• תפריט
25.08.18
מוסף כלכליסט
מוסף שבועי 23.8.18 איור העיר שעלתה מן האינטרנט, איור: Sidewalk Labs
העיר שעלתה מן האינטרנט
שטח נטוש בטורונטו נהפך למעבדת ענק של גוגל לניהול ערים. קווייסייד, שכונת המגורים שהיא תקים בו, תהיה הראשונה בעולם שתיבנה מהאינטרנט למעלה. אינספור חיישנים ינטרו את מזג האוויר, עומסי התנועה ורמות הזיהום, אבל גם כל פעולה קטנה שיעשו תושביה, מהמסלול שבו צעדו הביתה ועד הזבל שהם השליכו. כך ינהל ענן יודע־כל את חיי היומיום של בני האדם
ע

ל שפת אגם אונטריו, חמישה קילומטרים מדרום למרכז טורונטו, קנדה, נמצא אזור תעשייתי ישן ומוזנח. טלאים של מלט, לכלוך, מגרשי חניה נטושים וחנויות חשמל ואינסטלציה לצד חללי אחסון לספינות בחורף, מחסנים של מלח ומלט, מפעל לייצור רעפים ותחנה לשינוע אשפה. על העזובה צופים מתקני סילו עצומים שבעבר אחסנו פולי סויה, ומאז נפסק השימוש בהם ב־1991 הם נטושים ומאוכלסים בדרי רחוב. זה לא נראה כך כרגע, אבל החצר האחורית המוזנחת של טורונטו עומדת להיות לשכונה הכי חדשנית בעולם. בעזרת גוגל.

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

באוקטובר 2017 Sidewalk labs, "מעבדות המדרכה" בתרגום חופשי מאוד, שהיא חברה־בת של אלפאבית ואחות של גוגל, זכתה במכרז לפיתוח השכונה, והביאה איתה את כל היכולות של הקבוצה כולל 50 מיליון דולר והמוניטין של גוגל עצמה. השכונה החדשה, שתיקרא Quayside ("האזור שליד המזח"), לא תהיה עיר חכמה, כלומר שכונה קיימת שנהפכת למקוונת, אלא תהיה הראשונה בעולם שתיבנה "מהאינטרנט ומעלה" ותהיה מסוגלת לנהל את עצמה - 48 דונם של קהילה שמתוכננת כמו פלטפורמת אנדרואיד חדשה.

 

איך זה יעבוד בדיוק? הבסיס לכל הוא ניטור כל פיסת מידע אפשרית. סיידווק מתכננת להתקין חיישנים ומצלמות בכל מקום בשכונה כדי שישאבו זרם בלתי פוסק של מידע על פקקים, רעש, איכות אוויר, אשפה, הרגלי החיים של התושבים ועוד. כל המידע ירוכז ויישמר בענן, ובאמצעותו תנוהל העיר וחיי היומיום של התושבים.

 

 

ההשפעה של העיר על חיי תושביה תתחיל בדבר הכי בסיסי בקיום שלנו - שליטה במזג האוויר. קנדה ידועה בחורפים מקפיאים, עם 60 ימי שלג שבהם הטמפרטורה הממוצעת היא 5־, ולעומתם ימי קיץ חמים עם 25 מעלות בממוצע. ולכן סיידווק בוחנת טכנולוגיות שימתנו את מזג האוויר הקיצוני ויכפילו את כמות הזמן שבו נעים בחוץ על ידי יצירת "אזורי נוחות חיצוניים", מעין חללי ענק בצורת משושה, שיהיה ניתן לנפח ולהניע כמו בקיפולי אוריגמי, לפי הצורך שיזוהה באמצעות חיישני טמפרטורה, מהירות רוח, לחות וכו'. אם למשל תתקרב חזית קרה, יהיה אפשר להפוך חלל ציבורי פתוח לגן חורף סגור ונעים או לפתוח סוככים שיחסמו את הגשם.

 

 

מזג האוויר: בעיר של גוגל יוקמו חללי ענק בצורת משושה, שניתן לנפח ולהניע כמו אוריגמי לפי מזג האוויר, כך שמגרש ציבורי פתוח יוכל להיהפך לגן חורף סגור, למשל
איור: Sidewalk Labs

 

 

נוסף על כך, מערכת השליטה, שמחוברת לכל התשתיות, תוכל להפעיל חימום מתחת למדרכות כדי ששלג לא ייערם והתושבים יוכלו להמשיך לצעוד או לרכוב על אופניים. וכשתתחיל עונת השפעת היא תוכל להסב משרד פנוי במיקום מרכזי לקליניקה לתקופה קצרה.

 

איך נהפך משרד לקליניקה בזמן קצר? גמישות היא המפתח בעיצוב השכונה, והיא תבוא לידי ביטוי גם בדברים הכי קבועים שיש - מבנים ותשתיות. הבתים בשכונה יהיו מודולריים כדי שיהיה אפשר לשנות את אופן וסוג השימוש בהם במהירות ובקלות. וכך, משרד יוכל להיהפך בקלות לא רק לקליניקה אלא גם לדירה ולאחר מכן לגלריה לאמנות ושוב למשרד.

 

 

בניינים: הבתים ייבנו באופן מודולרי כדי שאפשר יהיה לשנות את סוג השימוש בהם בקלות, וירושתו בחיישני ניטור לרמות רעש, טמפרטורה, לחות, זיהום ועוד
איור: Sidewalk Labs

 

 

כדי להשיג את הגמישות התכנונית הזאת ייבנו הבניינים מקורות עץ במקום מפלדה, כך שהמעטפת החיצונית שלהם תהיה חזקה, ואילו תכנון הפנים יהיה מינימליסטי. כל שטח קומה יחולק ליחידות של מטר וחצי. מעליות, קורות תומכות ורכיבים קבועים יהיו ממוקמים בכפולות של מטר וחצי, כדי לאפשר מגוון רחב של חלוקות פנימיות בין יחידות הדיור למשרדים, ובתוכם.

 

גם תשתיות התחבורה ייבנו באופן שמאפשר שינויים מהירים יחסית. כל ישראלי יודע שעד שמסיימים לאשר ולבנות כביש חדש הוא כבר צר מלהכיל את המכוניות שאמורות לעבור בו. לכן בקווייסייד גם מערכת התחבורה תהיה גמישה: כשהם מצוידים בסנסורים ומצלמות ובידע מוקדם ינהלו הרמזורים את נתיבי התנועה ויוכלו בשעות עומס להפוך כביש למדרכה או לאסור כניסת מכוניות פרטיות, למשל. מלבד זאת, גשרים ניידים צפים בין התעלות שסמוכות לקו החוף יוכלו להתנייד בתוך ימים אחדים לפי הצורך.

 

 

תחבורה: הרמזורים ינהלו את נתיבי התנועה לפי העומסים ויוכלו להפוך כביש למדרכה, לאסור כניסת מכוניות פרטיות לרחוב ולהזיז גשרים ממקום למקום באגם
איור: Sidewalk Labs

 

 

כל ההתעסקות בתחבורה תהיה דיגיטלית לחלוטין ותתבצע באמצעות פלטפורמה ייעודית, שבאמצעותה יהיה אפשר לקבל מידע על מועדי נסיעה, להזמין נסיעות וכלי תחבורה, לתכנן מסלולים יעילים ונוחים וגם לשלם עליהם בפשטות. מי שבכל זאת ישתמש במכונית פרטית יוכל לקבל עדכונים לייב על גבי מפה בנוגע למקומות חניה פנויים ולשריין מראש מקום חניה מועדף.

 

לכל תושב יהיה חשבון בפלטפורמה, שתשמש לכל אספקט בחיים, לא רק לתחבורה. בעזרתה יוכלו התושבים להיכנס לחדר הכושר או לפתוח את דלת הדירה שלהם לשרברב כשהם בעבודה, למשל. אבל מה שמעניין יותר הוא שכל אחד יוכל לפתח לה אפליקציות, כמו לסמארטפון, לפעולות שונות שניתן לבצע בשכונה. סיידווק מצפה ש־80% מהשימושים על הפלטפורמה יהיו פרי פיתוח של צדדים שלישיים.

 

בתים מאצות, פטריות ושמן סויה

 

התוכניות הגרנדיוזיות של סיידווק אינן מסתכמות רק בגמישות, מודולריות וחיבור מלא לאינטרנט. סיידווק גם רוצה להיות אקולוגית ככל הניתן. זה מתחיל בניהול התחבורה. ככלל, השכונה תעודד את התושבים ללכת ברגל או לרכוב על אופניים, ולוותר על מכוניות פרטיות בשורת פעולות, ובראשן עושר חסר תקדים של אופציות תחבורתיות בעיר, שיבטלו כל יתרון בהחזקת מכונית פרטית: שיתוף אופניים ושיתוף רכבים; מכוניות, שאטלים ואוטובוסים אוטונומיים; שירותי מעבורת מהירה; טקסיבוט שניתן להזמין מראש ולתכנן את נתיב נסיעתו. רובוטים עוצמתיים שטוחים יהיו אחראיים לשינוע חבילות בעיר, מה שיפחית את כמות המשאיות בה ואת הצורך לנסוע לאסוף חבילות.

 

 

קיימות: בגגות הבניינים יוצבו תאים סולריים לייצור אנרגיה עצמית. מתחת לאדמה תהיה מערכת רובוטים לפינוי, מיון ומיחזור של זבל
איור: Sidewalk Labs

 

 

בתחום החשמל והאנרגיה התמונה מורכבת יותר. סיידווק שואפת להשתמש בגריד תרמי שמוזן על ידי כל מקורות האנרגיה השונים, כדי לעשות שימוש ככל האפשר באנרגיות חלופיות ומתחדשות וכמה שפחות בדלקים מזוהמים. נוסף על כך, לכל בניין או קבוצת בניינים יהיה מיקרו־גריד משלהם, לייצור ואחסון אנרגיה מקומית - למשל באמצעות התקנת תאים פוטו־וולטאיים על הגגות. תוכנה תנהל את אופטימיזציית השימוש בחשמל, ואם השכונה תייצר יותר חשמל משהיא צורכת, היא תייצא את העודף לשכונות אחרות בטורונטו.

 

עיצוב הפנים בבניינים יהיה מינימליסטי, כדי לאפשר את שינוי הייעוד שלהם בקלות. שטח כל קומה יחולק ליחידות של מטר וחצי. מעליות, קורות תומכות ורכיבים קבועים אחרים ימוקמו בכפולות של מטר וחצי, כדי לאפשר מגוון רחב של חלוקות פנימיות

 

גם בבניינים השאיפה היא לסטנדרט ירוק, וסיידווק תבנה "בתים פסיביים". כפי ששמו העצל מרמז, זהו תכנון שדורש מעט מאוד אנרגיה כדי להשיג טמפרטורה נוחה במשך כל השנה, כזו שמייתרת את השימוש במזגנים ובשיטות חימום רגילות. ייעשה גם שימוש בחומרים זולים יותר וירוקים יותר מחומרי בנייה סטנדרטיים, כמו קורות עץ במקום בטון, תפטיר (Mycelium), סוג של פטרייה שמשמשת חומר גלם, וטיח ששמו שיקוי (Shikkui), שמקורו ביפן והוא עשוי בין היתר מאצות, שמן סויה וסיבי צמחים. שני החומרים נחשבים יציבים, נוחים לעבודה, דוחי מים ומונעי סדקים.

 

סיידווק בוחנת גם מתחמי מגורים משותפים שבהם לכל דייר יש יחידה פרטית אך חלק מהשירותים משותפים, כמו כביסה, מטבח, מחסנים וכו'. הבניינים כמובן יהיו מרושתים בחיישני ניטור לרמות רעש, אור, טמפרטורה, לחות, פליטות פחמן דו־חמצני ותנועה. ובשיתוף המוסד הקנדי הלאומי למען העיוורים יותקן מכשיר שפועל באמצעות בלוטות' ומאפשר לכבדי ראייה לנווט בין חללים בעזרת תיאור מילולי של המרחב.

 

 

שכונת קווייסייד, טורונטו כיום. נטושה ומוזנחת מאז 1991 שכונת קווייסייד, טורונטו כיום. נטושה ומוזנחת מאז 1991 איור: Sidewalk Labs

 

 

ולבסוף - זבל. שאריות הזיהום האנושי יקבלו טיפול של חדר נקי במפעל שבבים. שירות חשאי של רובוטים שקטים ומדויקים יהפוך את הטינופת של החיים למפעל טכנולוגי אסתטי וסמוי מהעין. ובעוד התושבים פטורים מטרחת המיון הידני, תצנח האשפה הביתית אל העיר התת־קרקעית של התשתיות, שם ימתינו לה רובוטים ממיינים: מה שניתן למיחזור יופנה לצד אחד, שבו רובוטים נוספים יפרידו את האשפה לפי חומרים; זבל שמתאים למתקן הקומפוסט של הבניין לצד השני, וזבל אמיתי לצד השלישי. הדיירים יחויבו לשלם רק על הזבל שלא ניתן לעשות איתו כלום, בשיטת "שלם כפי זבלך".

 

בשכונה ייעשה גם מיחזור מסיבי של מים שחורים, שהם מים מהשפכים הסניטריים כמו שירותים וכיורים, והם ישמשו בבתים לכל מטרה שאיננה שתייה ואוכל.

 

מעזובה לעמק הסיליקון הקנדי

 

גוגל תמיד רצתה להקים עיר. זה היה אחד החלומות של מייסדיה סרגיי ברין ולארי פייג'. "זאת לא זכייה מקרית מבחינתנו, אלא שיא של כמעט עשר שנים שבהן אנחנו חושבים איך טכנולוגיה יכולה לשפר את חייהם של אנשים", אמר יו"ר אלפאבית אריק שמידט בהכרזה על הזכייה. יש שיאמרו שזה חלק מהשאיפות האימפריאליסטיות של החברה, שהיא כה גדולה עד שהיא כבר מעין מדינה גלובלית בפני עצמה, ששווי השוק שלה הוא כמו התל"ג של ישראל וארגנטינה יחד. כך או כך היה ברור שהשלב הבא באבולוציה של גוגל הוא להיהפך מעיר וירטואלית לעיר של בלוקים, אספלט ובטון.

  

שמידט. "שיא של עשר שנות מחשבה איך לשפר חיי אנשים" שמידט. "שיא של עשר שנות מחשבה איך לשפר חיי אנשים" צילום: בלומברג
 

בתזמון מושלם, שנתיים לאחר שהוקמה סיידווק החליטה טורונטו לצאת למכרז על שיקום אתר קווייסייד. על זכייתה בו קיבלה סיידווק ברכות נלהבות, כולל מראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו, שנשמע כמו הודעה לעיתונות מטעם גוגל. "סיידווק טורונטו תהפוך את קווייסייד למרכז משגשג וחדשני עבור קהילה של עשרות אלפי אנשים שיחיו, יעבדו וישחקו בה... אין לי ספק שקווייסייד תהיה מודל לערים ברחבי העולם ותהפוך את הקהילות שלנו למקומות שראוי יותר לכנות בית".

 

סיידווק לא רוצה רק להשתמש בטכנולוגיות חדשות, היא גם שואפת שקווייסייד תהיה הסיליקון ואלי המקומי, אוסף של חממות טכנולוגיות, סטארט־אפים, חללי אמנות וחדשנות אורבנית. לשם כך היא מתכננת להקים את "המוסד לחדשנות אורבנית", והוסיפה סוכרייה - היא תעביר אליה את מטה גוגל קנדה כדייר עוגן. את מתקני הסילו הישנים והגבוהים סיידווק מציעה להחיות - אולי מוזיאון או חווה עירונית, מרכז תחבורה, חממה טכנולוגית או גינה ציבורית. הם יהפכו להיות הסמל למהפך שתעבור השכונה, ממרכז לואו־טק מזוהם ונטוש למעבדה הכי מעניינת לתכנון עירוני.

 

 

ברגע שסיידווק זכתה במכרז היא יצאה למסע שיתוף ציבור של שנה, שכולל הצגת רעיונות ברחבי העיר, מפגשי סיעור מוחות עם אדריכלים, סדנאות על סוגיות כמו ניידות ודיור, שולחנות עגולים שאפשר להשתתף בהם גם אונליין ואפילו מחנה קיץ חינמי לילדים. המטרה היתה לערב את הטורונטואים באופן פרואקטיבי, להראות לכולם שגוגל מתנהלת בשקיפות, להרגיע חששות ולהלהיב עם רעיונות יצירתיים.

 

 

לאחרונה היא פתחה בשכונה את 307, חלל אדריכלי מעוצב שבו היא מציגה ומאפשרת להתנסות באבטיפוסים של הטכנולוגיות שעשויות לשמש את השכונה החדשה. רק בשלהי 2018, בתום השנה של שיתוף הציבור, תציג סיידווק את תוכנית האב המלאה שלה.

 

המחיר: כל המידע עליכם

 

כל הרעיונות של סיידווק נשמעים מצוין, אלא שתוכניות גרנדיוזיות כאלה לא עוברות חלק, בטח כשמעורבים בהן כסף גדול וחברת ענק כמו גוגל, ובאקלים שבו אנשים חוששים לפרטיותם ותיאוריות קונספירציה על חברות כמו גוגל ופייסבוק פורחות.

 

החשש הגדול ביותר הוא מכמות המידע הפרטי על עשרות אלפי קנדים שתהיה בידי קבוצת אלפאבית. הפורטל של קווייסייד יֵדע הכל על תושבי השכונה - כמה שעות היו בעבודה, כמה שתייה ממותקת שתו (בזכות מיון האשפה), מה מצב תשתיות דירתם (לפי התיקונים שהזמינו), כמה זיהמו את השכונה (לפי בחירות התחבורה שלהם), מתי יצאו לחופש, לכמה זמן ובאיזה מסלול, מה המסלול היומי שלהם בעיר, ליד אילו חנויות נעצרו ומאילו הזמינו מוצרים. אלה נתונים שברובם נאספים כבר כיום על ידי נותני השירותים שלנו, אלא שהם מפוזרים - לחברת חשמל יש נתונים מסוימים, לחברת הרכבות יש אחרים וכו'. בקווייסייד יהיה הכל מרוכז לראשונה תחת ענן אחד יודע־כל.

 

החשש הגדול בנוגע לפרויקט הוא כמות המידע הפרטי על רבבות קנדים שתהיה בידי גוגל. מה אם היא תנצל אותו לרעה או תמכור אותו? יש המציעים בתגובה להשאיר את המידע על שרתים קנדיים כדי שלקנדה תהיה עליו משילות, מילה בעייתית בפני עצמה

 

בלי הנתונים הללו התוכניות השאפתניות של סיידווק לא יֵצאו לפועל, אך כדי להפעילן יצטרכו תושבי העיר להיות עירומים לגמרי מול החברה. ומה אם גוגל תארוז את המידע האישי הזה ותמכור אותו מחדש? מה אם המידע שנאסף בידי חברה אחת של אלפאבית יימסר לאחרת?

 

סוזן קרופורד, פרופ' למשפטים מאוניברסיטת הרווארד, כתבה מאמר במגזין ”Wired” שבו הביעה חשש שהאוצר שגוגל תקבל מעיריית טורונטו - נתונים על שימוש באנרגיה, אפקטיביות כלי תחבורה שונים, אסטרטגיות מיתון אקלים, רובוטים שעושים שליחויות וכו' - יאפשר לה ליצור מוצרים חדשים משלה, שהיא תמכור הלאה לערים אחרות בעולם "ואולי אף לטורונטו עצמה". אחת הקריאות שעולות בעקבות החששות האלה היא לכך שהנתונים יישארו בקנדה, על שרתים קנדיים, ולא יצאו ממנה, כדי שלקנדה תהיה משילות על דאטה - צירוף מילים בעייתי בפני עצמו.

 

לראשי סיידווק, ובהם המנכ"ל דן דוקטורוף, שהיה סגנו של מייקל בלומברג כשהלה כיהן כראש עיריית ניו יורק, יש תשובות מוכנות. למעשה תהליך שיתוף הציבור בשנה האחרונה נועד, בין השאר, לשכנע שהחברה עושה את המקסימום להבטיח פרטיות ולפעול בשקיפות.

 

 

טרודו. "אין לי ספק שקווייסייד תיהפך למודל לערים בכל העולם" טרודו. "אין לי ספק שקווייסייד תיהפך למודל לערים בכל העולם" צילום: אי פי איי

סיידווק מסבירה, למשל, שבמקרים שבהם זה אפשרי, המערכת תאסוף מידע על התנהגות המשתמשים אך לא באופן פרסונלי. כלומר היא תדע שאנשים מעדיפים לשבת על ספסל מסוים רק בשעות אחר הצהריים, אך לא תתעד מי הם. "אנחנו לא בונים עיר מעקב", אמר אחד מאנשי החברה. ודוקטורוף עצמו ניסה להפוך את הבאג לפיצ'ר כשאמר: "יש מצלמות בכל מקום בכל מקרה, ויש שם כאוס. יחד נוכל ליצור סדר".

 

המבקרים יוכלו לבסס את טיעוניהם בסוף השנה, כשסיידווק תציג את תוכנית האב לשכונה בתום שנת שיתוף הציבור. לאחר שהתוכנית תאושר בידי הרשויות, היא תוכל לצאת לדרך - אלא שמבחינת סיידווק זהו לא סופו של הפרויקט אלא רק תחילתו: קווייסייד היא נתח קטן, 48 דונם מתוך אזור ענקי שלחופו של אגם אונטריו, ששמו פורטלנדס ומשתרע על 3,800 דונם - פי 1.2 מגבעתיים. זהו החלום האמיתי של המייסדים ברין ופייג' - שטח בגודל של עיר, לא של שכונה. קווייסייד היא רק החימום, צעד ראשון בדרך לכבוש את העולם.

x