שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
21.07.18
מוסף כלכליסט
מוסף שבועי 19.7.18 מחאה של נהגי מוניות נגד אובר במלבורן אוסטרליה, צילום: גטי אימג'ס
השיבוש שהשתבש: "כלכלת החלטורה" לא באמת משתלטת על שוק העבודה
כולנו התמסרנו לרעיון שעתיד שוק העבודה הוא "כלכלת החלטורה", המבוססת על ספקי שירותים נטולי זכויות: נהגי אובר, שליחים מזדמנים או גרפיקאים לפי שעה. כעת מתברר שחרף ההייפ, מספר האנשים המועסקים כך דווקא יורד. אז איפה עובדים כולם בעידן הכלכלה המשובשת, ולמה בכל זאת צריך לדאוג להם?
אורי פסובסקי 16:0521.07.18

1.

בקיץ 2006 נשא ג'ף בזוס, מייסד אמזון, נאום ב־MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ממוקדי החדשנות בארצות הברית. אחד החידושים שבזוס הציג לקהל היה ה־Mechanical Turk, שירות שמאפשר לפתור בקלות בעיות מציקות שמחשבים מתקשים להתמודד איתן. למשל, לקבוע אם שני מוצרים דומים בתמונה הם בעצם אותו מוצר. הסוד שמאחורי השירות של אמזון היה שהוא משתמש בבני אדם. הוא יוצר משימות קטנות, כמו מענה על שאלה או מיון תמונות, ומשלם לאנשים שמבצעים אותן כמה סנטים תמורת כל פעולה. הם, מצדם, אינם עובדי אמזון אלא מקבלים תשלום עבור כל משימה שהשלימו. הם מחלטרים. "שמעתם על תוכנה בתור שירות", הסביר בזוס לקהל. "ובכן, פה מדובר על אנשים בתור שירות".

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

וזה אפשרי במידה רבה בזכות הרשת, הסביר אז לוקס ביוולד, מייסד Crowd Flower, אחת המתחרות של השירות של אמזון. "לפני האינטרנט היה קשה מאוד למצוא מישהו, לגרום לו לשבת עשר דקות ולעבוד עבורך ואז לפטר אותו כשעשר הדקות האלה מסתיימות. אבל בעזרת הטכנולוגיה אתה יכול למצוא את האנשים האלה, לשלם להם כמות זעירה של כסף, ואז להיפטר מהם כשאתה לא צריך אותם יותר".

2.

החידוש הזה כבש בשנים האחרונות את סדר היום. עם התבססות הסמארטפונים טראוויס קלניק וגארת קמפ הקימו, ב־2009, את שירות הזמנת הנסיעות Uber, שהתרחב במהירות, הגיע לשווי של עשרות מיליארדי דולרים וסימן על בואו של עידן חדש: כלכלת החלטורה (Gig economy). כל אחד יכול להיהפך לנותן שירות, באמצעות הפלטפורמה המתאימה, ו"אובר של X" היה לרגע הרעיון הלוהט לסטארט־אפים. אובר לשרברבים וקוסמטיקאיות, למוליכי כלבים, למשלוחי מזון, אפילו לפסיכולוגים ורופאים. היה נראה שזה עתיד שוק העבודה במאה ה־21.

 

 

אבל בתמונה הזאת אין עובדים, והחברות רק מקשרות בין נותני שירות למחפשי שירות. אין ימי מחלה, שכר מינימום או זכויות סוציאליות. החברות מצליחות להתנער מהמחויבויות שכל מעסיק לוקח על עצמו ולגלגל את העלויות על מישהו אחר — הרי ספקי השירותים הם לא עובדים אלא "מיקרו יזמים". אבל זה לא המצב, רק מקסם שווא, מסביר פרופ' ג'רמאייס פראסל (Prassl), משפטן מאוקספורד, בספרו החדש "Humans as a Service": "זהו פרדוקס הפלטפורמה. מפעילי כלכלת החלטורה מציגים את עצמם כשווקים, אף שבמציאות הם פועלים לעתים קרובות כמו מעסיקים מסורתיים. במקום שידוך פסיבי, הפלטפורמות נשענות על מערכות דירוג ועל שליטה אלגוריתמית כדי לוודא שכל היבט של משימת העובד נשלט בהתאם למדיניות החברה והנחיות הלקוח". הטכנולוגיה, לטענתו, מסתירה את מציאות התעסוקה הישנה תחת מעטה חדש, כי מתחתיה "מישהו, איפשהו, עובד". וכשכך הם פני הדברים, הוא מסביר, צריך להתאים את החוקים. הספר של פראסל (שממנו לקוחים הציטוטים של בזוס וביוולד) מצטרף לאינספור ספרים, מאמרים, כתבות (גם מעל דפים אלה), כנסים והרצאות שדנו בעתיד העבודה בעידן הפלטפורמות וכלכלת החלטורה, וחלק מהם ניבאו שמקום העבודה המסורתי פשוט ייעלם.

 

מחאה של נהגי מוניות נגד אובר במלבורן, אוסטרליה. לפי מומחים, הנתונים החדשים מוכיחים שהבעיה היא בכלל מיקור חוץ מחאה של נהגי מוניות נגד אובר במלבורן, אוסטרליה. לפי מומחים, הנתונים החדשים מוכיחים שהבעיה היא בכלל מיקור חוץ צילום: גטי אימג'ס

 

3.

לתוך הדיון הסוער הזה הוטלה בחודש שעבר פצצה. סקר של הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS) בארצות הברית, עדכני ל־2017, בדק את שיעור העובדים שפרנסתם מגיעה מ"הסדרי תעסוקה אלטרנטיביים" — עובדים זמניים של חברות כוח אדם, עובדים עונתיים או קבלנים עצמאיים, למשל נהגי אובר. סקר קודם כזה התקיים ב־2005, לפני האייפון ואובר וה"אנשים כשירות" של בזוס, כלומר לפני המהפכה של כלכלת החלטורה. הסקר החדש, הנשען על מדגם של 60 אלף משקי בית, היה אמור לשקף אותה. אלא שהיא פשוט לא נמצאת בנתונים.

 

ב־2005 כ־10.7% מהעובדים האמריקאים עבדו ב"הסדרי תעסוקה אלטרנטיביים", וב־2017 לא רק שהשיעור לא עלה, הוא אפילו ירד, ל־10.1%. בתוך הנתון הכללי גם שיעור הקבלנים העצמאיים ירד, מ־7.4% ל־6.9%. איפה השינוי האדיר שמסמן את עתיד שוק העבודה? או כמו שקראה לזה אחת הכותרות על הסקר: "האם כלכלת החלטורה היא מיתוס?".

 

4.

הנתונים כמובן עוררו סערה, ולא כולם ממהרים לקבל אותם. היו מי שערערו על המתודולוגיה של הסקר, שאינו לוקח בחשבון את אלה שעובדים במשרה מלאה אבל משלימים הכנסה באמצעות חלטורה באובר. זה יכול להיות הסבר לעובדה שהמהפכה נעדרת מהנתונים, אבל יכול להיות שההסבר אחר לגמרי: פשוט אין מהפכה.

 

אולי, למשל, יש כאן הוכחה שהפלטפורמות רק מארגנות מחדש את תחום העובדים הזמניים, לא מגדילות אותו. הכלכלן ד"ר דין בייקר מהמרכז לחקר מדיניות וכלכלה בוושינגטון הזכיר שחלק ניכר מנהגי המוניות ממילא נחשבו קבלנים עצמאיים, ועכשיו הם עברו למכור את שירותיהם באובר. פרשנים אחרים ציינו שההייפ סביב כלכלת החלטורה התרחש בדיוק סביב המשבר הכלכלי, ששלח אנשים לחפש עבודה בכל מחיר — אבל הכלכלה השתקמה מאז.

 

וד"ר לורנס מישל, מייסד המכון לחקר מדיניות כלכלית בוושינגטון, מצא במחקר החדש אישור לטענה רבת שנים שלו: "אנחנו לא נהפכים לאומה של פרילנסרים". התופעה שבה צריך להתמקד, לפי מישל ועמיתיו, היא אחרת - חברות מעבירות חלקים גדלים והולכים מהפעילות שלהן לקבלני משנה (בניקיון, אבטחה, תוכנה, ראיית חשבון ועוד). העובדים של הקבלנים האלה אינם עצמאיים, ובכל זאת הם זוכים לפחות זכויות, פחות אפשרויות קידום, פחות הטבות שכר ופחות ביטחון תעסוקתי. כך שישנה מהפכה, אבל היא לא מתחבאת מאחורי טכנולוגיה נוצצת, אלא חבויה בשינויים מבניים ובראשם מיקור חוץ, וזו אחת הרעות החולות של שוק העבודה המודרני.

 

כלכלת החלטורה אמנם קיימת - אנחנו משתמשים בה, נהגי מוניות חוסמים כבישים בעולם במחאה עליה, והיא מושכת השקעות ענק — ולכן צריך להתאים אליה את הכללים כך שיגנו על העובדים והצרכנים. אבל יכול להיות שהיא תפסה מקום גדול מדי בדיון הציבורי, שהתמסר לבשורת השיבוש הטכנולוגי של עמק הסיליקון. זה גם הלקח הגדול ששואבת מהסקר החדש ד"ר אנט ברהארדט, מנהלת תוכנית במרכז לחקר העבודה באוניברסיטת ברקלי, שכמו מישל מסבירה שהעיסוק המופרז בכלכלת החלטורה הוא הסחת דעת ממה שקורה בפועל בשוק העבודה, ולא נכון להסתכל על השינויים בשוק מבעד לפריזמה של אובר ואחיותיה. ג'ף בזוס וטראוויס קלניק הם אולי דמויות גדולות מהחיים, אבל למהפכה בשוק העבודה יהיה אחראי ספק חיצוני.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x