שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
Dun
האדר מובייל דן אנד ברדסטריט duns100

בגדת באישך? הפסדת את ביתך! האמנם?

לפני מספר ימים ניתן בבית משפט עליון, בשבתו כבג"צ, פסק דין שדחה עתירת אשה לבטל את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול, בו נדחתה תביעתה לקבל את מחצית הזכויות הרשומות על שם בעלה בבית המגורים בו חיו יחדיו 30 שנות נישואין

מאיה הרצברג אלון 15:4620.11.18

מוגש מטעם DUN'S 100

 

הכותרות בתקשורת נעו בין: 'השופטים שקידמה שקד פסקו: אשה שבגדה תאבד את חלקה בבית המשותף" לבין "איראן זה כאן".

 

על מנת להבין את הדברים כהווייתם, נתחיל בעובדות:

 

מדובר באשה שנישאה לבעל שהיה בבעלותו מגרש. את המגרש הבעל, כאמור, קיבל בירושה טרם הנישואין ואף חתם על הסכם קומבינציה עם קבלן, בו התחייב הקבלן לבנות לו בית על חלק מהמגרש, עוד טרם הנישואין. לפיכך, הבית נבנה במהלך הנישואין ממקורות של הבעל טרם הנישואין. בני הזוג חיו בבית הזה 30 שנים, נולדו להם שלושה ילדים שבגרו ולאחר כ-30 שנים הבעל הגיש תביעת גירושין נגד האשה בעילת בגידה. הבגידה הוכחה וניתן פסק דין לגירושין. לאחר הגט נדונה תביעת הרכוש בבית הדין הרבני ולא בבית משפט אזרחי בהסכמת הצדדים. הצדדים צברו נכסים ורכוש נוסף במהלך הנישואין. כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין חולק בחלקים שווים. המחלוקת היתה באשר לבית. בבית הדין הרבני האיזורי נקבע שהאשה זכאית למחצית הזכויות בבית, אולם ערעור שהגיש הבעל לבית הדין הרבני הגדול, התקבל ונקבע שהאשה אינה זכאית למחצית הזכויות בבית.

 

ומה קובע הדין?

על בני הזוג חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, אשר קובע כי כל נכס שצברו בני זוג בתקופת הנישואין הינו משותף, ללא קשר לאופן רישומו. השיתוף על פי החוק אינו חל על נכסים שהיו למי מבני הזוג טרם הנישואין וכן על ירושות ומתנות שקיבל מי מהם גם במהלך הנישואין.

 

בשורה של פסקי דין הוכרה הזכות לשיתוף ספציפי שלא על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, בנכסים שהיו בבעלות מי מבני הזוג טרם הנישואין על פי הדין הכללי, מכח "כוונת השיתןף". כוונת שיתוף ספציפי הוכרה בעיקר בבית המגורים אשר הוכתר כ "גולת הכותרת של השיתוף" בין בני זוג. על תובע הזכות הוטל נטל ההוכחה שאכן התגבשה כוונת השיתוף לגבי אותו נכס. איך ניתן להוכיח כוונת שיתוף? ישנן נסיבות עובדתיות ספציפיות שמהן ניתן ללמוד באופן מפורש או מכללא על הכוונה. משך הנישואין והמגורים בבית, חיי שיתוף, מימון משותף לשיפוץ של הבית, הצגת הבית כנכס משותף בפני אחרים ועוד. כל מקרה ונסיבותיו.

 

ניתן לעיין בפסיקת בתי המשפט ובתי הדין ולמצוא פסיקה מגוונת בנושא. לעיתים התקבלה התביעה לשיתוף בנכס חיצוני לתקופת הנישואין ולעיתים נדחתה.

 

וכעת נחזור לדון בפסק הדין החדש שעורר סערה:

 

בית הדין הרבני הגדול, דחה את תביעת האשה להכיר בזכות שלא היתה שלה באופן מובהק על פי החוק, כלומר תביעה למחצית זכויות בבית שמומן כולו בזכויות הבעל טרם הנישואין, מאחר שלא הצליחה להוכיח, כך נקבע, כוונת שיתוף ספציפית. אחת מתוך מכלול העובדות שהובילו את בית הדין הרבני הגדול הינה העובדה שהאשה בגדה בבעלה ובשל כך גם אילו היתה כוונה של הבעל לשתף את האשה בנכס שהינו שלו על פי החוק, הרי שהיה בה תנאי מכללא והוא שמירת אמונים. כוונת השיתוף לא מתקיימת עוד כאשר האשה מעלה באמונו ובגדה בו.

 

סמכותו של בג"ץ להתערב ולבטל פסק דין של בית דין רבני מצומצמת מאז ומתמיד אך למקרים שבהם חרג מסמכותו או טעה טעות חמורה שיורדת לשורשו של עניין וגורמת לאי צדק משווע.

 

בג"ץ בפסק דינו קבע, כי גם אם דעתנו אינה נוחה ממתן משקל יתר לשאלת ה"אשם" בבגידה, במסגרת העובדות הרלבנטיות לבחינת כוונת השיתוף, עדיין אין המדובר בחריגה מסמכות או טעות חמורה ועל כן לא התערב בפסק הדין.

 

השופט שטיין קובע בפסק הדין: "השאלה שהובאה לפתחנו נסובה על נתינה ולא על לקיחה. שאלה אשר הוכרעה, כפי שהוכרעה, על ידי בית הדין אינה אלא זאת: האם התנהלותם של בני הזוג דנן במהלך נישואיהם מלמדת על כך שהבעל הסכים לשתף את האישה, ללא כל תנאי, בזכויות בבית, שאת המגרש עליו הוא בנוי ואת המימון לבנייתו הוא הביא אל תוך מסגרת הנישואין, ונשאר רשום כבעליו? מדובר אפוא בבחינת קיומה של הקניית זכות שהאישה לא קנתה לעצמה בשל עצם נישואיה לבעל, ולא בשלילת רכושה של האישה מחמת מעשה "בגידה" או "ניאוף". קיומה או העדרה של הקניית זכות כאמור הם עניין של עובדה אמפירית, ולא עניין של אשמה, עונש, צדק או שיקול אחר המצוי בעולמן של נורמות, להבדיל מעובדות."

 

נוכח דברים אלו מחווירות כותרות בתקשורת שאין להן באמת קשר לפסק הדין כהווייתו וחבל. העובדות כפי שנקבעו בבית הדין הרבני הינן שלא הוכחה כוונה של הבעל לשיתוף ספציפי של האשה בבית המגורים, ללא כל תנאי.

 

עו"ד מאיה הרצברג אלון עו"ד מאיה הרצברג אלון

 

כמה נקודות למחשבה, לסיכום:

*אין כל קשר בין מגדר לפסק הדין הזה. על כן הניסיון להפוך את זה לפסיקה נגד נשים חוטא לחלוטין למהות פסק הדין. במקרה הפוך הפסיקה היתה זהה.

 

*פסק הדין מעורר שאלות משפטיות מורכבות מאלו שפורטו במאמר דעה זה ועל כן אין זה מן הנמנע שתתקבל בקשה לקיים דיון נוסף בהרכב של 7 שופטים בסוגיה הנדונה ויתכן שיהיה בדיון נוסף כדי לשנות את התוצאה.

 

*שאלת האשם בגירושין והשפעתו על תוצאות כלכליות אמנם לא הוכרה באופן גורף במשפט הישראלי, אולם בהחלט הוחלה בהתאם לתיקון 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, למשל במסגרת סמכותו של בית משפט לחלק את נכסי הצדדים המשותפים על פי חוק באופן לא שיוויוני בשל נסיבות קיצוניות של אלימות במשפחה, פגיעה כלכלית קשה ומתמשכת במשפחה כמו הימורים וכו'.

 

עו"ד מאיה הרצברג אלון, ממשרד מאיה הרצברג אלון - משרד עורכי דין

בטל שלח
    לכל התגובות