מוסף 31.05.2018
האדר מוסף שבועי 31.5.18

" אבא בז לפוליטיקה, שאליה נמשכתי, ואמר: 'לך לעסקים, כל הפוליטיקאים נראים לי קצת רמאים'"

זלמן שובל, מבעלי בנק ירושלים, בן 88: אבא המליץ לי ש"אם יש לך נכסים, תמיד טוב לרשום אותם על שם האשה". זה סייע לי בחיים הפוליטיים

"נולדתי ב־1930 בדנציג, שהיתה עיר־מדינה עצמאית, לשאול, בן לטביה, ואולגה, מרוסיה הלבנה. ב־1937, כשאבא הבין שהנאצים יגיעו גם לדנציג, עברנו לפלסטינה, כאן הוא התפתח עסקית בתחום המחסנאות. תל אביב שאליה הגעתי היתה בעיניי כמו חלום, הכל שטוף שמש ולבן, הבתים של דיזנגוף הקסימו אותי, הענבים, התחושה בנעילת סנדלים היתה כל כך משחררת.

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

 

 

 

"הוריי הקפידו מאוד על ההופעה, בכל גיל. אבא הלך תמיד עם חליפה, ואמא היתה אשה יפה ומטופחת מאוד גם בדמי ימיה. היא היתה אשת העולם הגדול, ולכן ההתאקלמות כאן היתה לה קשה. היא אמרה לאבי: 'אני רוצה לעבור למקום שלא רואים בו אנשים הולכים לים בפיג'מות, אני מרגישה שאני גרה באתר קייט'. הוריי שמרו על מעגל חברים מאותו רקע רוסי, וכך יצרו להם כאן מיקרוקוסמוס.

זלמן שובל, מבעלי בנק ירושלים. בן 88, נשוי ואב לשלושה, גר בתל אביב זלמן שובל, מבעלי בנק ירושלים. בן 88, נשוי ואב לשלושה, גר בתל אביב צילום: דנה קופל

 

"מגיל צעיר נמשכתי לפוליטיקה. בגיל 6, למשל, כבר ציירתי קריקטורות של היטלר ושל בריון קומוניסטי ובריון נאצי חובטים זה בזה. האמנתי שיום אחד גם אני אהיה במעמד שבו אוכל לפעול ולהשפיע. אבל במשך השנים אבא ניסה להרחיק אותי מהפוליטיקה, שלה הוא בז. הוא תמיד אמר לי: 'לך לחיים העסקיים, כל הפוליטיקאים נראים לי קצת רמאים'. הוא לא היה מאושר כשנכנסתי לכנסת.

 

"אבא גם נהג להמליץ לי ש'אם יש לך נכסים, תמיד טוב לרשום אותם על שם האשה'. הרעיון היה שאם קורה משהו, האשה והילדים מוגנים. זה סייע לי בחיים הפוליטיים, גם אם היה עניין פורמלי בעיקרו.

 

1935. זלמן שובל בן ה־5 עם אחותו אדית ואביהם שאול בצופוט, עיירת נופש הסמוכה לדנציג 1935. זלמן שובל בן ה־5 עם אחותו אדית ואביהם שאול בצופוט, עיירת נופש הסמוכה לדנציג

 

 

"את עתידי ראיתי כדיפלומט, זה היה החלום שלי. אבל בתום קורס הצוערים של משרד החוץ נישאתי לכנה, בתו של משה מאייר, מבעלי מגדל שלום, ועם המשפחה הזאת הקמתי את בנק ירושלים, אחרי שהשתכנעתי שבנקאות בינלאומית לא רחוקה מהדברים שאני אוהב. הודעתי למשרד החוץ שאני עוזב אבל אולי אחזור, בלי לדעת שאחזור לתפקידים בכירים, כסגנו של שר החוץ משה דיין ואחר כך כשגריר בוושינגטון. אני לא מסכים עם מה שאבי אמר על פוליטיקה, אבל אובייקטיבית הוא צדק: אידאולוגיה היא עולם הולך ונעלם בפוליטיקה של היום, שנהפכה להתארגנויות תועלתניות להשגת מטרות כלכליות או שלטוניות, ללא קשר לערכים. בדרכי שלי הצלחתי להתגבר על ההסתייגויות של אבי, אבל היום אני בהחלט מבין אותן".

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x