• תפריט
מוסף 14.06.2018
האדר מוסף שבועי 14.6.18

באושר וביושר: הסיפור האמיתי מאחורי הפסיכולוגיה החיובית

איך להפסיק להאמין לכל מה שהפסיכולוגיה החיובית אומרת ולקחת אחריות גם על הנזקים שהיא גורמת

ארבעת הפארקים של דיסני וורלד באורלנדו, פלורידה, נחשבים הפופולריים ביותר בעולם. 122 אלף דונם של שעשועים, כיף ואושר צרוף. לכן זה אולי לא צריך להפתיע שהאגודה הבינלאומית לפסיכולוגיה חיובית (IPPA) החליטה לערוך את הקונגרס השנתי שלה, ביוני 2015, באגם בואנה ויסטה, אחת משתי העיירות שבבעלות וולט דיסני ושמארחות את הפארקים. כאילו ביקשה לומר: רוצים הוכחה לכך שאנחנו רציניים בכל הנוגע לאושר? פגשו אותנו בעולם הקסום.

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

הדיסוננס הזה, סביב כנס שהשתתפו בו 1,200 בני אדם, מאפיין את הפסיכולוגיה החיובית באופן כללי: דיסציפלינה אקדמית שנהפכה במהירות לחטיף לשיפור עצמי להמונים. אינספור מחקרים מוכיחים שוב ושוב שכסף לא חשוב כמו אהבה והתנסויות משמעותיות, אך מחברי המחקרים האלה גובים עשרות אלפי דולרים להרצאה ונהפכים למיליונרים. התחום כולל אנשי אקדמיה, ולצדם קואוצ'רים, יועצים ומומחים מטעם עצמם. האנשים המובילים בתחום מצהירים שהמטרה היא שבתוך כמה עשורים לפחות מחצית מהאנשים בעולם יהיו מאושרים, אבל הם מיישמים את הרעיונות שלהם כמעט רק במדינות מערביות עשירות. ב־20 שנות חייה, הפסיכולוגיה החיובית היתה לזרז משמעותי בבניית הלך הרוח הנוכחי בעולם המערבי - זה שמדגיש שהאושר שלנו בידינו, ואגב כך פוטר את הממשלה, הקהילה והחברה שסביבנו מלהוביל מדיניות שתדאג שלכולם יהיה טוב יותר.

 

אופרה ווינפרי באחד האירועים שנקראים "סוף שבוע 'החיים שאתם רוצים' של אופרה". הפסיכולוגיה החיובית התפשטה מהר מאוד, גם לתקשורת, לבתי הספר, אפילו לצבא אופרה ווינפרי באחד האירועים שנקראים "סוף שבוע 'החיים שאתם רוצים' של אופרה". הפסיכולוגיה החיובית התפשטה מהר מאוד, גם לתקשורת, לבתי הספר, אפילו לצבא צילום: גטי אימג'ס

 

אחד המשתתפים בקונגרס השעשועים באורלנדו היה פרופ' דניאל הורוביץ, היסטוריון מסמית קולג' במסצ'וסטס, שביקש לחקור את הפסיכולוגיה החיובית ואת האופן שבו נהפכה לתופעה כה אדירה בהיקפה. פסיכולוגיה חיובית היא המדע של "מה שהופך את החיים לראויים", כדבריו של פרופ' כריסטופר פיטרסון, אחד האבות המייסדים של התחום: היא חוקרת את ההתנהגות, הרגשות והמחשבות האנושיים תוך התמקדות בחוזקות ולא בחולשות, בבניית הטוב שבחיים במקום תיקון הרע, ובהפיכת חייהם של אנשים לנהדרים במקום בריפוי בעיות ושאיפה לחיים "נורמליים". בשני העשורים האחרונים הושקעו במחקרים בתחום עשרות מיליוני דולרים, והוקמו כ־40 תוכניות לימוד ברחבי העולם.

 

מרכזי מחקר של פסיכולוגיה חיובית פועלים גם באוניברסיטאות המובילות בעולם - סטנפורד, ייל וברקלי. ב־IPPA יש אלפי חברים מ־70 מדינות, המסונפים גם ל־24 אגודות אזוריות ומפרסמים מחקרים בעשרה כתבי עת מדעיים ייעודיים ועוד גיליונות נושא של מגזינים אקדמיים אחרים. גם מחוץ לאקדמיה אפשר לזהות את טביעות האצבעות של הפסיכולוגיה החיובית כמעט בכל מקום, מהגישה החינוכית בבתי הספר ששואפת לחזק את החוזקות של כל ילד במקום להתמודד עם חולשותיו, דרך דגש גובר על תחביבים שמספקים חוויות חברתיות ואישיות מעצימות, ועד האינפלציה ביועצים - מומחים ותוכניות טלוויזיה וספרים עם הבטחה לאושר.

 

הורוביץ קרא רבים מהספרים בתחום, כאלה שנושאים שמות מגוונים כגון "מאושר", "יותר מאושר", "השערת האושר", "אושר אותנטי", "חיים שראוי לחיות", "אושר: לחשוף את המסתורין של עושר פסיכולוגי", "המיתוסים של האושר", "האדם המתפתח", "מעבר לשעמום וחרדה", "מעגל התקווה" ועוד אינספור כותרים דומים. לכן כשהגיע לאורלנדו הוא ידע שצפוי לו כנס שונה מהאירועים של ההיסטוריונים שהוא רגיל אליהם, ובכל זאת הופתע. למשל מהמחיר, 800 דולר לארבעה ימים, פי ארבעה ממחיר הכנסים האחרים שהוא משתתף בהם, וגם מהמוצרים ששווקו שם, לא רק ספרים, כמקובל בכנסים, אלא גם תוכנות ומשחקים לשיפור עצמי. חברת HeartMath, למשל, הציגה באירוע שתי טכנולוגיות שפיתחה, emWave ו־Inner Balance, ש"מחנכות ומאמנות את הגוף להתמודד עם מתח", ו־Happify הציעה אימון רגשי אונליין כדי לבנות "מיומנויות לחיים מאושרים ומספקים יותר". גם התכנים הבידוריים היו יוצאי דופן; באחד הערבים, למשל, הוקרן הסרט "להציל את מר בנקס" בהשתתפות טום הנקס ואמה תומפסון, ובתוכנייה נכתב: "סרט פסיכולוגיה חיובית מושלם לכנס באורלנדו! חפשו נושאים של יצירתיות, משחקיות, שימוש מוגזם וחסר בחוזקות של דמויות, התמדה, טרנספורמציה אישית, תקווה ואופטימיות והתעלות על בעיות".

 

 

אבל מה שהדהים את הורוביץ יותר מכל היה הדוברים עצמם, שהופיעו עם מניירות שכמו לקוחות מכת. האדם שהציג את המושב היה פותח במילים "ברוכים הבאים" ולא הרפה מהקהל עד שקיבל תשובה קולנית ונלהבת בחזרה. "זה היה כמו מפגש תחייה של נוצרים", אומר הורוביץ ל"מוסף כלכליסט". "אני מכיר היסטוריונים, והם עולים לבמה עם ז'קטים ועניבות ומדברים בנינוחות, אולי באופן קצת משעמם. והחבר'ה האלה עולים וצועקים: 'ערב טוב! מה שלומכם? אני לא שומע אתכם!', ואנשים צועקים בתשובה, 'נהדר!'".

 

הניחוח האלילי מאפיין את כל התחום, לא? כמו באיור ב"Live happy", אחד מכתבי העת של הענף, שהציג את האבות המייסדים של הפסיכולוגיה החיובית חצובים בהר ראשמור, כמו האבות המייסדים של ארצות הברית.

 

"כן, כ'חמישיית ראשמור' הם קיבלו מין מעמד של קדושים, ואת יודעת שמרטין זליגמן (פרופסור לפסיכולוגיה מאוניברסיטת פנסילבניה והאב־המייסד של הפסיכולוגיה החיובית) מספר שהיה לו חלום שבו אלוהים נגלה בפניו - והוא באמת היה אדם לבן עם זקן - ואמר לו: 'לפחות אתה מתחיל לשאול את השאלות הנכונות'. בעקבות החלום זליגמן אמר שהפסיכולוגיה החיובית קראה לו. אז יש בתחום אלמנטים של תנועה דתית ותחייה פרוטסטנטית. אנשים פתאום רואים את האור".

 

הורוביץ מנסה לעקוב אחרי ההיסטוריה של האור הזה ולהבין כיצד נוצר. המחקר רחב ההיקף שלו כלל ניתוח של ספרים מדעיים וספרי הדרכה, מחקרים ומאמרים ומסמכים, ובצדם ראיונות עם שמות בולטים בתחום. את הממצאים והתובנות שלו הוא כינס בספר שיצא לפני כחצי שנה ונקרא "Happier?". סימן השאלה אינו מקרי, וכותרת המשנה של הספר, "ההיסטוריה של תנועה תרבותית ששאפה לשנות את אמריקה", ממשיכה באותה רוח. באמצעות תיאור מרתק של התפתחות הפסיכולוגיה החיובית הורוביץ חושף בספר את פגמיה וחולשותיה, ומבקר אותה באופן מעמיק: את הטשטוש בין חומר אקדמי מבוסס למתכוני שיפור עצמי פופולריים שהצמיחו מומחים מטעם עצמם. את ההפיכה של מה שביקש להיות מדע לביזנס טהור. את ההתרחקות מטיפול בקשיים פסיכולוגיים לטובת שאיפה כמעט אובססיבית לאושר. ואת האופן שבו כל הגישה הזאת מעמיסה על הפרט את כל האחריות לאושרו - ופוטרת את החברה והמדינה מהאחריות הזאת.

 

טוני רובינס, אחד המרצים המובילים בתחום. "הטיעון השכיח שלהם הוא שהתנסויות חשובות יותר מכסף, ואז הם גובים המון כסף" טוני רובינס, אחד המרצים המובילים בתחום. "הטיעון השכיח שלהם הוא שהתנסויות חשובות יותר מכסף, ואז הם גובים המון כסף" צילום: בלומברג

 

רשת הביטחון קרסה? אתה יכול לשלוט בגורלך!

 

הצלילה לחקר הפסיכולוגיה החיובית היתה כמעט צעד מתבקש בקריירה של הורוביץ (80). הוא מתמחה בארצות הברית, מתמקד בעיקר בהיסטוריה ביקורתית של התרבות הצרכנית באמריקה וזכה במשך השנים בכמה פרסים בולטים להיסטוריונים. "הספרים הקודמים שלי בדקו מה קרה לאמריקה בעקבות העושר, כי היתה דאגה שעושר מוגזם יפגע במוסריות ויהרוס את המשפחה", הוא מספר. "הספר האחרון הסתיים בתיאור האנשים שחוגגים את התרבות הצרכנית ומתענגים עליה, וזה הוביל אותי לשאלות על אושר. למשל, ידוע שכשאנשים מגיעים לרמה מסוימת של הכנסה, חוויות משמעותיות גורמות להם יותר אושר מעוד משהו שהם יקנו. גם הרעיון הזה מתחבר לשאלות על אושר ופסיכולוגיה חיובית".

 

אתה קורא להם תנועה, אבל אנשי התחום רואים בעצמם דיסציפלינה מדעית.

"פסיכולוגיה חיובית היא שני הדברים. זו תת־דיסציפלינה של פסיכולוגיה, אבל היא פרצה הרחק מחוץ למעבדות ולמחקר המדעי. רואים אותה אצל אופרה ווינפרי, שהיא אשה עם משימה - להפיץ את המסר 'הפוך את עצמך למאושר', או בכנסיות גוספל, שאני בספק אם יש משהו דומה להן בישראל. ג'ואל אוסטין, למשל, הוא כומר נוצרי שתמיד מחייך חיוך גדול, ומשקף את המעבר שהנצרות האמריקאית עשתה מחטא וסבל לאמונה אופטימית ולהדגשת האפשרויות של הצלחה ורווחה. אני מתעניין בדיוק בדברים האלה, שהפכו את הפסיכולוגיה החיובית מדיסציפלינה אקדמית לתנועה כזאת גדולה".

 

התנועה הזאת מתבססת על רעיונות ותיקים מאוד, למשל Eudemonia של אריסטו, מושג שמבטא אושר, רווחה נפשית ושגשוג. אחרי מלחמת העולם השנייה גברה ההתעניינות ברווחה אישית ובחיים אחרי טראומה, שהולידה מחקרים על אושר ובמקביל רעיונות כגון צמיחה פוסט־טראומטית; התאוששות מדיכאון בעזרת תרפיה קוגניטיבית־התנהגותית (CBT); Flow - התמזגות מנטלית מלאה בעשייה שמתגמלת וגורמת לסיפוק עז; ומיפוי תכונות אופי "חזקות". בשנות השבעים המחקרים על אושר והרעיונות הללו החלו להתקרב, ובעשורים הבאים נשזרו בהם גם רעיונות מביולוגיה אבולוציונית, חקר המוח ותפיסות מזרחיות (יוגה ומדיטציה). כל זה יחד הוליד, בסוף שנות התשעים, את הפסיכולוגיה החיובית.

 

"יש שני הסברים לכך שזה קרה דווקא אז", אומר הורוביץ. "אנשים מהתחום, כמו מרטין זליגמן, אומרים שכל 500 שנה יש במערב רגע של שגשוג, ושזה היה רגע כזה: המדינות המערביות נהפכו לעשירות מספיק כדי שאנשים יבינו שיש דברים יותר חשובים מעושר והתחילו לשאול מה משמעות החיים, מה גורם עונג אותנטי וכו'".

לך יש הסבר אחר.

 

"נכון. בשלהי שנות השבעים רשת הביטחון החברתית בארצות הברית התחילה להישחק. קודם לכן אמריקאים ידעו שכשהם יפרשו לפנסיה יהיה להם סכום מסוים מובטח, ופתאום זה השתנה, מה שאתה חוסך ומה ששוק המניות עושה - זה מה שיהיה לך. כלומר אתה והשוק קובעים את הרווחה האישית שלך. זה זרק אנשים למצב שבו כל אחד אחראי למה שיש לו ולרווחה שלו, והמדינה לא לוקחת עליו אחריות. ואז באה הפסיכולוגיה החיובית ונותנת לך תחושה שאתה יכול לשלוט בגורל שלך ולהיות אחראי לעתיד שלך. בכל מקרה, כנראה יש אמת בשני ההסברים".

 

להבדיל מדיסציפלינות אחרות שמתפתחות בהדרגה, באבולוציה הגיונית, הפסיכולוגיה החיובית פרצה בבת אחת. ב־1998 עלה זליגמן על במת הכנס השנתי של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי והכריז על התחום החדש. הוא צפה שהוא יפתח "חזון לחיים הטובים... נוכל להראות לעולם פעולות שמובילות לרווחה, לאנשים חיוביים, לקהילות משגשגות ולחברה צודקת". עם לידתה, זליגמן כבר קשר את הפסיכולוגיה החיובית עם הרוח היזמית והכסף הגדול שהם חלק מהדנ"א שלה עד היום, ובעת ההצהרה שלו השיק מגוון מחקרים גלובליים במיליוני דולרים, כסף שגייס בעיקר מקרנות פרטיות.

 

משם הכל טס, "ובאופן מדהים", כדברי הורוביץ. "הנאום של זליגמן היה רק לפני 20 שנה, ובתוך ארבע־חמש שנים כל התשתית נבנתה, כולל תוכניות לתארים מתקדמים, פרסומים, מכוני מחקר, תמיכה ממשלתית. קשה לחשוב על תחום אחר במדעים שצמח כל כך מהר והגיע כל כך רחוק. לחקר המוח, אסכולת שיקגו, הכלכלה ההתנהגותית והפסיכולוגיה הפרוידיאנית נדרשו עשורים לגדול. בפסיכולוגיה החיובית זה היה מהיר באופן יוצא דופן".

 

פרופ' זליגמן, אבי התחום, עם הדלאי לאמה. "זליגמן אמר שאלוהים נגלה בפניו. יש בתחום אלמנטים של תנועה דתית, אנשים רואים את האור" פרופ' זליגמן, אבי התחום, עם הדלאי לאמה. "זליגמן אמר שאלוהים נגלה בפניו. יש בתחום אלמנטים של תנועה דתית, אנשים רואים את האור" צילום: גטי אימג'ס

 

תנועה שסייעה להמונים, אבל במחיר חברתי כבד

 

זה קרה לא רק מהר, אלא באופן חסר תקדים מבחינת רוחב ההתפשטות. הפסיכולוגיה החיובית חלחלה מהר מאוד לשלל זירות - בתי ספר, טיפולים, הצבא האמריקאי, בתי חולים, התקשורת. והיא גם עשתה את העבודה, חשוב להורוביץ להדגיש. "עם כל הביקורת, אסור לשכוח שפסיכולוגיה חיובית עזרה לעשרות מיליוני אנשים בעולם", הוא אומר. "אספר לך סיפור: בקונגרס של IPPA ב־2015 הכרתי מישהו שהוא רופא ו'מנהל אושר' בחברה רפואית ענקית, שכוללת שבעה בתי חולים ו־800 רופאים. הוא מקבל את מכתבי התלונות שאנשים שולחים - 'אני כל כך כועס שחיכיתי 45 דקות וחדר ההמתנה היה מלוכלך' וכו'. הוא לא רק שולח תשובה מנומסת, 'אנחנו עובדים על זה', אלא הולך לאותו משרד שעליו התלוננו ובודק עם הצוות מה אפשר לשפר כדי שאנשים ירגישו שם טוב יותר. התערבויות כאלה הן חשובות. מדיטציה, שמעולם לא עשיתי, או CBT, שזו תרפיה יחסית לא יקרה ויעילה מאוד - אין לי ספק שמיליוני אנשים נהנו משתיהן.

 

"ההתערבויות הגדולות ביותר של פסיכולוגיה חיובית מתרחשות במערכת החינוך, למשל להפסיק להתמקד בבעיות של התלמידים ובמקום זאת לזהות ולחזק תכונות חיוביות. גם בחברות יש הרבה תכנים של פסיכולוגיה חיובית: יש חברות שמעסיקות מנהל אושר ראשי שמעודד מעורבות ויחסים חיוביים בין עובדים. ויש אנשים שמנסים ליישם את הממצאים המדעיים על חשיבות המגע האנושי בבתי כלא. אלה התערבויות פשוטות שמשפרות את חייהם של אנשים. אז כהיסטוריון אני מסתכל על פסיכולוגיה חיובית מקרוב, ברמת הקרקע, ודי מרשים לראות איך היא שיפרה את חייהם של אנשים. אבל כשאני מסתכל עליה מלמעלה, כתנועה תרבותית, הרבה דברים מדאיגים אותי".

 

מה למשל?

"בשלב מסוים אנשים בתחום נעו מהר מדי מתוצאות מעבדה ליישומים פופולריים, והטענות לגבי מה שאפשר להשיג באמצעות היישומים הללו היו מוגזמות. מה שעוד מטריד אותי הוא שזה הוביל להתבוננות יותר מצומצמת ומגבילה על העולם. באופן כללי פסיכולוגיה חיובית נוטה להיות אינדיבידואליסטית מאוד. בספרים שקראתי בדרך כלל בסוף כל פרק יש מין הצהרה שבכך שאתה תהיה מאושר יותר תהפוך את העולם למאושר יותר, אבל לרוב הכוונה היא לספירה די צרה שמתמקדת בבן אדם, במשפחה ובחברים שלו - בלי הקהילה שלו או המדינה שלו, וזה לא לטעמי. יש הרבה חוסר אושר בעולם, ופסיכולוגים חיוביים מתמודדים עם זה בעזרת התערבות אינדיבידואלית, לא בעזרת מדיניות חברתית שתחזק, למשל, את רשת הביטחון החברתית.

 

"יש בפסיכולוגיה החיובית דיון מינימלי בנושאים כמו גזע, העדפות מיניות, ג'נדר, מעמד, ויש עדויות בשפע לכך שהיא יכולה לעזור לחלק מהאוכלוסיות החלשות או המופלות. למשל, עניים צריכים יותר עזרה כדי להיות מאושרים, כי עוני הוא לא מצב מאושר עבור רוב האנשים. אבל הרבה חוקרים לא רוצים לעסוק בזה, לא נוטים לעסוק בעוני או לשפר את הרווחה של העניים. ובכלל, בתחום הזה מושם דגש גדול על האופי האישי. יש ספר מפורסם של אנג'לה דקוורת שנקרא 'Grit' (דקוורת רואיינה למוסף הזה בפברואר 2017), והטענה בו היא, באופן מוגזם, שאם יהיה לך גריט תצליח להתמודד עם דברים קשים. מין אינדיבידואליזם של הסתמכות עצמית, שאומר שאני סובל כי אין לי אופי, לא כי החברה נוראית, אבל לפעמים זה המצב, החברה נוראית. אז אני מודאג מהדגש ששמים על שינוי אישי במקום חברתי".

נראה שפסיכולוגיה חיובית פורחת בעיקר במדינות מערביות ועשירות, שזו פריבילגיה ו"צרות של עשירים".

 

"בכנס השנתי של IPPA במונטריאול בשנה שעברה, במושב הפתיחה, ביקשו שכל מי שמגיע מאמריקה יעמוד, ואז מי שמגיע מאירופה, אסיה וכו'. וכשביקשו שכל אלה שהגיעו מאפריקה יעמדו קמו אנשים מעטים, לבנים. זה לא שאין אנשים שעוסקים בפסיכולוגיה חברתית באמריקה הלטינית, בהודו ובדרום־מזרח אסיה, אבל זה פופולרי, משפיע ואינטנסיבי בעיקר במערב".

 

למה?

"אנשי הפסיכולוגיה החיובית טוענים שהיא אוניברסלית, אולם המבקרים שלהם סבורים שהיא מתייחסת לבעיות של העולם הראשון ולא של העולם השלישי. אנשים עניים באופן נואש לא תוהים אם הם יוכלו להשתמש ביוגה כדי להיות מאושרים יותר. גם בתוך העולם הראשון פסיכולוגיה חיובית אומצה בעיקר בידי מעמד הביניים והמעמד הגבוה".

 

ספרי פסיכולוגיה חיובית. אינספור רבי־מכר וכ־40 תוכניות לימוד ברחבי העולם, כולל בסטנפורד, ייל וברקלי ספרי פסיכולוגיה חיובית. אינספור רבי־מכר וכ־40 תוכניות לימוד ברחבי העולם, כולל בסטנפורד, ייל וברקלי צילום: אוראל כהן (באדיבות סטימצקי)

 

תנו אלפי דולרים, ושמעו שהכל בחיים דבש

 

הפסיכולוגיה החיובית לא דומה לשום מדע אחר; היא הרבה יותר דומה לאופנה, למוצר שנהיה טרנדי. גם אם המחקרים מתחילים באקדמיה מהר מאוד הם מתורגמים לרבי־מכר של עזרה עצמית, מתכונים להמונים שמבטיחים אושר בחמישה/שבעה/עשרה צעדים פשוטים. לצד אנשי אקדמיה שנהפכו לכוכבים בתחום -

כגון אותה "חמישיית ראשמור", הפרופסורים מרטין זליגמן, ברברה פרדריקסון, סוניה ליובומירסקי, אד דינר ומיהאי צ'יקסנטמיהאיי - אחת הדמויות המפורסמות שעושה כסף מהטרנד היא טוני רובינס. רשמית הוא איש עסקים, קואוצ'ר ו־Motivational speaker. במילים פשוטות, הוא מוכר תשובות אופטימיות וכריזמטיות לאנשים שמחפשים את עצמם. לסמינרים שלו מגיעים אלפי אנשים שמשלמים הרבה כסף. בימים אלה, למשל, הוא מקדם סמינר של ארבעה ימים, בלונדון באפריל הבא, במחירים שנעים בין 3,800 ל־24 אלף שקל לאדם, במרכז כנסים שיכול לארח אלפים.

 

מקובל שחוקרים נהפכים לכאלה גיבורי תרבות ומרוויחים כל כך הרבה כסף?

הורוביץ פורץ בצחוק. "אני צוחק כי הטיעון השכיח שלהם הוא שהתנסויות חשובות יותר מכסף, ואז הם גובים המון כסף - למשל אנשים כמו שון אייקור (קואוצ'ר של חברות פורצ'ן 500 ברוח עקרונות הפסיכולוגיה החיובית), שגובה 50 אלף דולר להרצאה. זו סתירה: מצד אחד האנשים האלה גובים כאלה סכומים, מנגד הם מחזיקים בעמדה אנטי־מטריאליסטית ואומרים שמה שחשוב הוא עבודה אותנטית ויחסים קרובים. השיווק ניצח, והפך דיסציפלינה אקדמית למוצר שאפשר למכור. סוכנים ספרותיים ומו"לים שיחקו תפקיד מפתח בדרך שבה פרופסורים חצבו בחומות שמקיפות את האוניברסיטאות והשתלטו על השיח הציבורי".

 

בזמן שאנחנו משוחחים בסקייפ, הורוביץ מרים משולחן העבודה שלו ספרי פסיכולוגיה חיובית ומקריא את שמותיהם, רצף של הבטחות קצרות ("5 צעדים לחיים טובים יותר") או גרנדיוזיות (אחד מספריו של רובינס, למשל, נקרא "להעיר את הענק שבפנים: איך לקחת שליטה מיידית על הגורל המנטלי, הרגשי, הפיזי והפיננסי שלך!"). "הכל מיידי", הוא אומר, "אבל השפה הזאת נוטה למזער את האפשרות של טרגדיה או אירוניה".

 

כן, כאילו מוכרחים להיות שמחים בכל מחיר, כשאנחנו יודעים שיש בחיים גם עצב, ולפעמים דווקא האושר הכי גדול נובע מהתמודדות מוצלחת עם קשיים; הרי גם על זה יש מחקרים.

 

"אני מסכים איתך, ויש אנשים בתחום שאומרים: 'הלכנו רחוק מדי, צריך להכיר בשלילי'. אני מסתכל על העולם ורואה גם עצב, טרגדיה, קושי. ואז אני קורא את הספרים האלה" - הוא שוב מנופף באחד מזדמן - "וחושב לעצמי שלא ככה נראה העולם".

 

אף אחד לא מאושר כל הזמן.

"ראינו את זה בניצחון של דונלד טראמפ בבחירות. זה הדבר היחיד ששיניתי בספר ברגע האחרון, כי ישבתי פה וקראתי את כל הספרים האלה על איך להיות מאושר יותר, ומנגד ראיתי את הכעס של האנשים שבחרו בו. לפסיכולוגיה חיובית היו מעט מאוד הסברים לבחירה בטראמפ: זליגמן אמר שאנחנו עכשיו בתקופת רנסנס כי האלימות בעולם פחתה, תוחלת החיים עלתה, מאות מיליוני אנשים יצאו ממעגל העוני והצטרפו למעמד הביניים. אז אנחנו בנקודת זמן יוצאת דופן שבה יש יותר אושר ויש ממה להיות מאושרים - אבל סביב טראמפ יש עוגן של בוחרים שלא זזים ממנו, וכועסים על המהגרים, על הדמוקרטים וכו'. והבחירות מתקרבות, ואני ממשיך לקרוא את הספרים האלה שאומרים שאנחנו חיים בעולם נהדר, ומנגד אנשים כל כך כועסים. מבחינתי בחירות 2016 הראו שחסר אושר במדינה הזו, וטראמפ פרט על זה בכישרון והרוויח מזה".

 

כוח המשיכה של טראמפ הוא בהבטחה שלו שהוא ידאג שאמריקה תהיה שוב נהדרת והאמריקאים יהיו שוב מאושרים. זו אחת המחלות של הפסיכולוגיה החיובית, שלא עושה טיפול שורש בבעיות אלא מגדילה את הסיפוק האישי. "אחד השינויים הגדולים שהפסיכולוגיה החיובית יצרה הוא המעבר ממחלות מנטליות לרווחה מנטלית. לא מעניין אותם לעזור לבן אדם להיות בסדר אלא לגרום לו להיות מאושר יותר. 'מאושר יותר', אני חושב שזה ביטוי נוראי". הוא שוב מרים ספר מהשולחן שלו. "אני מנסה למצוא ציטוט נהדר... הנה: 'תובנה משנת חיים'. אני לא יודע לגבייך, אבל אני הייתי בן 80 לא מזמן, וכמה רגעים משני חיים היו לי? הלידה של בני הבכור היתה רגע כזה, כמעט דתי, אבל פרט לזה חיי התמשכו באופן די שגרתי".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x