שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 13.07.2017
האדר מוסף שבועי 13.7.17

חקר ביצועים: השבוע של גבאי, אלוביץ' ומשבר הדסה

וגם: כחלון והאוזר פרסמו מכרז להקמת ארבע קרנות נאמנות להשקעה בחברות הייטק, הסכמי הגג לבנייה - כך מרככים התנגדויות, 62% מהאמריקאים צורכים חדשות ברשתות החברתיות וטראמפ ג'וניור - הבן הלא יוצלח

כתבי כלכליסט 08:4013.07.17
בג"ץ אסר מחלקה חדשה

הדסה - יש אשם אחד במשבר

חרף הרצון לפשט את העניין לנרטיב פשוט, אין טובים ורעים או שחור ולבן בקרב על הדסה. יש רופאים שרצו לטפל בילדים חולים גם במחיר של סכסוך עבודה שהלך רחוק מדי, ויש מנהל שלא הסכים לזוז מילימטר מהחלטותיו עד שהיה מאוחר מדי, ויש הורים נואשים וכועסים, ויש בית משפט שנכנס לתמונה כשכבר לא היה הרבה מה לעשות. בעצם, יש שחור אחד בסיפור הזה: מצבה של מערכת הבריאות. הסכסוך נולד והסלים בגלל הרזון הכרוני של המערכת. בתנאי רעב שכאלה, בלי תקציבים ושאר משאבים, בני אדם נהפכים לעצבניים ותוקפניים. כולם אחראים להידרדרות, אבל האשמה האמיתית היחידה היא המדינה עצמה, בהזנחה ארוכת השנים.

ספי קרופסקי

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

 

 

פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל הדסה פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל הדסה צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

יו"ר חדש לעבודה

גבאי מאיפה הכסף

רשימת התורמים של אבי גבאי כוללת אבירי הייטק (זיו אבירם ממובילאיי, מריוס נכט מצ'ק פוינט, ינקי מרגלית, גיגי לוי), מנכ"לים ויו"רים של חברות ענק בעבר ובהווה (יעקב גלברד, ג'ורג' חורש, שמואל דורנשטיין, שלמה רודב, אפרים קרמר, הרצל עוזר), יוצאי משרד האוצר (ירום אריאב, רן קרול ודוד בועז), אנשי שוק הון (רועי ורמוס, חגי בדש, רון לבקוביץ, מאיר אוזן), משקיעים, חתמים, מי לא. איי־ליסט של אנשי עסקים שהשקיעו נכון במניה המפתיעה של מפלגת העבודה. הרשימה הזו מעלה שאלות לגבי המחויבות הכלכלית של גבאי, שמציג עצמו חברתי, והוא יצטרך להתעלות מעל הסיסמאות שלו ולהציג תפיסת עולם שמקשרת בין תורמיו לבוחריו באמצעות ההבנה שהשקעה בעובדים וצמצום האי־שוויון המעמדי בין ערבים ליהודים, חרדים לחילונים, גברים לנשים, הם תנאים בסיסיים לעולם עסקי משגשג.

אורי תובל

 

חקירת בזק מסתעפת

אלוביץ' - זה כמעט מתבקש

מאז ששאול אלוביץ' רכש את השליטה בבזק החברה חילקה דיבידנדים בסכום דמיוני של יותר מ־20 מיליארד שקל, שהעניק לה את הכינוי "מכונת הדיבידנדים של אלוביץ'". אלא שאלוביץ' לא ראה ולו שקל אחד מהדיבידנדים האלה, בגלל מבנה השליטה המשורשר שלו שבסופו הוא מחזיק רק אחוזים מעטים בחברה. כך זה עובד במינופים בסדר גודל כזה: המבנה המשורשר הוא שאפשר לו לקנות את השליטה בקלות יחסית, אבל השאיר אותו בלי הדיבידנדים. למעשה, הדרך היחידה שבה אלוביץ' היה יכול לראות כסף מבזק היתה בעסקאות בעלי עניין. ומי שהולך לישון עם בעל שליטה ממונף, שלא יתפלא אם הוא קם עם עסקאות שמובילות לחקירות.

יניב רחימי

 

 

שאול אלוביץ' בעל השליטה שאול אלוביץ' בעל השליטה

 

 

מכרז לקרנות ההייטק

כחלון והאוזר זה לא הכיוון

שר האוצר משה כחלון ויו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר פרסמו השבוע מכרז להקמת ארבע קרנות נאמנות להשקעה בחברות הייטק, שהמשקיעים בהן ייהנו מהגנה מסוימת של המדינה מפני הפסדים. במסגרת המאמצים להבטיח את הצלחת הקרנות, המפקחת דורית סלינגר הכריזה כי אם מנהלי הפנסיות שלנו ישקיעו בקרנות הללו הם יוכלו לגבות מציבור החוסכים דמי ניהול נוספים. היוזמה הזאת בעייתית מכמה סיבות. מנהלי הפנסיות הרי לא מרבים להשקיע בהייטק פשוט משום שהתשואה בתחום לא הוכיחה את עצמה ככזאת שמצדיקה את הסיכון. אז נכון, חשוב לעודד את ההייטק, אבל למה מכיסנו? אם המדינה חושבת שצריך לעודד את הענף, עדיף שבמקום להבטיח הגנה למשקיעים תשקיע בעצמה ישירות בטכנולוגיה המקומית, ותחסוך מהחוסכים את דמי הניהול הנוספים.

רחלי בינדמן

 

21 ערים כבר בפנים

הסכמי הגג לבנייה - כך מרככים התנגדויות

מטה הדיור באוצר אישר בשנתיים האחרונות הסכמי גג עם 21 עיריות, שיקבלו מאות מיליוני שקלים להשקעה בחידוש תשתיות בשכונות ותיקות בתמורה להסכמתן לבנות עשרות אלפי דירות בשכונות חדשות, על קרקעות בתוליות שיסופחו לעיר. הבנייה בשטחים פתוחים מעוררת הרבה התנגדויות ולא רק בגלל הפגיעה בטבע. הקמת שכונות לוויין מחייבת פיתוח תשתיות חדשות במקום להשתמש בקיימות. היא מולידה עוד כבישים ועוד פקקים. המשאבים שהערים משקיעות בשכונות החדשות באים על חשבון השקעתם בשכונות הוותיקות. לכן גם ראשי עיריות מתנגדים לתוכניות הבנייה של מטה הדיור, ואינם ששים לשתף איתו פעולה. אבל 21 אלה שחתמו על ההסכמים שינו את דעתם כשהונחה לפניהם הצעה להזרמת מאות מיליוני שקלים לעיר — והזדמנות להצטלם למקומון בטקס לפתיחת פארק עירוני חדש או טיילת.

אמיתי גזית

 

 

 צילום: יובל חן

 

התקשורת מתחננת לעזרה

פייסבוק - צריכה את המדיה

שנים אומרים שפייסבוק הורגת את התקשורת; השבוע התקשורת כבר התחננה שיצילו אותה. 62% מהאמריקאים צורכים חדשות ברשתות החברתיות, אבל הן רק הפלטפורמה, ואת החדשות מייצרים כלי תקשורת מסורתיים. ואלה מקבלים רק 23% משוק הפרסום הדיגיטלי, שמסתכם ב־12 מיליארד דולר בשנה, בעוד פייסבוק וגוגל מקבלות את השאר. כך הפלטפורמות החדשות מרוויחות מהמדיה הישנה שמייצרת את התוכן, ושאנשיה מנהלים עם הדואופול מגעים נפרדים ומעמדת נחיתות. כעת 2,000 גופי תקשורת אמריקאיים מבקשים שהקונגרס יאפשר להם להתאגד כדי לנהל את המו"מ מעמדת כוח, שאולי תמנע את קריסתם, את המצב שבו בלי כסף אין להם איך לייצר תוכן. גם אם הקונגרס לא יתערב, פייסבוק צריכה להרגיע את האגו־טריפ, זה שמאפשר לה לקבל תכנים אבל להתנער מאחריות להם ושמניח שתמיד יהיו מי שייצרו לה תכנים. שימור המדיה המסורתית חייב להיות גם אינטרס שלה.

הגר רבט

 

עוד הסתבכות בממשל

טראמפ ג'וניור - הבן הלא יוצלח

המאה ה־20 אמנם עמדה בסימן אידאולוגיות, גיאופוליטיקה ותהליכים ארוכי טווח, אבל 2017 מחזירה אותנו להיסטוריה שבנויה סביב מנהיגים שמככבים בדרמות אישיות ומשפחתיות יצריות. למשל, המאבקים בין ובתוך משפחות המלוכה בסעודיה ובקטאר מאיימים להבעיר את המפרץ, ואיוונקה טראמפ מילאה השבוע את מקומו של אביה בפגישת ה־G20. עם התחדשותו של השלטון המשפחתי, כדאי להזכיר שלפעמים יוצאים קרובים לא יוצלחים. בעבר היה אפשר להרחיק אותם מהכס — לשלוח את הבן הקצת טמבל למשימה הרואית בשדה הקרב, לאזורים מרוחקים שזה עתה סופחו או לממלכה שמעבר לים כדי להתחתן עם הנסיכה שם. כיום זה קשה יותר, וכך אנחנו מוצאים את עצמנו עם דונלד טראמפ ג'וניור, הקונספירטור המגושם במערב, שהסתבכותו עם הרוסים עוד עלולה להפיל את אביו. ייתכן שבכירי הממשל מנסים ממש עכשיו למצוא לו איזה מסע צלב.

אורי פסובסקי

 

 

דונלד טראמפ ג'וניור דונלד טראמפ ג'וניור צילום: Getty

 

האיום לא הוסר

סין־ארה"ב - רק הפוגה רגעית

וונג ג'יאנלין, יו"ר ענקית הנדל"ן דליאן וונדה והאיש העשיר בסין, הכריז בשנה שעברה על תום עידן "הנהירה העיוורת אחרי מיקי מאוס ודונלד דאק", והחל בהקמת רשת פארקים ש"תביס את דיסני". אבל השבוע הודיעה החברה על מכירת פעילות התיירות והמלונות שלה, כולל הפארקים, ב־9.3 מיליארד דולר, כדי לצמצם את היקף החובות שלה אחרי שהתקרבה לדירוג "זבל". על פניו, יש כאן עדות ליציבותם של הסמלים האמריקאיים המניבים האלה, ובוושינגטון יכולים לנשום לרווחה אחרי שכבר הביעו דאגה לביטחון הלאומי אחרי שוונג קנה שורה של בתי קולנוע בארצות הברית. בפועל, וונג פשוט מכר את העסק לחברה סינית אחרת, ואמריקה עדיין נוהרת, עיוורת, אחרי דונלד אחד, שכבר מזמן הפסיק להצחיק.

תמר טוניק

בטל שלח
    לכל התגובות
    x