שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 23.11.2017
האדר מוסף שבועי 23.11.17

חקר ביצועים: השבוע של תוכנית הסיעוד, מחיר למשתכן ומלאנוקס

שר האוצר הכריז על הגדלת תקציבי הסיעוד לקשישים מבלי לתת את הדעת לצרכיהם האמתיים, תוכנית הדיור הממשלתית המוזלת ממשיכה למשוך אש ומנכ"ל מלאנוקס שהוביל את מחיקת החברה מבורסת תל אביב קיבל השבוע תזכורת לגבי הצד הפחות "מפנק" של אמריקה

כתבי כלכליסט 08:3423.11.17
הגירעון מאותרג

השיקול האמיתי: הוא לא הצורך

ביום שני הוכרז על הגדלת תקציב הסיעוד לקשישים. בשלישי תקף יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, את ההצעות להעלאת קצבאות הנכים כי "כל אחד מבחוץ יכול להגיד 'צריך לתת ככה וככה'. המבחן הוא מה יכולים לתת". לכאורה נושאים שונים, אבל המשותף להם חושף את הנרטיב האמיתי ששולט בחיים הכלכליים שלנו. כי בשני המקרים מה שקבע את גודל התוספת הוא לא הצורך; איש לא חשב איך אפשר לענות על הצרכים האמיתיים של נכים קשים או קשישים סיעודיים שצריכים מטפל צמוד. הכלל היחידי שנשמר מכל משמר הוא איך לא להגדיל את התקציב באופן שיגדיל את הגירעון התקציבי בכמה שברירי אחוז. הגירעון, היחס בין החוב לתוצר ושאר פרמטרים שלא זוכים לדיון ציבורי הם שקובעים אם לנכה והקשיש יהיה כסף לתרופה או לא, במקום שהצורך האמיתי, מהחיים של האזרחים, יגדיר את המספרים הגדולים.

מיקי פלד

 

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

 

 

תוכנית סיעוד חדשה

סלינגר: משרתת ציבור

אפשר לומר שהיא תזזיתית, שהיא מציפה את השוק ברגולציה, שהיא לא קשובה לחברות הביטוח וגם לא מספיק לצרכנים שלהן. אולי. אבל אין עוררין על כך שאת תוכנית הסיעוד הלאומית שהוצגה השבוע צריך לזקוף לזכותה של דורית סלינגר. זה 20 שנה שאף מפקח על הביטוח לא מעז לטפל בבלוף של הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים, ואף שר אוצר לא עסק בסוגיה, עד שסלינגר, כראש רשות עצמאית שהוצאה ממשרד האוצר, אסרה את המשך מכירתם, הקימה עליה פוליטיקאים ואת ההסתדרות, כיוונה את הזרקור למשבר הסיעוד הכללי וגלגלה את כדור השלג שסופו בתוכנית החדשה. במקרה הזה ברור לחלוטין שהאינטרס היחידי שהנחה אותה הוא האינטרס הציבורי. סוף סוף משרתת ציבור.

גולן פרידנפלד

 

 

דורית סלינגר דורית סלינגר צילום: עמית שעל

 

עוד הגרלה גדולה

כחלון: מי שמבטיח גם מאכזב

שר האוצר משה כחלון הכריז השבוע על הגרלת ענק נוספת, שלישית, של מחיר למשתכן, ובה עוד 10,000 דירות, ובמקום לקצור תשואות שהתרגל אליהן, הגביר את כעסם של חלק מהמתמודדים. כי זו ההגרלה הגדולה הראשונה שתהיה פתוחה גם ל־80 אלף זכאים מסדרה ב', בעוד 10,000 מזכאי סדרה א' עדיין לא זכו. אפשר להתווכח אם צריך לעבוד בשיטת "הקודם זוכה", או שהגרלה מטבעה תמיד תשאיר מאוכזבים. אבל הביקורות המפורשות שנשמעו השבוע, שמצטרפות לביקורות שמותחים גם חלק מהזוכים על התהליך והדירה שיקבלו, מרמזות על כך שייתכן שמה שיישאר מהמהלך של האשף הפוליטי כחלון הוא לא רק הכרת תודה של חלק מהזוכים; יכול להיות שבדרך כחלון יאסוף גם לא מעט מאוכזבים, שההבטחות הגדולות שלו פיתחו אצלם תקוות גדולות לא פחות, וגילו שעקפו אותם בתור או שהדירה שיקבלו בעייתית. ולאכזבה הזאת עשוי להיות מחיר.

נמרוד בוסו

 

 

משה כחלון משה כחלון צילום: אוראל כהן, ענבל מרמרי

 

ניעור למלאנוקס

ולדמן: הוא עוד יתגעגע

לפני ארבע שנים איל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס, הוביל מהלך מתוקשר למחיקת מניית החברה מהמסחר בתל אביב בגלל חוסר שביעות רצונו מרגולציה; הוא רצה רק אמריקה. אבל אמריקה זה לא רק רגולציה נוחה, זה גם משקיעים עם פחות סבלנות ופחות סלחנות כלפי מניות שמאכזבות. ומניית מלאנוקס מדשדשת זה חמש שנים סביב אותו שווי. הוא אמנם מרשים, 2.5 מיליארד דולר, אך לא מספיק, במיוחד לנוכח העובדה שכבר לפני שנתיים ולדמן קנה את איזיצ'יפ תמורת 811 מיליון דולר, רכישה שעדיין לא ניכרת בביצועים ובתוצאות. השבוע לקרן סטארווד האקטיביסטית, שהגיעה בשקט לאחזקה של 10% ממלאנוקס, נמאס, והיא הציבה לולדמן דרישה: או שישפר את הרווחיות, או שימכור את החברה שהקים למישהו שיודע לעשות זאת. הרעש הזה עוד יגרום לולדמן להתגעגע לשקט המנומנם בתל אביב.

סופי שולמן

 

 

איל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס איל ולדמן, מנכ"ל מלאנוקס צילום: תומי הרפז

 

מכוניות יחויבו במערכות בטיחות

מובילאיי: "הנבחר"

משרד התחבורה יחייב מכוניות חדשות להתקין מערכות בטיחות. יש כל מיני דרישות ויש הטבות נלוות, ויחד הן יוצרות מעין מסננת שבסופה נמצאת חברה אחת: מובילאיי. כלומר, כביכול גם מערכות של חברות אחרות יוכלו להיות מותקנות ברכב, אבל בפועל זה פחות ישים, ופחות משתלם. איך זה קרה? מבקר המדינה "שוקל לבדוק" את העניין, אולי, מתישהו, אי שם בעתיד. משרד התחבורה, נזכיר, לא הציג שום מחקר שמוכיח את יעילות המערכות ומצדיק את התקנות המחייבות להתקין אותן. וכשהוא הציע 1,500 שקל הטבה למי שיתקינו את המערכת ברכב משומש, וייעדו אותה ל־80 אלף בעלי מכוניות, פחות מ־5,000 נהגים עשו זאת. כלומר אפילו הציבור הרחב קצת חשדן לנוכח הלחץ של משרד התחבורה לקדם את המערכות האלה, ובעיקר את אלו של מובילאיי. אז אולי יש כאן משהו שכדאי לשקול לבדוק.

תומר הדר

 

מימין: מבקר המדינה יוסף שפירא, שר התחבורה ישראל כץ ומייסד מובילאיי אמנון שעשוע מימין: מבקר המדינה יוסף שפירא, שר התחבורה ישראל כץ ומייסד מובילאיי אמנון שעשוע צילום: עומר מסינגר, תומי הרפז

 

 

בג"ץ מבקר את המפכ"ל

אלשיך: ככה הוא עובד?

בג"ץ הורה השבוע למשטרה "לשקול מחדש" את ההחלטה להשאיר את מפקד להב 433 רוני ריטמן בתפקידו ולא לנקוט נגדו צעדים חריפים יותר בעקבות תלונה כי הטריד מינית ואחרי שהודה בעצמו כי הוא מעיר הערות סקסיסטיות לפקודות שלו. בפסק הדין, השופט עוזי פוגלמן העביר למפכ"ל רוני אלשיך קורס מזורז גם בהיבט המקצועי, כשהסביר לו איך לקה בניתוח הראיות, וגם בהיבט הערכי, כשנכשל בקבלת ההחלטות הנכונות. ריטמן, שבין השאר חושב שבדיחות סקסיסטיות הן סימן לבריאות נפשית, ואלשיך, שלא ממש מצא פסול בהתנהגותו של ריטמן, מופקדים על חקירות ראש הממשלה. מעניין אם ביום מן הימים יהיה צריך להאיר את עיניהם לגבי הליקויים המקצועיים והערכיים גם בעניינים האלה.

משה גורלי

 

 

מי שישלם יקבל חשיפה

האינטרנט: קריסת החזון

ועדת התקשורת הפדרלית האמריקאית, ה־FCC, פועלת כדי לבטל את נייטרליות הרשת ולאפשר לספקיות תקשורת לתעדף ולתמחר את הגישה למידע נבחר ברשת. אחת ההשלכות של המדיניות הזאת היא שאתרים וסרטונים ייטענו מהר יותר אם האתר שמארח אותם שילם יותר. ענקיות כמו אמזון, שכבר עתה אחראית ל־38% מהקניות ברשת, ישלמו "אגרת מהירות" בלי למצמץ, אבל אתרים קטנים יותר, או כאלה ששולי הרווח שלהם נמוכים (אתר הקהילות רדיט, אתרי תוכן עצמאיים וכו') יזכו לפחות ופחות חשיפה. כיום בעלי בלוגים, יוצרים או מוזיקאים כבר מתקשים לייצר תנועה לאתרים עצמאיים, והשינוי הצפוי יכבול אותם לפלטפורמות ענק כמו פייסבוק או יוטיוב, שייהפכו לדרך היחידה עבורם להגיע לקהל. מדובר בשינוי מהותו של האינטרנט, שנבנה ככלי שמאפשר לכולם גישה שווה למידע. הפלטפורמה שפרצה את גבולות הדמוקרטיה נהפכת לעוד דרך לחיזוק הפלוטוקרטיה, שלטון העשירים.

הגר רבט

 

ההודים מחיים את דטרויט

טראמפ: כלכלה היא לא אי

כפי שהבטיח, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מערים קשיים על חברות אמריקאיות המבקשות לשכור עובדים מיומנים זרים במסגרת תוכנית הוויזה H-1B: לפי הדיווחים השבוע, אחת מכל ארבע בקשות נשלחת בחזרה לחברה בדרישה שתוכיח טוב יותר את הצורך שלה בעובדים זרים. הנפגעים העיקריים הם עובדי טכנולוגיה הודים, שבעבר קיבלו כ־70% מהוויזות הללו. במקביל, יצרנית כלי הרכב ההודית מהינדרה חנכה השבוע מפעל בדטרויט, הראשון שנפתח בבירת תעשיית הרכב האמריקאית זה 25 שנה. אם טראמפ עדיין סבור שאפשר לנהל כלכלות נפרדות בעידן של גלובליזציה, באו ההודים והוכיחו לו שאפילו זרים יכולים לייצר משרות לאמריקאים, ושבעצם הוא זקוק להם לא פחות משהם זקוקים לו.

תמר טוניק

 

 

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ צילום: איי פי

 

"בואו נהיה ברורים לגמרי: כל מי שמנסה לתרץ יחס רע לנשים בכך ש'מה שמקובל השתנה' מפספס לגמרי את הנקודה. אפליה, הטרדה ואונס מעולם לא היו מקובלים. פשוט קיבלו אותם"

מלינדה גייטס נאלצת לומר את המובן מאליו

 

 

מלינדה גייטס מלינדה גייטס צילום: בלומברג

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    עוד בזירת הבריאות