שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

מתי עדיף לאישה להגיש את תביעותיה כנגד בעלה לבתי הדין הרבניים דווקא?

אבנר זינגר 09:4624.03.19

מוגש מטעם DUN'S 100

 

לציבור המתדיינים בענייני גירושין וגם לחלק מעורכי הדין העוסקים בתחום זה יש לעיתים תפיסה מוטעית בכל הנוגע ליתרונות ולחסרונות שיש בהגשת תביעות מצד נשים כנגד בעליהן לבית הדין הרבני לעומת הגשתן לבית המשפט האזרחי (לבית המשפט לענייני משפחה). ישנם מקרים מסוימים בהם קיימת עדיפות ברורה להגשת תביעות מצד נשים כנגד בעליהן דווקא לבית הדין הרבני. ובמה דברים אמורים?

 

מדובר למעשה ביחס לשני עניינים: האחד – תביעת מזונות עבור ילדים (קטינים) והשני – הגשת תביעות בענייני רכוש.

 

באשר למזונות ילדים, הרי שבעקבות ההלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעניין חלוקת נטל תשלום המזונות בין שני ההורים, עבור ילדים שהנם בין הגילאים 6-15, אנחנו עדים לאחרונה למספר פסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה של סכומי מזונות נמוכים למדי (מאות שקלים לחודש בלבד). השינוי הדרמטי בסכומי המזונות הנפסקים נובע מהחלת העיקרון שהותווה על ידי בית המשפט העליון, לפיו על בית המשפט לפסוק מזונות לילדים קטינים בגילאים אלה בצורה "שוויונית" בין האב לאם בכל הנוגע לנטל הנשיאה במזונותיהם. לפני שבאה לעולם ההלכה המשפטית החדשה הזו נהגו בתי המשפט לענייני משפחה לפסוק עבור ילדים בגילאים אלה סכומי מזונות גבוהים בהרבה (אלפי שקלים לחודש).

 

בתי הדין הרבניים אינם רואים עצמם כפופים להלכה המשפטית החדשה הנ"ל (שכן לדידם מדובר בסטייה מהדין הדתי על פיו הם דנים ופוסקים) והם ממשיכים לפסוק דמי מזונות עבור ילדים קטינים בגילאים האלה בסכומים ריאליים, כפי שנהגו בעבר בתי המשפט לענייני משפחה לפסוק. מטעם זה ובאותם מקרים בהם צפוי שבתי המשפט לענייני משפחה יפסקו דמי מזונות נמוכים במיוחד (ובעניין זה קיימת כבר נוסחה לפיה ניתן לחשב מראש כמה דמי מזונות יפסוק בית המשפט לאור ההלכה החדשה) עדיף לאישה להגיש את תביעת המזונות עבור הילדים דווקא לבית הדין הרבני.

 

גם בענייני רכוש קיימים מקרים בהם עדיף לאישה להגיש את תביעתה לבית הדין הרבני. הכוונה היא לכל אותם מקרים שבהם אין האישה צפויה לקבל נתח מרכושו של בעלה (הכוונה לאותם מקרים בהם נקבעה בהסכם ממון שנערך בין בני הזוג ערב נישואיהם "הפרדה רכושית", היינו לא יתקיים בין בני הזוג שיתוף רכושי הן ביחס לרכושו של הבעל מלפני הנישואין והן זה שייצבר במהלך הנישואין, או במקרים שלא נערך הסכם ממון כאמור, אבל הרכוש היחידי שקיים הנו רכושו של הבעל מלפני הנישואין ובמהלך הנישואין לא נצבר רכוש כלשהו). במקרים כאלה מוטב שהאישה תיזום ראשונה הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני ובמסגרת תביעה זו היא תעתור לקבלת סכום כתובתה וכן לחייבו של הבעל בתשלום "פיצויים". על פי הדין החל בבתי הדין הרבניים, הם מוסמכים לפסוק לאישה שאיננה אמורה לקבל חלק כל שהוא ברכוש בעלה פיצויים בגין חוסר השוויון ואי הצדק הכרוך בכך.

 

עו"ד אבנר זינגר עו"ד אבנר זינגר צילום: אלירן אביטל

 

באחד מפסקי הדין שניתנו לאחרונה (ב – 12.7.2017) על ידי בית הדין הרבני האזורי באשקלון ובהסתמך על פסיקה קודמת של בית הדין הרבני לערעורים שם נקבע, כי במקרים מתאימים יש מקום לפסוק פיצויים "כחלק מאיזונם הכלכלי של המתגרשים", ציין בית הדין הרבני האזורי, כי במקרים מסוימים נוהגים בתי הדין הרבניים לחייב את הבעל לשלם לאישה פיצויים "כדי שלא להזניח את האישה שתישאר אחרי הגירושין בלי קורת גג לראשה" ועל כן "מחייבים את הבעל או להשאיר את הדירה של הזוג ברשות האישה, או שידאג למצוא לה דירה אחרת שווה לה בערך".

 

כאמור בתי הדין הרבניים יפעלו לבצע "איזונים כלכליים" בין בני הזוג וזאת רק במקרים מסוימים. הכוונה לאותם מקרים בהם האישה אכן איננה זכאית – מצד הדין - לקבל חלק כלשהו ברכושו של בעלה. בית הדין הרבני לא יפסוק לאישה "פיצויים" שנועדו לבצע "איזון כלכלי" שוויוני והוגן בין בני הזוג באותם מקרים בהם הגירושין מתחייבים בגלל "בגידתה" של האישה בבעלה. במקרים אלה פסיקתו של בית הדין הרבני יכולה להחמיר עם האישה ואף למנוע ממנה לקבל זכויות ברכוש שהיא היתה זוכה לקבלו אילו ענייני הרכוש היו מתבררים בבית המשפט לענייני משפחה (המחיל בענייני רכוש את הדין האזרחי ולא את הדין הדתי) . כך קרה באותו מקרה שהתפרסם לאחרונה ושנידון בבג"צ במסגרת עתירה שהוגשה כנגד פסיקתו של בית הדין הרבני, אשר ראה לשלול מאישה זכויות בדירת מגורי המשפחה, למרות שהיה מדובר שם בשנות נישואין ממושכות במהלכן הביאו בני הזוג ילדים משותפים. בית הדין הרבני קבע, כי לא ניתן לקבוע שנתקיימה בין בני הזוג "כוונת שיתוף" בדירת המגורים גם אם מדובר בתקופת נישואין ממושכת אם מתברר – בדיעבד - כי האישה לא היתה נאמנה לבעלה. למרבה הצער, כאשר עניין זה הובא לפתחו של בג"צ ראו שניים משלושת השופטים שישבו בדין שלא להתערב בקביעתו זו של בית הדין הרבני. היה מצופה משופטי הרוב בבג"צ שיישמו את ההלכות המשפטיות שנקבעו כבר לפני שנים רבות לפיהן אין להעניש בעל דין ולשלול ממנו זכויות רכושיות בגלל שהוא "אשם" בכך שהנישואין הגיעו לקיצם.

 

מאת עו"ד אבנר זינגר, א. זינגר ושות', משרד עורכי דין

בטל שלח
    לכל התגובות