טובים, והחליט להיכנס, בשנת 2000".

 

ועדיין. נחקרת בעניין של אלוביץ' ועסקאות בעלי עניין בין חלל ל־yes, שהיו לטובת חלל על חשבון yes.

"הם לא הבינו. הם חשבו שאלוביץ' היה כאן כשעשינו את ההסכמים. לא הבינו שעוד לפני שאלוביץ' הגיע לכאן, היו התחייבויות לשני לוויינים. זה ממש לא פרשת בזק־וואלה. yes היתה צריכה את זה יותר ממני. הם חשבו שהמנכ"ל החליט כי אלוביץ' לחץ עליו, אבל שאול בכלל לא היה כאן. החקירות המטופשות היו על זה שהבאתי את עמוס 7".

 

איך היתה העבודה תחת אלוביץ' כבעל שליטה?

"הוא היה בסדר גמור. היה לי מזל עם מועצות מנהלים שנתנו לי לעבוד. היו להן שאלות קשות, צלבו אותי לפעמים - אבל נתנו לעבוד".

 

שאול אלוביץ' שאול אלוביץ' צילום: מוטי קמחי

 

איך הרגשת כשראית את אלוביץ' מסתבך?

"הנפילה של אלוביץ' היתה כמו המכה שהרגשתי כשכל אחד מהלוויינים שלנו נהרס".

 

לדברי פולק, "אלוביץ' נכנס לחלל זמן קצר לפני ההנפקה. באותה שנה ביקשנו מהתעשייה האווירית לייצר את עמוס 2. זו היתה הנקודה שבה חלל נהפכה למפעיל לוויינים. היינו ההנפקה האחרונה לפני משבר הדוט.קום".

 

בלי שיקולים פטריוטיים

 

כאן החלה הצמיחה של חלל. בשנת 2000 מומן עמוס 2 ששוגר ב־2003, ב־2008 שוגר עמוס 3, וב־2011 עמוס 5. "את עמוס 5 שיגרנו עם הרוסים שגם בנו אותו", משחזר פולק. "התעשייה האווירית בכלל לא נתנה הצעה, כי ידעה שלא תוכל להתחרות בהם. היא בנתה את עמוס 4, אבל רק אחרי שהרוסים סיימו את בנייתו של עמוס 5 - ולכן הוא שוגר לפני עמוס 4, ששוגר ב־2013".

 

ובכל זאת, לא העדפת לעבוד עם גוף ישראלי?

"בשלב זה אני כבר חברה ציבורית, ואסור לי להכניס שום שיקולים פטריוטיים - רק שיקולי רווחיות של חברה. מי שרוצה להכניס שיקולים פטריוטיים, שיסבסד את התעשייה האווירית. לא יכול להיות שאני הולך לשוק ההון לגייס כסף ומממן את המדינה".

 

בשיאה של הפריחה, ב־2013, העמיד אלוביץ' למכירה את השליטה בחלל לפי שווי שנראה היום דמיוני –  2 מיליארד שקל.

 

בנק ההשקעות האמריקאי ג'יי. פי מורגן ניהל את המכרז, והיספסאט, שבבעלות מקסיקאית, עמדה לרכוש את חלל לפי שווי של 1.15 מיליארד שקל – אך אז הכל השתבש. "ההסכם היה כבר חתום. הם היו יכולים להיות פרטנר בלתי רגיל מבחינת פריסה בינלאומית, ורכישה שכזו היא בבחינת אחד ועוד אחד שווה שלוש", נזכר פולק.

 

"היו להם כמה תנאים מתלים, אחד מהם היה קשור בתנאי הרישיון שלנו. משרד התקשורת והממשלה משחקים איתנו משחק ציני”.

 

מה הכוונה?

“מצד אחד אומרים שאנחנו חשובים, מצד אחר מטילים עלינו מגבלות שאין על שום חברת לוויניים בעולם, כמו האיסור לתאם פעילות עם לוויינים של מפעילים אחרים בלי אישור ממשלה. אז היספסאט, שהיא מפעיל לוויינים בעצמה, הבינה שלא תוכל להתנהל ככה ונסוגה מהעסקה", הוא מוסיף.

 

כשאתה אומר "ממשלה", למה אתה מתכוון?

"כל פעם בא איזה פקיד. מי זה מנכ"ל משרד התקשורת היום? אחד שרק אתמול השתחרר מהצבא, ועכשיו פתאום הוא מתעסק ברגולציה. אתה חושב שהוא מבין משהו בתחום? אי אפשר ככה. זה תחום שצריך ללמוד אותו, לצבור ניסיון, ואז להגיע לקבלת החלטות".

 

התפוצצות העסקה הזו מסמנת את ראשית הנפילה של אלוביץ'. אילו העסקה היתה מתממשת, סביר להניח שהכסף שהיה מקבל תמורתה היה משמש לעסקיו האחרים המפסידים, ובראשם yes.

 

"מפה התחילו הצרות", משחזר פולק, "הגיעו שלוש מכות שניחתו עלינו בשרשרת: עמוס 5 הפסיק לשדר; עמוס 6 התפוצץ וגרם הרבה נזקים, ובראשם ביטול ההסכם עם פייסבוק; והמכה השלישית היתה שבעקבות ההסתבכות של אלוביץ' עם הבנקים, מניות השליטה בחברה נמסרו לכונס, אך לא החברה עצמה".

 

מאז אותם אירועים, שווייה של חלל התרסק וירד עד 120 מיליון שקל, משם התאושש - ועלה בשנה האחרונה ל־230 מיליון. 

 

איך שורדים אחרי כל מכה כזו?

"בעסקים לא יושבים שבעה. מיד כשקורה משהו אתה שם אותו מאחוריך והולך קדימה. היה חשוב למצוא תחליפים ללקוחות ובמהירות".

 

הרגשת שיש עליכם קללה? חשבת ללכת לרב?

"קודם כל, עד אז היה לנו המון מזל. היו לנו שני אסונות גדולים באמת - עמוס 5 ועמוס 6. בתלמוד, לאשה שמתאלמנת שלוש פעמים קוראים 'אישה קטלנית'. לי קרו שני אסונות. אם עמוס 17 היה מתפוצץ, כנראה הייתי הולך לרב".

 

אתה אדם מאמין?

"אני דתל"ש. אני מאשקלון, ולמדתי בצייטלין, בית ספר דתי בתל אביב. אף פעם לא הייתי דתי בנשמתי אבל הייתי ילד טוב, וכיבדתי את ההורים שלי. בחיים לא באתי אליהם בלי כיפה, ולא נסעתי אליהם בשבת".

 

הימור על נמוכים

 

כיום חלל מספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוחותיה באמצעות הלוויינים עמוס 3, עמוס 4 ועמוס 7 באירופה, אפריקה ואסיה. לפני כמה חודשים שיגרה החברה את עמוס 17, שעיקר מטרתו היא להגדיל את פעילות החברה באפריקה. את תשעת החודשים הראשונים של 2019 סיימה חלל עם הכנסות של כ־215 מיליון שקל, בדומה לתקופה המקבילה של 2018, ועם רווח של 24.6 מיליון שקל לעומת פחות מ־8 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה אשתקד.

 

עולם הלוויינים משתנה. בעבר היו משגרים לוויינים גבוהים, היום עוברים ללוויינים נמוכים. עושה רושם שחלל לא נערכת לשינוי הזה.

"זו שאלה מצוינת. עולם הלוויינים אכן עומד בפני רעיון של שינוי, שלא הוכח עדיין. ויכול להיות שמיליארדים ייזרקו על משהו שהוא בעייתי מאוד. כדי לעבוד עם לוויינים נמוכים צריך רשת לוויינים, וזה לדעתי הימור. היתרון של הנמוכים הוא שהתקשורת מהירה יותר".

 

אתה לא מאמין בלוויינים נמוכים?

"אם היו לי עודפי כסף עצומים, הייתי משקיע שם. מי שמשקיע בתחום הזה הוא סופטבנק, שכזכור כבר הפסיד הרבה כסף בהשקעה שלו ב־WeWork, ואילון מאסק, שבונה לעצמו מארג לוויינים נמוכים".

 

אתה לא פוחד מהיום שבו לא תבוא לעבודה?

"כשעזבתי את חיל האוויר, הבנות שלי התבאסו שמקצין בכיר הפכתי לעובד בתעשייה האווירית, בבגדים אזרחיים. זה היה משבר גדול יותר".

 

"התעשייה האווירית והממשלה היו כפויות טובה"

 

אחרי שנים של שיתוף פעולה, בשנה שעברה נקלע דוד פולק לעימות חריף מול התעשייה האווירית, שבו הוא הפסיד.

 

חלל ופולק בחרו בלוראל האמריקאית לייצר את עמוס 8, אולם התעשייה האווירית עמדה על הרגליים האחוריות כדי שהיא תהיה היצרנית. משרד הביטחון תמך בתעשייה האווירית והתנה את הסובסידיה לבניית הלוויין בכך שהיא זו שתייצר אותו, בישראל. חלל נאלצה לבטל את ההסכם עם לוראל שהסכימה לייצר את הלוויין במחיר נמוך יותר, ובסופו של דבר ביטלה את ייצורו כליל.

לא חזית את כל האירוע עם התעשייה האווירית.

 

"עמוס 8 נועד להחליף את עמוס 7, שהובא כזמני כדי להחליף את 6. לוראל היו בונים את עמוס 8 בזמן, שכן לוראל היתה אז החברה שבנתה הכי הרבה לוויינים מסחריים. התעשייה האווירית לא היתה מספיקה לבנות את הלוויין בזמן. התגובה של המדינה, שדרשה לוויין לאומי של התעשייה האווירית, היתה מפתיעה ודמגוגית. כשמישהו מגיב בצורה לא רציונלית, אתה לא יכול לצפות את זה".

 

ניכר שלפולק יש בטן מלאה על האירוע הזה. "היחסים שלנו עם התעשייה האווירית ועם הממשלה היו מצוינים. הזמנו מהתעשייה האווירית ארבעה לוויינים, גייסתי עבורם יותר מ־2 מיליארד שקל בשוק ההון. אבל כמו הממשלה, הם היו כפויי טובה, שלא רואים טיפה מעבר לאף שלהם. הם לא מבינים שחלל כל כך חשובה לקיום לוויינות התקשורת במדינה. החברה והמנכ"ל יוסי וייס התנהגו בחוסר מקצועיות".

 

אבל הוא דאג לחברה שלו, ולאינטרסים שלה.

"הוא נהג בחוסר מקצועיות, כלפי חלל וכלפיי. מקצועיות כוללת הרבה דברים. נאלצתי לבטל את החוזה מול לוראל. הם, אגב, התנהגו במקצועיות ולא איימו. ויש דברים נוספים בנושא הזה שאני לא רוצה לומר".

 

אתה פורש מחלל. מה אכפת לך לומר?

"אני לא פורש מהמדינה".

 

מהתעשייה האווירית לא נמסרה תגובה לדברים.

x