שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
18.08.18
מוסף כלכליסט
מוסף שבועי 16.8.18 האקדמיה חיה בסרט מתוך הסרט הפנתר השחור
האקדמיה חיה בסרט: מה הבעיה בפרס האוסקר החדש לסרט המצליח?
מארגני האוסקר המציאו קטגוריה חדשה של "הסרט המצליח". אבל מה שאמור להיות תגובתם לביקורת על גזענות האקדמיה מצליח דווקא לחזק את שמרנותה
הגר רבט 16:3918.08.18
מ
נחי טקס האוסקר לדורותיהם פותחים את הטקס במונולוג ששולח עקיצות בעיקר לכוכבי הוליווד הנוצצים. אבל השנה המנחה ג'ימי קימל עקץ גם את הטקס עצמו. "אוסקר בן 90 השנה", הוא הזכיר לצופים, "מה שאומר שהוא יושב בבית וצופה בפוקס ניוז". הקהל התגלגל מצחוק, אבל המפיקים כנראה פחות. קימל לחץ כאן על נקודה כואבת: טקס האוסקר, שנהנה מפופולריות גבוהה במשך שנים ארוכות ונחשב כמשקף נאמן של רוח התקופה, הולך ומאבד רלוונטיות. כלומר צופים, בעיקר צעירים, והמון כסף.

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

הטקס של 2018, שבו זכה "צורת המים" של גיירמו דל טורו בפרס "סרט השנה", רשם שיא שלילי של כל הזמנים ברייטינג — 26.5 מיליון צופים בלבד. צניחה של 40% מאז הטקס של 2014. ולא בכדי. תשעת הסרטים המועמדים לפרס הגדול הכניסו יחד 1.3 מיליארד דולר ברחבי העולם (נכון למועד שידור הטקס) — דומה למה שהכניס לבדו "היפה והחיה", הסרט המצליח של השנה.

 

מארגני האוסקר הפנימו, והשבוע הודיעו על כמה שינויים בתחרות, ובראשם הוספת קטגוריה חדשה לסרט הפופולרי של השנה. לא ברור עדיין כיצד ייקבע מדד הפופולריות של הקטגוריה החדשה, אבל השם מכתיב שההכנסות יהוו שיקול מרכזי. השינוי הזה אמור להבטיח לאוסקר חסינות ממהומה רבתי אם חלילה האירוע הקולנועי החשוב של השנה — "הפנתר השחור" של מארוול — לא יקבל ייצוג.

 

 

 

האוסקר מעדיף הפקות תקופתיות ומתעלם מגיבורי על, אבל בעידן טראמפ ומחאת #BlackLivesMatter, יהיה מסוכן להתעלם מ"הפנתר השחור"
 

"הפנתר השחור" הוא יותר מסרט. הוא תופעת תרבות. סרט גיבורי העל שמתרחש רובו באפריקה, שכוכביו שחורים ושעוסק בסוגיות של גזענות, הסללה ומרי אזרחי הוא הסרט המצליח ביותר השנה באמריקה. יותר מ"הנוקמים — מלחמות האינסוף" שמנצח אותו בשקלול העולמי. והסיבה לכך היא חשיבותו לקהל האפרו־אמריקאי. אקטיביסטים אף יצאו בקמפיינים לגיוס כספים שיאפשרו לילדים שחורים בשכונות מצוקה לצפות בסרט. זאת הפעם הראשונה שיש גיבור־על שחור שמדבר בראש ובראשונה לקהל השחור. והדבר האחרון שהאקדמיה רוצה זה להסתבך שוב בהאשמות על גזענות ועיוורון.

 

הפעם האחרונה שזה קרה לא היתה כל כך מזמן. רק ב־2016 הבעירה התגית OscarSoWhite# ("אוסקר כה לבן") את הרשתות החברתיות לאחר שנתיים רצופות שבהן קטגוריות המשחק המרכזיות אוכלסו בידי לבנים ולבנות בלבד. למארגני האוסקר יש מספיק צרות כיום עם תנועת #MeToo, שלא מפסיקה לחשוף עוד ועוד שמות של מפיקים, במאים ושחקנים חברי האקדמיה שמטרידים ותוקפים מינית. הדבר האחרון שהם צריכים זה לפתוח מחדש את החזית עם הקהל השחור.

זאת גם לא הפעם הראשונה שהאוסקר מתאים את עצמו לרחשי הציבור. ב־2008 "האביר האפל" של כריסטופר נולאן לא זכה אפילו במועמדות לפרס הסרט הטוב, וההחלטה זכתה לביקורת חריפה. זאת היתה אחת הפעמים הנדירות שבהן הסרט הכי מצליח זוכה גם לאהדה של הביקורות, וההתעלמות של האוסקר נראתה כמו ניתוק שמרני, שצריך לעבור מן העולם. בתגובה הוחלט להרחיב את קטגוריית הסרט הטוב מחמישה מועמדים לעד עשרה, בתקווה שמועמדות של הסרטים הפופולריים תספיק להרגיע את הרוחות — גם אם סיכוייהם לזכייה בפרס יישארו נמוכים.

 

 

גיירמו דל טורו זוכה על "צורת המים". הכנסות מועמדי האוסקר לא מדגדגות את שוברי הקופות גיירמו דל טורו זוכה על "צורת המים". הכנסות מועמדי האוסקר לא מדגדגות את שוברי הקופות צילום: רויטרס

 

לא תמיד היה ניתוק כזה בין האקדמיה לקהל. לא צריך להרחיק עד "חלף עם הרוח", שובר הקופות הגדול של 1939 שגם קטף את האוסקר. אפילו לא עד 1997, שבה שובר הקופות ההיסטרי "טיטאניק" גרף גם את הפרס הגדול. רק ב־2009 המועמד הבכיר לזכייה באוסקר היה הסרט המצליח בכל הזמנים — "אווטאר".

הבעייה נעוצה בז'אנר — האוסקרים מעדיפים הפקות תקופתיות עם ניחוח רומנטי כמו "טיטאניק", ויכולים במקרים נדירים לחיות בשלום עם סרטי פנטזיה, אם הם כל כך מצליחים שהם הופכים לתופעה תרבותית כמו "שר הטבעות". אבל בתי הקולנוע נשלטים ב־20 השנים האחרונות ביד רמה בידי סרטי גיבורי על — ז'אנר שזוכה להתעלמות גורפת מהאקדמיה (בדומה למדע בדיוני). והשנה, באווירת "הפנתר השחור", עידן טראמפ ומחאת #BlackLivesMatter, התעלמות כזאת אינה באה בחשבון.

 

הצרה היא שהפתרון של הפרדה בין פרס "הסרט הטוב" לפרס "הסרט המצליח הטוב" מסמנת בדיוק את אותו חטא שממנו האקדמיה מנסה להיגמל. ההפרדה המלאכותית בין סרט איכותי לסרט מצליח מניחה שאם מוצר תרבות פונה לקהל רחב וזוכה להצלחה, הוא בהכרח איכותי פחות. וזאת הנחה שהיא לא רק בעייתית ושגויה, היא גם נורא מיושנת ושמרנית. אילו רק היו מתעניינים קצת יותר בסמן האיכותי וויליאם שייקספיר, למשל — ולא כפי שהוא יוצג בקומדיה הבדיונית הדלוחה "שייקספיר מאוהב", שגרפה את אוסקר 1998 — היו מגלים שהוא היה הרוקסטאר של המאה ה־16, סולד־אאוט בכל אחד מ־37 המחזות שכתב והציג. כמותו הצליחו גם חביבי האוסקר ג'יין אוסטין ("על תבונה ורגישות") וצ'רלס דיקנס ("אוליוור טוויסט") שפרסם את סיפוריו במגזינים פופולריים וקיבל תשלום לפי מילה (וכן, זאת הסיבה שהם ארוכים כל כך).

 

היסטורית, תפקידו של האוסקר הינו לסמן את היצירות הקולנועיות הבולטות של השנה, בין שזכו באהבת הקהל ובין שנותרו סוד שמור של מבקרי קולנוע. במקרה של "הפנתר השחור" המבקרים והקהל דווקא מסכימים. ציון הביקורות המשוקלל (Metascore) של "הפנתר השחור" הוא 88 — נקודה אחת מעל זוכה אוסקר 2017 "צורת המים". הבעיה היא שהאוסקר כבר לא מייצג אפילו את טעם המבקרים, רק את טעמם של חברי האקדמיה השמרנים. ולכן כדי להתחיל בידידות מופלאה עם הקהל הצעיר, הם יהיו מחויבים לעשות שינוי יותר מהותי מקטגוריה חדשה עם כוכבית. אחרת, בכנות, הם לא ישימו קצוץ.

x