• תפריט
מגזין נדל"ן

מעשה ידינו להתפאר: שבעה עשורים, שבעה פרויקטים ישראליים שעשו היסטוריה

ב־70 שנותיה הוקמו בישראל עשרות מבנים מרשימים שהקמתם היתה הישג יוצא דופן, אך רק על חלק קטן מהם ניתן לומר כי הם בעלי חשיבות היסטורית, שתרמו תרומה לעיצוב אופייה האדריכלי של המדינה. מיד ושם שהחל כמבנה ארכיון צנוע לשימור זיכרון השואה והפך לאחד המוזיאונים המרשימים בעולם; דרך מגדל שלום שהתבסס כאייקון על חורבות המבנה ההיסטורי של גימנסיה הרצליה; ועד מלון המלך שלמה שהעלה את אילת על מפת התיירות העולמית ובניין בית המשפט העליון שנחשב למבנה הציבורי המוצלח בישראל. מגזין כלכליסט בחר 7 פרויקטים ישראליים, אחד לכל עשור, ומביא את סיפוריהם של האנשים שלקחו חלק בהקמת המונומנטים שעשו היסטוריה

ענת דניאלי 11:0601.06.18

"פתאום אחד העובדים רואה את דודה שלו בתמונה"

 

העשור הראשון יד ושם, ירושלים

בניין המנהלה והארכיון (המבנה הראשון) • אדריכלים: בנימין אידלסון, אריה אלחנני, מוניו וינרויב, אל מנספלד ואריה שרון

• התחלת בנייה: 1956 • סיום בנייה: 1957

 

דירת שלושה חדרים ברחוב קינג ג'ורג' במרכז ירושלים — זה היה משכנם הראשון של משרדי "יד ושם", אשר החלו לפעול במאי 1946, שנה בדיוק לאחר ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית. במקום החל להיאסף תיעוד שמסרו ניצולי השואה על הקהילות שאבדו, ובשנת 1953 נהפך המפעל הקטן למוסד ממלכתי תחת חוק מיוחד שהסדיר את פעילתו. אז גם החלה רשמית מלאכת הנצחת שמות הנספים וגביית העדויות. למוסד החדש הוקצה שטח "הר הזיכרון", הוא חלקו המערבי של הר הרצל, וב־1957 הושלמה בניית המבנה הראשון ששימש מנהלה, ארכיון וספרייה. היה זה מבנה ראשון מתוך שורה של מבנים שבאו בעקבותיו, בהם אוהל יזכור, יד לילד ועוד.

 

בניין המנהלה והארכיון (למעלה), חצקלביץ ובניין המוזיאון החדש. "שמרנו על הצורה והחומרים המקוריים" בניין המנהלה והארכיון (למעלה), חצקלביץ ובניין המוזיאון החדש. "שמרנו על הצורה והחומרים המקוריים" צילומים: יואב דודקביץ , יד ושם, ארכיון תצלומים, ירושלים 5330/1393

 

 

בראשית העשור הקודם זכתה חברת מנרב הנדסה במכרז להקמתו של מבנה המוזיאון החדש, שכלל גם עבודות שיפוץ ושימור של המבנים הוותיקים יותר במתחם. ״ביצוע הפרויקט הזה היה חוויה שלא היתה לי קודם לכן וכנראה שלעולם גם לא אחווה", מספר ישראל חצקלביץ, מהנדס ראשי במנרב הנדסה. "במקום יש כמובן אווירה כבדה מאוד שמשרה זיכרון השואה, והכל מתערבב בהתחייבויות ולוחות הזמנים של הפרויקט. תוך כדי עבודה אתה רואה תמונות קשות, זה מעביר בך צמרמורת אבל אתה עושה את עבודתך". חצקלביץ אף מספר על מקרה שאירע בזמן בניית החלל האורקולי במקום: "פתאום אחד העובדים בהתקנה של מסך ההקרנה רואה את דודה שלו שנספתה באחת התמונות".

 

מבנה המוזיאון החדש הוא משולש מבטון חשוף, שפורץ מתוך ההר באורך של 200 מטר ובו שוכן המוזיאון לתולדות השואה. שלא כמו פרויקט רגיל, אופציה של עיכוב במסירה לא היתה קיימת, שכן המקום היה אמור להיפתח ב־15 במרץ 2005 בדיוק, בנוכחות עשרות ראשי מדינות. על שיפוץ אוהל יזכור, שנבנה בשנות החמישים, מספר חצקלביץ כי היה מאתגר במיוחד: "הגג שלו היה ממש מרקם של אוהל שנשחק עם השנים וחידשנו אותו. היה צריך לעבוד שם בעדינות, כי שיפצנו במקביל לכך שהמקום המשיך לתפקד כמבנה פעיל במוזיאון. העיקרון היה לשמר ככל הניתן את המבנים, הצורה והחומרים המקוריים, עם הקפדה על הקווים האדריכליים והבחירות שנעשו בשנות החמישים".

 

"התכנון המקורי ביקש להשאיר את גימנסיה הרצליה"

 

העשור השני מגדל שלום מאיר, תל אביב

אדריכלים: יצחק פרלשטיין, גדעון זיו ומאיר לוי • ביצוע: חברת רסקו

• התחלת בנייה: 1960 • סיום בנייה: 1965

 

"הפרויקט הזה הביא גאווה אך גם גרם להרבה כאב לב לאבא שלי ולאחים, שלושתם היו בוגרים של גימנסיה הרצליה", מספר אבי מאיר, ומרים בלא מעט מאמץ את המודל המקורי של מגדל שלום מאיר (ובשפת העם: "מגדל שלום" או "כלבו שלום") ומניחו על השולחן. המודל — שנראה ממש כמו המגדל עצמו רק בגובה חצי מטר — הוצב באופן קבוע במשרדו של מרדכי מאיר, אביו של אבי, אשר יזם את הקמת המגדל יחד עם אחיו משה ובנימין ושותפים נוספים.

 

אבי מאיר (מימין), מרדכי מאיר (משמאל למעלה) וסקיצה של התוכנית המקורית. "שימור לא היה בסדר העדיפויות" אבי מאיר (מימין), מרדכי מאיר (משמאל למעלה) וסקיצה של התוכנית המקורית. "שימור לא היה בסדר העדיפויות" צילומים: אוראל כהן, דוד רובינגר

 

גובהו של מגדל שלום 140 מטרים, נתון שהספיק להפוך אותו בשנות ה־60, אז הושלמה בנייתו, למגדל הגבוה במזרח התיכון. בזירה הישראלית החזיק המבנה בתואר המגדל הגבוה ביותר למעלה מ־30 שנה, עד להשלמת המגדל העגול במרכז עזריאלי, ב-1999.

 

עם השלמתו כלל המבנה 100 אלף מ"ר של שטחי משרדים, ציבור ומסחר, שלוש קומות חנייה תת קרקעיות לכ-1000 מכוניות ו-26 מעליות מהירות ודרגנועים. אחת מהן, מעלית זכוכית הראשונה בישראל, שפעלה במקום נחשבה לשיא הטכנולוגיה באותן שנים. "המעלית יוצרה בשוודיה ונשלחה לארץ, נשמעה כמו רכבת העמק ועשתה הרבה רעש", משחזר מאיר. עוד כלל המגדל את חנות הכלבו המפורסמת שיזם וניהל שי, אחיו של אבי, ואת פארק השעשועים "מאיר-לנד", שנבנה על גג המגדל. "עד היום כשאנשים שומעים שאני ממשפחת מאיר שבנתה את המגדל, הם מדברים איתי בעיקר על מאירלנד, וכמה הם נהנו בו בילדותם", מספר מאיר.

 

אך לצד הזכרונות היפים ידוע המגדל גם בכך שעבור בנייתו נהרסה גימנסיה הרצליה – אחת מהפנינים הארכיטקטוניות המשמעותיות ביותר של ימי ראשית תל אביב, בצעד שנחשב כיום כמחדל אדיר. 60 שנה לאחר ההריסה, עוד חש מאיר הבן צורך להסביר את מהלכי אביו, שהיה גם יו"ר הוועד המנהל של הגימנסיה: "למעשה התכנון הראשון שאף שלא להרוס את מבנה הגימנסיה, ולהשאיר ולשלב את המגדל החדש עם הגימנסיה הישנה. עד היום אני שומר את התכניות שמראות כיצד ניתן היה לשלב. בסופו של דבר הוחלט להרוס את הגימנסיה בהשפעת עיריית תל אביב שהייתה מעוניינת בעיקר בהארכת רחוב הרצל. באותה תקופה שימור מבנים לא היה גבוה בסדר העדיפויות אלא פיתוח מקסימלי של העיר".

 

"נתנו חנויות לכל מי שרק הסכים לקחת"

העשור השלישי דיזנגוף סנטר, תל אביב

אדריכלים: עליזה טולדו ויצחק ישר • ביצוע: סולל בונה, חרות ואחרים

• התחלת בנייה: 1972 • סיום בנייה: 1979

 

הרבה לפני עידן הקניונים, בשנות ה-70 של המאה הקודמת, נחשב פרויקט הדיזנגוף סנטר לחסר תקדים. יותר מ-40 שנה מאוחר יותר, עם 400 חנויות בשטח של למעלה מ-100 אלף מ״ר ומליון מבקרים מדי חודש, המקום הוא עדיין אחד הקניונים המצליחים בישראל. את המבנה הלא שגרתי הזה הקימה משפחת פילץ יחד עם פלאטו שרון, בתכנון האדריכלים יצחק ישר ועליזה טולדו.

 

״ממש לקראת הפתיחה הגיע מכתב מאוד מרגש מנעמי שמר שבו היא מבקשת לא לקרוא לפרויקט דיזנגוף סנטר אלא ׳לב דיזנגוף׳ שיהיה למרכז הייחודי שם עברי", מספר בחיוך המהנדס ליאור דושניצקי, מנהל הפרויקט. "אבל כבר היה ׳סקס-אפיל׳ מסחרי שלם סביב השם דיזנגוף סנטר וזה היה דבר שהיה כבר בכל הפרסומים ובמסמכים מול הרוכשים של הזכויות והחנויות וזה לא עבד״.

 

ליאור דושניצקי והסנטר.משמאל: סקיצה מקורית של מגדלי המגורים מעל הקניון ליאור דושניצקי והסנטר.משמאל: סקיצה מקורית של מגדלי המגורים מעל הקניון צילומים: עמית שעל

 

שיטת הביצוע בבניית הסנטר הייתה מורכבת וזריזה ככל הניתן מספר דושינצקי. ״הבנייה החלה מקומת הקרקע. לפני חפירת מרתפי החניה. לאחר בניית הכיכרות (שני המוקדים משני עברי דיזנגוף, שמסביבן עולה הקניון כלפי מעלה בצורה ספירלית, ע"ד) נקדחו ונוצקו הכלונסאות שעליהן הבניין עומד, והמרתפים החלו להיחפר", הוא מספר, "כך התקדמה הבנייה כלפי מעלה וכלפי מטה בו זמנית. לא סתם בחניה רואים היום עמודים עם גימורים גסים על הקירות זה נובע מהעבודה בסדר ההפוך".

 

הקשיים הכלכליים ששררו בישראל באותה התקופה הגיעו גם למימון הפרויקט, והיזמים פילץ ושרון מכרו חלקים מהמבנה תוך כדי בנייה לצרכי המימון. ״הפרויקט קם ללא ליווי בנקאי ובהעדר מקורות מימון. הרוכשים של שטחי המסחר סייעו במימון וקיבלו זכויות תוך שנקבעו תנאי תשלום על פי קצב הבנייה״, הוא מספר. לדבריו, הדייר הגדול ביותר שרכש שטחים בסנטר היה המשביר לצרכן: ״רצינו להגיע לשלב הריצוף – כי התשלום עבורו מצד הרוכשים היה משמעותי. לרוב עושים ריצוף אחרי שיש טייח על הקירות אבל אנחנו הקמנו את הרצפה לפני הטייח. זה שבר מוסכמות אבל התבקש״.

 

״בשנים הראשונות נתנו חנויות למי שרק הסכים לקחת ולשלם את הארנונה ואת דמי הניהול, העיקר שישים איזה תצוגה או משהו בחנות. אני זוכר שיהודה טלית וחיים סבן פתחו סטקייה בתקופה שבה היו אמרגנים, לפני שסבן הלך ועשה מיליארדים. נהגתי לאכול שם צהריים והם היו מקסימים. לאט לאט זה תפס צורה. להבנתי כיום יש סוחרים שעומדים בתור לקבל אפשרות להקים בתי עסק במקום״.

 

"מי יבוא לכאן בחום של הקיץ?"

 

העשור הרביעי מלון המלך שלמה, אילת

אדריכל: יהודה פייגלין • ביצוע: אהרונסון • התחלת בנייה: 1980 • סיום בנייה: 1984

 

כיום קשה להבין זאת, אך בעשורים הראשונים לקיומה לא נתפסה אילת בקרב מקבלי ההחלטות כעיר תיירותית דווקא. רוב תושביה מצאו את פרנסתם בענפי התעשייה, המכרות ובחברת קצא"א. כך קרה שבראשית שנות ה-70, מנתה העיר 500 חדרי מלון בלבד, שהתפזרו במספר בתי מלון בסדר גודל קטן בני כמה עשרות חדרים לכל היותר.

 

דייויד לואיס (למעלה מימין) ואלחנן נוי. מלון המלך שלמה. חולל מהפכה במלונאות הנופש בישראל דייויד לואיס (למעלה מימין) ואלחנן נוי. מלון המלך שלמה. חולל מהפכה במלונאות הנופש בישראל צילומים: רוני בלחסן, מירה נוי

 

 

מספר החדרים המשיך לעלות בהדרגה, אך את המפץ הגדול בעיר חולל מלון המלך שלמה שנפתח בעברה המזרחי של הלגונה הצפונית של אילת ב-1984. מדובר היה במלון הענק הראשון של העיר והגדול בישראל באותה תקופה, עם 420 חדרי מלון וסוויטות מפוארות, צוות הווי ובידור, הפעלות ספורט – ועוד כהנה וכהנה אלמנטים שכיום נתפסים בסיסיים, אך עד שלמה המלך לא היו. ״מלון המלך שלמה חולל תמורות מפליגות במלונאות האילתית ולדעת רבים גם בכלל מלונאות הנופש בישראל״ כתב ב-2010 עמוס כרמל בספר "מלון אורחים - סיפור תולדות המלונאות בישראל", שנכתב עבור התאחדות המלונות.

 

כמה שנים קודם פנה שר התיירות גדעון פת אל היזם הבריטי היהודי דייוויד לואיס ועניין אותו בהקמה של מלון גדול באילת. לואיס, רואה חשבון בהשכלתו ששרת כנווט קרב בחיל האוויר המלכותי הבריטי במלחה״ע ה-2, כבר היה באותה עת מלונאי מנוסה, בעל רשת מלונות בספרד ובאיים הקנריים. ב-1980 ביקר באילת, זיהה את הפוטנציאל, ובאוגוסט 1984 נחנך המלון ובישר על עידן חדש בעיר שבה החלו להיפתח מאותו הרגע מלונות ענק בזה אחר זה. כמו כן מדובר היה במלון הראשון של רשת ישרוטל, שכוללת כיום 19 מלונות, מהם 8 באילת.

 

"לואיס אמנם ראה פוטנציאל והאמין באילת – ״אבל לא העלה על דעתו שבחום של אילת מישהו בכלל יבוא לנפוש בה בקיץ", מתאר אלחנן נוי, המהנדס הראשי של רשת ישרוטל, "הוא חשב שתיירים אירופאים ממדינות קרות יגיעו לכאן בחורף ולא בקיץ. הוא לא הבין מה קורה כאן ביולי-אוגוסט כשכל הילדים בחופשה מבית הספר. התחילה התנפלות ואי אפשר היה להשיג מקום. היינו fully booked במשך שנים".

 

עוד מספר נוי שלשם הקמת המלון, שכמוהו לא היה עדיין באילת, מינה לואיס צוות מקצועי שיגבש את הקונספט: ״הם נסעו לאתרי נופש בעולם ללמוד איך לבנות ומה לעשות. מכל מקום לקחו מה שנראה מתאים ליישם באילת. זה היה המקום הראשון שהיה בו צוות בידור, שכלל את אקי אבני ובהמשך הצמיח אמנים נוספים. השירותים נבנו כך שהאורח לא יצטרך לצאת מהמלון".

 

"הנשיא שמגר ביקש סיוע בהקצאת פועלים זרים"

 

העשור החמישי בית המשפט העליון, ירושלים

אדריכלים: רם כרמי ועדה כרמי • ניהול וביצוע: אליעזר רהט, אליהו טרויום ופרץ ג.ג. מהנדסים

• התחלת בנייה: 1989 • סיום בנייה: 1992

 

כאשר נחנך מבנה בית המשפט העליון, ב-10 בנובמבר 1992, הגיע לארוע מבקר האדריכלות של הניו יורק טיימס, זוכה פרס פוליצר, פול גולדברג, וכך תאר את המבנה: "זהו הבניין הציבורי המשובח ביותר בישראל אשר השיג איזון מעורר השתאות והתפעמות בין צרכי היום-יום לבין סמליות הדורות״.

 

״הגבעה הזו בירושלים כוללת את משכן הכנסת, את בית המשפט העליון את מבנה משרד ראש הממשלה. באופן סימבולי, בית המשפט ממוקם מעט גבוה יותר משני המבנים האחרים, כי כולם כפופים למשפט״, כך מתאר דן מרידור, שר המשפטים בימים שבהם נבנה מבנה בית המשפט העליון בגבעת רם בירושלים, שבנייתו החלה ב-1989. את הסרט כבר גזר מחליפו בתפקיד, השר לשעבר דוד ליבאי.

 

השופט מאיר שמגר (מימין). בניין בית המשפט העליון. ממוקם קצת יותר גבוה מהכנסת השופט מאיר שמגר (מימין). בניין בית המשפט העליון. ממוקם קצת יותר גבוה מהכנסת צילומים: אלכסנדר קולומויסקי , עמית שאבי

 

"מי שזכאי לכל התהילה על בניית המקום זה נשיא העליון באותן השנים, מאיר שמגר. הוא קיים את הקשר עם משפחת רוטשילד והוביל את הפרויקט״, מספר מרידור ״כל יום שלישי היינו נפגשים בלשכה שלו בבניין הישן של בית המשפט העליון ששכן במגרש הרוסים, ובין השאר גם עסקנו בבנייה של הבניין. הוא נזקק מפעם לפעם לסיוע בנושאים שונים. למשל הייתה בעיה עם הקצאה של עובדים זרים לפרויקט, ועזרתי. היחסים בינינו היו קרובים, לא מריבות כמו שרואים היום".

 

בית המשפט העליון של ישראל נחנך חודשים ספורים לאחר הכרזת המדינה, ב-14 בספטמבר 1948. בתחילה ישב ב׳מגרש הרוסים’ במרכז ירושלים, שם ישב בית המשפט העליון של שלטון המנדט מאז 1918. מרידור מספר כי "לא היתה מחלוקת על הצורך לעבור ממגרש הרוסים. אני זוכר את הימים שבהם הייתי מופיע במקום כעורך דין. הבניין אמנם יפה, אך מיושן מאד, הלשכות והאולמות היו קטנים. תאורה גרועה, זה לא היה לכבודו של המוסד".

 

בשנות ה-80 פנתה קרן רוטשילד ("יד הנדיב") לממשלה והציעה להרים תרומה לבניית משכן חדש לבית-המשפט העליון, בסמוך לבניין הכנסת, ולאחר התייעצויות הפנייה אושרה. בתחרות אדריכלים לתכנון המבנה החדש לקחו חלק 174 משרדי אדריכלים, ולבסוף הכריעה ועדת שיפוט בינ"ל בעד הצעתם של האדריכלים רם כרמי המנוח ואחותו עדה כרמי-מלמד. ב-1989 החלו עבודות ההקמה. 

 

"מאות סינים שעובדים 24 שעות ביממה"

 

העשור השישי מנהרות הכרמל, חיפה

אדריכל: פרופ' וולטר ויטקה • ניהול וביצוע: אשטרום, סולל בונה, CCECC (סין) ואחרים

• התחלת בנייה: 2007 • סיום בנייה: 2010

 

 

״בפרויקט הזה ראינו לראשונה איך חברה עובדת 24 שעות, 7 ימים בשבוע וללא כל הפסקה", מספר חיים ברק, מנהל פרויקט מנהרות הכרמל מטעם אשטרום וסולל בונה, השותפות להקמה . את הכרייה בפועל, ביצעה 550 פועלי החברה הממשלתית הסינית CCECC – אשר הגיעו לכאן במיוחד עבור הקמת הפרוייקט. "לא היה משהו כזה עד אותו היום. זו פשוט הייתה חוויה של עבודה עם תרבות אחרת".

 

כביש מנהרות הכרמל הוא כביש האגרה השני שהוקם בישראל, אחר כביש חוצה ישראל (כביש 6). אורכו 6 ק"מ, מהם 5 ק"מ במנהרה. המנהרות מחברות את מבואותיה הדרומיים של חיפה למחלף הקריות (הצ'ק פוסט), עם נקודת יציאה באמצע התוואי, בשכונת נווה שאנן. הקמת הפרויקט החלה ב-1 לינואר 2007 והסתיימה בתוך 4 שנים בסוף שנת 2010. ״זה היה פרויקט חדשני לימים ההם, ולמעשה גם היום אין כמוהו בישראל. יש היום מנהרות באורך דומה לרכבת אבל לא לכלי רכב".

 

מנהרות הכרמל וחיים ברק. הפיצוצים תוכננו כך שבתים לא יקרסו מנהרות הכרמל וחיים ברק. הפיצוצים תוכננו כך שבתים לא יקרסו צילומים: אלבטרוס, יח"צ

 

בשונה מצורת הכרייה כיום בפרוייקט הרכבת הקלה בגוש דן, ע"י מכונה קדיחה הנכנסת לבטן האדמה, במנהרות הכרמל נעשה שימוש בשיטת הקידוח-פיצוץ ( Drill and Blast) כלומר כרייה באמצעות פיצוצים מבוקרים רבים. השיטה הדורשת כח אדם רב יותר מהראשונה אך יש בה גם יתרון גדול - אפשרות לכרות בו זמנית במספר נקודות וכך לקצר את לוחות הזמנים.

 

התהליך לא היה נטול בעיות. לדברי ברק, "כשהגיע הציוד של הסינים במכולות, פרופ׳ וולטר ויטקה (מתכנן המנהרות, ע"ד) הגיב בדאגה וטען שכזה ציוד היה באירופה לפני 40 שנה. כתוצאה גם אנחנו חששנו". בעקבות זאת נסעה משלחת לבייג'ין על מנת לבחון פרויקטים שנעשו לקראת האולימפיאדה בשיטה זו, ושבה לארץ רגועה. אתגר נוסף עמו התמודדו המקימים היה הצורך לבצע מספר רב של פיצוצים בעיר שעדיין ליקקה את פצעיה ממלחמת לבנון השנייה, שבמהלכה הופצצה. "ביום שגרתי ערכנו 25-30 פיצוצים, מ-7 בבוקר עד 7 בערב. אבל לך תפוצץ בעיר כזו אחרי המלחמה. עשינו המון פעילות קהילתית. הקמנו קו חם והגבנו לקריאות של אנשים לאחר הפיצוץ. הפיצוצים ועוצמת הנפץ תוכננו כך שהבתים למעלה לא יקרסו אבל למנוע רעד בבתים – אי אפשר".

 

לסיום ביקש ברק להפריך מיתוס אשר נקשר בפרויקט, לפיו ארעו במהלכו מקרי מוות רבים של פועלים: "לא נהרג אף לא פועל אחד. הסיפורים האלה אולי נכונים בסין, אצלנו היה פיקוח אדוק".

 

"זה היה כמו לבנות מטוס או חללית"

 

העשור השביעי מגדל עזריאלי שרונה, תל אביב

אדריכל: דוד עזריאלי ומשה צור • יזם: קבוצת עזריאלי

• התחלת בנייה: 2012 • סיום בנייה: 2017

 

 

"כל הרעיון במגדל הזה - הוא 'העקום'. במקום שהעמודים ילכו ישר למטה אז העמודים הולכים בצורה שהיא כמו ספירלה. העומסים עוברים פה בכח צנטריפוגלי. אני קורא לזה הבניין הצנטריפוגלי" מספר המהנדס ישראל דוד, מתכנן הקונסטרוקציה של מגדל "עזריאלי שרונה" שבמתחם שרונה בתל אביב. צורת המבנה הסיבובית היא פרי יצירתם של האדריכלים דוד עזריאלי ומשה צור. "מדובר בפרויקט המורכב ביותר מבחינה הנדסית שלקחתי בו אי פעם חלק בישראל. למרות זאת, שלבי התכנון והביצוע עברו חלק יחסית, והפרויקט התנהל על מי מנוחות".

 

ישראל דוד (משמאל) ומגדל עזריאלי שרונה. הגבוה בישראל ישראל דוד (משמאל) ומגדל עזריאלי שרונה. הגבוה בישראל צילום: יאיר שגיא

 

עזריאלי שרונה הוא התוספת האחרונה – והמרשימה ביותר, ליער המגדלים הנישאים ההולך ומצטופף משני צדיהם של נתיבי איילון, במקטע שבין מחלפי ההלכה ולה גווארדיה. כיום זהו המגדל הגבוה ביותר בישראל, 255 מטרים גובהו, לאחר שעקף את מגדל משה אביב שגובהו כ-235 מטר. 61 קומותיו כוללות 118 אלף מ"ר של שטחי משרדים, שקיבלו היתר אכלוס ביוני 2017. קניון בשטח של כ-11 אלף מ"ר, צפוי להיפתח ברבעון השלישי השנה.

 

דוד, מנכ"ל 'דוד מהנדסים' וסגן יו"ר איגוד המהנדסים לבניה ולתשתיות, מסביר כי הפרוייקט מבשר על הגעת הקדמה הטכנולוגית גם לענף הבנייה הישראלי. "עבדנו עם מודלים ממוחשבים תלת מימדיים שביצעו שורה של מהנדסים. התהליך הזכיר בנייה של מטוס או חללית או אפילו כמו מערכת כיפת ברזל. מגדל כזה זה מוצר עם פרוגרמה מדויקת לתכנון ולביצוע. גם הבטון שהשתמשנו במגדל הזה חזק במיוחד, פי חמש מבטון שהיה בשימוש לפני 30 שנה". חידוש נוסף שהוכנס במגדל – המעליות המהירות בישראל, אשר מהירותן 9 מטר לשנייה.

 

לשאלה עד כמה שיחק הרצון להרשים ולחדש חלק מתכנון המגדל משיב דוד:"בראייתי את הטבע האנושי, כל אחד רוצה לעשות משהו יותר גדול ממה שעשו קודם. זה טבעי לרצות לעשות משהו טוב ומשוכלל יותר ממה שהיה קודם, זה מביא ללהט היצירה וזה טעם החיים. הרי בשביל מה אנחנו חיים? האדם מתקדם מתוך רצון לעשות דברים טוב יותר". 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x