• תפריט
24.08.18
מוסף כלכליסט
המושכת באריסון
אפרת פלד, מנכ"לית אריסון השקעות, היא יד ימינה של שרי אריסון ונחשבת בעלת השליטה בפועל בקבוצה. אבל 12 שנה לאחר מינויה, המנהלת שסומנה כהבטחה ענקית חולשת על ממלכה שהולכת ומתפוררת: בנק הפועלים עומד על המדף ומסובך בחקירות בארה"ב, בכירי שיכון ובינוי חשודים במעורבות בפרשת שוחד גדולה, והחברה עצמה נמכרה בלחץ הרבה מתחת לשווייה. בלי אף מיזם עסקי משמעותי שהתרומם בניהולה, ייתכן שההבטחה כבר לא תתממש
מוסף שבועי 23.8.18 המושכות באריסון מימין שרי אריסון ו אפרת פלד
עמיר קורץ 13:2524.08.18

"אם אינך עושה את הדבר הנכון, אם אתה פוגע במישהו מנקודת מבט עסקית, זה יתפוצץ לך בפנים בשלב זה או אחר"

אפרת פלד, בראיון ל"פורבס ישראל", אוקטובר 2014, עם היבחרה לאחת הנשים החזקות בישראל

 

ר

ק לפני ארבע שנים האווירה היתה אחרת. בספטמבר 2014 ערכה שיכון ובינוי אירוע חגיגי לציון 90 שנה להקמתה בחניון הענקי שמחוץ למטה החברה באיירפורט סיטי. כ־2,000 מוזמנים, עובדים בעבר ובהווה, מנכ"לים ויושבי ראש לדורותיהם, דירקטורים ומקורבים לחברת הבנייה והתשתיות מהגדולות בישראל, הגיעו לאירוע המושקע, יום חג עבור בעלת השליטה דאז בחברה שרי אריסון ואשת אמונה אפרת פלד. "יכולת להרגיש כאילו זאת החתונה שלהן, הן ממש התרגשו, עבורן זה היה מפגן עוצמה מטורף", מתאר מקורב לקבוצה. באירועים חגיגיים מעין אלה, מספר אדם אחר הקשור לקבוצה, "שרי נוהגת להציג את אפרת ממש כאילו היתה חלק מהמשפחה, כמו את הבנים שלה. היא רואה בה משפחה לכל דבר, ומציגה אותה באותו קול, באותה שפה, ואותה אהבה".

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

פלד, המכהנת כמנכ"לית אריסון השקעות כבר 12 שנה, היא האשה החזקה באמת בחברה. כך מעידה שורה ארוכה של מקורבים ובכירים בענף שהתראיינו לכתבה. היא המחליטה הבלעדית, שמכווינה את אריסון כיצד לטפל באחזקות הענק של הקבוצה: שיכון ובינוי (שנמכרה לפני שבועיים), בנק הפועלים, מלח הארץ וחברת פתרונות המים miya. "אפרת מפעילה את שרי", אומרים כמה גורמים בשוק. לדברי אחד מהם, "היא בעלת השליטה האמיתית, לא בכדי אנשים מכנים את החברה אפרת פלד אחזקות, כי על פיה יישק דבר".

 

"שרי נוהגת להציג את אפרת בפני אנשים כאילו היא חלק מהמשפחה, כמו את הבנים שלה", מתאר מקורב. "אפרת מפעילה את שרי", אומרים כמה גורמים בשוק ההון, ואחד מהם מוסיף: "לא בכדי אנשים מכנים את החברה אפרת פלד אחזקות, כי על פיה יישק דבר"

 

 

מרואיינים רבים שעמם שוחח "מוסף כלכליסט" מתארים את אריסון כמנותקת מצד הביזנס, כאשר "פלד חוצצת בינה לבין העולם". בשונה מאנשי עסקים שמכירים כל פסיק וכל דבר עובר דרכם, אריסון היא אשת החזון מלמעלה, שעסוקה ב"עשיית טוב", כפי שמכנים בקבוצה את הקמפיין שלה להנחיל קודים ערכיים מעבר לחשיבה עסקית. ואילו פלד היא זו שהביזנס נתון בידיה. "היא הבן אדם שצריך להגיע אליו ולסגור איתו דברים, על קנייה או מכירה", אומר בכיר בשוק ההון. "אם היא אומרת לשרי 'תקני' או 'תמכרי', שרי מקשיבה. היא בעלת עוצמה מטורפת, ואני לא אומר זאת לגנותה, להפך. בגלל שהיא כזו דומיננטית בהתנהלות היומיומית, יש לה הרבה כוח".

 

אלא שבשבוע שעבר האידיליה נסדקה, כשהשתיים מצאו עצמן, כל אחת בנפרד, נחקרות בחשד למעורבותן בפרשת השוחד הגדולה שבה מסובכת כיום שיכון ובינוי, שלפיה נציגי חברה־נכדה זרה שלה, SBI International Holdings, שיחדו במשך שנים נציגי ממשל זרים באפריקה, בעיקר בקניה, כדי לזכות במיזמי בנייה במאות מיליוני דולרים. כמעט כל בכירי החברה בעבר ובהווה כבר ביקרו בחדרי החקירות של להב 433 ורשות ניירות ערך, חלק מהם גם נשאלו על רמת המודעות של אריסון ושל פלד, שכיהנה עד לאחרונה גם כדירקטורית בשיכון ובינוי, למעשי השוחד לכאורה מעבר לים. בתום החקירה, שנמשכה כמה שעות, השתיים שוחררו לבתיהן, אריסון הוגבלה ביציאה מהארץ לשבוע, ועל השתיים, המיוצגות בידי עו"ד נתי שמחוני, נאסר ליצור קשר במשך 15 יום ביניהן ועם מעורבים אחרים.

 

קבוצת אריסון שחררה תגובה רשמית לחקירה ולפיה השתיים "סמוכות ובטוחות כי לא דבק כל רבב בהתנהלותן, וכי זו גם תהא מסקנת גורמי האכיפה. לקבוצת אריסון אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה".

 

לדברי מקורב לפלד ולאריסון, "המכה כאבה בעיקר לאור העובדה שהן מטמיעות חזון ומודל קיימות ועשיית הטוב והכנסת קודים אתיים לעסקים משנת 2006, שנתיים לפני שבכלל שונה החוק הישראלי שאוסר מתן שוחד לעובד ציבור זר — ואז באים ואומרים להן שאנשי החברה חשודים שפעלו בדיוק להפך. לכן התחושה שלהן היתה הרבה מעבר לאי־נעימות. זאת הרגשה שמעלו באמון שלהן, ממש בגידה".

 

 

אפילו קלינטון פרגן

 

עוד לפני "המעילה באמון", קבוצת אריסון ספגה שורה של מכות כואבות בשנים האחרונות, שנבעו מטעויות במקרה הטוב, ושיקול דעת פגום במקרה הרע. בחברה אחרת, שבה המנכ"לית אינה נהנית מתמיכה עיוורת כמו פלד, טעויות כאלה היו שולחות את המנכ"ל הביתה.

 

"היתה תקופה שהיה חשוב לאפרת להשתתף בכנסים ודירוגים גלובליים, שנועדו לפתוח לה דלתות", אומר מקורב לקבוצה. "אבל זה לא הצליח כפי שציפו". 12 שנה לאחר מינויה למנכ"לית אריסון השקעות, פלד עדיין אוחזת באותו התפקיד, אבל הממלכה שלה רק הולכת וקטנה

 

 

פלד (44) הגיעה לקבוצת אריסון צעירה מאד, בת 27 בסך הכל, ומהר מאד סומנה כהבטחה ענקית והתקדמה בצעדי ענק. היא גדלה בהוד השרון, בת לרואה חשבון ושמאית מקרקעין, וכבר בתיכון התבלטה כמי ש"צפויה להיות מנהלת בכירה כשתהיה גדולה", כפי שנכתב עליה בספר המחזור. אחרי השירות הצבאי למדה פלד את שני תחומי העיסוק של הוריה, שמאות מקרקעין ותואר ראשון בכלכלה וחשבונאות, עם התמחתה בראיית חשבון במשרד KPMG סומך, חייקין.

 

עופר בן דור, מנכ"ל נצבא לשעבר, שלמד איתה באוניברסיטה, היה הראשון שגייס אותה לשורותיו ב־2001 כחשבת בחברת שרגד, שהפעילה אורחני דרך, והיתה בבעלות משותפת של נצבא ושל קבוצת אריסון. "זה היה מיזם שלא צלח והחלטתי לסגור אותו, אבל אז נאלצתי למצוא ייעוד אחר לבחורה המוצלחת הזו, והמלצתי עליה לשרי אריסון", הוא נזכר. "שרי הופתעה שאני ממליץ על בחורה כל כך צעירה. אמרתי לה שלא תתרשם מגילה הצעיר אלא מכישרונותיה ואף שהיתה סקפטית, הצלחתי לשכנע אותה. הבטחתי לה שיום אחד הבחורה הצעירה הזו תהיה יד ימינה".

 

התפקיד הראשון של פלד בקבוצת אריסון היה כמנהלת כספים בקרן המשפחתית על שם תד אריסון. ב־2004 היא מונתה למנכ"לית SAFO, המשרד המשפחתי של שרי אריסון במיאמי, ועזבה את הארץ בעקבות הבוסית שהחליטה אז לקחת פסק זמן מתוקשר מישראל. מאז ועד היום פלד אחראית לניהול פורטפוליו העסקים הפרטיים של אריסון. גורם בקבוצת אריסון מעריך את ההון של בעלת הבית בכ־6 מיליארד דולר, מתוכם כ־3.5 מיליארד דולר מגיעים מהעסקים הפרטיים בחו"ל, שעיקרם נדל"ן, פיננסים ותשתיות. "יש לקבוצה השקעות פסיביות במגוון של מניות. אפרת מפעילה אופרציה גדולה של מנהלים לא רק בישראל, אלא גם בחו"ל, ומנהלת קשרים עם בנקאים ובנקי השקעות, כדי להגדיל את התשואה", מסביר בכיר בקבוצה.

 

"אובדן השליטה באיי.די.או היה פשלה גדולה של אפרת והיו"ר לחמני. המוסדיים אמרו להם שהצעת הרכש שלהם נמוכה מדי, אבל הם היו שאננים ולא שינו אותה. אצל כל בעל שליטה אחר, שאינו מנותק כמו שרי, הם היו הולכים הביתה. זה מראה כמה כוח יש לאפרת"

 

 

במהלך השהות בארצות הברית עלה הקשר בין פלד לאריסון מדרגה, ופלד נהפכה לאשת סודה. וכשאריסון חזרה ארצה ב־2006, פלד שבה עמה ומונתה למנכ"לית אריסון השקעות במקום שלמה נחמה, שיהה חביבו של האב תד. שנה אחר כך מונתה גם לדירקטורית בבנק הפועלים ובהמשך גם ליו"ר קבוצת אריסון.

 

במהלך השנים דורגה פלד פעמים רבות במגזינים כמו "פורבס" ו"פורצ'ן" כאחת מהנשים החזקות או המבטיחות בעולם, והיא מקפידה להבליט זאת בפרסומים שונים על אודותיה, כמו גם את פרס ההצטיינות שבו זכתה מטעם בית הספר למינהל עסקים קלוג של אוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקאית, שבו למדה לתואר שני. היה לה גם חשוב להיות חברה בפורומים שונים של מנהיגים ומנכ"לים צעירים בארץ ובחו"ל, כמו רשימת המנהיגים הצעירים בפורום הכלכלי העולמי או היוזמה של נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון, שבמסגרתה נבחרו 20 מנהיגים צעירים מרחבי העולם למצוא פתרונות יצירתיים לאתגרים גלובליים. בקבוצה דאגו שידיעות בנושאים אלה יזכו לכותרות מפרגנות בעיתונים.

 

"היתה תקופה שהיא היתה משתתפת בכנסים ודירוגים גלובליים, גם בפורום ה־CEO של "וול סטריט ג'ורנל" בארצות הברית, שההשתתפות בו כרוכה בתשלום גבוה. כל אלה היו מיועדים לפתוח לה דלתות לשותפים בינלאומיים", אומר מקורב לקבוצה. "אבל זה לא הצליח כפי שציפו". 12 שנה לאחר מינויה למנכ"לית אריסון השקעות, פלד עדיין אוחזת באותו התפקיד, אבל הממלכה שעליה היא חולשת רק הולכת וקטנה.

 

לא ידענו על הבלגן בבנק

 

במשך השנים הממלכה המשותפת של אריסון ופלד התנהלה על מי מנוחות באופן יחסי, אבל בשנתיים האחרונות החלה האימפריה להתפרק מנכסיה בעקבות שורה של כשלי ניהול.

 

הבלגן הרציני החל בנובמבר 2016 באחזקה המקומית החשובה ביותר של החברה, בנק הפועלים, כשהתפוצצה פרשת התלונה של עובדת לשעבר בבנק על אודות הטרדה מינית לכאורה מצד המנכ"ל לשעבר ציון קינן שאירעה שנים רבות לפני כן. יו"ר הבנק דאז יאיר סרוסי לא דיווח לפיקוח על הבנקים ולדירקטוריון על התלונה והעביר את הטיפול בה לשופט בדימוס סטיב אדלר, שקבע כי אין לה יסוד, אך פסק לעובדת פיצויים חריגים, במה שעורר ביקורת ציבורית וכונה בתקשורת "הסדר השתקה". דו"ח הפיקוח על הבנקים קבע כי "התהליך שביצע הבנק היה לא שקוף, נערך ללא בקרה ובוצע באופן שאינו הולם את הוראות הפיקוח".

 

פלד וקינן, בימים שלפני התפוצצות פרשת ההטרדה המינית. "שרי ואפרת זעמו על כך שהמקרה לא דווח להן" פלד וקינן, בימים שלפני התפוצצות פרשת ההטרדה המינית. "שרי ואפרת זעמו על כך שהמקרה לא דווח להן" צילום: סיון פרג'

 

 

"אפרת ושרי מאוד לא אהבו את אופן הטיפול של סרוסי בפרשה", אומר בכיר בבנק הפועלים. "הן זעמו על כך שהמקרה לא דווח להם ונוצר מתח רב בין הצדדים. יאיר נאלץ להתפטר עוד לפני דו"ח המפקחת יצא משם עם בטן מלאה, כי סבר שנהג באופן הנכון ובעצת עורכי הדין כדי לא לגרום נזק לבנק".

 

בישיבות הדירקטוריון שנערכו בימים שלאחר התפוצצות הפרשה האווירה היתה מתוחה מאוד ויצרית, לדברי רבים מהנוכחים שאיתם שוחחנו. פלד הובילה קו ברור ולא מתפשר. "היה הרבה לחץ מהתקשורת והרגולטור ודעות שונות בדירקטוריון, אבל היה בה משהו מאוד מזוקק ומדויק, והיא גילתה עמוד שדרה לעמוד מול סרוסי ולהגיד 'נהגת לא בסדר, טעית, עשית שגיאה שלא דיווחת'", אומר בכיר בבנק. "היא נשאה נאום מאוד ערכי באחת הישיבות ואמרה 'אלה לא הערכים שלנו ולא העמדות שלנו'. זה נתן את הטון בדירקטוריון. היא לא התבלבלה, אמרה שהיא מבינה את המורכבות וההשלכות, אך שזה לא יכול לקרות בבית ספרנו".

 

 

מימין: סרוסי, פלד ופינטו באירוע "בית פתוח לעמותות", 2016. "הבנק השקיע עשרות מיליוני שקלים ב'עשיית הטוב'" מימין: סרוסי, פלד ופינטו באירוע "בית פתוח לעמותות", 2016. "הבנק השקיע עשרות מיליוני שקלים ב'עשיית הטוב'" צילום: סיון פרג'

 

בכיר לשעבר בבנק הפועלים מוסיף כי "היא היתה מאוד שחור ולבן עם אמירה ברורה של 'פישלת — תשלם'. יאיר הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה והוא הסביר שעבד בהתאם לייעוץ שקיבל מעורכי דין, אבל גם אריסון וגם אפרת לא יכלו לסבול את העובדה שקרה דבר כזה בבנק והן לא ידעו ממנו וגילו על זה לראשונה מהתקשורת, ולכן הראו לו את הדלת. יש מי שחושב שההתייחסות ליאיר היתה מאוד אכזרית והוא לקח את זה מאוד קשה".

 

"מאחורי ההצהרות על 'עשיית טוב' של שרי ואפרת אין כוונה אמיתית, רק כלי שיווקי שטחי. במשך השנים התגבר יותר ויותר הסיכון לשוחד ושחיתות בפעילות באפריקה. אבל תמיד היה ברור שאין להן שום עניין במכירת האווזה שמטילה ביצי זהב"

 

 

לדברי בכיר בענף הבנקאות, אפשר לראות סממני השפעה לטראומת ההתנגשות של אריסון ופלד עם הפיקוח על הבנקים ב־2009 על רקע דרישת נגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר מאריסון להדיח את דני דנקנר, יו"ר הבנק הקודם. אריסון סירבה בטענה כי הנגיד לא נימק את הסיבות לדרישתו, ורק לימים התברר כי הדרישה הגיעה בעקבות חשדות למעשים פליליים שביצע דנקנר, שבגינם לבסוף הורשע ואף ישב בכלא. זכורה היטב גם היציאה הפומבית מול מצלמות הטלוויזיה של אריסון להגנתו של דנקנר, בדיוק להפך מההתנהלות במקרה סרוסי. יש מי שמצביע על כך שאריסון ופלד גם לא יוצאות פומבית להגנתם של יושבי ראש ומנכ"לי שיכון ובינוי בעבר ובהווה שנכנסו ויצאו מחדר החקירות.

 

"חד־משמעית אני מזהה שינוי בהתנהלות לעומת ימי דנקנר", אומר הבכיר, "הממשל התאגידי כיום יותר מתקדם, ודברים שבעבר יכולת להחליק, כיום אתה לא יכול. החבורה הזאת נכוותה קשות באירוע של דנקנר ולא היתה מוכנה לעבור את התהליך הזה שוב. זה חלק מתהליך ההתבגרות של אפרת".

 

לא חשבנו שנאבד את הבוננזה

 

המכה הכואבת השנייה אירעה בדיוק לפני שנה, כשמתחת לאף של אריסון נעשתה השתלטות עוינת על חברת הנדל"ן איי.די.או גרופ, הפועלת בברלין ונשלטת בידי שיכון ובינוי. באוגוסט אשתקד פרסמה שיכון ובינוי הצעת רכש כדי לקנות מהציבור והגופים המוסדיים את אחזקותיהם בחברה. מיקי דיין וקרן אפולו ניצלו את ההזדמנות והצליחו להשתלט יחדיו על כ־34% מהחברה בתוך יומיים בעסקאות מחוץ לבורסה. "הצעת הרכש של אריסון היתה נמוכה יחסית וזו הסיבה שהמוסדיים (ובראשם הראל, הפניקס ומיטב דש, ע"ק) נענו לנו ולא להם. הם פשוט קיבלו כך יותר כסף", מסביר כעת דיין, ששומר לרוב על פרופיל נמוך.

 

איי.די.או לא היתה אחזקה זניחה עבור שיכון ובינוי. עם יותר מ־18 אלף דירות בברלין, מעל ל־1,000 שטחי מסחר ותזרים שדופק כמו שעון מדי חודש,

איי.די.או היא פרה מיניבה במיוחד, שנכסיה שווים 2.6 מיליארד יורו.

 

מקורב לחברה טוען כי "זאת היתה פשלה גדולה של אפרת ומשה לחמני, יו"ר שיכון ובינוי. כשהם הציעו את הצעת הרכש, המוסדיים אמרו להם שהיא נמוכה מדי, אבל הם היו שאננים, נרדמו בשמירה, ולא שינו את ההצעה, ובכך פישלו. אצל כל בעל שליטה אחר, ולא מישהו שמנותק ולא מעורב כמו שרי, סביר שהם היו הולכים הביתה. זה מראה כמה כוח ועוצמה יש לאפרת".

 

לדברי מקורב אחר לחברה, "אפרת מאוד הופתעה מהמהלך ורתחה מזעם כשזה קרה. מבחינתה המוסדיים בגדו בה ופתחו איתה חשבון, בכך שלא עדכנו אותה, כך שבוקר אחד היא קמה וגילתה שיש לה שותפים חדשים ומאוד אגרסיביים. זאת היתה דרמה גדולה כי שיכון ובינוי לא יכלה להמשיך לנהל את איי.די.או לבד כמו שעשתה עד היום. זה היה סדק בשריון של אפרת, תקלה גדולה במשמרת שלה".

 

אחרי ההשתלטות העוינת החל מאבק בין הבעלים על אופן הניהול של איי.די.או. לאור דרישתו של דיין לניהול משותף ומינוי דירקטורים מטעמו. אבל כשהוא נשאל על זה כעת, אחרי שכבר ניצח בעימות, הוא מתאר אווירה אחרת, נעימה: "אפרת ושרי הגיבו באצילות נפש. איני יודע מה היה הלך הרוחות בינן לבין עצמן, אך ברגע שהן הבינו שאנו השותפים החדשים הן התנהלו באתיות, בענייניות ובאופן חיובי, ונעשו ניסיונות להגיע להסכם כדי לשתף פעולה לטובת החברה". אבל בלגן השליטה לא תם בזה ורק החריף כשיעקב (לוקסי) לוקסנבורג הצטרף לחגיגה, רכש 7% מהחברה ויצר חזית חדשה ומיליטנטית עוד יותר.

 

 

דיין. "אפרת ושרי הגיבו באצילות נפש להשתלטות שלנו על איי.די.או" דיין. "אפרת ושרי הגיבו באצילות נפש להשתלטות שלנו על איי.די.או" צילום: אוראל כהן

 

קרבות השליטה חיזקו אצל אריסון החלטה שגמלה בה כבר קודם לכן — למכור את שיכון ובינוי. עוד לפני כניסתו לתוקף של חוק הריכוזיות, שמאלץ את אריסון להיפרד מחלק מאחזקותיה בישראל, היא החלה לחפש להן רוכשים. מקורבים לאריסון מוסרים שהיא עשתה זאת בדחיפת בניה, ובעיקר ג'ייסון, בנה הבכור. בהדרגה היא שמה על המדף את מלח הארץ, מחצית מהאחזקה בשיכון ובינוי ואף חתמה על מזכר הבנות למכירת מחצית מאחזקתה בבנק הפועלים למשקיעים אמריקאים. אלא שמכירת חלקה בבנק שלבסוף לא יצאה לפועל עקב מחלוקות על סוגיות מיסוי ושליטה ובשל החקירה נגד הבנק בחשד שסייע ללקוחותיו להעלים מס בארצות הברית.

 

 

אריסון עם בנה ג'ייסון ורעייתו אליטל. הבנים לחצו להיפטר מהאחזקות בישראל אריסון עם בנה ג'ייסון ורעייתו אליטל. הבנים לחצו להיפטר מהאחזקות בישראל

 

פרוץ החקירה על השחיתות באפריקה האיץ את התהליך, ואריסון רצתה לנתק עצמה משיכון ובינוי שנמצאת תחת זכוכית המגדלת של המשטרה. כתוצאה מכך השליטה בשיכון ובינוי (47%) נמכרה לנתי סיידוף לפני כחודשיים ב־1.1 מיליארד שקל במזומן — הנחה של 14% על מחיר השוק. העובדה שהוא הסכים לבצע את העסקה במהירות וללא בדיקת נאותות גרמה לאריסון ולפלד להעדיף את הצעתו על פני זו של מאיר שמיר, שהסכים לשלם כ־200 מיליון שקל יותר, אך דרש לבצע בדיקת נאותות. ביום סגירת העסקה בראשית אוגוסט, חודש וחצי לאחר סיכום המחיר, הפער בין מחיר המניה למחיר ששילם סיידוף כבר טיפס לכ־20%.

 

 

סיידוף ואריסון חותמים על מכירת שיכון ובינוי. "מכרנו בפחות ממחיר השוק, אבל עשינו תשואה מצוינת בחברה" סיידוף ואריסון חותמים על מכירת שיכון ובינוי. "מכרנו בפחות ממחיר השוק, אבל עשינו תשואה מצוינת בחברה"

 

לדברי גורם בקבוצת אריסון, "אף שמכרנו בפחות ממחיר השוק, בסיכומו של דבר עשינו תשואה מצוינת בחברה. זה לא היה קל למכור גרעין שליטה בחברה, מה גם שלא רצינו אוכלי נבלות אלא משקיע פרטי עם זיקה לישראל שיישאר לטווח ארוך".

 

ולמרות הנסיונות הקשים לייפות זאת, המכירה של שיכון ובינוי היתה תבוסה קשה לקבוצת אריסון. תו סיום צורם במיוחד לשנה מלאת תהפוכות שבמהלכה היא נדחקה החוצה מאחזקה מאד רווחית שלה ונאלצה למכור במחיר נמוך ממחיר השוק חברת ענק שבה החזיקה במשך שנים ארוכות.

 

אמרנו "ערכיות", אבל בתכלס
 

פלד (44) גרה עם בן זוגה ושני בניה מנישואיה הקודמים בבית פרטי בשיכון ותיקים ברמת גן, שגם אליו הגיעו אנשי "באים לבנקאים" במסגרת הרדיפה שלהם אחר מנהלי הבנקים, וצילמו שם סרטון בוטה שמופיע עד היום ברשת. חברים קרובים של פלד מספרים כי על אף היותה וורקוהולית ואמביציוזית, היא לא מוותרת על שעות הפנאי שלה ועל נסיעות לחופשות בחו"ל כדי "להתנתק, כדי לדאוג לנפש ולמצוא איזון".

 

פלד למדה הוראת יוגה במשך שנה במקביל לעבודתה בארצות הברית, ומאז היא מתרגלת יוגה כמעט כל בוקר לפני העבודה. כמה שנים אחר כך השתתפה בקורס קונדיטוריה, ובקבוצה אוהבים לספר שהיא מפתיעה את העובדים במטה ברחוב שאול המלך בתל אביב בעוגות שאפתה.

 

חודורוב, חבר קרוב של פלד. "אשה מבריקה עם המון ידע"

אחד מחבריה הקרובים של פלד הוא אבנר חודורוב מלהקת משינה, שמספר כי "יש לנו שפה משותפת סביב אוכל, תרבות ומוזיקה. היא אשה מבריקה עם המון ידע וזווית מעניינת להסתכל על דברים. היא לא מחפפת, שואלת שאלות, מתעניינת ותומכת".

 

רבים מהמרואיינים לכתבה שפגשו בפלד במהלך הדרך בקבוצת אריסון מתארים בחורה צעירה שהצליחה להשתלב בתוך עולמות של גברים מבוגרים ומנוסים ממנה, תוך כדי הפגנת נאמנות לבוסית, מקצועיות וביטחון עצמי רב: "האשה הכי חכמה בחדר", "תופסת מהר דברים ומעכלת כמויות של חומר", "יודעת מה היא רוצה, אי אפשר לסבן אותה, אתה חייב להגיע אליה לפגישה מוכן", "יודעת להרים קול, לדפוק על השולחן ולהיות קרה וקשוחה, ומצד שני יש לה צד נעים ורך במפגשים אישיים".

 

אחד הביטויים שחוזרים בכל השיחות על פלד ואריסון הוא "ערכיות". בידיה הופקד החיבור הלא קוהרנטי בין תפיסת העולם הרוחניקית של אריסון, מה שבקבוצה מכנים "עשיית הטוב", לבין ניהול עסקים קשוח. לזכותה ייזקף שידעה ללכת בין הטיפות ולא לגרום לסיסמאות היפות להפריע לביזנס. אריסון יכלה לדרוש שהעובדים יישלחו לסדנאות סהרוריות ויקרות, שהיו קשות לעיכול עבור מנהליה — משיטת "אהבה רבה" של סאם לוי ועד סדנת "ניהול לפי צבעים". אבל כל מהלך בעל השלכה מהותית יותר היה בשליטת פלד, שדאגה להכפיף אותו ליצירת ערך כספי עבור בעלת השליטה ומקבלי הדיבידנדים.

 

"אחד הדברים שעשינו בקבוצה היה פיתוח המודל הערכי של איך לעשות עסקים, שפותח בידי שרי, ואפרת הובילה את זה", מספר גורם בקבוצת אריסון, "זה נשמע לכאורה אנטיתזה למאורעות האחרונים, אבל הפעילות האמיתית בפנים זה ההפך הגמור. לכן התחושה קשה כי מה שלכאורה קרה באפריקה הוא לא לפי הערכים שלנו".

 

לדברי בכיר לשעבר בבנק הפועלים, "יש לאפרת סיי מאוד משמעותי בדירקטוריון מעבר להיותה נציגת בעלת השליטה וחברת דירקטוריון. יכול להיות שזה נשמע כמו סיסמאות ריקות, אפשר להסתכל על זה בציניות, אבל זה בא לידי ביטוי בכסף, הבנק השקיע עשרות מיליוני שקלים בנושאים האלה".

  

 פלד בקורס הקונדיטוריה. מפתיעה את העובדים בעוגות פלד בקורס הקונדיטוריה. מפתיעה את העובדים בעוגות

 

היומרה לערכיות עסקית באה לידי ביטוי גם במינויים שמאשרת פלד. בראיונות העבודה המועמדים נשאלים בעיקר על הערכים שלהם ומקבלים הסבר מפורט על מודל עשיית הטוב של קבוצת אריסון. בהפועלים מספרים למשל, שהשיחות עם עודד ערן לפני מינויו ליו"ר נסובו סביב אחריות חברתית, מעורבות בקהילה, היחס ללקוחות שהבנק צריך לגבות מהם כסף ועוד.

 

ולמרות כל המילים היפות, לא חסרים מבקרים שטוענים כי אלה סיסמאות ריקות מתוכן. כולל מבקרים מבית כמו אורנה אנג'ל, סמנכ"ל תכנון וקיימות לשעבר בשיכון ובינוי, שעזבה ב־2011 את החברה אחרי ארבע שנים. בחודשים האחרונים, עם התפוצצות החשדות לשוחד בשיכון ובינוי, היא פרסמה פוסטים בפייסבוק המפנים אצבע מאשימה לכיוון אריסון ופלד, ביקרה את שתיקתן ושמה ללעג את אמירת החברה לפיה יש לה אפס סובלנות לכל התנהלות בלתי תקינה. "קורעים!!!", כתבה על כך באחד הפוסטים, "נראה שההסברים שזאת חברת סבא וסבתא ובן דוד מקרבה רחוקה לא עוזרים", "אל תשכחו שהפנסיות שלנו מושקעות עד צוואר בחברות האלה".

 

אנג'ל מרצה כיום בפורומים שונים בנושאי קיימות, ועוד לפני פתיחת החקירה סיפרה בהם על מעללי החברות הישראליות שעושות עסקים באפריקה. את הביקורת החריפה שלה חשוב לה להשמיע און רקורד. "הבעיה המרכזית בפעילות של שרי ואפרת היא בפגיעה החמורה שלהן בכל גישת ניהול הקיימות בתאגידים, בהיבטים של ניהול תקין של ממשל תאגידי, שקיפות ונשיאה באחריות", היא אומרת ל"מוסף כלכליסט". "מאחורי ההצהרות היפות שלהן אין גיבוי ואין כוונה אמיתית, אלא בעיקר כלי שיווקי ושטחי של בעלת השליטה וכתוצאה מכך גם של הקבוצה עצמה.

 

"במשך השנים, עם שינוי גלובלי בנורמות הניהוליות הקשורות לשוחד, נעשה ברור יותר ויותר שיש סיכון גבוה בפעילות החברה במקומות כמו אפריקה, שבהם השוחד והשחיתות הם נוהל יומיומי רגיל. אבל גם כשהחלו דיבורים על מכירת SBI היה ברור שמדובר בדיבורים בלבד, ושלבעלת השליטה ונציגתה אין שום עניין במכירה ואין רצון לוותר על האווזה המטילה ביצי זהב, למרות הסיכונים ואף שהיה ברור כשמש שהחברה אינה עומדת באף אחד מיעדי הקיימות הנוחים שהוצבו לה וגם לא תעמוד בהם".

 

 

לחמני (מימין), פלד ועפר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר. "היה ברור כשמש שהחברה אינה עומדת ביעדי הקיימות" לחמני (מימין), פלד ועפר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר. "היה ברור כשמש שהחברה אינה עומדת ביעדי הקיימות"

 

לדברי אנג'ל, "לאריסון היתה הזדמנות פז לעשות שינוי אמיתי ולתמוך בהבאת ערכים ניהוליים מתקדמים, כי כל החלטה שלה התקבלה בצייתנות על ידי המנהלים. כל מי שהיה לידה, ואמר לה שהיא טועה או שהדרך אינה נכונה או מסוכנת — הורחק. מי שנשארה לצדה היתה אפרת, שמימשה ברצון רב את מינוף הערך הכספי על חשבון כל שיקול ארוך טווח. אם אריסון ופלד לא היו מדברות כל כך הרבה על קיימות ועל כמה טוב הן עושות ויעשו לעולם, זה היה פחות בעייתי. אבל לצערי הדיבורים שלהן וחוסר ההבנה עשו נזק נוראי לכל הגישה הזאת בישראל, ולא פלא שמכל עבר שומעים לגלוגים ודיבור אירוני על קיימות".

 

עמדנו ביעדים, השאלה אילו

 

אם במקרים של בנק הפועלים ושיכון ובינוי יכלה פלד לטעון כי הפגמים בניהול בוצעו ללא ידיעתה, הרי שפרשה אחת שנויה במחלוקת מיוחסת לה עצמה: הרעיון לקדם עסקת בעלי עניין בעייתית, שנחשפת כאן לראשונה, בחברה־הבת מיה.

  

פלד, אריסון ומנכ"ל מיה לשעבר בוקי אורן. "פלד רצתה לצקת את מיה לשיכון ובינוי בעסקת בעלי עניין" פלד, אריסון ומנכ"ל מיה לשעבר בוקי אורן. "פלד רצתה לצקת את מיה לשיכון ובינוי בעסקת בעלי עניין" צילום: סיון פרג'

 

אריסון השקיעה כחצי מיליארד שקל, לפי ההערכות, בחברה שעוסקת בייעול מערכות מים בחו"ל, בעיקר בחצי האי האיברי, אך בשנותיה הראשונות היא התקשתה להתרומם, ומנכ"ליה התחלפו בתדירות גבוהה. לדברי גורם הקשור לקבוצה, "המחשבה בהקמת מיזם המים ב־2008 היתה ליצור מקורות מים למדינות שונות, אך בפועל זה היה כישלון גדול ויקר. זה הדבר העיקרי שאפרת עסקה בו מתחילתו. בשלב מסוים היא רצתה לצקת את מיה לתוך שיכון ובינוי, כלומר שהחברה הציבורית בעצם תחלץ את החברה הפרטית, אבל היתה לכך התנגדות בשיכון ובינוי, וזה אפילו לא הגיע לדיון בדירקטוריון. אחרי הכל מדובר בעסקת בעלי עניין בעייתית".

 

גורם אחר שעבד בשיכון ובינוי אומר כי "אני זוכר שנזרקו רעיונות כאלה באוויר, זה היה ברמה של למעלה, של אפרת, אני הבעתי את דעתי שזו טעות, והרעיון נגדע. אני חושב שגם שרי הבינה שזה לא נכון".

 

בסביבת הקבוצה דוחים את הטענות ומדגישים כי מעולם לא נעשו עסקאות בעלי עניין של קבוצת אריסון עם החברות הציבוריות, וכי מיזם המים רווחי כיום, בניגוד לפרסומים בעבר.

 

מיה היא בעצם החברה היחידה שהקימה אריסון מאפס, לאחר שאת עיקר אחזקותיה בארץ ירשה מאביה. פלד, כך נראה, העדיפה להימנע מהרפתקאות מיותרות, נהגה בשמרנות ולא דחפה ללקיחת סיכונים מיותרים. אולי משום כך, בניגוד לטייקונים אחרים שמינפו עצמם לדעת וקרסו, אריסון נשארה יציבה ונזילה. אחד מעובדיה של פלד לשעבר מסביר שהיא "הפגינה נאמנות לבוסית ושירתה אותה בצורה נאותה. כשכל הטייקונים נסחפו, מי שהיה בשטח, בשוחות, זאת אפרת, והיא הוכיחה את עצמה".

 

אלא שעכשיו, כשהאימפריה הישראלית של אריסון הולכת ומתפרקת מנכסיה - אחרי ההסתבכויות של בנק הפועלים עם הרגולטורים בישראל ובארצות הברית, ההשתלטות העוינת על איי.די.או, המכירה בזול של שיכון ובינוי והקושי למצוא קונה למלח הארץ - צריכה להישאל השאלה: האם אפרת פלד מילאה את תפקידה נאמנה. אם תפקידה היה למנוע הרפתקאות מיותרות לאריסון, היא הצליחה בו היטב. אבל אם התפקיד היה לפתח אימפריה עסקית, הרי שקרה ההפך הגמור.

 

x