$
מגזין נדל"ן

שקיפות ברשויות המקומיות? יותר כמו זכוכית מפויחת

מחקר חדש של התנועה לחופש המידע מגלה את מצבה העגום של השקיפות ברשויות המקומיות, ומציע כללי מדיניות לתיקונו

אתי אפללו 09:2513.02.19

לאחר שהבחירות לרשויות המקומיות הסתיימו, הקואליציות הוקמו והרשויות החלו בעבודתן השוטפת, רובן מתקשות לזכור כי הן עובדות מכוח המנדט שהעניקו להם התושבים, ולמענם. ואין מקום שבו הזיכרון הקצר של הרשויות בישראל ניכר יותר מאשר בחוסר השקיפות שבה הן מתנהלות.

 

מחקר חדש שערכה התנועה לחופש המידע, לרגל פתיחת הקדנציה הטרייה של הרשויות המקומיות, מלמד שברוב הרשויות בישראל אין תודעת שקיפות מינימלית. "מארגונים ציבוריים ומגופי מדינה יש ציפייה לנהל את העניינים בצורה גלויה לציבור", מסבירה עו"ד רחלי אדרי, מנכ"ל התנועה לחופש המידע. "קל לדבר שקיפות, אך קשה מאוד לבצע אותה, שכן היא מצריכה שינוי תפיסות עמוק אצל אלו שמחזיקים את המידע עבורנו בנאמנות".

 

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"ל התנועה לחופש המידע: שקיפות מצריכה שינוי תפיסה עמוק אצל אלו שמחזיקים את המידע עבורנו. הציבור מצפה ליותר, אך השינוי המיוחל מתעכב" עו"ד רחלי אדרי, מנכ"ל התנועה לחופש המידע: שקיפות מצריכה שינוי תפיסה עמוק אצל אלו שמחזיקים את המידע עבורנו. הציבור מצפה ליותר, אך השינוי המיוחל מתעכב" צילום: שרון צור

 

המחקר בדק את קריטריוני השקיפות המתחייבים על פי החוק, כיוון שלדעת התנועה לחופש המידע, הסטנדרט שמציב החוק הוא הבסיס המינימלי להתנהלות שקופה של רשות מקומית. כך, על הרשויות לפרסם מידע כמו פרסום סביבתי לגבי מפגעים כמו רעש וריח, פרסום תקציב וכדומה. "הפרסום צריך להיות נגיש וממוקד. הצפה של הציבור במידע שאינו רלוונטי לצרכיו, ללא מדיניות סדורה וללא מתן כלים להבנת המידע אינה בהכרח שקיפות", מבהירה אדרי. בנוסף לדרישות החוק, בתנועה בדקו גם קריטריוני שקיפות הנהוגים בערים גדולות מסביב לעולם, ובהם בין היתר פרסום תקנות ונהלים הנוגעים לאזרחים, פרסום קובץ הנכסים של העירייה והשימושים בהם, פרסום יומן של ראש הרשות ופרסום הסדרי ניגודי עניינים.

 

הרשות בדקה את פורום ה־15 (פורום הערים העצמאיות שאינן מקבלות מענקים ממשלתיים) ואת ירושלים מול הקריטריונים הקבועים בחוק ומול קריטריוני שקיפות הנפוצים ברשויות מקומיות בעולם. רשויות אחרות נבדקו מול קריטריון אחד בלבד: קיום תקציב נגיש בפורמט אקסל, שיהיה ניתן להתמצא בו.

 

 

 צילום: שרון צור

 

התוצאות: בקבוצה המובילה (ערי פורום ה־15 וירושלים), שש רשויות עמדו בפרסום של יותר מ־85% מדרישות החוק, ורק ארבע פירסמו פחות מ־60% מדרישות החוק. אבל כאשר בוחנים קריטריונים שמעבר לחוק, כמו פרסום תוכנית עבודה, קובץ נהלים והסדרי ניגודי עניינים - רק שלוש רשויות בקבוצה זו מפרסמות יותר מ־60% מדרישת השקיפות במובנה הרחב. מחוץ לקבוצה המובילה התמונה עגומה עוד יותר: עשרות רשויות מערד ועד צפת לא פירסמו או העבירו לתנועה לחופש המידע תקציב בפורמט אקסל. למעשה, כיום, מצב השקיפות ברשויות המקומיות הוא בכי רע. העמידה בדרישות החוק הבסיסיות חלקית מאוד, ועמידה בחזון של שקיפות רחבה יותר - רחוק מלהתממש.

 

"היום, בשונה מבעבר, קל להנגיש מידע", אומרת אדרי. "מידע שבעבר נקבר בקלסרים, ושלהנגשתו נדרשו כוח אדם ומשאבים רבים, היום עובר לשקיפות בתהליך זול וקל. על הרשויות לחשוב בתחילת התהליך כיצד הן מנגישות את המידע לציבור, כי הציבור תמיד רוצה לדעת - בין אם מדובר בסקר שנערך על ידי העירייה ובין אם מדובר בהסדר ניגוד עניינים.

 

בסופו של דבר זה עניין של תכנון, ואנחנו מצפים מהרשויות המקומיות להשקיע חשיבה בנושא השקיפות, מתוך הבנה שרוב המידע שנמצא ברשותן שייך לציבור, והוא זכאי להיות חשוף לו בצורה המיטבית ביותר. "הציבור היום מצפה ליותר מנבחריו, דורש הרבה יותר דיווח ושקיפות ורואה עצמו שותף להליכי קבלת ההחלטות ברשויות המקומיות, אך השינוי המיוחל בהתנהלות היומיומית מתעכב".

 

  צילום: שרון צור

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x