כשהחוקים כמו בהודו ובטורקיה

 1

איום מנצח

שקד צפויה להפיק רווח תדמיתי מהאיום במלחמת רשויות

איך בדיוק תממש שרת המשפטים איילת שקד את איומה ב"מלחמת רשויות" אם בג"ץ יבטל את חוק הלאום? האם באמצעות הדי-9 של ח"כ מוטי יוגב או המודל הפולני, שם מכחידים הפוליטיקאים את בית המשפט העליון ומקימים תחתיו בית משפט לטעמם, שמאויש בפטריוטים ונוצרים טובים. האמת, שקד כבר בכיוון הזה. אבל היא מאיימת להחריף את המאבק – אם החוק ייפסל.

שקד מקווה להפיק רווח פוליטי ותדמיתי מהאיום. רוב הסיכויים שבג"ץ לא יבטל את החוק ויסתפק בפרשנות שתשלב אותו במרקם החוקתי של ישראל לצד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ומגילת העצמאות שהושתלה לתוכו. אם בג"ץ לא יבטל - זה ייזקף לזכות האיום של שקד; ואם יבטל - זה יצדיק אותו.

2

נשק יום הדין

יש שופטים שלא שוללים על הסף ביטול חוקה

בכל מקרה, כפי שאמר פרופ' מרדכי קרמניצר בגלי צה"ל, בין שתי הרעות האלה – איסור גורף על ביטול וביטול שנוי במחלוקת – יש להעדיף את ה"רעה" השנייה בגלל העיקרון המוסכם על כולם, שאפילו רוב גדול ואפילו חוקה אינם יכולים למנוע ממיעוטים זכות בחירה, לשלול שרירותית קניין מאזרחים או להעלים אותם במרתפי החקירות לזמן בלתי מוגבל.

שרת המשפטים איילת שקד ונשיאת העליון אסתר חיות. למי שקד רוצה להידמות? צילום: עמית שאבי

3

כמו בהודו

המחוקק הישראלי מבקש להידמות לטורקיה ולהודו

לקחים אלה הופקו לאחר מלחמת העולם השנייה, שהמחישה אילו סכנות צומחות כשהשלטון בלתי מוגבל בכוחו. תקשורת ומשפט עצמאיים הם הערובות המרכזיות לריסון השלטון. שקד ואחרים נתלים בעובדה שבתי משפט בעולם המערבי לא מתערבים בחוקות. איפה מתערבים? במדינות כמו טורקיה, הודו, ברזיל. התשובה לכך היא שבתי משפט עליונים במדינות מערביות לא מתערבים בחוקות כי השלטון שם נמנע מחקיקת חוקות מפלות ובעייתיות. דווקא במדינות מתפתחות התרבות השלטונית זקוקה לפיקוח הדוק יותר של בתי המשפט העליוניים־החוקתיים. אז השאלה איננה למה בג"ץ לא אמור להתאפק כמו בית המשפט העליון האמריקאי, אלא למה המחוקק הישראלי מבקש להידמות לטורקיה, הודו או פולין.