שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

העשירונים התחתונים מהפריפריה נוטים לעגל לטובה

פילוח נתונים עדכני מגלה כי מרבית התורמים דרך עיגול לטובה, 44%, מגיעים מהעשירונים הרביעי והחמישי. רק 0.1% מהתורמים מגיעים מהעשירון העליון. התורמים מצליחים לייצר קרן תרומות של 6.6 מיליון שקל בשנה. עוד מתברר כי תושבי עשר הערים הגדולות מהווים רק 35% מהתורמים. היעד: להגיע השנה ל-220 אלף כרטיסי אשראי מעגלים

גיל קליאן 08:0610.05.17
יותר מ־120 אלף ישראלים מעגלים כלפי מעלה את סכום קניותיהם בכרטיס אשראי, ותורמים את ההפרש לעמותות חברתיות, לפי בחירתם, דרך הפלטפורמה של עיגול לטובה, מהפלטפורמות המרכזיות בישראל לגיוס מיקרו־תרומות. מי הם אותם ישראלים שבוחרים לתרום על בסיס קבוע בדרך זו?

 

פילוח נתונים עדכני שבוצע בחודש אפריל מעלה כי מרבית התורמים משתייכים לעשירונים התחתונים. העשירונים החזקים, השישי עד העשירי, מהווים רק 26.4% ממספר המעגלים, וגם נתון זה מוטה לטובה בזכות העשירון השישי, שבו מרוכזים כ־15% מהמעגלים. העשירונים הדומיננטיים ביותר בקרב התורמים הם העשירונים השלישי והרביעי. רק 0.1% מהתורמים דרך עיגול לטובה מגיעים מהעשירון העליון. יש לקוות שהם תורמים בדרכים אחרות.

מפילוח גיל התורמים עולה כי בגילי 50-30 מרוכזים מרבית התורמים, אבל נוכחותם בולטת גם בעשורים מאוחרים יותר, כלומר קשה לאפיין יתרון בולט לשכבת גיל מסוימת.

 

 

הבדיקה גם העלתה כי עשר הערים שבהן ריכוז המעגלים הוא הגדול ביותר הן כפר סבא, רחובות, פתח תקווה, רמת גן, תל אביב, חולון, נתניה, חיפה, ראשון לציון וירושלים. כאשר בוחנים את שיעור המעגלים מתוך תושבי העיר מגלים כי כפר סבא מובילה עם 10% מהתושבים, ואחריה רחובות עם 7% מהתושבים.

 

הנתונים מגלים גם כי תושבי עשר הערים הגדולות מהווים רק 35% ממספר המעגלים, כלומר התורמים של עיגול לטובה לא באים מ"מדינת תל אביב" דווקא, אלא הם מפוזרים על כל שטח המדינה בצורה שווה למדי. על פי נתוני הארגון, בכל עיר 3%־5% מהתושבים מעגלים במסגרת עיגול לטובה. היעד של הארגון הוא להגיע למצב בו 10% מאזרחי ישראל מעגלים לטובה. "אם 10% מאזרחי ישראל יעגלו, זה יתרום יותר מ־30 מיליון שקל בשנה לעמותות. זה כוח כלכלי עצום שאנשים לא מבינים אותו", אומרת המנכ"לית דנה ארגוב טיקוצקי.

 

היעד של עיגול לטובה הוא להגיע לכמות של 160 אלף מעגלים עד סוף השנה, מספר שמייצג צמיחה של 32% לעומת סוף 2016. מספר כרטיסי האשראי צפוי להגיע ל־220 אלף עד סוף השנה, צמיחה של 20% לעומת 2016, כאשר היקף התרומות צפוי להגיע ל־8 מיליון שקל, צמיחה של 21% לעומת השנה שעברה.

 

המנכ"לית דנה ארגוב טיקוצקי: אם 10% מהתושבים יעגלו, ייתרמו יותר מ־30 מיליון שקל בשנה לעמותות. זה כוח כלכלי עצום שאנשים לא מבינים אותו" המנכ"לית דנה ארגוב טיקוצקי: אם 10% מהתושבים יעגלו, ייתרמו יותר מ־30 מיליון שקל בשנה לעמותות. זה כוח כלכלי עצום שאנשים לא מבינים אותו" צילום: אוראל כהן

 

בחינת תוצאות עיגול לטובה לרבעון הראשון של שנת 2017 מגלה כי מספר המעגלים צמח ב־5,000, מספר הגבוה ב־86% לעומת הצמיחה במספר המעגלים של הרבעון הראשון ב־2016. כמו כן ממוצע הכניסות החודשי לאתר עיגול לטובה - שמאפשר בין השאר להירשם לעיגול וכן לבחור את העמותות שאליהן רוצים לעגל את התרומה — עלה ברבעון הראשון לממוצע חודשי של 13 אלף גולשים, עלייה של 58% לעומת מספר הגולשים ברבעון המקביל.

 

עיגול לטובה יצא בקמפיין חדש ובשורה של שיתופי פעולה כדי לעודד את ההרשמה לפלטפורמה ולהגדיל את מספר התורמים והיקף התרומות. כך למשל הוא ישיק כרטיס אשראי ייעודי וממותג ככרטיס של עיגול לטובה בשיתוף פעולה עם חברת כאל. כמו כן יבוצעו פעילויות קידום מכירות של הארגון בשיתוף לאומי קארד במוסדות להשכלה גבוהה. רשת חנויות האופנה רונן חן תמכור חולצת טי שחורה, שחלק מההכנסת שלה יוקדשו לתרומות במסגרת עיגול לטובה, מה שאמור לחשוף גם את הפעילות לאנשים חדשים. בנוסף לכך רשת מתווכי הנדל"ן אנגלו סכסון תציע לכל הלקוחות והסוכנים שלה להצטרף לעיגול לטובה, תעגל סכומי עסקאות לטובת עיגול לטובה עד תקרה של 6,000 שקל בשנה, ותציג חותמת של הארגון בסניפים ובפרסומים של הרשת.

 

פעילות אחרת היא עם רשת מועדוני הכושר גרייט שייפ, שתציע ללקוחות הרשת להצטרף לעיגול לטובה, ותרמה 10 שקלים מכל מנוי במשך תקופה מסוימת. בנוסף לכך 31 מעובדי צ'ק פוינט קיבלו הזדמנות ממקום העבודה ובחרו לתרום את תלושי החג שלהם, בסך 500 שקל כל אחד, למען עיגול לטובה.

 

אחד היתרונות הבולטים של עיגול לטובה הוא שדרך המימון שלה מעניקה לעמותות תזרים הכנסות יציב. מדובר בנושא קריטי בעבור העמותות. אחת התלונות השכיחות ביותר בקרב עמותות היא הצורך של מנהלי העמותה להקדיש את מרבית זמנם לגיוס תרומות, ולא לניהול העמותה. כמו כן האופי של גיוס התרומות הוא חד־פעמי.

 

לעמותות קשה לגייס תורמים עקביים, ועובדה זו מקשה עליהם לתכנן פרויקטים ארוכי טווח. למעשה אותם מנהלים, גם אם הם יודעים שיש להם תקציב לפרויקט מסוים השנה, לא יודעים אם התקציב יישמר גם בשנה הבאה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x