$
מעסיקים

לא על חשבון המעסיקים

התקצוב לחוקים החדשים לטובת העובדים לא מגיע מכיס המדינה אלא מכיסם של המעסיקים - העסקים הקטנים והבינוניים שמתקשים לשרוד בשוק התחרותי של היום

אלכסיי שלימוב 09:4519.03.17

לא עובר שבוע בלי הודעה על יוזמה חדשה של אישי ציבור על העובדים. מבול החקיקות האחרון כבר שרטט קו ברור באשר ליחס של המדינה למגזר העובדים. בין התקנות והשינויים שחלו על המרחב התעסוקתי בישראל ניתן לראות לדוגמא הגדלת כמות ימי החופשה השנתיים של כל עובד, קיצור שבוע העבודה ומתן חופש בימי ראשון, הארכת חופשת הלידה בשבוע שלם, מימוש שעת הורות על ידי האבות ועוד כהנה תקנות שנכנסו לתוקף בתקופה האחרונה.

דה פקטו, בעוד שהשיח הציבורי מבליט ללא הרף את הזכויות החדשות ודן בהטבת התנאים של העובדים במשק הישראלי, נזנח למרבה האבסורד שוק שלם ולא פחות חשוב - המעסיקים.

 

שכן, אין עוררין על כך שהתקנות שנראות בנוף הישראלי, משפיעות בצורה משמעותית על הביזנס ועל היכולת של בעלי חברות קטנות ובינוניות להצליח בשוק התחרותי של היום. צריך להבין כי רוב התקצוב שמתייחס לתקנות החדשות אינו מגיע מכיסה של המדינה, אלא בדרך כלל מכיסם של המעסיקים, בין אם בספיגה ישירה של ימי החופשה והתגמשות לגביי היעדרות של העובדים ממקום העבודה תחת יוזמות סו קולד סוציאליסטיות.

 

אין שום פסול בחיזוק מעמד העובד ובשיפור חווייתו במקום העבודה, אבל כשהדבר נעשה בצורה שגויה ועל גבם של המעסיקים, החברות והארגונים מתחילה בעיה שעלולה ליצור כדור שלג שייפגע בעתיד הקרוב בתעשייה שלמה.

 

בשנה החולפת, כך על פי נתוני דן אנד ברדסטריט ישראל, נפתחו אמנם כ-55,300 עסקים, עליה של כ-4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אך נסגרו, לפי אותה הסקירה כ-43,500 עסקים, עליה של 2.35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. ניתן להניח שהחקיקות החדשות, אלה שגורמות להקטנת שעות העבודה ובמידה מסוימת מסכנות את כמות ואיכות הייצור, לא עוזרות להמשך שרידותם של העוסקים שגם ככה מתמודדים עם קשיים שונים, מיסוי כבד ובמקרים רבים מחסור בעובדים בעלי הכשרה מתאימה.

 

התקצוב לתקנות העובדים הוא על חשבון המעסיקים הקטנים והבינוניים התקצוב לתקנות העובדים הוא על חשבון המעסיקים הקטנים והבינוניים צילום: כרמית פלר

 

במצב הנוכחי רבות מהחברות כבר הבינו כי חרב מאיימת מונפת מעל ראשם. כבר עכשיו ניתן לראות כי זה מביא לצמצום ההעסקה הישירה ומתן עדיפות לפתרונות תעסוקתיים אלטרנטיביים. כך יוצא שחברות רבות, לא אחת מעדיפות להוציא מתוכן פרויקטים רבים למיקור חוץ, כך למעשה הן נמנעות מיחסי עובד מעביד, ומצמצמות את הקשר שלהם למועסקים.

 

מבחינה אסטרטגית אין ספק כי תפישה זו, שמתבססת על שילוב בין תעסוקה ישירה ומיקור חוץ, נכונה בהרבה מקרים, אך אין הדבר יכול לבסס את שוק התעסוקה כולו, ובייחוד לא במקצועות צווארון כחול ובעסקים קטנים ובינוניים, שגם ככה מוצפים בחקיקה והגבלות שונות מכל עבר.

 

במילים אחרות, החקיקה העכשווית וזו שתבוא בעתיד צריכה להתחשב לא רק בעובדים, אלא גם במעסיקים, היזמים ואלה שבונים חברה בעשר אצבעות. כידוע, מניין החסמים החיצוניים של בעלי העסקים רב, ממציאת לקוחות ושמירתם לאורך זמן, תחרות מתגברת, קושי בשיווק, שכירויות, תשלומים לרשויות ועוד.

 

כעת, מצופה מבעלי העניין ומיוזמי החקיקה להתחשב בעיקר בזמינות כוח העבודה, ולדאוג שתנאי העבודה המשתפרים לעובדים לא ייפגעו בבעלי העסקים, במעסיקים. דווקא על רקע מבול היוזמות הנראה לעין בתקופה האחרונה, צריך לחזור ולומר בקול כי זו שעתם הקריטית של אישי הציבור, לצד הגדלת ההטבות והחידושים שהם מקדמים בתחום הקריירה, עליהם להגיע להבנות משותפות עם העסקים והיזמים שעומדים בראש החברות.

 

הכותב הוא מנכ"ל Eastern Peak

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x