שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
משה גורלי

נכנס בגלל התקציב, נשאר בגלל הדיון הציבורי: הסיכוי של כחלון לצאת טוב מפרשת התאגיד הוא קלוש

שר האוצר השליך את עצמו לקו האש במאבק מול ראש הממשלה נגד סגירת התאגיד כשהוא מדגיש שמה שמניע אותו הוא שמירה על התקציב, אבל הציפיות שתפחו סביבו כי הוא יגן גם על חופש הביטוי והדמוקרטיה הכניסו אותו למילכוד

משה גורלי 17:1302.04.17
שר האוצר משה כחלון הפך לשק החבטות בסיפור התאגיד. לא בטוח שבצדק. אבל, זה יכול לקרות למי שעומד על העקרונות הנכונים שלא מהסיבות הנכונות.

 

ביום המעשים הטובים, יום ההצטרפות לקואליציה של נתניהו, נטל על עצמו כחלון מחוייבות ערכית דמוקרטית והיא להגן על בית המשפט העליון. הגנה שאפילו עוגנה בהסכם הקואליציוני. אבל לדרוש ממנו להגן גם על בית המשפט וגם על התקשורת זו כבר משימה בלתי אפשרית, במיוחד בממשלת נתניהו הנוכחית. כמו שהחמישייה הקאמרית הציגה את מנשה נוי כראש הממשלה שמגיע לחשב הכללי להתלונן על משכורתו הזעומה: בשביל המשכורת הזו אתם רוצים שאני אתן לכם גם שלום וגם ביטחון?! אותו דבר כחלון - בשביל המשכורת הזו דורשים ממנו להתאבד גם על בית המשפט וגם על התקשורת? אין מצב.

 

המשפט והתקשורת הם שני גופי הביקורת השלטון החשובים בדמוקרטיה. נתניהו יצר את המשוואה לבקר=להפיל, ולכן הביקורת זה שמאל בואכה בוגדים. כך שחרר כל רסן ומגבלה במאמצי הקיעקוע שלו.

 

במערכת המשפט הוא קצת מוגבל בטיפול. כחלון מחוייב קואליציונית בהגנתה ולשרת המשפטים איילת שקד דרכים משלה. אז את ה"תאגיד" הזה קשה לשבור אבל בהחלט מנסים להשפיע על הד.נ.א שלו באמצעות מינוי היועץ המשפטי לממשלה, מינוי שופטים שמרנים לבית המשפט העליון, ניסיון לכרסם בעקרון הסניוריטי במינוי הנשיאה הבאה ועוד.

 

נתניהו וכחלון. בשביל המשכורת שמקבל שר אוצר אלו באמת יותר מדי מאבקים נתניהו וכחלון. בשביל המשכורת שמקבל שר אוצר אלו באמת יותר מדי מאבקים צילום: אלכס קולומויסקי

 

כחלון השליך עצמו לקו האש בפרשת התאגיד כשהוא טורח להדגיש שמה שמניע ומעניין אותו זה הצד התקציבי. אבל, כשר היחיד שנכנס למערכה הזו, נוצרו ותפחו סביבו גם הציפיות להגן על התאגיד, על התקשורת, על חופש הביטוי ועל הדמוקרטיה. והוא בכלל לא ידע שהוא כזה. ובכל זאת, הוא נשאב למילכוד הזה. הוא עודד את השיח הזה סביבו כשדיבר על החובה לגבות ולהתייצב מאחורי החופש העיתונאי. וחוץ מזה, הוא לא יכול היה להגיד את האמת: מה שמעניין אותי זה רק התקציב ומצדי שתמזגו את התאגיד עם ערוץ 1 או ערוץ 20. אלה לא הגיסים שלי, וגם אלה לא.

 

וככל שנשאב יותר לעמדת מגן חופש הביטוי, הוא טיפס על העץ הגבוה שממנו נפל כעת. אבל, מה שהוציא לו את האוויר מהמפרשים לא היה רק נתניהו והפשרה העקומה, אלא גם ההכרזה על גאולה אבן כמגישה הראשית של המהדורה. המינוי לא רק גרם להרמת גבות, הוא גם שבר את הגב של ביבי וגם את זה של כחלון. ודי בצדק. כמו שלא ניתן למנות את שרה נתניהו או את רעייתו של דוד ביטן (אילו ניחנו בכישורים הנדרשים כמובן) למובילות המהדורה, אי אפשר למנות את אשתו של מי שעשוי להיות אחד מיריביו הפוליטיים של ראש הממשלה. מינוי כזה הוא פסול, ולכל הפחות מעיד על היעדר שכל ישר ותבונה מעשית וארגונית.

 

שפת הגוף של כחלון והראיונות אחרי המינוי הזה העידו שראשי התאגיד הצליחו לאבד את התומך היחיד שלהם. מצד אחד הוא צריך להיאבק בגחמנות האובססיבית של ראש הממשלה, מצד שני, עם ההתססה של ראשי התאגיד בדמות גאולה אבן. וזאת כאשר מצד שלישי הוא בכלל בענייני דירות ולא מהדורות. ומצד רביעי - והכי גרוע מבחינתו - גם על התקציב הוא לא יצליח לשמור במהומה הרב צדדית הזו שאותה יצטרך לממן מי יודע עד מתי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x