• תפריט
מוסף 03.08.2017
האדר מוסף שבועי 3.8.17

"כשאני מאחרת מתכווץ לי הלב, ואני נזכרת באבא אומר: 'חברה מוצלחת קמה ונופלת על דיוק בזמנים'"

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקים: "גדלתי בבית של שתי קריירות, מה שלא היה מקובל אז, ועם אב מעורב מאוד"

"נולדתי להנס וחנה, ילידי גרמניה, אנשים שהמלחמה עיצבה אותם. כשהנאצים עלו לשלטון אבי נשלח לפנימייה בשוויץ, ואמי ואחותה נשלחו להסתתר במנזר קתולי בצרפת. כך שהם לא חוו את השואה על בשרם, אבל אמא תמיד אמרה שהמלחמה 'לקחה לי את הילדות', עם כל הנדודים שעברה, חיי הרעב, הבדידות, הסתרת הזהות, אי־הוודאות ביחס לגורל הוריה. כשרציתי שנעשה טיול שורשים בגרמניה היא סירבה: 'את מה שהיה לי שם סיימתי'. ובכל זאת, בבית לא היה שיח שונא גרמניה. כשאמי הרצתה בפני כיתה של בני הופתעתי שבמשך כל ההרצאה לא הזכירה את המילים 'שואה' ו'נאצים', רק 'מלחמה' ו'גרמנים'.

 

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

 

להאזנה ב-iTunes | לכל הכתבות המוקלטות

 

"אני בת שלישית מארבעה ילדים, וגדלנו בירושלים. העיר היתה אז, מבחינתי, כפרית ומשפחתית. כולם הכירו את כולם, באווירה אחרת מזו שמכירים היום. היה אפשר ללכת לבית הכנסת בשבת בלי להיות מחויבים לתרי"ג מצוות, לשמור שבת אבל גם לראות כדורגל. בחוויה שלי הכל היה יותר באמצע, פחות בהקצנות. ב־1967 קנו הוריי דירה מול חומות העיר העתיקה, כי אבא הרגיש ש'מתחיל להיות שקט'. חודש אחרי שעברנו אליה פרצה מלחמת ששת הימים, צלפי הליגיון הירדני ישבו על החומות מולנו והדירה ספגה כדורים.

 

1977. מיכל הלפרין בת ה-11 עם הוריה הנס וחנה, בבית המשפחה בירושלים 1977. מיכל הלפרין בת ה-11 עם הוריה הנס וחנה, בבית המשפחה בירושלים

 

 

 

"אבא היה פרופסור לכימיה ואמא דוקטור לפיזיקה, ושניהם עבדו באוניברסיטה העברית. כך גדלתי בבית של שתי קריירות, מה שלא היה מקובל בשנות השישים והשבעים, עם אב שהיה מעורב בחינוך שלנו הרבה מעבר למקובל אז. כשאמא זומנה פעם לבית הספר בשעות העבודה ואמרו לה 'מה הבעיה, תחתימי כרטיס ותבואי', היא היתה מזועזעת עד עמקי נשמתה. היו לה מוסר עבודה גבוה, פרפקציוניזם ושאפתנות. לפעמים היתה עומדת מול הקיר ומתאמנת על הרצאה שהיא צריכה להעביר, גם אם זה אומר לקום ב־3 לפנות בוקר. אבא היה יקה אמיתי, עם המבטא ובעיקר עם ערכים של דיוק ופרפקציוניזם. הוא חשב ש'חברה מוצלחת קמה ונופלת על דיוק בזמנים'. לכן כשאני מאחרת מתכווץ לי הלב, אני יודעת שלאבי זה לא היה קורה.

 

"בחופשות אחיי ואני בילינו במעבדות של ההורים, והמדענים שם עשו בעבורנו את הקסמים המרהיבים של חומרים שקופים שמתערבבים והופכים ורודים, או מוציאים פתאום עשן. למרות הקסמים האלה, ובניגוד לאחיי, הרגשתי שמדעים זה לא בשבילי. כשאבי ראה שאני מתלבטת מה ללמוד הוא המליץ לי לפתוח שנתון ולראות מה יש בכל חוג. כך התגלגלתי ללימודי משפטים.

 

מיכל הלפרין הממונה על ההגבלים העסקים. בת 51, נשואה ואם לארבעה, גרה ברמת גן מיכל הלפרין הממונה על ההגבלים העסקים. בת 51, נשואה ואם לארבעה, גרה ברמת גן צילום: אוהד צויגנברג

 

 

"לימים נדדתי בקריירה פנימה והחוצה מהשירות הציבורי, כשהמעבר האחרון מהתחום העסקי לציבורי זכה ליחס חשדני. זאת לא החלטה קלה לעבור לתחום הציבורי שהוא הרבה פחות מתגמל, אבל החיים לא בנויים רק מאינטרסים כלכליים. יש גם הרצון להשפיע על החברה ועל הכיוון שהמשק יצעד אליו".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x