שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
גולן פרידנפלד

מדינת ישראל נגד נתניהו

תיק 4000 מייצר הזדמנות להיפטר מעסקאות בעלי עניין

אם יש מסקנה אחת שיו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה צריכה לקחת מתיק 4000, היא שעסקאות בעלי עניין, דוגמת עסקת בזק־yes הן אירוע כלכלי שצריך לקרוא עליו בספרי ההיסטוריה

גולן פרידנפלד 19:1523.11.19

בתוך תיק 4000, הנושא בתוכו את עבירת השוחד שבה מואשם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסתתר כתב אישום נוסף. בשל הארטילריה הכבדה והמוצדקת המוטלת לפתחו של נתניהו ויחסי השוחד שניהלה עמו משפחת אלוביץ', נשכחה ליבת החקירה - זו שהולידה את תיק 4000 ושממשיכה להשחית את החברות הציבוריות בלי הפרעה. אם יש מסקנה אחת שיו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה צריכה לקחת מתיק 4000, היא שעסקאות בעלי עניין, דוגמת עסקת בזק־yes הן אירוע כלכלי שצריך לקרוא עליו בספרי ההיסטוריה.

 

לצפייה בכתב האישום המלא לחצו כאן

לצפייה בתמלילי החקירות בתיק 4000 לחצו כאן

 

המנגנון רקוב חלק 1

 

מרוב חשדות כבר קשה לזכור, אבל תיק 4000 החל בחקירת רשות ניירות ערך ביוני 2017. באותה עת, החשדות לא הגיעו עד לראש הממשלה והתמקדו בעיקר באופן שבו בזק, ששאול אלוביץ' החזיק בה כ־11% בשרשור סופי, היתה מוכנה לשלם כמיליארד שקל על yes לחברת יורוקום הפרטית, שבה החזיק שאול אלוביץ' ב־100%. העסקה הזו, דווקא בגלל רגישותה הרבה, נוהלה לפי הספר. הוקמה ועדה בלתי תלויה שתפקידה היה לשמור על האינטרסים של בעלי השליטה האמיתיים בבזק: הציבור. נשכרו חברות חיצוניות ובלתי תלויות שיבצעו הערכות שווי ל־yes כדי לוודא שהיא לא נרכשת במחיר מופקע. לא היה צ'ק בוקס פרוצדורלי שלא סומן בו וי. למעט אחד: ההיגיון הפשוט. זה שקובע שבעל שליטה אינו פילנתרופ, שעסקת בעלי עניין היא מוצר שתוכנן והונדס כדי לחלוב את החברה הציבורית שבה אחזקותיו מועטות ולהעשיר את קופת החברה הפרטית שבה הוא מחזיק במלוא הבעלות. על כל שקל שאלוביץ' חלב מבזק הנזק שלו היה רק 11 אגורות. לעומת זאת, הוא שלשל כל שקל שהביא ליורוקום לכיסו. כשעושים את החשבון הזה על מיליארד שקל זה כבר סיפור אחר. וכשבעל שליטה כמו אלוביץ' נלחץ על ידי המערכת הבנקאית בשל חובות שצבר לאורך השנים, גלגל ההצלה בדמות עסקת בעלי עניין נראה כמו פתרון מושלם.

 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' צילום: דנה קופל, אלכס קולומויסקי

 

 

המנגנון רקוב חלק 2

 

השלב הראשון בכל עסקת בעלי עניין הוא שלב ביצור העמדות. כדי שהכסף יעבור מהחברה הציבורית לפרטית צריך לנקוב במחיר לנכס הנמכר, במקרה הזה yes. אי אפשר פשוט לנקוב במספר. הדרישה צריכה להיות מבוססת כלכלית, ולכן מוזמנות הערכות שווי - הצגה שנחזית לרצינית ואקדמית אך אין בה הרבה מעבר לגניבת דעת. שוק ההון מלא בהערכות שווי שהוזמנו במסגרת עסקאות בעלי עניין והתבררו כבלון מנופח. עסקת בזק־yes היא עוד דוגמה לכך. השווי של מיליארד שקל שהוצמד ל־yes, ושהורכב ממכבסת המילים סינרגיה, נכס מס ושווי פעילות תפעולית, התפוגג ארבע שנים מאוחר יותר. yes גירעונית ברמה התזרימית, שווי החברה בדו"חות בזק נמחק, הסינרגיה היא לא יותר ממילה שעוברת יופי במצגות ונכס המס לא ניתן למימוש.

 

המנגנון רקוב חלק 3

 

אחרי הערכות השווי מגיע השלב שבו אמור להתנהל ויכוח בין נציגי בעל השליטה לבין נציגי הציבור על העסקה. האישום שעליו הודיע מנדלבליט וחומרי החקירה שחשפו בשבועיים שקדמו לכך תומר גנון וליטל דוברוביצקי ב"כלכליסט", הדגימו כיצד הסתכלה משפחת אלוביץ' על המנגנון שנבנה בחוק כדי לייצר את המו"מ הזה, והתפוצצה מצחוק. כדי לייצר חומה לכאורה בין האינטרסים של בעל השליטה לבין אלו של החברה הציבורית, הוקמה כאמור ועדה בלתי תלויה. הוועדה הזו, בראשות יצחק אידלמן, היתה צריכה להכריע אם העסקה טובה לבזק ואם כן, אם היא שווה מיליארד שקל. אלא שהאלוביצ'ים דאגו שתהיה להם חפרפרת בדיוני הוועדה, מזכירת החברה לינור יוכלמן. "יו אני מתה", דיווחה מתוך הדיונים.

 

 

 

"סטלה שולטת פחות מדי במספרים, דודו אוכל אותה בלי מלח". סטלה היתה מנכ"לית בזק, מי שאמורה להיות החומה הבצורה בהגנה על האינטרסים של בעלי המניות בציבור, אך התגלתה כמי ששירתה בעיקר את אלוביץ'. דודו מזרחי הוא סמנכ"ל הכספים בבזק שהתנגד לעסקה והבין שבזק משלמת המון על חברה ששווה אפס אם לא פחות. יותר מדי פיתויים מונחים לפתחו של מנכ"ל או נושא משרה בחברה ציבורית כדי שיפתח עמוד שדרה וינסה לעצור בגופו עסקת בעלי עניין מושחתת: אופציות, שכר עתק, הג'וב הבא. הנדלר נכשלה במבחן הזה, מעריכי השווי נכשלו בו, הדירקטורים שהיו אמורים לשמש חומה בצורה נכשלו בו. מזרחי עמד בו, אבל זה לא הספיק.

 

המנגנון רקוב חלק 4

 

אחרי שצלחו את המשא והמתן, דילגו להם האלוביצ'ים אל המכשול האחרון: האסיפה הכללית. רשות ני"ע העלתה את הרף הנדרש באישור עסקאות בעלי עניין כשראתה כמה הן מסוכנות. בעבר האישור דרש רוב של לפחות שליש מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה, אך הרף הורם ללפחות 50%. ובכל זאת, עסקת בזק־yes עברה. דווקא המוסדיים הגדולים זיהו את הבעייתיות והצביעו נגד, אך העסקה עברה ברוב של 65% מבעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. חלק מהמוסדיים הצביעו נגד לאחר שקיבלו חוות דעת בלתי תלויה מאנטרופי, גוף המייעץ למוסדיים בהצבעות (שראש רשות שוק ההון רוצה להעלים). העסקה עברה בעזרת תמיכתם של משקיעים זרים שהשקיעו בבזק, שעסקת בעלי העניין ופרטיה מעניינת אותם כקליפת השום והצביעו בצורה טכנית. בהנחה שהאלוביצ'ים לא הפעילו מנגנון מושחת שהגיע גם לגופים אלו.

 

אז אולי די

 

עסקת בזק־yes עברה את כל המכשולים שהציב הרגולטור. היא עברה באחת החברות הגדולות במשק, נשכרו לטובת אישורה טובי המוחות הפיננסיים ולאחר שהרף הרגולטורי הועלה. היא לא היחידה. קדמו לה עשרות עסקאות בעלי עניין שרק בדיעבד התברר עד כמה היו פוגעניות. תיק 4000 ועסקת בעלי העניין שעומדת בבסיסו מהווים הזדמנות מצוינת עבור המוסדיים שאמורים לאשר עסקאות כאלה למצוא את הסיבות שלא לעשות כן; הזדמנות מצוינת להזהיר בעלי שליטה משימוש במנגנון הרקוב הזה, שעלול לשלוח אותם לכלא; והזדמנות מצוינת עבור גואטה, שיכולה ליזום מהלך שינקה את שוק ההון מעסקאות שהפיתוי בהן רב, וששום מנגנון לא יכול להן.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x