שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 22.03.2018
האדר מוסף שבועי 22.3.18

רני צים: "גם ערבים רוצים לשתות קפה ולבזבז קרוב לבית. בסוף שוק ההון יבין את זה"

אחרי שהקים מתחמי קניות בפריפריה, רני צים חולם לכבוש את המגזר הערבי ולהקים בו שני קניונים בשנה. בשוק ההון נלהבים פחות. הנפקת צים סנטרס הסתיימה השבוע בתמחור נמוך, אך צים אופטימי: "אפוקליפסת הקניונים של ארצות הברית רחוקה מאיתנו, במיוחד מהמגזר הערבי"

"עשיתי כבר אקזיט במאות מיליוני שקלים. לא מגרה אותי להביא עוד כסף הביתה. אני איש עשיר, לא חסר לי כלום. יש לי בית יפה בלי משכנתא, יש לי מכוניות, אני מסודר, ועדיין יש בי המון רעב להצלחה. לא יודע להסביר את זה, אשתי אומרת שאני משוגע. יכולתי לפרוש ולגור באיזה אי שאני רוצה, ועדיין היה לי כסף לנכדים שלי ולנכדים שלהם. אבל כסף זה לא מה שמניע אותי, אני אוהב את העשייה".

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

 

המונולוג הזה בא מפי רני צים (43), שייסד עם אחיו עדי את רשת המרכולים כמעט חינם, ומכר אותה ב־350 מיליון שקל ב־2011 לרשת יינות ביתן של נחום ביתן. מאז פירקו האחים את השותפות, ורני המשיך לעסקי הנדל"ן עם צים סנטרס, שהקימה מרכזים מסחריים בערי הפריפריה בית שאן, מעלות, ערד ונתיבות. במקביל השתלט על רשת הציוד המשרדי המדשדשת אופיס דיפו. בחודש האחרון יצאה צים סנטרס להנפקה בבורסה כדי לכבוש יעד חדש והרפתקני: הקמת קניונים במגזר הערבי. השבוע הושלם השלב המוסדי, שבו הונפקו 23% מהחברה תמורת 60 מיליון שקל.

 

צים. "אני בן אדם שעושה ופחות אוהב לדבר על עצמי, אז כל התהליך של המצגות בבורסה לא מתאים לי" צים. "אני בן אדם שעושה ופחות אוהב לדבר על עצמי, אז כל התהליך של המצגות בבורסה לא מתאים לי" צילום: אלעד גרשגורן

 

 

החודשיים האחרונים היו מטלטלים במיוחד עבור צים, הן עסקית והן רגשית. ההכנות להנפקה הסתיימו באכזבה יחסית, משום שהיא נעשתה לפי שווי חברה של 200 מיליון שקל (לפני הכסף שגויס) — נמוך אפילו מההון העצמי של צים סנטרס, שעומד על כ־230 מיליון שקל. הסיבה העיקרית לכך היא העיתוי הבעייתי: דעיכת המכירות בסקטור האופנה, שסובל מתחרות חריפה באתרי אינטרנט, גרמה לירידה חדה במניות הקניונים המובילים, מליסרון, עזריאלי וביג, שאיבדו עד רבע מערכם. לכך צריך להוסיף את קריסת הקניונים בארצות הברית, שמבריחה את המשקיעים מהענף בכל העולם מחשש שהמגמה תתפשט.

 

צים לא מנסה לעטוף במילים יפות את אכזבתו. "אני בן אדם אמיתי, אם אני מרגיש לא טוב, רואים עליי. אני לא צריך לדבר. אשתי אומרת לי: 'אתה ספר פתוח, בשנייה קוראים אותך בלי לדבר'. בחודש וחצי האחרון של ההנפקה הייתי בעשייה מטורפת. אני בן אדם שעושה ופחות אוהב לדבר על עצמי, אז כל התהליך של המצגות בבורסה לא מתאים לי. אמרתי לכולם: 'שחררו אותי מהמצגות, מהצורך להסביר מי אני, תנו לי לעבוד', והשוק, את מה שלא הבין בהסברים שלי, יבין תוך כדי תנועה".

 

לא היה עדיף לדחות את ההנפקה במקום לחתוך את שווי החברה?

"כבר איבדתי סבלנות. חודשיים וחצי אני עושה שבע־שמונה מצגות בכל יום, מספר על עצמי, 'עשיתי ככה, לא עשיתי ככה'. לא סובל את זה. לפני כל פגישה לקחתי אוויר, וכבר הגעתי למצב של תסכול. אני שחקן מוכר בישראל. הגעתי מכאן, לא באתי מארצות הברית למכור חלומות. עשיתי אקזיט גדול וקניתי חברה חבוטה בשם אופיס דיפו, שהיום היא אחלה חברה. השוק צריך להתחשב בזה בתמחור, אבל לא עשו את זה. אז אני עצוב ושמח. מתסכל אותי שהמוסדיים לא הבינו את מה שאנחנו אומרים. הסבירו לי שהשוק קשה, שארצות הברית יורדת, שכל מרכזי הקניות חטפו, ואין מה לעשות — זאת האווירה. אבל בסוף, אחרי שיקרה בפועל מה שאמרנו להם במצגות, הם יבינו, ואז ייכנס הכסף הגדול".

 

המרכז המסחרי ביג פאשן נצרת. "הראשון שהביא לייף סטייל, אופנה ובילוי עדכני למגזר, ולכן הוא מצליח" המרכז המסחרי ביג פאשן נצרת. "הראשון שהביא לייף סטייל, אופנה ובילוי עדכני למגזר, ולכן הוא מצליח" צילום: גיל נחושתן

 

 

המשכת במחיר נמוך בגלל הלחץ?

"אם הייתי בפניקה ולא מרגיש נוח עם החברה שלי, הייתי מוכר 40%–50% ממנה. אבל אני מרגיש מצוין. אני מאמין שיסתכלו עלינו ובסוף הרבה ייכנסו במחיר גבוה יותר. אז לא הצלחתי להעביר את המסר שלי לשוק ונכנסתי במחיר נמוך. לא כואב לי. אני לא גרושניק. לבריאות, תרוויחו".

 

אפשר להבין למה בעיתוי כזה השוק לא הסתער על המניה. כל הענף בירידה.

"אז הטיימינג לא טוב, אבל החברה מצוינת, עם קונספט חזק של מרכזי קניות בפריפריה. אצלנו שום דבר מתרחישי האפוקליפסה לא התרחש. מרכזי הקניות שלנו נמצאים לבד באזוריהם. אין אצלנו קניבליזציה כי איפה שאף אחד לא יקים עוד קניון במעלות או ערד. שוק ההון לא הבין את זה לדעתי, ומבסס הערכות על אווירה ומצבי רוח. אם מחר איזו רשת תפשוט רגל, אז כל מרכזי הקניות לא שווים גרוש? העולם הזה רחב מאוד. הפיזור הוא אינסופי. לקחת רשת אופנה אחת או שתיים שפשטו רגל, ולהשליך מכך שכל עולם מרכזי הקניות עומד לקרוס, זה פשוט חוסר הבנה של השוק".

נחום ביתן. "לרוב אחרי עסקאות כאלה אנשים כועסים, אבל אנחנו חברים טובים" נחום ביתן. "לרוב אחרי עסקאות כאלה אנשים כועסים, אבל אנחנו חברים טובים"

 

 

אז למה בכל זאת עכשיו?

"החתמים בשלוש השנים האחרונות היו אצלי כל חודש בפגישה: 'רני, בוא תנפיק. רני, בוא תנפיק'. לא רציתי לשמוע על זה, עד שאמרתי, יודעים מה? בואו ננפיק. ואז הם אמרו לי שצריך לחתוך את שווי השוק כי יש כתבות שליליות ואווירה לא טובה. אבל כבר קיבלתי החלטה. רציתי שהשוק יסתכל עלינו. אם השוק, שהוא סקפטי, יראה כל רבעון מה קורה למניה של רני צים, הוא יֵדע לאן אנחנו הולכים.

 

"אז יש אווירה שלילית סביב מרכזי הקניות, ותחושה שהתנועה בהם רק הולכת ופוחתת. אבל אני מסתכל עלינו, ויודע שעומס השכירות על השוכרים במרכזים שלנו (ביחס לפדיון שלהם, דב"נ) הוא מהנמוכים בשוק. אם בעזריאלי זה 14%–16%, במליסרון 13%, ובביג 10%, אצלנו זה 6%–7%. שוכר יודע שאצלנו הוא לא יפסיד כסף. לטווח הארוך אני מרגיש מצוין".

 

"המגזר הערבי מזין את היהודי"

 

ההימור הנוכחי של צים הוא על כוח הקנייה של המגזר הערבי. ארבעת המרכזים המסחריים שהקים בערי פריפריה יהודיות זוכים להצלחה, עם שטחים מושכרים של יותר מ־41 אלף מטר בשיעור תפוסה של 95%, וצים מאמין שהוא יוכל להצליח לא פחות במרכזים שהוא מקים באום אל־פאחם וירכא. שניהם נמצאים בשלבי סיום של בנייה ואכלוס, ועתידים להיפתח בסוף מאי, בתום חודש הרמדאן. צים סנטרס רכשה גם קרקע בטירה, שעליה היא מתכננת להקים מרכז מסחרי שלישי.

 

ההימור על המגזר הערבי מבוסס על אותו היגיון שעמו נכנס צים לערי הפריפריה — כניסה לנישה שיש בה ואקום, ובה הוא יהיה השחקן הבלעדי. "כשרציתי להזמין לסיור בצפון החתמים כתבו לי שיש בעיה כי אנשים מפחדים לבוא לאום אל־פאחם. כתבתי להם בצחוק: 'תודיעו לאנליסטים שמג"ב, ימ"ם, ו־8200 אחרינו'. אני אוהב לזרוק בדיחות כשמדברים שטויות. למחרת הגענו לאום אל־פחאם 15 איש מתוך ה־60 שהוזמנו. ישבנו במתחם ואמרתי לאנשים: 'קחו רגע אוויר, תסתכלו מסביב, אתם רואים פה פיגועי טרור? אני רואה באום אל־פאחם והסביבה 200 אלף איש שאין להם אלטרנטיבה'. עכשיו יהיה פה קניון מדהים והוא הולך להיות מוצף".

 

האחים רני (מימין) ועדי צים, בימי השותפות. "אמרנו 'הקמנו דבר יפה, למה להרוס? בואו נמכור, וככה תהיה אווירה נעימה יותר במשפחה'" האחים רני (מימין) ועדי צים, בימי השותפות. "אמרנו 'הקמנו דבר יפה, למה להרוס? בואו נמכור, וככה תהיה אווירה נעימה יותר במשפחה'" צילום: תומי הרפז

 

 

מה הרציונל?

"המגזר הערבי מזין היום את המגזר היהודי. רואים את זה בכל ניתוח התפלגות אוכלוסייה. אין קניון שהמגזר הערבי לא מחזיק לפחות 25% מהמכירות שלו. 35% מהקונים של G בכפר סבא הם ערבים, ו־50% מהקונים ברננים. אי אפשר לבטל את זה, להגיד 'המגזר לא מעניין אותי'. גם המגזר הערבי רוצה לשתות קפה בבית קפה, להיכנס לסופר־פארם או קסטרו ולשבת עם הילדים שלו במקדונלד’ס. היום אין להם פתרונות בתוך הבית. הם באים לקניונים של המגזר היהודי כדי להשתדרג בלייף סטייל. המרכז המסחרי ביג פאשן בנצרת היה הראשון שהביא לייף סטייל, רשתות אופנה ומקומות בילוי עדכניים. בגלל זה הוא מצליח.

 

"כל אחד רוצה קנייה איכותית וזולה בסופרמרקט ליד הבית. קחי עיר כמו חדרה, יש בה ארבעה קניונים ענקיים ועוד מעט ייפתח עוד אחד. כמה תושבים יש שם, 55 אלף? סביב אום אל־פאחם יש 200 אלף בני אדם, כי זה גם עין אברהים, מוס מוס וכל אזור ואדי ערה — אז קניון אחד לא יעבוד שם פצצה? אם הם רוצים לקנות בסופרמרקט זול, נגיד רמי לוי, הם צריכים לנסוע עד עפולה או זכרון יעקב. אנחנו שמים להם מתחם ליד הבית. לא שמנו זארה, H&M או מנגו. הלכנו על תמהיל בסיסי. אם בתל אביב קונים ב־500 שקל למטר, שם יקנו ב־200 שקל למטר, אבל עדיין יקנו, כי כל אחד צריך חולצה. פשוט היום הם קונים אותה במגזר היהודי, כי אין להם אלטרנטיבה. עם הזמן בשוק יבינו גם את העוצמה של המגזר הערבי. כשרשתות האופנה יעבדו פה חזק מאוד, כולם יבינו".

 

סניף אופיס דיפו שפיים. "קניתי את החברה בגלל האתגר של להיות זה שיצליח לחולל בה את השינוי" סניף אופיס דיפו שפיים. "קניתי את החברה בגלל האתגר של להיות זה שיצליח לחולל בה את השינוי" צילום: נמרוד גליקמן

 

אם זה פיצוח כל כך מתבקש אז למה ליאורה עופר ודנה עזריאלי לא נמצאות שם?

"חסם הכניסה העיקרי למגזר הוא קרקעות לא מוסדרות. במגזר היהודי, כשאני רוצה לקנות מגרש, אני שואל מי הבעלים, מתווכח איתו על עוד מיליון או פחות מיליון ורוכש את הקרקע. לחלופין יש מאגר של קרקעות במינהל. במגזר הערבי זה לא כזה פשוט. רכישת אדמה יכולה לקחת עשר שנים. איתרת קרקע? עכשיו תאתר את היורשים שלה. בכל קרקע שנגענו בה יש איזה 20–30 בעלי קרקעות ולפעמים גם 50. כי האבא רשם אותה על ילדים, אחים ובני דודים. ולך תאתר אותם כי אחד נסע ללמוד בלונדון והשני היגר לגרמניה. האנשים שלנו נסעו להחתים בעלים בחו"ל. ובסוף את כל האשכול הזה את צריכה לרכז מול אדם אחד שיעבוד מולך. צריך לעשות תב"ע ולנקות מתביעות בעלות.

 

"כל הקרקעות במגזר הערבי לא מוסדרות, ועד לפני עשר שנים הם חיו בעולם של חריגות. לכן הם גם לא יכולים לקבל מימון מהבנקים. וזה דופק אותם ומשאיר אותם מאחור. מה אלה כל המגדלים בתל אביב אם לא מימונים? אף אחד לא מביא הון עצמי להקים מגדל במיליארד שקל. כשאנחנו באים לקרקעות, אנחנו מסלקים אותן מתביעות בעלות, עושים תכנון נכון ומתחילים לבנות. הבנקים מכירים את ההיסטוריה שלנו, אז סומכים עלינו. בנינו איזה 60 אלף מטר ואכלסנו בכמה שנים בהצלחה גדולה. אלה תהליכים שלוקחים 5–15 שנה. החזון שלי הוא להיות שחקן מפתח במגזר הערבי, שבכל שנה נקים בו שניים־שלושה קניונים".

 

משנה לקונים אם בעלי הקניון יהודי או ערבי?

"כן. ולכן חשוב למצוא שותף מקומי. המודל שלנו הוא לעבוד עם שותף מקומי חזק בבעלות, בדרך כלל משפחה מקומית. בירכא אנחנו שותפים של משפחת קדמני, יבואני הברזל והמתכת הכי גדולים של שנות החמישים, משפחה מאוד מכובדת, והמתחם ייקרא seven קדמני — שילוב בין המותג הארצי seven למשפחה המקומית. שיידעו שבאים למשפחת קדמני לעשות קניות".

 

צים סנטר מעלות. "הקניונים אגרסיביים מאוד עם השוכרים. אבל אני לא מתנהל בהורדות ידיים, וטוב לי ככה" צים סנטר מעלות. "הקניונים אגרסיביים מאוד עם השוכרים. אבל אני לא מתנהל בהורדות ידיים, וטוב לי ככה" צילום: צים סנטרס

 

 

אתה חושב שהמגזר היהודי, שאוהב לקנות חומוס ובשר ביישובים ערביים, יגיע לקניון בירכא?

"אם תלכי ביום שבת לירכא, תקללי אותי על זה בחזור, כי לא תצליחי להיכנס. מי שלא חונה שם בתשע־עשר בבוקר, לא ימצא חניה. כל הישראלים במגזר הערבי בקניות של צעצועים, מוצרי תינוקות, ריהוט, אוכל ומה לא".

 

"היה נכון להיפרד מאחי כשותף"

 

צים מתגורר כיום בכפר מעש עם רעייתו וארבעת ילדיהם. הוא נולד ברמת גן לאם ממוצא סורי־חאלבי ואב ממוצא עיראקי, שעלו ארצה בשנות החמישים. אביו עבד כנהג משאית והיה מעט בבית, ואמו היתה עקרת בית. "גדלתי עם טוב הלב של אמא ועם היד הקשוחה של אבא", סיפר בעבר. המוטיבציה היזמית התעוררה בו כבר בילדות: "עבדתי בקייטרינג, בחנויות, מכרתי פחיות שאספתי על סקייטבורד".

 

כשאחיו הגדול עדי היה בן 15 הוא פתח מינימרקט במרכז פתח תקווה, שבו עבדו גם רני ואמם של השניים. החנות נקראה על שם חנות התיקים שהפעיל סבם בשנות השישים בשכונת התקווה בתל אביב, ושמה בעיראקית היה "יעני בלאש" — "כמעט חינם". ההצלחה של הסניף הראשון הביאה את האחים להקים עוד שני סניפים, וב־2005, כשרשת קלאב מרקט קרסה ומכרה את סניפיה, כמעט חינם נסקה ונהפכה לחברה בורסאית עם 35 סניפים.

 

אבל האידיליה הלכה והתפוגגה ככל שהעמיקו המחלוקות בין שני האחים. "כל אחד ידע שאם יקנה את החצי השני, זה לא יעבוד", הסביר בזמנו צים מדוע העדיפו הוא ואחיו למכור את כל הרשת ב־2011 לנחום ביתן, בעלי הרשת יינות ביתן.

 

האקזיט הראשון הציל את היחסים עם אחיך?

"אני לא מחובר לעשייה של עדי. אני יכול להגיד שהיחסים בינינו כיום הרבה יותר טובים ממה שהיו. רצינו להפריד כוחות, הראייה שלי מאוד שונה משלו, אבל אנחנו עדיין אחים ובקשר. כשבשנים האחרונות של העסק פחות הסתדרנו, אמרנו 'הקמנו דבר יפה, למה להרוס? בואו נמכור לגוף חיצוני, וככה תהיה אווירה יותר נעימה במשפחה'. אני חושב שזאת היתה החלטה נכונה".

 

קניון TLV. "הוא לא יתרסק, ויהיה קניון טוב. "שוק ההון צריך להיות סבלני" קניון TLV. "הוא לא יתרסק, ויהיה קניון טוב. "שוק ההון צריך להיות סבלני" צילום: טל שחר

 

יינות ביתן, שקנו את הרשת שלכם, נהפכו להיות שוכרי העוגן בכל המרכזים המסחריים של צים סנטרס. אתה לא חושש מהתלות הזאת?

"אני ונחום בקשר מצוין וחברים טובים, ואם מכרתי לבן אדם רשת ב־350 מיליון שקל, ואנחנו ביחסים כאלה, זה מעיד המון. בדרך כלל אחרי עסקאות כאלה אנשים כועסים, ואצלנו הכל בטוב. כל העסקאות שעשינו מולו היו במחיר שוק, ואם חס וחלילה תהיה לו בעיה, גופים אחרים ישמחו להיכנס בנעליו, אבל אני לא רואה את זה קורה. נכון שייקח ליינות ביתן זמן לעכל את סניפי מגה שרכשה, אבל אני לא רואה אותה נחלשת מזה".

 

"לא מפחד מהאינטרנט"

 

את פרק ב' העסקי שלו, עם ההון של האקזיט, בחר צים למקד בהקמת מרכזים מסחריים ופאוור סנטר בפריפריה. צים הקים תחילה מרכז מסחרי בנתיבות (2011), ואז את קניון הדגל המצליח במעלות (2012) ומרכזים בערד ובית שאן (2013).

 

אבל הוא רצה עוד. במהלך 2013 ניסה צים להשתלט על אופיס דיפו, שנקלעה אז להקפאת הליכים, ולבסוף הצליח לעשות זאת רק במסגרת קבוצה בראשות רונן לוי, בעלי רשת הצעצועים כפר השעשועים. גם השותפות הזאת פורקה, וב־2015 רכש צים את מלוא הבעלות בחברה מידיו של לוי. "לא הייתי צריך את אופיס דיפו", אומר צים. "נכנסתי מתוך האתגר של להיות זה שיעשה שם את השינוי. קיבלתי חברה עם 16 סניפים ו־8 זכיינים, והיום יש לה 47 סניפים, כולם בבעלות מלאה שלנו".

 

והיו עוד הרפתקאות יזמיות: בשנים האחרונות הוא הקים פארק מוטורי בבית שאן בסמוך למרכז המסחרי שלו, בהשקעה של עשרה מיליון שקל; הוא הקים חברה־אחות לאופיס דיפו בשם "רויאל" ליבוא מוצרים טכנולוגים; ניסה לרכוש את חברת המרכזים הלוגיסטיים תנופורט מידיו של הטייקון הקורס אליעזר פישמן ב־80 מיליון שקל, אך הפסיד לבסוף להצעה גבוהה יותר; וכעת הוא מקים זרוע לוגיסטית עבור מרכזי המסחר שלו.

 

"לילד שקוראים רני צים יש כדור משתולל בגוף, וקוראים לו תשוקה", מסביר צים. "כשאני מזהה משהו חדש ומרגיש שאני יכול להצליח ביג טיים, אני עושה את זה. זאת יזמות".

 

ריח העשן במשרדים עשוי להעיד על היותך יותר מתוח מנרגש.

"אני אוהב לעשן וצריך להפחית בזה, אפילו שאני לא ממש רוצה. תמיד יש מתח כשמנהלים עסקים ופרויקטים גדולים. יזם בלי מתיחות הוא בן אדם לא אחראי. כל איש עסקים שיש לו הרבה פעילויות על הראש חייב להיות בסטרס במידה".

 

איך זה שכולם מפחדים שהאינטרנט יחסל את הקניונים, ורק רני צים רגוע?

"בכל המצגות שואלים אותי 'רגע, ומה עם האינטרנט'. אבל במקומות שבהם אנחנו נמצאים, בפריפריה ובמגזר הערבי, ההשפעה של האינטרנט חלשה יותר. אנחנו גם מחפשים להביא עוגנים שמושכים אותך לבוא אליהם פיזית — זה אומר ביטוח לאומי, דואר, חדרי כושר, מרכזי חוגים. מה לעשות שבשביל אימון את לא יכולה להסתפק באפליקציה. גם חוגים לילדים לא עושים בסמארטפון".

 

האינטרנט מכה בכם בכל זאת.

"האופליין והאונליין צריכים לעבוד יחד. בעוד עשר שנים עדיין יהיו חנויות, אולי עם פחות תאי מדידה, כי גם אם תהיה אפליקציה שמראה איך נראים הבגדים, את עדיין לא תוכלי לגעת בבד שלהם. וגם היום, כשאשתי מזמינה בעליבאבא שטויות בעשרה דולר, לא נורא אם שולחים לה מידה סמול במקום מדיום, מקסימום היא זורקת. אבל מוצרים ב־5,000 דולר היא לא תקנה מעליבאבא. לפני כל הפילוסופיה של האינטרנט, במקומות שאליהם אנחנו באים אין מרכזי קניות, ואנשים רוצים להגיע לסופר, לבחור את הבשר בקצבייה ואת הגבינות הטריות במעדנייה. אנחנו מאמינים במודל משולב. למה עדיקה הקימה בשנה האחרונה חנויות פיזיות?".

 

ההיפך הוא הנכון. עדיקה עם קרוב לכלום חנויות הונפקה בשווי דומה לגולף על כל הסניפים הרבים שלה. עם עוצמה כזאת רק ברשת. מי צריך בטון? זה אומר משהו על הכיוון של השוק.

"זה אומר שהשוק מנסה לזהות כיוונים ולחפש טרנדים. אנליסטים החליטו שמרכזי קניות הם עולם הולך ונעלם, והעולם הבא זה אינטרנט. באה חברה כמו עדיקה, ואמרה 'אנחנו חברת אינטרנט'. אבל כשאת מסתכלת על רווח והפסד של שתי חברות באותו שווי צריך גם לראות מאזנים, האם מרוויחים או מפסידים, זאת הדרך להשוות. לחברה שלי יש נכסים מאוכלסים ורווח שוטף".

 

באמריקה יש אפוקליפסת קניונים. הם נסגרים על ימין ועל שמאל. למה אתה חושב שזה לא יגיע לכאן?

"בארצות הברית יש פי שלושה קניונים על כל 1,000 איש לעומת ישראל. אנחנו עדיין לא באפוקליפסה הזאת. זו בעיקר התקשורת שמלבישה את מה שקורה שם עלינו. אני לא מזלזל במשבר הזה, אבל אנחנו לא באותו מקום כמו האמריקאים. תראי לי קניון אחד שהתרסק בישראל".

 

קניון האופנה TLV של גינדי.

"הוא לא יתרסק, ויהיה קניון טוב, אבל לשוק ההון אין סבלנות. כל הרחובות מסביבו סגורים בגלל העבודות על הרכבת הקלה, אז מה ציפיתם? לפתוח קניון ומיד כל העיר בחגיגה? קצת סבלנות. זה קניון שיסבול בשלוש־חמש השנים הקרובות, ויהיה לו קשה מאוד, אבל כשיתחילו להיפתח הרחובות, ייפתחו הרכבות ויעברו בו אוטובוסים, הוא ישתפר באופן משמעותי ויצליח, כי הוא קניון עם תמהיל טוב".

 

בעלי המניות יצליחו לספוג חמש שנים?

"זה עניין של בעלי מניות. אני מדבר על המוצר, קניון TLV, וצריך להסתכל על התשתיות האזוריות שלו. היום, כשיש לי ישיבה עם מישהו מתל אביב, אני מתעקש לעשות אותה אצלי, כי הנסיעה לוקחת יותר זמן מהפגישה. אז למה שלקוחה מחיפה תעלה על רכבת ותבוא לקניון, כשעוד אין לה נגישות? לשוק אין סבלנות, וגם לרשתות. אבל קחי לדוגמה את מתחם הקניות שלנו בערד. זה מתחם שהתקשה להתרומם, כי היתה בעיה בכבישים שמובילים אליו. הוא יושב על כביש 31, שבכל סוף שבוע יש בו תאונות, ולכן כבר שיפוצים רבים וממושכים. אבל קניון חייב להיות נגיש תחבורתית ומזמין, ולשוכרים אין סבלנות, אז הורדנו להם ב־20% את מחיר השכירות כדי שלא יפסידו. בסוף הם ירוויחו יותר. עברנו איתו את כל הטלטלות האפשריות עם המרכז בערד, וכרגע הוא רק צומח. אנחנו מנהלים את העסק כמו ריטייל, לא בהורדות ידיים".

 

הקניונים הגדולים מוחצים את השוכרים?

"הם אגרסיביים מאוד, לא מעניין אותם אם הם מרוויחים או מפסידים, הם רוצים את דמי השכירות שלהם. אני שוכר גם היום בסניפים של אופיס דיפו, אז אני מכיר את התמונה משני הצדדים. אני רואה את ההתנהלות והאגרסיביות. וזה מחזק אותי ועושה לי טוב לדעת שאנחנו הולכים בדרך אחרת".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x