שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מגזין נדל"ן

ראיון כלכליסט

אדריכל־העל ג'יימי פון קלמפרר: "בניין טוב הוא גם מכונה וגם פסל"

מגדל הספירלה, שישלים את מרכז עזריאלי וישלוט בקו הרקיע התל אביבי, הוא המגדל הראשון שבונה בישראל אדריכל־העל ג'יימי פון קלמפרר. בראיון נדיר הוא מספר על גורד השחקים ההיסטורי שהוא בונה במקביל במנהטן, על הדרך שבה מורידים מגדל מהשמים לרחוב ועל השותף הישראלי שהביא אותו לכאן, אבל הלך לעולמו לפני מימוש הפרויקט

רוני דורי 08:2116.02.19

ביקורו האחרון בישראל של ג'יימי פון קלמפרר, נשיא משרד האדריכלים הניו יורקי KPF, נמשך 16 שעות בלבד. פון קלמפרר נחת משנזן שבסין, "שם קורים כל הדברים המעניינים", השתתף במסיבת העיתונאים שבה נחשף עיצובו המדובר למגדל התל אביבי הרביעי של קבוצת עזריאלי, והתעופף ליעד הבא. אבל גם בביקור הבזק הזה, השמיני שלו בישראל, הספיק פון קלמפרר להגניב עצירה בהרצליה, שם ביקר את אסתר כץ, אמו של החבר והקולגה הוותיק פול כץ, שמותו הפתאומי בסוף 2014 הותיר את פון קלמפרר לבדו בצמרת המשרד המשותף שלהם. כץ, יהודי מדרום־אפריקה שלמד בישראל והחשיב אותה לביתו, חיכה להזדמנות הנכונה לעשות כאן פרויקט; מגדל הספירלה של עזריאלי, הפרויקט הראשון של KPF בישראל, מוקדש לו במובנים רבים. ולא רק לו. נגיע לכך בהמשך.

 

 

 

רוב הישראלים נתקלו לראשונה בשמו של פון קלמפרר רק לפני חודש, אבל פרויקט הענק שלו לעזריאלי - עלותו המוערכת היא 2.5 מיליארד שקל - ישפיע על חייהם של תושבי אזור המרכז ועובדיו יותר מכל פרויקט גדוש הייפ של סטארכיטקט אחר. עם השלמתו הצפויה ב־2025, יתנשא מגדל הספירלה (אדריכל מקומי: משה צור) לגובה של 340 מטרים ו־91 קומות ויהיה השני בגובהו בישראל ("מגדל בין ערים", שבנייתו תושלם ב־2023 סמוך לתחנת רכבת מרכז בתל אביב, יעקוף אותו ב־60 מטרים). גובהו יהיה פי שניים מזה של המגדל המשולש (169 מטר), וביום בהיר יהיה אפשר להשקיף ממנו עד ירושלים. הוא יתפרש על פני כ־150 אלף מ"ר מעל פני הקרקע ויכלול משרדים, מגורים, קניון גדול ומסעדת שף בקומה האחרונה.

 

המגדל, שיצטרף לשלושת מגדלי מרכז עזריאלי, יוקם על המגרש שאכלס את בית "ידיעות אחרונות" המיתולוגי. המגרש הצר והקרבה לשלושת המגדלים שייצגו את צורות היסוד בשלמות, הציבו בפני המתכננים אתגר עיצובי מורכב. הפתרון שהוביל פון קלמפרר הוא מגדל ספירלי (בדומה לציורי מגדל בבל של פיטר ברויגל) שכורך בצעיף את שלוש המגדלים הקיימים; אותו צעיף גם מהווה בסיס לפארק עירוני שקבוצת עזריאלי משווקת כגרסה מקומית להייליין הניו יורקי. "העיצוב שלנו יוצר קשר ויזואלי ישיר וברור בין הקרקע לשמים", מסביר פון קלמפרר. "קנה המידה של המבנה הוא אינסופי לכאורה, אבל העין יכולה לעקוב אחר המעקה מגובה 20 עד 350 מטר, כשכל מקטע בין לבין מסומן על ידי חלק מסוים של הספירלה. בכל קומה ישנה מרפסת גן בין הקומות של הקיר המסתלסל, שמזכירה את הנוף והטבע".

 

 

האדריכל ג'יימי פון קלמפרר אדריכל על רקע הדמיה של מגדל הספירלה בעזריאלי האדריכל ג'יימי פון קלמפרר אדריכל על רקע הדמיה של מגדל הספירלה בעזריאלי צילומים: KPF , אוראל כהן

 

 

מה היתה ההשראה שלכם?

"צורתה של קונכייה, עם קריצה לשלושת המגדלים הקיימים. בגלל קנה המידה והמיקום ידענו שהפרויקט ישמש מבנה מרכזי בעיר, ותהיה לו חשיבות אדריכלית ואפילו סמלית. לכן חיפשנו עיצוב שתאפיין אותו פשטות בלתי נשכחת, כמעט ארכיטיפית. השרטוטים הראשונים שלנו היו בהשראת צורות מהטבע, כמו קונכיית הנאוטילוס ותבנית החמנייה. הספירלה נראתה לנו מתאימה מיד כששרטטנו אותה - וגם לדנה עזריאלי, שהיתה חלק מכל שלב בתהליך העיצוב. היא מצאה בעיצוב את האלגנטיות ואת הדינמיות שלהן היא שאפה. אנחנו מקווים שהמבנה הסופי יתקשר את האיכות הזו בדרך שקטה".

 

ההישגים

"בניינים מרוממים את הרוח האנושית"

 

KPF (ראשי תיבות של קוהן־פדרסון־פוקס) הוא ממשרדי האדריכלות הגדולים בעולם, עם 640 עובדים, שלוחות בלונדון, שנחאי, הונג קונג, סיאול ואבו דאבי, ופרויקטים בכל נקודה על הספקטרום האדריכלי, מדיור ועד תכנון עירוני ושדות תעופה. הוא נחשב לכוח מוביל בתכנון "ערים ורטיקליות", הז'רגון המקצועי לגורדי שחקים המתאפיינים בעירוב שימושים, וחתום בין היתר על מגדל לוטה (Lotte) בסיאול (599 מטר); על המרכז הפיננסי פינג אן בשנזן (600 מטר); ועל One Vanderbilt המדובר, שעם השלמת בנייתו ב־2020 יהיה המגדל השני בגובהו בניו יורק והגבוה במידטאון מנהטן (427 מטר). מגדל הספירלה יהיה הפרויקט הראשון של המשרד בישראל, ופון קלמפרר מדבר על העיר העברית הראשונה בהתלהבות: "תל אביב היא עיר קוסמופוליטית עם נכסים נפלאים וכל כך הרבה יתרונות: זו עיר חוף, עיר היסטורית, עיר מודרנית, נציגה של תנועת הבאוהאוס. זו עיר של אנשים חברותיים, עם הרבה חיי חוץ ותרבות של הליכה. אתמול, אחרי ארוחת הערב, הורידו אותי בתחילת הרחוב והסבירו לי כיצד להגיע למלון. בכמה ערים אפשר ללכת ברחוב בחצות בלי לחשוש?"

 

פון קלמפרר, שביקורו כאן נערך לטובת שיפוט בתחרות עזריאלי לסטודנטים לאדריכלות, עוסק באדריכלות כבר כ־35 שנה, ומאמין במקצוע יותר מתמיד. "לבניינים יש את היכולת לרומם את הרוח האנושית, כי הם מה שעושה ערים, וערים הן ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות", הוא אומר. "הן מחזיקות מעמד עידנים, הן מתפתחות ויש להן את הבעיות שלהן - וחלק מהעבודה שלנו זה לדאוג לבריאותן. אנחנו בהחלט שואלים בפרויקטים שלנו: 'האם העיר זקוקה לתחבורה ציבורית טובה יותר?', 'מה לגבי הפארקים?', 'האם אנחנו מבנים את האוכלוסייה ברחוב באופן נכון?', 'מה לגבי אי צדק חברתי והעיר?' כאדריכל, ככל שיש לך זמן, רצון, ואנשים לצדך, יש לך יכולת לפתור לא מעט קשיים".

 

 

דנה עזריאלי: "לבנות מגדל ותחנת רכבת קלה זה לא פשוט" דנה עזריאלי: "לבנות מגדל ותחנת רכבת קלה זה לא פשוט" צילום: עמית שעל

 

 

והמגדל החדש אכן מאותגר בשורת קשיים, שמתרכזים בחיבור שלו לעיר: בהקשר, במיקום ובתזמון. לפי הערכות קבוצת עזריאלי, המגדל יאוכלס בכ־7,000 משתמשים לפחות. והפקקים שייווצרו, מה איתם? "יהיו כמה שנים לא פשוטות", הודתה דנה עזריאלי במסיבת העיתונאים: "לבנות את הרכבת הקלה, לבנות מגדל, זה לא פשוט". גם הרכבת היא סוגיה לא פשוטה: כבר כיום, בגלל הרכבת הכבדה, עוברים בעזריאלי כ־60 אלף איש מדי יום, והצפי הוא שתחנת הרכבת הקלה תביא איתה עוד 30–40 אלף איש.

 

הגדרת את עצמך כאופטימיסט שעוסק ב"יצירת ערים בריאות". מצוקת התנועה בתל אביב לא מקלה על הבריאות.

"זו סוגיה חשובה, כי מטרופולין תל אביב לא גדל מעבר למידותיו, אבל הוא לא קטן והוא במגמת גדילה. אני שומע שיש פה בעיות תנועה רציניות כתוצאה מכניסת רכבים מהפרברים. הפקקים הם אחד האיומים הגדולים על העיר, אבל הם לא משהו שאי אפשר לפתור באמצעות אדריכלות ותכנון, ואני בטוח שהנושא הזה, של לוודא שהתנועה לא חונקת את העיר, מעסיק את כולם. תחבורה ציבורית טובה עולה כמובן סכומי עתק, אבל זהו הפתרון".

 

פול כץ ז"ל, שותפו של פון קלמפרר להובלת KFP. "החיבור שלי לישראל הוא דרכו. הוא היה גדול מהחיים" פול כץ ז"ל, שותפו של פון קלמפרר להובלת KFP. "החיבור שלי לישראל הוא דרכו. הוא היה גדול מהחיים" צילום: יח"צ

 

 

הרכבת הקלה שעליה עובדים כאן תוכננה לפני 20 שנה, ויש מחלוקת בנוגע למידת היעילות שלה.

"המטרו בפאריס כבר בן 120. גם מערכת הסאבווי של ניו יורק, עם מסילות שנבנו ב־1910–1920, חורקת אבל עובדת; היא מיושנת, מלוכלכת וישנה, אבל פונקציונלית - באמת אפשר להגיע איתה מנקודה A לנקודה B, ובלעדיה היה כאוס.

 

"אני חושב שאנחנו, האורבניסטים, צריכים לקחת את הסיכון של להתקדם עם משהו גם אם אינו מושלם, אחרת תחכו עוד 20 שנה, ואז גם הרעיונות של היום כבר יהיו ישנים. בינתיים העיר גדלה, וככל שנחכה כך יהיה קשה יותר לעשות משהו כי זה יהפוך לבלתי אפשרי. העלויות מתחילות להכפיל את עצמן, בגלל שצפיפות הבניינים גדלה".

 

הדמיה של פרויקט וואן ונדבילט במנהטן. "תחנת גרנד סנטרל, שצמודה למגרש, היא בניין מפואר ואהוב. כאורבניסט, היה חשוב לי לכבד אותה" הדמיה של פרויקט וואן ונדבילט במנהטן. "תחנת גרנד סנטרל, שצמודה למגרש, היא בניין מפואר ואהוב. כאורבניסט, היה חשוב לי לכבד אותה"

 

 

הפרויקט במנהטן

"הרמוניה מתקבלת מצירוף של תווים שונים, ולא זהים"

 

פון קלמפרר מבין משהו בתחבורה ציבורית. פרויקט הדגל של המשרד בשנים האחרונות, בהובלתו, הוא One Vanderbilt, בניין המשרדים האמור במידטאון מנהטן. הבניין צמוד לתחנת הרכבת גרנד סנטרל, מבנה יפהפה שנבנה ב־1913 בסגנון ה־Beaux Arts. בנייתו התאפשרה בעקבות עסקה ייחודית בין עיריית ניו יורק ליזם סטיבן גרין (הטוען לכתר "מלך מגדלי המשרדים במנהטן"); העירייה הסכימה להגדיל את זכויות הבנייה לגובה בכשליש, ובתמורה יחדש היזם חלק מהמסילות ומרציפי הרכבת, בשווי של 220 מיליון דולר. מדובר ביצירת ערך גם עבור גרין, שיזכה לגישה ישירה לתחנה מהמבנה שלו.

 

"גרנד סנטרל הוא בניין אהוב מאוד", אומר פון קלמפרר. "הוא אחד משתי תחנות מרכזיות בניו יורק; את השנייה, פן סטיישן, שהיתה מפוארת באותה מידה ונבנתה באותה תקופה, הרסו לגמרי בשנות השישים, לפני שאנשים היו מודעים לערך של המבנים האלה בהיסטוריה.

 

"אנחנו אוהבים את העובדה שרומא היא רומא ופאריס היא פאריס. תל אביב היא עיר צעירה יותר, אבל יפו וירושלים הן ערים עתיקות, וככל שערים מזדקנות צריך לעשות בהן 'עדכונים' קלים, בפרט בעיר שמכילה את המרכז הפיננסי של העולם כמו ניו יורק. לאיסט מידטאון, השכונה שבה ממוקמת גרנד סנטרל, יש בעיה להתחרות בחלקים אחרים של ניו יורק ולמשוך אליה את הבנקים הגדולים, חברות הטכנולוגיה, עורכי הדין וכולי. רבים מהמבנים באזור הפכו מעט מיושנים. אז עיריית ניו יורק החליטה ליצור תוכנית שבה הם בחרו כמה בניינים ישנים - בלי לגעת במונומנטים מקומיים כמו בניין קרייזלר ובניין סיגרם - ותמרצו את היזמים: היזם יבנה בניין חדש, ובתמורה יקבל אישור לתוספת קומות".

 

 

 

הליך אישור בנייתו של וואן ונדרבילט, כפי שמתאר אותו פון קלמפרר, חושף טפח מהנופך הפילוסופי של הדיונים בוועדה במחלקת השימור של עיריית ניו יורק. כדי לאשר אותו, הוא מספר, נדרשו נציגי KPF להוכיח כי הוא "מקיים יחסים הרמוניים עם גרנד סנטרל".

 

איך הצלחתם להיזהר בכבודה של גרנד סנטרל ובאותה עת לבנות מגדל עם אופי משלו?

"זה כמובן מאוד רגיש. היינו בלא מעט דיונים ופגישות. נציגי הוועדה אמרו: 'איך הבניין שלך הרמוני עם גרנד סנטרל? אחרי הכל זה בניין זכוכית, וגרנד סנטרל הוא מבנה אבן. אנחנו לא מבינים את זה'. הטיעון שלנו - או ההצדקה - היה שהרמוניה היא שילוב של שני תווים שונים, לא זהים. אז התשובה היא בגוף השאלה - השאיפה לקיים יחסים הרמוניים בהקשר עירוני מתמששת כשיש לך מבנה אבן ולצדו בניין זכוכית. והטיעון התקבל.

 

“הדבר הנוסף שאמרנו הוא שעם הבנייה תיחשף זווית ראייה של גרנד סנטרל שהיתה מוסתרת עד כה על ידי הבניין שעמד לצדה, וזה די מדהים שעכשיו אפשר לראות את גרנד סנטרל מרחוב 42. באמת כיבדנו את הבניין הזה, וכאורבניסט, זה משהו שחשוב לי".

 

בביקורו בישראל בנובמבר, שפט פון קלמפרר בתחרות "פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות", שנערכה כמדי שנה באודיטוריום סמולרש בתל אביב. בפרס הראשון, 60 אלף שקל, זכתה הילה רחימה מוויצו חיפה על הפרויקט "כיכר רבים", שעוסק בכיכר רבין בתל אביב ובתחנת הרכבת הקלה המתוכננת בה, ומציע חשיבה מחודשת על המרחב הציבורי העירוני. "No Man's Land", מרכז קהילתי לנשים בתוך מחנה פליטים בתכנונה של בקה קרום מאוניברסיטת תל אביב, קטף את המקום השני ופרס של 25 אלף שקל, ו"אפריקה; ישראל", פרויקט העוסק ביחסים בין אפריקה לישר בביקורו בישראל בנובמבר, שפט פון קלמפרר בתחרות "פרס דוד עזריאלי לפרויקט סטודנטים לאדריכלות", שנערכה כמדי שנה באודיטוריום סמולרש בתל אביב. בפרס הראשון, 60 אלף שקל, זכתה הילה רחימה מוויצו חיפה על הפרויקט "כיכר רבים", שעוסק בכיכר רבין בתל אביב ובתחנת הרכבת הקלה המתוכננת בה, ומציע חשיבה מחודשת על המרחב הציבורי העירוני. "No Man's Land", מרכז קהילתי לנשים בתוך מחנה פליטים בתכנונה של בקה קרום מאוניברסיטת תל אביב, קטף את המקום השני ופרס של 25 אלף שקל, ו"אפריקה; ישראל", פרויקט העוסק ביחסים בין אפריקה לישר צילום: תומר אפלבאום

 

 

 

 

מה הופך יצירה אדריכלית לטובה בעיניך?

"יצירת אדריכלות טובה היא בו בזמן פסל ומכונה. הצד המכונה ‘הבניין’ משרת אנשים ואת הצרכים המשתנים שלהם; האופן שבו אנחנו עושים קניות, למשל, שונה היום ממה שהיה פעם. המשימה היא לתרגם הרגלים חברתיים".

 

ובצד הפסל?

"לתת לזה צורה זה לא משהו מדעי, אלא אינטרפרטציה, אפילו השראה, כי באופן שבו החומרים מונחים יחד יש יופי וחוכמה אינטואיטיביים שאי אפשר להסביר. קחי למשל את בית האופרה בפאריס: הוא מיד גורם לך לחשוב על פוצ'יני או ביזה. אני לא חובב אופרה גדול, אבל סוג האמנות הזה מתגלם בבניין".

 

איך זה קורה?

"בזכות שפת האדריכלות, שמאפשרת לנו ליצור אלמנטים שתהיה לנו תגובה אינטואיטיבית אליהם, בין אם אנחנו מודעים לכך ובין אם לא. למשל, אם את בפלאס דה ווז' (הכיכר העתיקה בפאריס, שנחנכה ב־1612 ושימשה דגם לכיכרות מגורים עירוניות בכל אירופה, ר"ד), ואת מסתכלת על חזיתות הבתים ועל הכיכר הפרופורציונית ואיך שהצל נופל עליה - את מקבלת השראה ממשהו בתוכך. זה מגיע מאותה הבנה של מה הופך חדר ליפה, עם אור ואקוסטיקה שגורמים לך להרגיש בנוח".

 

הקשר היהודי

"הבאוהאוס היה יקר ללבו של אבי"

 

פון קלמפרר (61) הוא בנם של שני מרצים באקדמיה: אליזבת, חוקרת ספרות, וקלמנס, היסטוריון יליד ברלין שלמד בווינה והיה קול בולט בחוג האוסטרים שהתנגדו לשלטון הנאצי. הרקע היהודי של קלמנס - סבו היה בנקאי יהודי שהמיר את דתו לנצרות - לא הותיר לו ברירה, ובשלהי 1938 הוא נמלט לארה"ב, שם נרשם להרווארד, המשיך ללימודי דוקטורט והפך לחוקר בעל שם עולמי של השלטון הנאצי וההתנגדות להיטלר. הוא הלך לעולמו ב־2012.

 

פון קלמפרר הבן, שמספר שאהב לצייר כבר מילדותו, הלך תחילה בעקבות הוריו, וב־1979 השלים את לימודי התואר הראשון שלו בהיסטוריה ובספרות בהרווארד בהצטיינות יתרה. דווקא שם, הוא מספר, התעורר העניין שלו באדריכלות. "היו שם כמה הרצאות על אדריכלות מודרניסטית, בדיוק מהסוג שישנו כאן בשדרות רוטשילד, באוהאוס", הוא מספר. "זה תפס את עיני והלהיב אותי, לחשוב שאפשר אולי לשלב משהו אמנותי עם משהו בעל רלוונטיות סוציאלית. אלו שתי החוזקות של הלימודים שלי: היסטוריה עוסקת בחברה, באנשים ובכלכלה ובאיכות חיים של תרבויות, ואמנות וספרות עוסקות באסתטיקה של הדברים. אז חשבתי לעצמי, 'איזה חלום זה יהיה אם אוכל להיות אמן, וליישם את האמנות שלי על דברים שאני מאמין בהם, ולעזור לשפר את החברה'".

 

מצויד במלגה יוקרתית מהרווארד הוא נסע ללימודי אדריכלות באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה, והמשיך אותם בפרינסטון תחת האדריכל הספרדי רפאל מונאו, זוכה פרס פריצקר. שם גם פגש לראשונה את פול כץ, שהגיע מהטכניון בחיפה לפרינסטון בתחילת שנות השמונים. "מסלולי החיים שלנו נעו במקביל", אומר פון קלמפרר, "התחלנו לעבוד ב־KPF יחד, התחתנו באותו זמן, הבאנו ילדים פחות או יותר באותו זמן, קנינו בית באותו זמן. היינו חברים טובים".

 

וגם הפכתם יחד לצוות המוביל של KPF.

"כן, לפני עשר שנים השותפים שהקימו את החברה אמרו לנו בנדיבות, 'הגיע הזמן שתיקחו את המושכות, כי אנחנו מתקרבים לגיל 80'. פול ואני חלקנו את ניהול המשרד; הוא היה אחראי על הצד העסקי האסטרטגי ואני על הצד היצירתי. ואז, לפני ארבע שנים, הוא חלה בסרטן ומת בתוך חמישה שבועות, בגיל 57. זה היה טראגי ובלתי צפוי לחלוטין".

 

פון קלמפרר - שהחל לעבוד ב־KPF רק כדי להשיג את רישיון האדריכל שלו ("מעולם לא חשבתי שאעבוד במשרד גדול עם פרויקטים ברחבי העולם") - הפך לנשיא המשרד ולראש מחלקת העיצוב שלו. "אני חושב על פול מדי יום, מסיבות רבות", הוא אומר, "גם כי אני עושה כעת את העבודה שעשינו יחד וגם כי ביליתי איתו זמן רב יותר מאשר עם אשתי. הוא היה אדם יוצא מגדר הרגיל, עם חשיבה רבת עוצמה, חברותי מאוד, גדול מהחיים. קשה להסביר את זה, אבל הוא היה שילוב של דרום אפריקה, ישראל וניו יורק בבן אדם אחד. החיבור שלי לישראל הוא דרכו. הוא סיפר לנו לא מעט על ישראל, ושאף לעשות כאן פרויקט".

 

אני מבינה שמגדל הספירלה בעבורך הוא פרויקט אישי בעוד מובן אחד: אביך נטע בך אהבה עמוקה לבאוהאוס, גם מטעמים אידיאליסטיים.

"כמי שגדל בברלין של לפני המלחמה, הבאוהאוס היה יקר ללבו של אבי. כגבר צעיר, הוא ראה בעיצוב מודרני ביטוי של מחשבה חופשית וטיעון לזכות עצמאות משלטון ריאקציונרי - ולבסוף גם פאשיסטי - בגרמניה. הוא הכיר את ואלטר גרופיוס (אדריכל גרמני, מייסד בית הספר הבאוהאוס לעיצוב ובנייה ומחלוצי הסגנון הבינלאומי, ר"ד) בהרווארד, בזמן שהיה דיקן בית הספר לעיצוב שם. כך שעבורי, אדריכלות העיר הלבנה של תל אביב היא יותר מסתם אדריכלות יפה: זוהי תזכורת להצלחתה של קהילה גולה, עדות למה שפליטים יכולים להשיג ואשרור לאידיאליזם של האדריכלות המודרנית. העיצוב שלנו למגדל הספירלה של עזריאלי שואף להדהד חלק מהרוח הזו. וכמובן, עיצוב של בניין בישראל הוא בעל חשיבות מיוחדת בעבורי, כי הוא מייצג קשר לרקע האישי והמשפחתי שלי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x