שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מגזין נדל"ן יולי 2017
גג מגזין נדל"ן

מסילה לעתיד: בנייה גרמנית, טכנולוגיה ישראלית

חברת הרכבות הגרמנית הענקית דויטשה באן היא גם בעלת הבית של מיינדבוקס, חממה טכנולוגית לחדשנות בתחבורה ובתחומים משיקים כמו בנייה. בביקור בישראל מסבירה מנהלת הסטארט־אפים של החממה מהם האתגרים העתידיים בתחבורה, ואילו הזדמנויות הם מציבים להייטק המקומי

נורית רוט 09:1512.07.17

תעשיית הבנייה והתשתיות בישראל עולה לכותרות בהקשרים שליליים, בדרך כלל: עובדים שנופלים מפיגומים, מרפסות שקורסות, מחאה על מחסור בדירות למגורים ועיכובים בפרויקטי תשתיות גדולים. נדמה שאם יש תעשייה בישראל שנותרה מאחור, ומפגרת אחרי ההתפתחויות העולמיות בתחומי הטכנולוגיה, ההנדסה והכלכלה, זוהי תעשיית הבנייה.

 

אבל יש מי שמאמין בפוטנציאל היזמי של ישראל דווקא בתחום זה. בחודש שעבר הגיעו לארץ נציגי מיינדבוקס (Mindbox), החממה הטכנולוגית של דויטשה באן (Deutsche Bahn), חברת הרכבת הלאומית הגרמנית - כדי לאתר כאן טכנולוגיות לקידום תכנון ובנייה של תשתיות ומבנים. נציגי הרכבת מגרמניה הגיעו כחלק ממשלחת שהובילה נציגות עיריית ברלין במסגרת שיתוף פעולה עם ממשלת ישראל.

 

 

 

"העולם נהיה מורכב יותר ויותר, ואנשים הופכים מודעים יותר להזדמנויות שמגולמות בעבודה עם טכנולוגיות חדשות", מסבירה פאני שרוטר, מנהלת הסטארט־אפים של החממה. "לכן הכרחי, גם לחברה ענקית ושמרנית כמו שלנו, לעבוד עם מומחים חיצוניים, כמו סטארט־אפים למשל. דויטשה באן לעולם לא תוכל להיות זריזה וגמישה כמו שסטארט־אפ יכול להיות.

 

"בשנה שעברה התקבל לחממה שלנו הסטארט־אפ הישראלי ריילויז'ן (RailVision), שמפתח מערכות לנהיגה אוטונומית של רכבות, מעין מובילאיי של רכבות. ריילויז'ן הוכיחה בפנינו יכולת עיבוד תמונה מתקדמת, בין השאר לגילוי ומעקב אחר בני אדם ממרחק של 1.5 ק"מ, והראתה יכולת מוכחת להתריע על אדם המתקרב אל פסי הרכבת באופן המהווה פוטנציאל לתאונה. השאיפה היא שהמערכת של ריילויז'ן תוטמע ברכבות של החברה בכל העולם.

 

"נוסף על כך, אנחנו מחפשים פתרונות גם בתחום של חומרי בניין. אחד הסטארט־אפים שלנו, למשל, עובד על סוג חדש של ברזל קל, שמשולב בתוך מערכות הקונסטרוקציה הקיימות ומחזק אותן, ובאופן זה מאפשר בנייה מהירה הרבה יותר בהשוואה לבנייה בפלדה, שהיא כבדה מאוד ויקרה. הטכנולוגיה הזאת כבר נמצאת בפיתוח מתקדם".

 

פאני שרוטר פאני שרוטר צילום: דנה קופל

 

 

"בנייה שתישאר מאה שנים"

 

אילו שיטות בנייה וטכנולוגיות חדשניות כדאי לישראל לאמץ, כדי לשפר את איכות הבנייה ואת איכות בניית התשתיות?

"אנחנו למשל משתמשים ברחפנים לשם ביצוע מדידות ובדיקות של בניינים קיימים, עוד בשלבים הראשונים של הבנייה. רחפנים יכולים להסתכל לתוך הקירות, לראות את הקונסטרוקציה ולזהות ליקויי בנייה, לדוגמה מקומות שבהם יכול להיות סדק או טעות בתכנון או בביצוע.

 

 

בנייה ירוקה באבו-דאבי בנייה ירוקה באבו-דאבי

 

 

"התפיסה המהותית שלנו, שהיא גם האתגר והמשימה התכנונית הכי גדולה, היא שאי אפשר לעצור את השירות. למשל, חייבים לבצע את עבודות הבנייה בזמן שתחנת הרכבת נמצאת בשימוש הנוסעים. זה נכון לא רק לתחנות רכבת, אלא גם לתכנון של תשתיות במבנים חדשים, או לתכנון של שיפוצים. לשם כך אנחנו משתמשים בפלטפורמה ששמה (BIM (Building Information Modeling, זו מערכת אינטליגנציה מלאכותית תכנונית שמייעלת את התכנון והביצוע של פרויקטים. אם לדוגמה אנחנו מתכננים בלוק של שכונה שלמה אז בעזרת מערכת BIM אפשר לבדוק מה יקרה אם אוסיף עוד דירות, עוד קומות, עוד מכוניות, כמה תחנות אוטובוס צריך - כשכל הגורמים המעורבים עובדים על אותה מערכת, בשיתוף פעולה, ואף אחד לא מפריע לעבודה של האחר. ה־BIM גם מאפשרת ליצור תבניות סטנדרטיות של אובייקטים, כך שנתכנן תמיד עם אותן תבניות: יש לנו מודלים סטנדרטיים של בניינים, של רציפים בתחנת רכבת, של גגות, של פיר מעלית. באמצעות שכפול של המודל והתאמה שלו אנחנו יכולים להקל את התכנון והביצוע וגם לקצר את התהליך".

 

 

טכנולוגיות בנייה חדשניות: רחפנים לסריקת מבנים טכנולוגיות בנייה חדשניות: רחפנים לסריקת מבנים צילום: ecamsecure.com

 

 

הטכנולוגיות החדשניות לא יקפיצו את מחירי הדיור, המאמירים ממילא?

"בטווח הקצר הן יעלו אותם, אבל בטווח הארוך הן חוסכות בעליות: פחות טעויות בתכנון ובביצוע מייצרות בניינים טובים יותר, כך שהרווח לכל הצדדים יהיה גדול יותר באופן משמעותי".

 

איך הטכנולוגיות והשיטות החדשות משיקות לנושא הקיימות ובנייה ירוקה?

"בהמון תחומים. כשמדברים על 'ערים חכמות' זה תמיד כולל התייחסות לתכנון קיימות. זה מתחיל במיקרו, כמו דרישה לכך שמערכות הכרטוס יהיו ללא נייר, ומגיע להבטחה שכל הניידות תהיה באמצעות מערכות חשמליות לחלוטין. הביקוש ל'הייטק ירוק' הוא גבוה מאוד".

 

טכנולוגיות בנייה חדשניות: מערכת BIM לתכנון גמיש טכנולוגיות בנייה חדשניות: מערכת BIM לתכנון גמיש

 

 

בישראל הבעיה העיקרית היא לא טכנולוגית, אלא רגולטורית וביורוקרטית. אולי יש לכם טכנולוגיה שתיתן פתרון לכך?

"בגרמניה יש לנו בעיה דומה, ואפילו גדולה יותר", היא צוחקת. "לפעמים הפיקוח והרגולציה בגרמניה מקשים על מי שמתעסק עם חדשנות. אצלנו, לצד משרד התחבורה פועלת סוכנות ממשלתית שמנהלת את אכיפת הרגולציה של המשרד, והנציגים שלה מפקחים על כל פעולה קטנה שאנחנו מבצעים. הרגולציה כל כך מורכבת עד שלפעמים תכנון של תחנת רכבת בגרמניה נמשך 25 שנה. כך שלצערי אין לנו פתרון קסם בשבילכם".

 

 

תאונת בנייה בבת ים תאונת בנייה בבת ים צילום: שאול גולן

 

 

נדמה שעתיד התשתיות בעולם נמצא בידי הסינים - גם בהיבט של הפעילות האדירה של חברות בנייה סיניות בכל העולם, ולאחרונה גם בטכנולוגיות. אנחנו רואים תמונות של בניינים בסין שנבנים בתוך שבוע, האם זה יקרה גם אצלנו?

"השאלה היא אם אתם רוצים לראות בניינים כאלה אצלכם. כשאנחנו רואים שמשהו נבנה בכזו מהירות, אנחנו שואלים את עצמנו מהי רמת הבנייה שבה זה נעשה. הסינים הראו לנו שזה אפשרי, אבל לנו לא מספיק שזה קיים: מה שמעניין אותנו הוא לראות שהבניין באמת יעמוד. הבניינים הללו קיימים פחות מ־20 שנה, ואנחנו לא יודעים אם הם יעמדו מאה שנה, כמו אצלנו בגרמניה.

 

"הסינים למדו לא מעט מחברות גדולות בתחום שלנו באירופה. הם למדו מאיתנו איך לתכנן ולבנות רכבות, ולא פחות חשוב, הם השקיעו הרבה מאמץ בלמידת הכלים להקמת תשתיות מודרניות. אבל באותה נשימה אומר שכדי לחדור לשוק האירופי הם צריכים לאמץ נורמות אירופיות באיכות הבנייה".

 

 

מגדל בבנייה מהירה בסין מגדל בבנייה מהירה בסין צילום: אי פי איי

 

 

ערים ללא מכוניות

 

בכל הקשור בתחבורה ציבורית, ישראל יכולה רק להתקנא במה שקורה באירופה בכלל ובגרמניה בפרט. ישראל ממוקמת נמוך מאוד בכל הנוגע לשימוש בתחבורה הציבורית, וברכבת בפרט. שיעור הנסועה ברכבת בישראל (ק"מ לנוסע) הוא 1.9% בלבד, לעומת ממוצע של 7.1% במדינות ה־OECD.

 

דויטשה באן מתפעלת ומתחזקת את תשתית מסילות הרכבת הגדולה באירופה, והיא גם מפעילת התחבורה הציבורית המובילה בעולם, עם 4.2 מיליארד נסיעות, רובן ברכבות. החברה היתה אמורה להתמודד על הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, אך פרשה ברגע האחרון מהמכרז, ככל הנראה בשל חוסר שביעות רצון מתנאיו. ואולם, כמי שנבחרה לבצע את פרויקט החשמול של רכבת ישראל היא עוסקת בתכנון שילוב הרכבת במערכת הסעת ההמונים הישראלית.

 

 

תחנת רכבת בפרנקפורט. שרוטר: "אחד הסטארט-אפים שחנו מפתח ברזל קל, שישולב בתוך מערכות קונסטרוקציה קיימות ויחזק אותן, וכך יאפשר בנייה מהירה יותר" תחנת רכבת בפרנקפורט. שרוטר: "אחד הסטארט-אפים שחנו מפתח ברזל קל, שישולב בתוך מערכות קונסטרוקציה קיימות ויחזק אותן, וכך יאפשר בנייה מהירה יותר" צילום: שאטרסטוק

 

 

באחרונה מוצגים ברחבי העולם רעיונות לרכבות שינועו במסילות מעל העיר. האם רכבת תחתית תמשיך להיות הפתרון המרכזי המקובל בעולם לתחבורה עירונית?

"אנחנו בהחלט נמצאים בצומת החלטות בתחום הזה. כולם מחפשים את הדרך אל ‘סוף המשחק’: רחובות ריקים ממכוניות. יש בקרב המתכננים מי שחושבים שהדרך הטובה ביותר להגיע ליעד הזה היא במעבר התחבורה אל מתחת לאדמה. אחרים חושבים שצריך לייצר תנועה של מכוניות מתחת לאדמה ולהשאיר את הרחובות להולכי רגל ולכלים חשמליים קלים. יש גם גישה שדוגלת במניעת כניסה של רכבים לעיר, ויצירת מערכת הסעת המונים חשמלית שמשלבת כלים מסוגים שונים. אין תשובה אחת מובהקת".

 

האם עדיין ניתן להמשיך לפתח את הרכבות? הן לא כלי תחבורה שנמצא הרבה מעבר לשיאו?

"לתפיסתנו, תמיד יהיה עלינו להמשיך לחפש כלים לשיפור היכולות של המערכות בתחום שלנו כדי לשפר את השירותים. למשל היכולת להפוך חלקים גדולים של הפעילות לאוטומטיים, לאפשר מהירות גדולה יותר של הרכבות, ואיכות נסיעה טובה יותר.

 

"התחום המרכזי שעתיד לעבור מהפכה הוא היכולת לבצע תכנון כוללני של מערכות הרכבת, כחלק מהתוכנית של האזור שבו היא פועלת. מדובר בתעשייה רחבת היקף של טכנולוגיות שנמצאות כיום בפיתוח. מערכות כאלה יקבלו החלטות לגבי אורך וצורת קו הרכבת, הליכי התחזוקה של הקרונות, וכמובן יידרש שהכל יענה על הצורך בבטיחות על כל סוגיה.

 

"אנחנו מאמינים שמערכת הסעת ההמונים בכלל, והרכבת בפרט, ייהפכו לבחירה המועדפת על רוב הציבור, בעיקר באזורים צפופים. כלומר, אנחנו צריכים להתכונן לעלייה דרמטית בכמות הנוסעים והלחצים על המערכות שלנו. כחלק מההכנה הזאת אנחנו עובדים כיום על כלים שיאפשרו לנו לבנות מהר יותר וטוב יותר. זה הרבה מעבר למציאת חומרים שיאפשרו ליותר רכבות לעבור על המסילות: אנחנו צריכים להתכונן לעומסים גדולים הרבה יותר על כל מערכת".

 

זה שנים שאנחנו רואים חידושים שמרחיבים את השימוש בהסעת המונים, אבל בישראל התלות במכוניות פרטיות לא פוחתת. איך מנצחים את זה?

"על ידי הפיכת תחבורה ציבורית לאטרקטיבית יותר: שיפור השירות, שירותים משלימים, וחינוך שהופך את הידידותיות לסביבה ליתרון בעיני המשתמש.

"הכלים שונים אבל אפשר לראות הצלחות בתחום הזה, במקומות שבהם פותחו פתרונות שמייצרים מסלול משולב של תנועה בכל כלי התחבורה שעומדים לרשות הנוסע. בעינינו הכלי הכי חשוב הוא החלטה של כל ספקי התחבורה הציבורית לעבוד יחד - כמו בישראל, שבה 'רב־קו' יכול לשמש אוטובוסים ורכבת.

 

"השלב הבא, והוא עדיין חסר כאן, הוא תיאום מלא בין פעולת הרכבת, האוטובוס והאופניים, שילוב כלי רכב להשכרה בסמוך למסלול התחבורה הציבורית ועוד. אתם צריכים להרחיב את המערכות המשלבות הסעת המונים אחת באחרת הרבה יותר טוב. כשמדברים על אטרקטיביות זה בהחלט גם בתחום המחיר. למשל, בהתניית תנועה של חמש דקות בלבד בין אוטובוס לרכבת: נוסע שעוזב אוטובוס ועובר בתוך חמש דקות לתחנת רכבת מבטיח נסיעה באותו כרטיס, ללא צורך ברכישת כרטיס חדש.

"אתם גם מוכרחים להמשיך להתמקצע בתחום הקמת התשתיות, כדי להיות מסוגלים לענות על הצרכים העתידיים של מערכות הרכבות כאן. אי אפשר להפריד בין הדברים. הבנייה המקצועית תהיה ערובה ליכולת מענה טובה לצרכים של הנוסעים".

 

מהו הפיתוח המסעיר ביותר שמצאתם, שעליו תהית "איך לא חשבו על זה קודם"?

"היו לא מעט מערכות שראינו וחשבנו שהן יכולות להיות תשובות לבעיות הקשות ביותר שלנו, ולמרות זאת, בחלק מהמקרים בחינה לעומק מצאה שהן לא יעבדו בעולם האמיתי. דוגמה לטכנולוגיה שאנחנו מפתחים כעת היא MotionTag - מערכת Pay As You Go של כרטוס אונליין, שמשלבת מעקב וניתוח עומסי תנועה, כמו ווייז הישראלית, עם ניתוח ושיפור ההצעות לכרטיסים לנוסע. המטרה היא להביא את המשתמש להליך קנייה במינימום קליקים בתוך אפליקציה אחת. החוזקה המרכזית שלה היא שהיא לא מסתפקת בחיפוש פעיל של היעד, אלא מציעה מראש כלים להגיע ליעדים שאליהם הנוסע רוצה להגיע, על פי היסטוריית התנועה שלו".

 

 

טכנולוגיות בנייה חדשניות: מדפסת תלת מימד לחלקי מבנה טכנולוגיות בנייה חדשניות: מדפסת תלת מימד לחלקי מבנה

 

 

תוכנית ההאצה: גם בישראל מפתחים את הבנייה העתידית

 

תעשיית הבנייה העולמית מוערכת בכ־10 טריליון דולר בשנה. בישראל מהווה ענף זה כ־10% מהתל"ג, המוערכים ב־90 מיליארד שקלים. הענף עובד בשיטות מסורתיות: הטכנולוגיות הרווחות בתחום בישראל הן בנות מאות שנים, רוב העבודה ידנית, ישנם ליקויי בטיחות רבים וקיים מחסור עקבי בפועלים. לצד זאת, יש ביקוש גובר לבנייה מסיבית למגורים. בד בבד, ישראל יוזמת פרויקטים מורכבים בתחום התשתיות, כמו פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב, השנוי במחלוקת.

 

צרכים אלו יוצרים הזדמנויות רבות ליזמים בתחום ה־ConstructionTech. השנה הושקה תוכנית חדשנות המבקשת להפוך את ישראל למוקד עולמי בתחום ומשותפת להתאחדות בוני הארץ, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הכלכלה והתעשייה, שהקימו חממה טכנולוגית במסגרת חברת SOSA העולמית. "הרעיון הוא ליצור קהילה שחבריה מגיעים מכיוונים רגולטוריים, ביצועיים וטכנולוגיים, וכך להגדיל את כמות המיזמים ולמקסם את החיבורים העסקיים בינם לתעשייה", מסביר מנהל התוכנית, צחי פלאטו. "טכנולוגיות שנמצאות בפיתוח בתוכנית הן מדפסות תלת־ממד של אלמנטים במבנה, מנופים אוטונומיים, רחפנים שיעקבו אחרי התקדמות הפרויקט, תוכנות ניתוח ביג דאטה לתכנון עירוני, מערכות לניהול פעילות באתר הבנייה, מערכות לבישות למניעת תאונות עבודה, וטכנולוגיית מציאות רבודה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x