• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מגזין נדל"ן

"בחיבור מפעלים לגז בישראל נוצרה קטסטרופה"

המסלול המתפתל שלקח את איתן פדן מבזק דרך בססח וחלמיש ועד לכיסא יו"ר חברת נתיבי הגז, סיפק לו נקודות מבט ייחודיות על עולמות הגז, הנדל"ן והתקשורת. בראיון ראשון הוא מתלהב מסיכויי היצוא למדינות ערב, קורא לרפורמה בהליכי החיבור של מפעלים, ומזהיר מעוד זינוק במחירי הדיור

ליאור גוטמן 15:2028.11.18

בוקר אחד באפריל אשתקד התעורר איתן פדן וגילה שאחד מכלי התקשורת טוען ששר האנרגיה, יובל שטייניץ, לא מצליח למנות אותו לתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת נתיבי הגז. פדן, שבמועד הפרסום כלל לא השיב על הבקשה אם הוא רוצה להגיע לחברה, גילה שהוא צריך להוכיח שאין לו אחות. "חלק מהאתגר להגיע לכאן היה רק כי מישהו טען שהשר לא מצליח להניע תהליך שבכלל לא יצא לדרך", הוא מחייך. "חלק אחר היה האתגר של ללמוד את החברה, וזה לקח זמן. מדובר בגוף עם חשיבות עליונה לענף החשמל והאנרגיה, בוודאי במציאות שבה קרוב ל־70% מייצור החשמל במדינה תלוי בגז ובהולכה שלו".

 

נתגז, החברה הממשלתית שאחראית לבניית מערכת הולכת הגז הפנים־ארצית, היא שחקן מפתח במערך הגז הישראלי - ופדן, מתוקף תפקידו, נמצא בנקודת מפתח במערך הזה, המתפתח בקצב אדיר. "ישראל מצויה במהלכה של מהפכת הגז השנייה", הוא טוען. "האתגר הראשוני היה להקים עבור חברת החשמל מערכת הולכת גז בסיסית שתביא את הגז לתחנות הכוח. היום אנחנו לקראת כניסה של מאגרי גז חדשים, לרבות לווייתן, כריש ותנין, שישלשו את כמות הספקים, כך שהיקף האספקה בפועל יוכפל בתוך כמה שנים. זה מחייב היערכות שונה, תפעולית ומסחרית, וזה שינוי חשיבה ממקומית לאזורית; אם עד היום היינו ממוקדים באספקת הגז ללקוחות גדולים וליצרני חשמל פרטיים, כשזה יקרה נתמקד בשכנים וביצוא לחו"ל".

 

למה לאירופים לחפש דווקא ספקים רחוקים?

"המאגרים בים הצפוני מידלדלים, והאירופים רוצים לגוון את ספקי הגז ולהכניס שחקנים נוספים לספקים הרוסים. אנחנו ודאי לא מתחרים ישירות בגז הרוסי ואין לנו את אותם סדרי גודל, אבל יש פוטנציאל ליצוא של כמות שנתית קבועה ויפה לאירופה, דרך צנרת ארוכה".

 

ומה לגבי אספקה למצרים וירדן?

"אני לא רוצה להכניס את השכנים לצרות, אבל במשק הגז האיזורי יש אינטרס הדדי של כל הצדדים".

 

ההתחמקות הזהירה הזו מחייבת פרשנות: ירדן מייבאת גז נוזלי מקטאר, כך שאספקת גז ישראלי לחברת החשמל הירדנית תדחק את הקטארים מהשוק הירדני בצורה חלקית עד מלאה. כשזוכרים שהתמחור הישראלי נמוך בכ־30% מזה הקטארי, יתרונות העסקה ברורים. מה שנדרש להשלמת המעגל הוא להקים חברת בת של נובל אנרג'י האמריקאית, כזו שתקנה את הגז מישראל ותמכור אותו לירדנים, כדי שהלקוח יוכל לומר שהוא קונה מספק אמריקאי.

 

 

איתן פדן בעת הנחה של צנרת גז. "יש לנו את היכולות לחבר את המפעלים בעצמנו. צריך רק שמשרד האנרגיה יקבל החלטה" איתן פדן בעת הנחה של צנרת גז. "יש לנו את היכולות לחבר את המפעלים בעצמנו. צריך רק שמשרד האנרגיה יקבל החלטה" צילום: עמית שעל

 

מה עם המצרים? להם יש גז יותר מאשר לישראל.

"במצרים, עם כל המאגרים שלה, הביקוש כרגע גובר על ההיצע. אם למצרים יהיו עוד כמה מאגרים מעבר למה שהתגלה, אולי הם יעמידו לרשות עצמם את כל מה שהם ימצאו או כבר מצאו. אבל בשנים הקרובות הביקוש לגז שם גדול מההיצע, והם זקוקים לגז מהספקים הישראלים, בהיקף שמגיע למאות מיליוני דולרים לשנה".

 

מה הסיפור עם רצועת עזה? כבר הקמתם לשם צנרת והתהליך נעצר.

"בעזה אני פחות מאמין בפוטנציאל. זה שוק קטן, ובלי להיכנס לפוליטיקה - הכלכלה שם בנויה על מלחמה ולא על שלום".

 

רצינו לספק להם גז לצורכי חשמל?

"היו ניסיונות שלנו בשיתוף רשות הגז, בדקנו שתי חלופות לאספקת גז לעזה, עם עבודה הנדסית מקדימה. מדובר בחיסכון כלכלי משמעותי שגם יקל על האוכלוסייה, שמקבלת חשמל רק ארבע שעות ביום. אבל למרות רצון הממשלה ורצון הקוורטט לתמוך בזה כספית, לצערי עד היום אין עם מי לדבר בצד השני. יש מי שמרוויח מכך שנכנסות ויוצאות משאיות עם דלקים, ולך תהרוג את זה".

 

אבל אם החמאס הוא משתנה צפוי, במידה מסוימת, איש לא צפה את מה שקרה החודש בוועדה הארצית לתכנון ובנייה: כפי שפורסם ב"כלכליסט", הוועדה התכנסה לאשר את תוואי הצנרת בשטח ישראל עד לגבול עזה, אבל במהלך הדיון קם חמי גולדין, אחיו של הדר גולדין ז"ל שנהרג במבצע "צוק איתן", ואמר שלא ייתכן שהמדינה בוחנת איך לסייע לעזה בעוד גופת אחיו מוחזקת שם ארבע שנים. הקריאה נפלה על אוזניים קשובות, והוועדה העבירה את הנושא להכרעת הקבינט. "עם כל ההבנה, זה ניצול ציני של המצב", אומר פדן בחומרה. "הוועדה אמורה לפעול בנושאי תכנון, לא בנושאים פוליטיים. זה לא המקום לעצור תוכניות לאומיות".

 

נחזור לישראל. מה הפרויקטים הכי חשובים כרגע?

"יש את קו אספקת הגז לירדן שבהקמה, ושייפתח בסוף 2019. על זה יש קו אספקה תעשייתי וביתי שרץ על דרך בורמה לירושלים, בהשקעה של כ־200 מיליון שקל. אני מוטרד מהיקף השימוש, ואשמח שהביקושים יצדיקו את ההשקעה. אנחנו חייבים לוודא שהתשתית קיימת, ובוודאי לא נהיה צוואר בקבוק כשירצו לחבר מפעלים או לחמם בתים שם. כרגע אין לקוחות, אז ההסתכלות היא ברמת הרשת ולא ברמת הלקוח הבודד".

 

צנרת ההולכה

"יש כשל שוק בגלל המדיניות"

 

מיום הקמתה ועד כה, נתגז השקיעה בפרויקטים כ־6 מיליארד שקל; קצב ההשקעות השנתי הוא כחצי מיליארד בשנה, סכום שמהווה כ־3% מעלות הגז ללקוח. לדברי פדן, בצד תחנות הכוח אין טענות, אבל בצד השוק הפרטי נרשם כישלון חרוץ בחיבור מפעלי התעשייה לרשת הולכת הגז. נסביר: מערכת הובלת הגז מתחלקת לשלושה מקטעים: מהקידוחים בים ועד לחוף (באחריות חברות הקידוח); מקו החוף לתחנות הכוח (באחריות נתגז); ומהקווים של נתגז למפעלים. במקטע זה האחרון, במקום להציב על העבודה חברה ממשלתית או זכיין בודד, הממשלה חילקה את המדינה לשישה מחוזות שבכל אחד נערך מכרז נפרד.

 

המכרזים הללו יצאו לדרך ב־2009, אבל עד כה חוברו 50 מפעלים, מתוך פוטנציאל שמוערך בטווח של 600–1,000: בשאר המקרים הזכיינים החליטו שהחיבור למפעלים אינו כלכלי, והמדינה מצדה לא הטילה סנקציות על הזכיינים.

 

 

קידוח לווייתן של נובל אנרג'י (למעלה) ומתקן של נתגז לוויסות לחץ גז. "יש פוטנציאל ליצוא של כמות שנתית יפה לאירופה" קידוח לווייתן של נובל אנרג'י (למעלה) ומתקן של נתגז לוויסות לחץ גז. "יש פוטנציאל ליצוא של כמות שנתית יפה לאירופה" צילום: אלבטרוס

 

 

"במקטע האחרון יש שתי בעיות", טוען פדן. "ראשית, ההפרדה המבנית אסרה על הזכיינים לשווק את הגז; הם רק מניחים צנרת, כשאת הגז המפעל קונה לחוד. זה הקשה על הכדאיות הכלכלית, ולא בטוח שהזכיינים שזכו במכרזים עשו את שיעורי הבית עד הסוף מול העלויות.

 

"שנית, היה אומדן־יתר לגבי כמות המפעלים שרוצים ויכולים להתחבר לגז. שמעתי מהתאחדות התעשיינים על פוטנציאל של 600–1,000 מפעלים, אבל אני רואה חצי מזה. המפעלים הגדולים כמו פניציה ונשר כבר חוברו, והקטנים נתקעים עם חסמי כניסה: חיבור לגז עולה 5–7 מיליון שקל, המעבר לגז הוא לא טריוויאלי, ולא כולם מוכנים לעשות את זה עבור חיסכון עתידי".

 

אולי הפתרון הוא הלאמה: במחוז שבו לא מחברים די מפעלים המדינה תיקח בחזרה את הזכויות, תפצה את הזכיין ותעשה את העבודה בעצמה, דרככם.

"לנתגז יש את היכולות לעשות הכל. הכל קיים עם נגישות לשוק ההון, לציוד ולשטח. מה שצריך לקרות זה קביעת מדיניות על ידי משרד האנרגיה, ויצירת אקלים שיאפשר לבצע את העבודה על בסיס כלכלי. זה יחייב חקיקה, כי אסור לנו לפעול בחלוקה, וזה יחייב הסדרים לגבי תעריפים, אבל אם נקבל את המשימה נעשה אותה".

 

לא באמת ענית.

"זו שאלה של מדיניות. יש פה כשל שוק, העסק לא עובד כמו שצריך. אם הזכיינים השקיעו 500 מיליון שקל, ומנגד ההכנסה השנתית שלהם היא 7 מיליון שקל, לפי מספרי רשות הגז - אז יש פה מציאות קטסטרופלית. אף חברה לא תפעל או תעבוד מול מפעלים בלי שינויים דראסטיים. גם אם יחברו את כל המפעלים זה תוספת של כ־5% מהצריכה הארצית ב־2017".

 

 

שעיה בוימלגרין. "כששוק הנדל"ן קרס ניסיתי למכור את הנכס האחרון של אנגל, אבל לא קיבלתי את האוקיי הסופי" שעיה בוימלגרין. "כששוק הנדל"ן קרס ניסיתי למכור את הנכס האחרון של אנגל, אבל לא קיבלתי את האוקיי הסופי" צילום: אוראל כהן

 

מה עם השוק הביתי? נחמם בתים בגז?

"לשוק הביתי הכניסה היא כמעט בלתי אפשרית, כי אין תשתית הולכה. החשבון הביתי הממוצע של גז בישול הוא סביב 120 שקל לחודש. ההשקעה בצנרת לבדה תוסיף לזה 100 שקל לחודש".

 

אז מאיפה יגיע הביקוש לגז בעתיד?

"צריכת הגז תעלה משמעותית, כי צריכת החשמל תעלה משמעותית. שוק הרכב, למשל, הולך לחשמל, ובתוך עשר שנים יהיה רוב למכוניות חשמליות. רוב החשמל הזה ייוצר מגז".

 

ושאר הגז שמצאנו ילך ליצוא?

"כן. אם לא נייצר חלופה ליצוא, לא נמצה את הפוטנציאל של הים התיכון. הסקרים הגיאולוגיים מעידים שיש פה עוד גז - תראה את המאגרים שהתגלו בקפריסין ובמצרים. יש עוד מה למצוא ולפתח. אחת הסיבות המרכזיות לעיכוב בפיתוח היא עלויות הפיתוח מול היעדר שוק מקומי. חברות בינלאומיות בודקות הנחת צנרת מישראל לאירופה, לאורך 1,400 ק"מ; זה בבדיקות הנדסיות מתקדמות. מה שנשאר פתוח זה למי מוכרים שם".

 

אתם בדרך להכניס משקיע?

"יש החלטת ממשלה להפריט עד 49% במניות מיעוט שלנו. זה נושא שיש עליו הסכמה עקרונית, ואם הממשלה תתקדם - אנחנו ערוכים מיידית. עד אז נפעיל חממה טכנולוגית לסקטור, שבה יפותחו טכנולוגיות לבקרה על קווים, קריאה מרחוק, ניטור ועוד".

 

שוק התקשורת

"יש צורך בחברות ממשלתיות שחושבות רחוק"

 

לנתגז הגיע פדן מקצאא, שמפעילה את צינור הנפט מאילת לאשקלון ונהנית מחסיונות על פעילותה. פדן מסרב לפזר את הערפל: "ברור שחלק מהאינפורמציה צריכה להיות פומבית, אבל יש רגישות מובנת ומוצדקת. זו שאלה של איזונים".

 

משה כחלון. פדן: "תוכנית מחיר למשתכן האיצה את קצב הבנייה, אבל מלאי הקרקעות להפשרה הולך ואוזל ואנחנו בדרך לצוואר בקבוק נוסף. המלאי והזמן שלוקח להוציא היתרים הם בעיות השורש, ועד שלא יפתרו אותן המחירים רק יעלו" משה כחלון. פדן: "תוכנית מחיר למשתכן האיצה את קצב הבנייה, אבל מלאי הקרקעות להפשרה הולך ואוזל ואנחנו בדרך לצוואר בקבוק נוסף. המלאי והזמן שלוקח להוציא היתרים הם בעיות השורש, ועד שלא יפתרו אותן המחירים רק יעלו" צילום: דור מנואל

 

 

הוא דור שביעי בישראל. "גדלתי בחיפה, עם קצת שליחות של ההורים בארה"ב, ואחרי הצבא למדתי בתל אביב", הוא מספר. העבודה הרצינית הראשונה שלו היתה כעוזר ליו"ר בזק אז, משה הבא. "זה היה ב־1991, עולם אחר: לא היה סלולר, לא היו שיחות בינלאומיות וכל ההפרטה. הטכנולוגיות ושינוי השוק הגיעו במשמרת שלי; הובלתי חלק מהתהליך. עד היום אתה רואה את טביעות האצבעות שלנו, למשל בהקמת בזק בינלאומי או בכניסה לאינטרנט".

 

בדיעבד נעשו טעויות?

"השוק הבינלאומי נזנח מוקדם מדי. היתה התחלה של כניסה ברמת התשתית לכמה מקומות, והיה חלון הזדמנויות לרכישת חברות וזיכיונות במזרח אירופה, שרק יצאה מכנפי ברה"מ. היה אפשר להשיג בגרושים רישיונות במדינות שהיום הן אירופה לכל דבר: פולין, צ'כיה, הונגריה. אבל מדיניות משרד התקשורת לא היתה נכונה. השרה אז, שולמית אלוני, החליטה שמגבילים את החשיפה ל־20 מיליון דולר למיזם. בתחום התקשורת אי אפשר לפעול ככה. יכולנו לקנות את חברת הסלולר של מדינה מזרח אירופית בגרושים, ולא נתנו".

 

מה דעתך על מה שקורה היום בבזק?

"יש בישראל התפכחות בעניין האמונה ששוק חופשי ללא רגולציה יכול להסדיר את עצמו בבעלות פרטית; שוק פרטי מסתכל על טווח קצר, תשואה וזהו. בשביל שירותים ורווחה בפריפריה צריך ראייה רחבה יותר. לכן יש הצדקה לשילוב חברות ממשלתיות גם בשווקים שאין בהם כשלי שוק שמחייבים התערבות ממשלתית, בטח בתשתית".

 

נדל"ן

"עברנו בדחיפות מהתרחבות למימוש"

 

אחרי בזק עבר פדן לתפקיד סמנכ"ל כספים של חברת הדפוס הדיגיטלי נור, ואז התגלגל לניהול בססח (ביטוח סיכוני סחר חוץ, אז עוד חברה ממשלתית שתמכה בציבור היצואנים), ולבסוף התיישב על כיסא מנכ"ל חלמיש, חברה חצי ממשלתית (בשיתוף עיריית ת"א) שעוסקת בשיקום והתחדשות בדיור. "הייתי דירקטור בעמידר וחיפשו מנכ"ל לחלמיש. בדיוק הפרטתי את בססח, והכניסה לחלמיש נשמעה כמו כניסה לתחום שאני יכול גם לממש את האהבה לבנייה, וגם לעבוד בחברה עם מטרה ראויה. אני מגיע לשם ומוצא קטסטרופה", הוא אומר בלי לברור מילים.

 

שר האנרגיה יובל שטייניץ. פדן: "ברגע שהוא הציע לי את התפקיד, מיד טענו שהוא לא מצליח למנות אותי" שר האנרגיה יובל שטייניץ. פדן: "ברגע שהוא הציע לי את התפקיד, מיד טענו שהוא לא מצליח למנות אותי" צילום: אוראל כהן, יחצ

 

"חלמיש עושה שלושה דברים: תשתיות עירוניות, פינוי־בינוי ודיור ציבורי. בדיור ציבורי, בזמני, החברה תחזקה ותפעלה כ־3,000 יחידות דיור בגוש דן. חלק לא מבוטל מזה נמכר לזכאים לפי תוכניות משרד השיכון. אני לא בטוח שזו היתה מדיניות נכונה; מכרת דירה לפי ותק ציבורי של הדייר בנכס, עם הנחות של עד 90% מהערך, בלי לבחון מה המצב הכלכלי של הדייר באותו זמן ובלי לראות איך אתה ממלא את מלאי הדירות החסר לטובת הזכאים.

 

“נתנו 90% הנחות, ונוצר מצב אבסורדי שבו אם יש לך זכאי שיש לו כסף או ירושה, הוא עדיין יכול לשבת בחלמיש עם הנחה של 90% על הנכס. אני בהחלט בעד מתן אפשרות לכל אחד לקנות דירה, אבל לתת הטבה כזו, שיכולה להגיע בשקט ל־1.5 מיליון שקל, זה חסר פרופורציה".

 

כמה מקרים כאלה היו?

"זהו, שלא בדקו את הדיירים בכלל, והזכאות היתה לפי קריטריון לכמה זמן הוא יחושב בדירה", הוא זורק פצצה. במילים אחרות, לחלמיש לא היה קריטריון של זכאות לדירה, מעבר לוותק של הדייר; בחברה לא הצליבו נתוני שכר, ירושה או השתכרות חיצונית, ומכרו דירות בהנחות ענק גם למי שלא נזקקו לסיוע.

 

אחרי חמש שנים בחלמיש הוא כיהן כמנכ"ל אנגל מזרח אירופה מקבוצת אזורים (אז בשליטת שעיה בוימלגרין), שמתעסקת בנדל"ן מניב ובמגורים במזרח אירופה וקנדה. "זה היה ב־2007–2008, תקופה מוזרה. השותפים שלי בקנדה היו ליהמן ברדרס. אתה נפגש בבנקים באירופה ושומע שיש סאב פריים ואתה לא מבין מה זה. פתאום בנקים גדולים מתרסקים. אומרים לך שאין כסף".

 

בליהמן לא סיפרו לך שהכל מתרסק?

"היו שמועות שמשהו עקום כבר כמה חודשים קודם, אבל הם הוציאו דוחות שהכל בסדר. קח סיפור: אני יושב בניו יורק מול ראש תחום נדל"ן בליהמן ברדרס, ושואל על העסק שלנו. הוא נאנח, מבקש שלא אבלבל לו את המוח על פרויקטים חדשים, ומצביע על מה שיש מאחוריו - ספרייה ענקית על גלגלים, מלאה תיקים ותיקיות. 'רואה את התיקים?' הוא שואל, 'כל אלה פרויקטים שנועדו למכירה מיידית, לכל המרבה במחיר'. היו שם עשרות קלסרים. אני יוצא מפגישה כזו ואחרי כמה שניות נופל האסימון".

 

איך זזים מפה?

"המלצתי לדירקטוריון לשנות מדיניות מהתרחבות למימוש, ולשבת על מזומנים כדי לעבור משבר של שנה־שנתיים לפחות. החברה ממונפת בטירוף, עם 90%, וחשופה לגמרי כיוון שהיא נסחרת בלונדון. עבדתי כמו מטורף כדי למכור את הנכס המרכזי בסרביה ברווח, אבל גם זה נפל אחרי שחתמנו, כי מי שהיה צריך לתת אוקיי אחרון לא הסכים". פדן מסרב לומר במי מדובר, אבל אפשר שמדובר בבעל הבית, שעיה בוימלגרין, שהשהה את המכירה בתקווה לרווח טוב יותר, עד שהעסקה התפוצצה.

 

מדיניות נדל"ן

“השאלה היא איך ממשיכים"

 

מה דעתך על הניסיון לתקן את שוק הדיור היום?

"עלו הרבה תוכניות, ועד שלא יפתרו את בעיות השורש - מלאי קרקעות והזמן שלוקח להוציא היתרים - נמשיך לראות ביקוש עולה, והמחירים רק יעלו".

 

ותוכנית מחיר למשתכן?

"זה בפירוש האיץ בכמה ערים את קצב הבנייה; השאלה היא איך ממשיכים עם זה. אני מסתכל על זה מבחוץ, וקצת יומרני לתת חוות דעת ככה, אבל עושה רושם שמלאי הקרקעות להפשרה הולך ואוזל, ואז שוב תגיע לצוואר בקבוק עם מה שאפשר לשווק לבנייה.

 

“צריך להבין שלקבלן אין אינטרס לשבת על קרקע ולתת למחירים שלה לעלות; רובם ממונפים, וגם הבנקים רוצים תוכנית לשיווק, והריבית במשק גם לא מאפשרת עליית ערך הקרקע. לכן מלאי קרקעות זמינות הוא צוואר בקבוק - אולי הכי קשה שיש כאן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x