מעסיקים

האם עדיין יש צורך בירידי תעסוקה

בעידן שבו אפשר לשלוח קורות חיים, לשמוע על משרות ולפנות אל מעסיקים ישירות ברשת, מה הערך במפגש של כמה דקות בדוכנים?

מעין מנלה 14:4625.04.17

עונת ירידי התעסוקה במוסדות האקדמיים נפתחה. כבכל שנה יגיעו נציגים מחברות רבות לקמפוסים, יציגו את עצמם, יאספו קורות חיים ובסופו של דבר אולי אף יגייסו מתוכם עובדים. הסטודנטים יעברו בין הדוכנים, יקבלו חוברות וצ'ופרים ויפגשו מעסיקים פוטנציאלים. אבל בעידן שבו יש כל כך הרבה דרכים להגיע למועמדים, שבו יש לינקדאין ופייסבוק והכל במרחק נגיעה במסך הסמארטפון, האם באמת יש צורך בהפקות הענק האלה שנקראות יריד תעסוקה?

"למרות ההתקדמות בטכנולוגיה, עדיין אנחנו מאמינים שכשמסתכלים על מכלול האמצעים שאנחנו מפעילים בשביל לחשוף אותנו כמעסיק, להגיע למגוון רחב של סטודנטים וגם להציג את המגוון הרחב של תחומי הפעילות שלנו – ירידי התעסוקה שיוצרים קשר בלתי אמצעי מול המועמדים עדיין נחוצים", אומרת מיכל ענבל- יעקבסון, סמנכ"ל משאבי אנוש, BDO זיו האפט.

 

האינפורמציה שזמינה למועמדים לעבודה ברשת על מעסיקים ומשרות היא הרבה פעמים חלקית ולא תמיד אמינה, אומרת ענבל-יעקבסון ולכן ביריד זו דרך של מעסיקים לייצר מגע ישיר, לענות על שאלות, לאמת אינפורמציה וגם להתרשם מהמועמדים.

 

מבחינת הסטודנטים או הבוגרים שמשתתפים ביריד זוהי הזדמנות להציג את עצמם למעסיקים פוטנציאלים, ולהתבלט מעבר למסמך קורות החיים. "הקלות הבלתי נסבלת של ה'אנטר' גורמת להצפה של קורות חיים. מהצד של דורשי העבודה, הם שולחים מאות קורות חיים וחוזרים אליהם בודדים אם בכלל", אומרת קארין קאופמן, מנהלת המרכז לקריירה בבינתחומי הרצליה שעורך היום יריד תעסוקה. "ביריד אפשר להיות לא רק קובץ עם מילים אלא פנים, להדגים יכולת ביטוי ולהעביר מוטיבציה ועניין ובקיאות בתעשייה, זה משהו שלא תמיד אתה יכול להעביר בקורות חיים". בנוסף מחפשי עבודה ביריד יכולים להיכנס למאגר קורות חיים של החברות המשתתפות וכן כפי שמכנה זאת קאופמן, 'להתאמן על יבש', להתנסות בראיונות והיכרות עם מעסיקים.

 

יריד תעסוקה בבינתחומי הרצליה יריד תעסוקה בבינתחומי הרצליה צילום: עופר עמרם

 

המטרה של ירידי התעסוקה היא בסופו של דבר להביא לגיוסים, לסייע לסטודנטים למצוא עבודה מצד אחד ולמעסיקים לאייש משרות מצד שני. עד כמה באמת זוהי דרך יעילה לגיוס? לפי קאופמן בכל שנה נערכים בעקבות היריד בין 800 לאלף ראיונות וכ-30% מהם הופכים להשמות. מעסיקים מגיעים לירידים עם יעד של משרות לאיוש ופוגשים מאות מועמדים מתאימים. לדוגמא, חברת סימילר ווב (Similarweb) מגייסת בין שלושה לחמישה עובדים מתוך יריד התעסוקה מתוך כ-200 עד 250 מועמדים שמגיעים לדוכן שלה.

קארין קאופמן קארין קאופמן צילום: אודי גורן

 

"בסופו של דבר משקיעים בזה כארבע שעות, לעומת זאת לקרוא 200 קורות חיים או לערוך ראיונות טלפוניים דורש הרבה יותר זמן. מבחינתנו מדובר בחיסכון בזמן ובעלויות", אומרת גלית מנקין, מנהלת גיוס גלובלי בסימילרווב.

 

עד כמה באמת אפשר להתרשם ממועמד ביריד תעסוקה במפגש של דקה-שתיים? "לא המון, אבל כן אפשר לראות מוטיבציה, תקשורתיות, זה יותר איכותי מאשר קריאת קורות חיים אפילו אם מדובר בשיחה של כמה דקות בלבד", אומרת מנקין.

 

ההתרשמות ממועמדים בירידי תעסוקה היא אמנם מוגבלת אבל כך גם ההתרשמות מקורות חיים או מודעה בלינקדאין. "המפגש ביריד יוצר סקרנות ראשונית ויש בכך ערך. הטכנולוגיה היום מנכרת ואנחנו יודעים שקשה לפעמים למועמדים להעביר את הפן האישיותי, זה אחד הכלים שיכול באמת לייצר את הקונטקסט הנכון עבור המועמד", אומרת ענבל-יעקבסון. למועמדים מופנמים, שככל הנראה מלכתחילה יימנעו מלהגיע לירידים, קשה יותר להתבלט בסיטואציה המונית ולכן חברות לא מסתפקות ביריד כאמצעי גיוס אלא פועלות בכמה דרכים.

 

מצד המעסיקים, ההחלטה להגיע ליריד ספציפי על פני יריד אחר קשורה גם למיתוג מעסיק. "השתתפות ביריד נותנת למעסיק איזושהי גושפנקא אקדמית שיש לה חשיבות מבחינת הסטודנטים", אומרת קאופמן. מעסיקים בוחרים מבין המוסדות האקדמיים הרבים את אלה שבהם סטודנטים שעשויים להתאים להם ומביאים גם בחשבון את המיתוג שלהם בקרב המועמדים. לחברות יש גם שיקול כלכלי של עלות גיוס. בניגוד לגיוס עובדים באמצעות חברות השמה, בירידים לא גובים עמלה מהמעסיקים על כל עובד שנקלט בסופו של דבר בחברה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x