$
מוסף 15.02.2018
האדר מוסף שבועי 15.2.18

ביפן העתיד כבר כאן: האזרח-רובוט פארו

פארו הוא רובוט תרפויטי שפותח במדינה. לפני 8 שנים קיבל את האזרחות שלו. האנתרופולוגית רוברטסון: "כשיש מיעוטים ביפן שאינם זוכים לאזרחות ולאותה הכרה פוליטית, זה חושף את הרעיון שהרובוטים הם חלק מהמיינסטרים היפני ומהקהילה"

פארו (Paro) הוא רובוט תרפויטי שפותח ביפן. הוא נראה כמו כלב ים לבן ופרוותי, מתוק להפליא ומעורר רצון ללטף אותו. בעזרת חיישנים מגוונים הוא מרגיש כשמלטפים אותו, מזהה כשקוראים בשמו או משבחים אותו, לומד להגיב להעדפות של בעליו, ומייצר אינטראקציה סביב הרגלים משותפים. עד כה הוכח שפארו מסוגל להפיג מתח של חולים, להגביר את המוטיבציה והנינוחות שלהם ולעודד יחסים חברתיים בין חולים ובינם לבין המטפלים בהם.

 

ב־7 בנובמבר 2010 קיבל פארו את הקוֹסֶקי שלו, רישום משק בית בעיר ננטו, שלמעשה מקנה לו אזרחות יפנית. שיבטה טקנורי, הממציא של הרובוט, נרשם כאביו. התאריך שבו הושק לראשונה, 17 בספטמבר 2004, תועד כתאריך הלידה שלו.

 

"זה גימיק", אומרת פרופ' ג'ניפר רוברטסון, אנתרופולוגית מאוניברסיטת מישיגן, שבשנים האחרונות חוקרת את תרבות הרובוטים ביפן. "כשיש מיעוטים ביפן שאינם זוכים לאזרחות ולאותה הכרה פוליטית, זה חושף את הרעיון היפני שהרובוטים הם חלק מהמיינסטרים היפני ומהקהילה".

 

האזרח הרובוט פארו האזרח הרובוט פארו צילום: גטי אימג'ס

 

יש לאזרחות של פארו משמעות כלשהי?

"לא, זה הסדר גימיקי, אבל סימבולית הוא חזק מאוד, כי הוא אומר שהרובוט הזה חשוב יותר מאחרים ביפן".

 

האזרחות של פארו מסתדרת עם הדימוי של יפן כקצת משוגעת בכל מה שקשור לפיתוח ואימוץ רובוטים, תחום שבו היא המובילה בעולם בפער ניכר. אולם רוברטסון מבקשת לצנן את התדמית הזו. "יפן איננה גן עדן לרובוטים. אנשים אינם חולקים את המדרכות ואת הבתים עם רובוטים. זאת תדמית שמגיעה מהאנימציה והקומיקס היפניים, והממשלה אוהבת אותה כי היא גורמת למדינה להיראות מתקדמת מאוד טכנולוגית.

 

"צריך גם לזכור שהפיתוחים לתעשיית הרובוטיקה מייצרים גם תעשיות ספין־אוף ומשמשות לתעשיית הרכב, לפיתוחים רפואיים ולתחום המעקב, ובכך היא מסייעת להחיות את הכלכלה היפנית".

 

ובכל זאת, הגישה היפנית כלפי רובוטים שונה מהגישה המקובלת במערב, וגם אם לא מוענקות לרובוטים זכויות, נקודת המוצא היא לנהוג כלפיהם בכבוד כאילו היו נוכחות משמעותית שיש להתחשב בקיומה. בארצות הברית, למשל, רבים רואים ברובוט עבד שצריך לשרת את האדם, להחליף אותו ולשפר את חייו.

 

"ביפן לא משנה מה טיבם של הרובוטים, הם חלק מרשת של קשרים בעולם", מסבירה רוברטסון. "הרעיון הוא שלכל הצורות הרובוטיות יש כוח חיוני. אפילו כשקונים מכונית חדשה לוקחים אותה למקדש לקבל ברכה, כדי שהרוחות שיהיו במכונית ימנעו ממך להסתבך בתאונה. זו דרך שמכירה בכך שאתה נמצא ברשת קשרים הדדית עם רובוטים. שהם נוכחות בחייך ואם אתה מייחס לה סמכות מסוימת עליך לטפל בה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x