• תפריט
מוסף 11.01.2018
האדר מוסף שבועי 11.1.18

עו"ד דליה טל: "סיימתי את פרשת לאומי בהישג אדיר, אפילו שהבנק שילם 1.5 מיליארד שקל"

טל היתה עורכת הדין מספר אחת בתחום הבנקאות, יועצת נצחית ללאומי וחברה אישית של המנכ"לית גליה מאור. רגע אחרי פרישתה מהשותפות במשרד מיתר, היא מסבירה למה הטיפול בתיק העלמות המס של לקוחות לאומי ארצות הברית היה שיא הקריירה שלה: "הבנק אמנם נשא בתשלום גבוה, אך התפקוד שלו לא נפגע"

"כסף זה רק כסף", אומרת עורכת הדין דליה טל. "כשסגרנו את התיק של בנק לאומי מול הרשויות האמריקאיות, אמרתי לשותף שלי, דן גבע, שזה התיק הכי חשוב שעשיתי בחיים, ורשמנו בו הישג אדיר. הוא שאל אותי איך אני יכולה לחשוב ככה, אם הבנק שילם 1.5 מיליארד שקל. אז עניתי לו שבסופו של דבר, מבלי לזלזל בסכום, מה ששילם לאומי שקול לרווחיות שלו ברבעון בודד, והוא יעבור את זה בשלום. מה שחשוב זה שנקטנו באסטרטגיה הנכונה".

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

 

 

 

 

במשך שנים רבות היתה טל (67) עורכת הדין המובילה בארץ בתחום הבנקאות והפיננסים, בעיקר בזכות תפקידה כיועצת חיצונית לבנק לאומי, שבו כיהנה 25 שנה. היא הובילה את העסקאות המרכזיות של הבנק, כמו פיצול מגדל ואפריקה ישראל שהיו בשליטת לאומי ומכירתן, רכישת מניות החברה לישראל, ההשקעה בפז, מכירת בית ההשקעות פסגות ויישום מסקנות ועדת בכר להפחתת הריכוזיות של הבנקים בשוק ההון.

 

טל. "היו פעמים, כשעבדנו על עסקה, שהייתי שואלת את עצמי ב־23:00 בלילה אם אכלתי בכלל היום" טל. "היו פעמים, כשעבדנו על עסקה, שהייתי שואלת את עצמי ב־23:00 בלילה אם אכלתי בכלל היום" צילום: תומי הרפז

 

אבל מה שזוכרים יותר מכל לטל הוא את הקירבה האישית העמוקה לגליה מאור, מנכ"לית לאומי לשעבר שהיתה אחת הנשים החזקות במשק במשך שנים ארוכות. כה קרובות היו השתיים, עד שהן זכו לכינוי "גדליה" בברנז'ה המקצועית. הקירבה הזאת הפכה את טל לאחת הדמויות החזקות בבנק, ועל כך היא מעידה בעצמה: "דבריי היו קודש". לדבריה, "את כל חוות הדעת שלי קיבלו ולא התווכחו איתי. במובן הזה פונקתי והיה לי קל כיועצת משפטית. לכן שמרתי על הבנק מכל משמר".

 

אולם ב־2012 פרשה מאור מתפקידה כמנכ"לית, ומעמדה של טל החל להישחק. המנכ"לית החדשה, רקפת רוסק־עמינח, רצתה לצמצם את התלות ביועצת חיצונית רבת־עוצמה. במקביל הפיקוח על הבנקים דרש מטל, שייעצה גם לדירקטוריון וגם להנהלה, להפסיק את כפילות הכובעים ולבחור צד. טל בחרה לבסוף בהנהלה, שהותירה לה לטפל בעיקר בירושה הבעייתית שהותירה מאור אחריה - פרשת העלמות המס בארצות הברית.

 

הפרשה התפוצצה ב־2011, כשהרשויות האמריקאיות פתחו בחקירה גלויה נגד לאומי בחשד שסייע ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס בשנים 2002–2010. החקירה חשפה כי עובדי לאומי ארצות הברית סייעו ללקוחות להסתיר את זהותם ולהעביר את כספיהם למדינות אחרות כדי לחמוק ממס. מלבד זאת סייע הבנק ללקוחותיו בהכנה ובהגשה של דו"חות מס כוזבים. ב־2014 הגיעו הצדדים להסדר, שבמסגרתו נשא הבנק באחריות לפרשה ונדרש לשלם יותר מ־1.5 מיליארד שקל לרשויות. זאת נוסף על 250 מיליון שקל ששילם לעורכי דין ויועצים שונים.

 

טל (מימין) ומאור. הקירבה הצמודה ביניהן זיכתה אותן בכינוי "גדליה" טל (מימין) ומאור. הקירבה הצמודה ביניהן זיכתה אותן בכינוי "גדליה" צילום: צביקה טישלר

 

במקביל הוגשו שתי תביעות בישראל (נגזרת וייצוגית) נגד הבנק ונושאי המשרה בו, שהסתיימו בסוף 2016 בפסיקת שופט המחוזי חאלד כבוב כי שלושת בכירי הבנק - מאור המנכ"לית לשעבר, איתן רף היו"ר לשעבר, וצבי איצקוביץ' המשנה למנכ"ל לשעבר - יידרשו להשיב יחד 5.1 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו על ביצועים בשנים המדוברות (מאור קיבלה במצטבר 18 מיליון שקל ואילו רף 13 מיליון שקל). עוד פסק כבוב (על בסיס המלצות ועדה פנימית ובלתי תלויה שהקים הבנק) כי הבנק יפצה את בעלי המניות ב־11 מיליון שקל נוספים. בשיחה עם "מוסף כלכליסט" טל מתייחסת לראשונה לפרשה.

 

מה היתה האסטרטגיה שלכם מול הרשויות בארצות הברית?

"המדיניות היתה פרקטית מאוד - לבחור את הקרבות שלנו. האמריקאים נורא מסודרים ויש להם כללים איך עובדים בכל תיק. בכללים האלה כתוב מה את מקבלת בשביל שיתוף פעולה, ואת עובדת לפיהם. זה הרע במיעוטו. קראנו את הכללים והחלטנו שלא לחשוב כמו ישראלים יהירים. לא ניסינו להתחכם. אי אפשר לקצר דברים עם האמריקאים. את הולכת בדרך שלהם. הם דורשים את כל המסמכים? את תביאי להם. את כל המיילים? תביאי. דורשים שמישהו חיצוני יעשה את זה? אז מישהו חיצוני יעשה את זה".

 

כלומר האסטרטגיה היתה פשוט להוריד את הראש ולתת לזה לעבור?

"אני לא חושבת על זה במונחים כאלה. במקום להתחכם לתהליך עצמו, בחרנו להילחם על הנתונים: כמה לקוחות, כמה פיקדונות, כמה הרוויח הבנק. המתמטיקה הזאת היתה עבודת פרך, שלקחה 90% מהזמן. נלחמנו על כל נתון. המטרה היתה לסיים מהר ככל הניתן את העניין, כדי לא לשבש את פעילות הבנק. בסופו של דבר, ההסכם שהושג הוא הסכם אזרחי שמטיל תשלום, ולא משאיר את הבנק עם רקורד פלילי".

 

את ידעת על חלקו של הבנק בפרשה בזמן אמת?

"לא".

 

איך לא? הרי ידך היתה בכל.

"חד־משמעית לא. כל העניין צץ והגיע אליי לראשונה כשהתחילה הבדיקה ב־2011".

 

 

רף. "סגירת התיק הותנתה באחריות אישית" רף. "סגירת התיק הותנתה באחריות אישית" צילום: עמית שעל

"תהיי בטוחה שאף אחד לא ריחם על דליה טל"

 

בדו"ח הביקורת שפרסם בנק ישראל על הפרשה הוא מתח ביקורת על המידור שבו נקטה הנהלת לאומי, אך באותה נשימה ביקר גם את הדירקטוריון, על כך שלא תבע מההנהלה יותר מידע. כלשון הדו"ח: "הדירקטוריון הסתפק בדיווחים שנמסרו לו, וגם משהתקיימו דיונים בדירקטוריון, לא דרש כי יבוצע מיפוי של כלל הפעילויות והשירותים שמעמיד הבנק ללקוחות אמריקאיים וכי הבנק יבחן מה נחשב מבחינת השלטונות האמריקאיים סיוע להעלמת מס, לרבות באמצעות פנייה לקבלת חוות דעת משפטית בעניין".

 

לו היה מגיע אלייך הנושא הזה בזמן אמת, היית אומרת לא?

"לא בטוח. זה דבר שהיה אז נורמטיבי בכל הבנקים בעולם, ולכן אני מברכת על כך שזה לא הגיע אליי. אף אחד לא בדק אז את חוקי המס במדינות המקור של לקוחותיו. לו היו בודקים, לא היו מדינות שהן מקלטי מס. וזה עדיין קורה. בשורה התחתונה אז בישראל עבירת המס לא היוותה עבירת מקור (כלומר הבנקים לא נדרשו לבדוק אם שולם מס הכנסה על כסף המופקד אצלם, דב"נ)".

 

הפועלים ומזרחי־טפחות עדיין מתכתשים מול רשות ניירות ערך האמריקאית בחקירות דומות. את בטוחה שעדיף היה לכם להתפשר ולשלם מיליארדי שקלים במקום להתעקש ואולי להצליח?

"הטיפול המשפטי בלאומי היה נכון, ראוי ומוצלח, כי הנסיבות היו מורכבות מאוד. אמנם הבנק נשא בתשלום גבוה, אך לא הורשע בפלילים, וזאת נקודה שלא ניתן לזלזל בה. האם זאת האסטרטגיה הנכונה? ימים יגידו. אני לא מעורה במה שקרה בבנקים האחרים. אצלנו היה ברור שאנחנו מתיישרים עם השיטה האמריקאית, ושאין קיצורי דרך".

 

עשרות נושאי משרה בבנק נתבעו, כולל רואי חשבון חיצוניים. את לא נכללת באף תביעה. את מרגישה סנטימנט ציבורי של "איך דליה טל התחמקה מהתביעה"?

"לא הייתי שם, לא נדרשתי לטפל בנושא ולא טיפלתי, רק כשנפתחה חקירה גלויה. היתה כתבה ספציפית עם כותרת כזאת. זה מאוד פגע בי, אבל בסוף אמרתי חבל לבזבז על זה זמן. לכי קדימה, תעשי דברים טובים וחשובים ובסוף יכירו במקצועיות שלך. תהיי בטוחה שאף אחד לא ריחם על דליה טל. הכל היה תקין מאוד, עבר את הבחינות הכי מדוקדקות, גם של לאומי וגם של מומחים שהבנק הביא אחר כך כדי שיבדקו את התהליך".

 

מה את חושבת על הקנס הפרסונלי שהוטל על מאור ורף?

"איתן וגליה רצו לאפשר את סגירת העניין, וזה היה חלק מהתנאי. גם חברת הביטוח של הבנק שילמה על זה סכום נאה".

 

מה אפשר לגזור מזה על התנהלות הדירקטוריון של חברת טבע, שבו ישבה מאור, כשאישר את רכישת חטיבת הגנריקה של אלרגן ב־40.5 מיליארד דולר? הדירקטוריון ובכירי החברה דאז סופגים כיום אש על המהלך השגוי הזה, שעליו משלמים העובדים בפיטורים המוניים.

"חל פה מבחן שיקול הדעת העסקי, שאומץ עכשיו בישראל. אם לקחת את הגופים הכי טובים, התייעצת, עשית ישיבות על גבי ישיבות, שאלת את כל השאלות, קיבלת את כל החומר, והחלטת כפי שהחלטת — חל עליך כלל 'שיקול הדעת העסקי' בזמן אמת. השופט כבוב הזהיר מפני בחינת הדברים בשיקול דעת של בדיעבד כי זה דבר מתעתע. אתה חייב לשים את עצמך בנעלי הדירקטוריון ביום שבו קיבל את ההחלטה שאתה שופט".

רוסק־עמינח. "רקפת לא יכלה שנמשיך כפי שהיה בתקופת גליה. זה טבעי" רוסק־עמינח. "רקפת לא יכלה שנמשיך כפי שהיה בתקופת גליה. זה טבעי" צילום: רון קדמי

 

מנכ"ל טבע לשעבר ג'רמי לוין אמר שזאת עסקה מזעזעת כמעט בזמן אמת, כשכבר לא היה בחברה.

"תמיד יש נביא זעם אחד. אם הוא מתבדה אף אחד לא בא איתו חשבון. ואם הוא צודק — כולם באים".

 

"לא חשתי בעייתיות בכך שייעצתי גם להנהלה וגם לדירקטוריון"

משרד עורכי הדין של טל - קנטור, אלחנני, טל ושות' - ניהל במרוצת השנים תיקים רבים וחשובים של לקוחות שמנים, ובהם קק"ל, מינהל מקרקעי ישראל, חברת הביטוח הפניקס והבנקים אגוד, דיסקונט ומזרחי־טפחות. אך הבולט והעיקרי שבלקוחותיו תמיד היה לאומי, שלפי הפרסומים הכניס למשרד כ־3 מיליון דולר שכר טרחה בשנה. הדג השמן הזה היה גם הזרז למיזוג של המשרד לתוך משרד מיתר ליקוורניק גבע ושות' בתחילת 2013.

 

"באותה התקופה כבר טיפלתי כמה שנים בתיק של לאומי מול הרשויות האמריקאיות, והבנתי שהמשרד שלנו חייב להיות גלובלי כי אין לנו את עורכי הדין האמריקאים ואת מגוון ההתמחויות שאנחנו צריכים", נזכרת טל. "נדרשנו להיות one stop shop, כדי לשלוט בכל דיני העבודה, הגנת הפרטיות, הבנקאות, המשפט המסחרי והמשפט הפלילי. ראיתי איך האמריקאים עובדים, כל ישיבה ישבתי לבד מול צוות של שבעה אנשים. המשפט נהיה מסובך, ולא יכולנו לתת מענה להכל.

"המיזוג היה ביוזמתי. העדפתי משרד בגודל בינוני, אבל זה לא הסתדר. ואז דיברתי עם עו"ד מיה ליקוורניק, שפתחה לי שער מאוד רחב וגדול. מהיום הראשון אמרו שהם רוצים אותנו, והמשא־ומתן היה קצר מאוד".

 

למיזוג המשרדים היתה השלכה מטלטלת על הענף. זאת היתה הסנונית שבישרה על מגמת התנפחות המשרדים הגדולים לגורילות, שדחקו את משרדי הבוטיק הקטנים יותר. מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות' נהפך לשני בגודלו בארץ, והעסיק כ־280 עורכי דין. השותף המייסד דני גבע בנה לו נבחרת גלקטיקוס פרטית, כשהוא מפרק משרדים וחוטף כוכבים ממשרדים אחרים.

 

במסע בין־כוכבים הזה נחשבה טל הרכש הנוצץ ביותר בגלל ניסיון משרדה בתחומים שבהם מיתר נחשב אז חלש — בנקאות ונדל"ן. לא הזיק גם שטל היתה מחוברת בעבותות לבנק לאומי. אלא שטל היתה זקוקה למיזוג הזה כמו לחמצן, לא רק בגלל הצורך בסוללת עורכי דין לתיק האמריקאי. חילופי הכוחות בהנהלת לאומי החלישו את מעמדה, והמנכ"לית הנכנסת, רוסק־עמינח, העדיפה להפחית את היקף התיקים שסיפקה לבנק ולחזק את כוחו של הייעוץ הפנימי בבנק.

 

שקד. "היא רוצה לחזק את המשילות של הממשלה? שתעשה זאת יותר בזהירות" שקד. "היא רוצה לחזק את המשילות של הממשלה? שתעשה זאת יותר בזהירות" צילום: אוהד צויגנברג

 

רוסק־עמינח לא רצתה שתמשיכי להחזיק בעמדת הכוח שלך בבנק. היית מתוסכלת מהשינוי?

"הסיטואציה היתה בסדר, רקפת לא יכלה להמשיך כפי שהיה קודם לכן. זה טבעי, וזה מהלך נכון. זה גם אפשר לי לייצג בנקים אחרים, מזרחי למשל, ולמיתר להמשיך לעבוד עם הבנק".

 

במיתר התאכזבו?

"לא. אני לא מרגישה את זה. לאומי גם הבטיח ועמד בהבטחתו שייתן לנו עבודה. אז המשרד עובד עם הבנק, והמשרד מרוצה. דייני. אין לי מילה רעה אחת לומר על בנק לאומי, זה הבייבי שלי כבר 27 שנה".

 

במשך השנים ייעצת להנהלת הבנק ובמקביל גם לדירקטוריון. אלו שתי עמדות מנוגדות.

"הייתי היועצת המשפטית של הדירקטוריון, לא של הנהלת הבנק. אמנם עשיתי המון עסקאות בשביל הבנק, אבל כאלה שהדירקטוריון עמד בראשן".

 

המפקח על הבנקים לשעבר דודו זקן לא הסכים איתך. ב־2014 הוא אילץ אותך לבחור, ואת בחרת בסופו של דבר בהנהלה.

"אישית לא הרגשתי שיש כפילות בעייתית. הבעיה היא רק בעסקאות שבהן יש קונפליקט, וכאלה אין הרבה בדירקטוריון של בנק ללא גרעין שליטה, כמו לאומי. שכר הבכירים, למשל, הוא נושא שיוצר קונפליקט, כי להנהלה יש רצון לקבל כמה שיותר. אז כאן ייצגתי רק את הדירקטוריון, ואני זוכרת לא מעט מחלוקות עם ההנהלה, למשל כשהיינו צריכים לפרסם את שכרה גליה. היא התווכחה איתי על זה, ואמרתי לה 'גליה, אם יש ספק אז אין ספק. את מגלה את זה'. היא לא הבינה למה צריך לעשות את זה".

 

בדיעבד את מסכימה שנוצרה כפילות בעייתית?

"ממש לא. גם אמרתי להם שאני מרגישה שיש לי מצפן. אני לא מתבלבלת בין מה טוב ומה רע, ולא הרגשתי שיש לי עם זה בעיה. היועצים המשפטיים של הבנקים כיום הם גם יועצים של הדירקטוריון, מזה אני למדה שבנק ישראל לא חושב שיש פה קונפליקט אמיתי".

 

דודו זקן. אילץ את טל להפסיק עם כפילות הכובעים דודו זקן. אילץ את טל להפסיק עם כפילות הכובעים צילום: עמית שעל

 

"אף יועץ לא אוהב לשמוע 'בוא נראה מה דליה אומרת על זה'"

טל מגיעה לראיון בחליפת יוקרה מחויטת, שמסגירה גזרה מעוררת קנאה. עובדת המשרד מספרת לי במעלית כי "בנות המשרד עומדות בתור בהמתנה לבגדים שדליה נפרדת מהם". חליפות מעצבים נהפכו לסימן היכר שלה. "על גבר עם רולקס מנקר עיניים או עם רכב יוקרה אף אחד לא יפצה פה", אומר מכר שלה, "אבל על דליה, אם חלילה ישבה עם רגולטורים בבנק ישראל בחליפות של ארמני, היו מעקמים פרצוף".

 

טל גדלה ברמת גן להורים ילידי וילנה, ליטא, שעלו ארצה אחרי מלחמת העולם השנייה. אביה היה טכנאי חימום ואמה עקרת בית, שחינכה אותה ואת אחותה הבכורה על ברכי הספרות הגרמנית.

 

אמא שלך, שנפטרה לאחרונה, גיבתה את הקריירה הקשוחה שלך?

"ממש לא. לו אמרתי לה, 'אמא, פרשתי', היא היתה אומרת: 'איזה יופי, סוף סוף את משוחררת'. היום אני חושבת לעצמי: 'אמא, אני משוחררת, אבל את לא יכולה ליהנות מזה. בשלושת החודשים האחרונים לחייה הייתי איתה יום ולילה. אבל הייתי שמחה לו הייתי מקדישה לה יותר מזמני בכל השנים האחרונות. עכשיו אין למי להקדיש יותר, וזה עצוב מאוד", היא אומרת ומחניקה דמעות.

 

ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב הגיעה טל במסגרת עתודה אקדמית. בצה"ל היא שירתה שנתיים כראש לשכת הפרקליט הצבאי הראשי, שבמהלכן נישאה לצבי טל ונולדו להם שתי בנות. ב־1975, בתום תקופת התמחות של שנתיים, הצטרפה טל לבנק ישראל בעקבות בעלה שעבד בבנק כמנהל אגף המחשוב, ובהמשך מונתה לסגנית היועצת המשפטית של הבנק. שם הכירה את מאור ועבדה בצמוד אליה, במיוחד מ־1982 ואילך, כשמאור כיהנה כמפקחת על הבנקים.

 

"הייתי בבנק ישראל מגיל 25 עד גיל 37", היא נזכרת, "בין היתר בשנים הקשות של משבר מניות הבנקים. אבל בשלב מסוים הרגשתי שמיציתי את השירות הציבורי והרגשתי שעכשיו הגיעה דרכי במשפט הפרטי, אז ב־1986 הצטרפתי עם ירון אלחנני לישראל קנטור והקמנו שותפות. שנה לאחר מכן, כשגליה פרשה מתפקיד המפקחת על הבנקים, פרופ' מיכאל ברונו הציע לי להחליף אותה. זה היה צומת חשוב מאוד ונורא מפתה, אבל סירבתי. החלטתי שאני לא צריכה לחיות חיים של אחרים, ואלה לא החיים שלי".

 

במקום קאמבק לבנק ישראל, הגיע הצעד הבא והמשמעותי בקריירה של טל - צדיק בינו, אז מנכ"ל בנק לאומי, הציע לה להיות היועצת המשפטית של הבנק. "לא רציתי את התפקיד. בעיקר כי לא רציתי להיות שכירה. כבר הייתי במשרד משלי, והרגשתי שזה לא מתאים לי", היא נזכרת. "אבל בינו התעקש, ויחד עם מאיר חת, שהיה אז יו"ר הבנק, הם בנו בשבילי תפקיד של יועצת משפטית חיצונית, ונשארתי בו יותר מ־25 שנה. בניגוד למה שחושבים הגעתי דרך בינו ומאיר חת, לא דרך גליה, שהגיעה ללאומי כמה שנים אחריי, כשמונתה למשנה המנכ"ל. אז הצטלבו שוב דרכנו".

 

כאשה בכירה בזירת המשפט הפרטי הכל־גברית כמעט נדרשה טל להצמיח עור עבה. "התכונות שהכי מאפיינות אותה הן חריצות קיצונית, נאמנות ללקוח ועקשנות שגובלת בנוקשות", מתאר מכר שלה. "כשהיא רוצה משהו היא לא תירגע ולא תוותר, גם אם תידרש לעבוד שבעה ימים ושבעה לילות ברציפות. היא לא בן אדם קל, ולא כולם בלאומי אהבו את המעמד המאוד חזק שהיה לה בתקופת גליה. אף יועץ משפטי לא אוהב לשמוע 'בוא נשמע מה דליה אומרת על זה'. מצד שני, היא באמת בעלת ידע ייחודי מאוד בתחומיה".

 

ארז ויגודמן. "אי אפשר לשפוט את מהלך רכישת החטיבה של אלרגן בדיעבד" ארז ויגודמן. "אי אפשר לשפוט את מהלך רכישת החטיבה של אלרגן בדיעבד" צילום: צביקה טישלר

 

סיפרת בעבר שכשהיתה לך עסקה לא זכרת שאת אמא ולא זכרת אם אכלת. רק ראית את העסקה.

"יש לי מסירות, נאמנות ומיקוד חזק מאוד במטרה. אני לא מתבלבלת בצדדים. כשאת עושה עסקאות גדולות מאוד, כל טעות יכולה לעלות ללקוח שלך מיליונים. זה אולי לא דיני נפשות, אבל אני בהחלט יכולה לגרום לפשיטת רגל, אם אני לא עושה טוב את העסקה. ולכן אני חייבת להיות מרוכזת מאוד. וכן, היו פעמים, כשעבדנו על עסקה, שהייתי שואלת את עצמי ב־23:00 בלילה אם אכלתי בכלל היום".

 

את מרגישה פיק ברכיים כשיש עסקאות עם מיליונים על הכף?

"מאוד לא. אין אצלי דבר כזה. את חייבת לגדל עור של פיל, אחרת את אבודה בעולם הגברי והקשה הזה, שבו על גבר שמתעקש יגידו 'עורך דין מצוין', ועל אשה שהיא ביצ'ית. לפעמים את אומרת לעצמך 'הייתי צריכה להיות נחמדה יותר', אבל הלקוח שלי יפסיד מזה".

 

בשנה החולפת גם את וגם עו"ד ליקוורניק פרשתן מהשותפות במשרד מיתר, והותרתן ואקום. אין מספיק נשים בכירות בצמרת הפירמות הגדולות.

"בשיפוט ובבית משפט עליון, אי אפשר להתלונן. יש נשיאה שהחליפה נשיאה. למה זה ככה ולא בשוק הפרטי? הרבה נשים הולכות לפרקליטות וגדלות במקומות האלה כי בשלבים מסוימים בחיים השירות הציבורי נראה יותר נוח לעומת משרד פרטי. אבל זאת אשליה לחשוב ששם את יכולה לסיים בארבע אחר הצהריים, להיות עם הילדים ולגדל אותם. אני הייתי בבנק ישראל, ועבדתי לא פחות קשה מאשר מחוץ לו.

 

"אבל ככה זה. נשים מעדיפות שירות ציבורי, ומשם הן כבר ממשיכות מכוח האינרציה ולא מצטרפות למשרדים. במקביל נשים שקשה להן בשירות הפרטי עוברות לשיפוט כי נוח יותר לעבוד במקום עם שעות עבודה מסודרות. הנטל הביתי הוא על האשה כברירת מחדל, וזה מקשה מאוד במשרד פרטי עם כל שעות העבודה".

 

עזבת את השותפות, אבל תמשיכי לתת ייעוץ חיצוני. לא בא לך לפרוש לגמרי ולטייל בעולם?

"תמיד אהבתי מאוד את המקצוע שלי. אנשים מקנאים בי על זה. אני חיה אותו, והוא בא לי בטבעיות. זה המסלול שלי. חוץ מזה, אני כל השנים מטיילת, לא פספסתי שנה בלי טיול למקום אקזוטי. את זה אני עושה ואמשיך. אני כן מרגישה יותר משוחררת מאז עזבתי את התפקיד. יש בי צער שנגמרת תקופה בחיי, אבל הגיע זמן להעביר את זה הלאה אחרי 37 שנה של עשייה. זה טבעי, צריך לשחרר וללמוד להעביר את המקל. עכשיו אולי אתפנה לדברים חדשים, שלא היה לי זמן לעשות. אולי אחזק קצת את ההרצאות באוניברסיטה. אהרון ברק הציע לי לכתוב ספר בתחום הבנקאות. ויש לי גם חיים מעבר לעולם המשפטים".

 

"בעלי אגוד מסתדרים מצוין. הם מוכרים בגלל חוק הריכוזיות"

 

סיבה אחת גדולה מונעת מטל לו"ז נינוח יותר בזמן הקרוב - מעורבותה במכירה של בנק אגוד. בשנה שחלפה היא סייעה לבעלי השליטה בבנק, שלמה אליהו, ישעיהו לנדאו ודוד לובינסקי, למצוא רוכש לאחזקותיהם. ביולי פורסם כי אגוד נמצא במגעים למיזוג עם מזרחי־טפחות לפי שווי של 1.4 מיליארד שקל, ובנובמבר נחתמה העסקה, שבה תומכת המפקחת על הבנקים חדוה בר.

 

אבל העניינים ברקע העסקה רק הלכו והסתבכו. הבנק נמצא במאבקים עם העובדים בנוגע להסכם העסקה חדש, שהחריפו בעקבות החשש מהפיטורים הצפויים בעקבות המיזוג. במקביל הוטחה ביקורת קשה על המהלך בשל היותו פגיעה בתחרות. סיעת כולנו של שר האוצר משה כחלון אף הגישה לאחרונה הצעת חוק שתחייב אישור של הממשלה למיזוג בין בנקים, שיחד מחזיקים ביותר מ־10% מהשוק (מזרחי־טפחות לבדו מחזיק ב־18% מתיק האשראי של הציבור).

 

שלמה אליהו. "אין סיבה שכחלון ימנע ממנו למכור למזרחי. זאת פגיעה ברגולטורים" שלמה אליהו. "אין סיבה שכחלון ימנע ממנו למכור למזרחי. זאת פגיעה ברגולטורים" צילום: עמית שעל

 

למה בכלל מוכרים את בנק אגוד. רק בגלל שבעלי המניות לא מסתדרים זה עם זה?

"בכלל לא. להפך. בעלי המניות מסתדרים מאוד, וזה גם לא רלבנטי. הסיבה למכירה היא שהבנק הזה לא נתן להם דיבידנדים במשך תשע שנים, אפילו שהוא במצב יציב. והטריגר למכירה היה שלמה אליהו. הוא קנה את מגדל והיה מחויב למכור את חלקו בבנק (27%) בגלל חוק הריכוזיות. היה ברור שזה ירסק את מניית הבנק, שגם ככה מדשדשת. לכן ברגע שהוא הלך למכירה, האחרים הצטרפו בהבנה ובהסכמה".

 

מה את משיבה למבקרים שטוענים כי העסקה פוגעת בתחרות?

"העסקה מצוינת למשק. אי אפשר לטעון בפשטות שיותר בנקים זה יותר טוב למשק. בנק אגוד מהווה 2.7% מהשוק (מתיק האשראי של הציבור, דב"נ). לצערנו, אף בנק לא ראה אותו כתחרות מעולם, וכל מיני מהלכי חדשנות שהוא ניסה לא הביאו לו הרבה לקוחות. מנגד, אם מזרחי ודיסקונט ייהפכו לבנקים גדולים יותר ומשמעותיים, זה באמת ישפיע על התחרות. אפילו מאוד".

 

אפילו שר האוצר חושש שזה יפגע בתחרות.

"אין שום סיבה לא לאשר את העסקה מבחינת הגבלים עסקיים. לשר האוצר אין סמכות להתערב. לא ייתכן שמיזוג כזה יעבור לוועדות הכנסת. זאת פגיעה אנושה ברגולטורים".

 

ואם הזכרת פגיעה בשומרי סף, מה דעתך על השרה איילת שקד ומהלכיה להחלשת בתי המשפט?

"איילת היא אשה אינטליגנטית מאוד וחכמה. היא לא אומרת דבר שהיא לא חושבת או לא רוצה להגיד, לכן חשוב להקשיב לניואנסים אצלה. במובן הזה אני מאוד מעריכה אותה. לגבי הדברים שהיא עושה - יש מקומות שבעיניי היא צריכה ללכת בדרך מתונה יותר ולא לשפוך את התינוק עם המים. את רוצה לחזק את המשילות של הממשלה? אני אומרת 'היזהרי. חזקי יותר בזהירות, יותר בשלבים'".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x