• תפריט
מוסף ינואר 2018

חקר ביצועים: השבוע של אופרה ווינפרי, עידן עופר וחיים כצמן

וגם: יריב לוין רוצה להציל את ענף המלונאות על ידי ניצול הנוער, כחלון ונתניהו מפגינים שוב אי מדיניות תקציבית והביטקוין ממשיך לסנוור את עיני המשקיעים

כתבי כלכליסט 08:5211.01.18
יעד הגירעון שוב לא ירד

כחלון: כך נראית אי־מדיניות

בכל שנה, בהרכבת התקציב, ישראל מגדירה את יעד הגירעון לשנה הבאה. בכל אחת מארבע השנים האחרונות היא הציבה את היעד על 2.5% מהתוצר, במקום 2.9% המקובל עד כה. ובכל אחת מהשנים האלה, בסוף שר האוצר וראש הממשלה ביטלו את הורדת היעד ודחו אותה לשנה הבאה, כדי לממן תוכניות נקודתיות. גם השבוע, כשאנשי האוצר הציגו את טיוטת התקציב, הם כבר אמרו ש"נוריד את הגירעון בשנה הבאה", אף שזה עתה הסתיימה שנה שבה הגירעון בפועל היה נמוך מהיעד, רק 1.9% (בגלל מבצע הדיבידנדים לחברות ועסקת מובילאיי). צמצום הגירעון יאפשר למדינה לשלם פחות ריבית על החוב וכך להקצות יותר כסף לשירותים לאזרחים, וגם יחזק את הדירוג שלה. הוא קריטי למשק. לא חייבים להורידו דווקא השנה, אבל כך נראית מדינה בלי מדיניות כלכלית, בלי יעדים, בלי חזון, רק עם השגת עוד כמה שקלים אד־הוק ודחיות חוזרות, שמגלגלות כל חשש לבעיה אל הממשלה המקרטעת הבאה.

עמרי מילמן

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

מימין: בנימין נתניהו ומשה כחלון מימין: בנימין נתניהו ומשה כחלון צילום: עמית שעל

 

שנת שירות מסחרית

לוין: הופ, ניצול חדש

לשר יריב לוין יש רעיון. כיוון שבענף המלונאות חסרים עובדים, מאות נערים יישלחו לשנת שירות במלונות. כלומר, ניצול באצטלה לאומית: בוגרי תיכון יתבקשו לדחות את שירותם הצבאי כדי לשרת חברות מסחריות שמעוניינות להגדיל את רווחיהן באמצעות שימוש בכוח אדם זול ומסובסד. לוין היה יכול להכשיר את העסקתם של 35 אלף אריתראים וסודנים, שאפילו לטענתו נכנסו לישראל רק כדי למצוא עבודה, אבל אותם הוא מעדיף לנצל באצטלה לאומית לצרכים פוליטיים, לא כלכליים (ונזכיר: חוק הגירוש לא חל על 80 אלף מסתנני עבודה ממזרח אירופה). אין שום דבר לאומי בגירוש פליטים לאפריקה ואין שום דבר לאומי בהעסקת נערים בחינם - רק פוליטיקה שערורייתית בדרך לפריימריז הבאים, ועוד דרך שבה המדינה מנצלת אנשים.

אורי תובל

 

 

שר התיירות, יריב לוין שר התיירות, יריב לוין צילום: אלכס קולומויסקי

 

חברת המכוניות קורוס נמכרת

עופר: שכל או מזל?

עידן עופר היה רחוק מלהיות טירון עסקי כשאביו סמי מת ב־2011, אבל תחילת דרכו העצמאית היתה רצופה קשיים. בטר פלייס קרסה, טאואר התנדנדה, קורוס דשדשה, צים התגלגלה מהסדר חוב אחד לשני ואפילו כיל, פרת המזומנים, גמגמה. הספקנים אמרו שאם עופר היה נצמד לתחומי הפעילות המסורתיים של המשפחה ולא מחפש טכנולוגיות חדשניות, החברה לישראל היתה שומרת על זוהרה. אבל בתקופה האחרונה נדמה ששבע השנים הרעות של עופר מסתיימות, ובעיקר בזכות ההימור על פעילויות חדשניות דווקא. לבטר פלייס אמנם אין תקומה, אבל טאואר פורחת, תחנות הכוח איי.סי.פאואר מייצרות רווחים וגם אקזיט נאה, צים מתאוששת ואפילו לזוללת המזומנים הרעבתנית ביותר קורוס נמצא השבוע חתן להוט ומבטיח. אלא שעופר עדיין צריך להוכיח שזה יותר שכל ממזל.

סופי שולמן

 

 

עידן עופר עידן עופר צילום: בלומברג

 

חילופים בגזית גלוב

כצמן וסגל: לוקחים ספייס

השותפות של חיים כצמן ודורי סגל נמשכת כבר 25 שנים, שבהן בנו יחד את אימפריית הנדל"ן של גזית גלוב. בדרך היו גם טעויות עסקיות - השקעות בעייתיות בדורי בניה, באורמת ובשופרסל, למשל - אבל אפילו הן לא פירקו את הצמד. השבוע התברר שסגל ייפרד בקרוב מכיסא המנכ"ל בגזית גלוב, שנה אחרי שמונה (לכהונה שנייה), ויוחלף בידי כצמן, שהיה עד כה היו"ר וימשיך לשמש סגן היו"ר. השניים עוטפים את השינוי הזה במסרים מרגיעים למשקיעים ("זו החלפה בתוך המשפחה"), אבל יש סיבה לדאגה. גם אם אין כאן איזה קרע עמוק, כששני האנשים שבנו את החברה צריכים קצת ספייס זה מזה, נראה שיש בעיה. אולי המרחק יאפשר לכל אחד מהם לנהל חלק אחר בחברה, אבל הוא עלול גם לפרק את החבילה. במקרה כזה, את המחיר ישלמו המשקיעים.

גולן פרידנפלד

 

הציבור מגלה את המטבע

הביטקוין: זהירות, קזינו

"הבורסה היא קזינו, זה הימור, אפשר ליפול בגדול" - את עומק התפיסה הזאת בציבור אפשר להרגיש היטב באחרונה, כשכולם מדברים על הביטקוין. בארוחות משפחתיות, בשיחות סלון, בטוקבקים, בכל מקום צצו מי שאמרו שבבורסה מפסידים, ולכן כדאי להשקיע במטבעות דיגיטליים כי הם "רק עולים" (תוך התעלמות מהצלילות שלהם, כולל השבוע). גם מי שלא נוהגים לשחק עם מעט הכסף הפנוי שלהם פתאום מתפתים, או לפחות שוקלים להיכנס לעניין; "קיבלתי ירושה של 50 אלף שקל, אני קונה ביטקוין", אמר לי השבוע מישהו. בעלי ניסיון יודעים שכל השקעה, בכל תחום, כרוכה בסיכון ויכולה להסתיים בהפסדים, ובבורסה למשל יש כלים שאמורים לגדר את ההפסד (להיצמד למדדים, לפזר סיכונים, להיעזר ביועצים); לא בכדי רשות ניירות ערך פועלת נגד חברות הבלוקצ'יין. הסחף הציבורי לכיוון המטבעות הדיגיטליים מתעלם מהעובדה שהם קזינו של ממש, ולא כולם נכנסים אליו כשהעניין ברור להם.

רחלי בינדמן

 

 

 צילום: אוראל כהן

 

כנס הטכנולוגיה רגוע

CES: טראמפ? נון־אישיו

בשנה שעברה, תערוכת האלקטרוניקה הענקית CES התקיימה ימים אחדים לפני השבעתו של דונלד טראמפ לנשיאות, עדיין תחת הלם הבחירה בו - ותחת עננה גדולה בנוגע למהלכיו בתחום הטכנולוגיה. השבוע, כשהוא סוגר שנה בבית הלבן, היה נראה שהתערוכה משוחררת מהצל שלו, ולפחות בימיה הראשונים טראמפ היה נון־אישיו. אף אחד לא דיבר עליו, איש לא טרח להזכיר אותו. הנשיא אולי אוהב לדבר ולתקוף, אבל חברות הטכנולוגיה גילו בשנה האחרונה שלחלק ניכר מהמהלכים של הממשל אין שיניים, ושאחרים (כמו ביטול ניטרליות הרשת) נתקלים בקשיים בדרך ליישומם. וכשהשד פחות נורא משחשבו, ב־CES שוב יכולים לדבר על העתיד המבטיח ולא על ההווה העגום.

עומר כביר

 

 

תערוכת CES בלאס וגאס תערוכת CES בלאס וגאס צילום: CES

 

הכנות למעבר

השלכות הברקזיט: שיעור לבנקאים

לקראת השלמת הברקזיט, רבבות בנקאים נערכים לנדידה מלונדון לפרנקפורט ולפריז, והבנקים מתחילים להכין את המעבר. גולדמן זאקס ו־HSBC, למשל, כבר נמצאים בקשר עם בתי הספר הפרטיים בשתי הערים: הם מציעים לשלם את כל שכר הלימוד מראש, גם אם התלמידים בכלל לא יעברו לעיר, ויש אפילו מי שמציעים לשלם שכר לימוד מוגדל - העיקר לשמור לילדים מקום. אבל האירופים לא מתרגשים. "אנחנו לא מוכנים שהברקזיט יסיח את דעתנו", אמר מנהל בית הספר הבינלאומי בפרנקפורט, והדגיש שאינו מעוניין להגדיל את מספר התלמידים. מעבר של הבנקים לפרנקפורט ופריז יכול להיטיב עם שתי הערים, אבל שתיהן חזקות מאוד גם כך, והבנקאים מקבלים כעת שיעור פיננסי חשוב: באירופה השבעה והסנובית, הכסף לא תמיד מדבר.

תמר טוניק

 

"גלובוס הזהב" פוליטי במיוחד

ווינפרי: המושיעה?

רבים כבר הכתירו את הנאום של אופרה ווינפרי בטקס גלובוס הזהב כלידתו של המירוץ שלה לנשיאות. עד שווינפרי תכריז (אם תכריז) על כך רשמית, וגם אחר כך, תרחף מעל השאלה אם נכון להעמיד מול דונלד טראמפ מתחרה מעולם הבידור, גם אם במובנים רבים היא ההפך הגמור ממנו: אשה, שחורה, בת למשפחה ענייה שנדדה בין בתי אומנה, נאנסה כמה פעמים מאז גיל 9 ונהפכה לאחד האנשים המשפיעים במדינה, בעודה מקדמת ערכים הומניסטיים וליברליים גם לאוכלוסיות שמרניות מטבען. מצד אחד, נראה שהיא בדיוק מה שהמפלגה הדמוקרטית נטולת הכריזמה צריכה, וכשווינפרי יצרה את רגע השיא בטקס שעמד כולו בסימן "Time's Up", היה נדמה שגם זמנו של טראמפ בבית הלבן עבר. ובכל זאת, אמריקה היא לא הוליווד; כדי שווינפרי באמת תצליח להוציא אותו משם, יש לה שנתיים ללמוד פוליטיקה לעומק, למצוא את האנשים הנכונים ולהכין את עצמה לתפקיד. קל זה לא יהיה, אבל למדנו ממנה לא לאבד תקווה.

הגר רבט

 

 

אופרה וינפרי אופרה וינפרי צילום: איי אף פי

 

 

"אירופה מאוחדת עתה, ואחרי שנים של התמודדות עם משברים וקיפאון כלכלי היא מוכנה ומזומנה לשתף פעולה עם סין. מה שבאתי לומר לכם הוא שאירופה שוב בתמונה"

באירופה, עושה רושם, שמחים לאדו של הכאוס בוושינגטון, ונשיא צרפת עמנואל מקרון מנצל את ההזדמנות כדי להכריז על קצת מנהיגות גלובלית

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x