שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נעמה סיקולר

פסילת מינוי שמיר ליו"ר התעשייה האווירית: בכל זאת יש כאן שומרי סף אמיצים

דווקא בימים שבהם נראה כי הרסן הוסר לחלוטין ופוליטיקאים יכולים להפוך כל חוק בגלל גחמה מתברר שיש פה עדין פקידות חזקה שמסוגלת לפסול מהלכים כשהם נעשים בצורה עקומה

נעמה סיקולר 08:1405.04.17

בתוך הטירוף של הימים האחרונים, כשברקע מתווה הפשרה המעוות ביחס לשידור הציבורי, שהבהיר שאפשר להפוך כל חוק בגלל גחמה ולפטר מאות עובדים, נדמה היה שהכל מותר. שהרסן הוסר לחלוטין ושהפוליטיקאים הצליחו להשתלט על כל מוקדי הכוח. ואז הגיעה ועדת גילאור, ופסלה את מועמדותו של יאיר שמיר ליו"ר התעשייה האווירית. אתמול התברר שעדיין יש דבר כזה פקידות ציבורית אמיצה, ושכשדברים נעשים בצורה עקומה הם בכל זאת נפסלים, גם אם יש בקצה שני פוליטיקאים חזקים עם אינטרס.

 

הפסילה של שמיר היא נקודת אור כי המינוי הזה היה בעייתי מההתחלה, והפך להיות בעייתי ככל ששר הביטחון אביגדור ליברמן ושר הרווחה חיים כץ המשיכו להתעקש עליו, למרות הקשיים. יאיר שמיר הוא איש רב זכויות בחברה ובתעשייה, אבל הניסיון למנות אותו היה שגוי וההתעקשות של שמיר עצמו על המינוי היתה מביכה.

 

מימין: שמיר וליברמן. ההתעקשות על המינוי היתה מביכה מימין: שמיר וליברמן. ההתעקשות על המינוי היתה מביכה צילום: אוראל כהן, עמית שאבי

 

למרות הזכויות שיש לשמיר, הוא לא מה שהתעשייה האווירית צריכה בעת הזו. מדובר בחברה ממשלתית שסיימה את 2016 בהפסד של 110 מיליון דולר, חברה שחברי ועד ודירקטוריון שלה נמצאים בחקירת משטרה בחשד לקבלת טובות הנאה והפעלת לחצים פסולים על עובדים כדי שיתפקדו לליכוד. מדובר בחברה שלא משלמת דיבידנד למדינה כפי שהיא נדרשת וסובלת מחוסר יעילות. היא לא יכולה לחזור לפיקוח של שמיר, האיש שבתקופתו צמח הקשר הרקוב בין הוועדים להנהלה.

 

השופטת בילהה גילאור. החלטה אמיצה השופטת בילהה גילאור. החלטה אמיצה צילום: אוהד צויגנברג

 

שמיר היה צריך להיפסל גם כי כהונתו הקודמת נגועה בחשדות לניגודי עניינים בין הקרן הפרטית שבבעלותו לבין התעשייה האווירית; כיוון שהוא לא הצהיר על הקשרים האלה בעבר וגם לא התכוון לוותר על עסקיו בעתיד; כיוון שהוא מכהן במקביל כיו”ר של חברה ממשלתית אחרת; וגם מעצם העובדה שאפילו לא היה עבורו מקום פנוי בדירקטוריון. לא היתה שום סיבה לעקם את הכללים עבור שמיר ולא היתה שום סיבה שהממשלה תכפה על ועדת מינויים שכבר פסלה את המינוי לדון בו שנית רק כי ככה ליברמן רצה. לא היתה סיבה להסיט את המבט כשליברמן החליט למנות שר לשעבר במפלגתו ליו”ר חברה ביטחונית רגישה ולא היתה שום סיבה לאפשר לחיים כץ — יו"ר הוועד המיתולוגי — קו ישיר לצמרת ההנהלה.

 

כל הסיבות האלו היו אמורות להוריד את המינוי מסדר היום מלכתחילה, אבל זה לא קרה. זה לא קרה בדיוק מאותה הסיבה שאפשרה לפשרת התאגיד לקרום עור וגידים, משום שיש פוליטיקאים שאיבדו בושה. פוליטיקאים שהאינטרס האישי, הפוליטי או המפלגתי חשוב להם יותר מהאינטרס הציבורי. המינוי לא ירד מהפרק מלכתחילה, וגם לא בטוח שבהקשר של שמיר לא צפוי לנו עוד טוויסט בעלילה.

 

ובכל זאת מדובר ברגע של נחת. רגע שבו אפשר להישען לאחור ולפרגן לשלושת חברי ועדת המינויים בראשות השופטת בדימוס בלהה גילאור, שעמדו בלחצים המאסיביים. זה גם הרגע לאחל לשמיר המון הצלחה בהמשך עיסוקיו האחרים, לא בתעשייה האווירית. עד הפעם הבאה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x