שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
נשים ועסקים פברואר 2017

שניים אוחזין: מהפכה בתשלום המזונות

אחרי שנים של קיפאון, תחום המזונות עובר שינוי אדיר: שורה של פסיקות והצעת חוק שמגבש משרד המשפטים מבקשות לחלק את הנטל הכלכלי בין שני ההורים, לפי יכולתם. אבל האם הקלת עול המזונות על אבות גרושים אכן תוביל לשותפות שווה בגידול הילדים?

ענת רואה 14:0011.03.17

טל ורוני הם זוג רופאים, הורים לשלושה ילדים קטנים. שניהם נמצאים באותו מעמד מקצועי, ומשכורתו החודשית של כל אחד מהם היא 12 אלף שקל נטו. בני הזוג החליטו להתגרש — וסיכמו על הורות משותפת, שמשמעה חלוקת זמן שווה של כל אחד מהם עם הילדים. אך מה יהיה גובה דמי המזונות במקרה זה, ומי ישלם אותם? במדינת ישראל, כדי לענות על השאלה תצטרכו לדעת אם טל הוא הגבר ורוני היא האשה, או להפך.

 

לפי הדין כיום, האחריות לכלכלת הילדים מוטלת כמעט במלואה על הגבר, ובמקרה של שלושה ילדים, מזונות בסך 5,000 שקל לחודש שמועברים לאשה נחשבים סבירים.

 

אלא שבמקרה של רוני וטל, ושל זוגות אחרים המשתכרים שכר דומה, או כאשר האשה מרוויחה יותר מהגבר, מדובר בנוהג שאיננו חף מבעיות: גם רוני וגם טל צריכים לשכור דירה שתתאים לצורכי הילדים ולצייד אותה בהתאם; הם מתחלקים באופן שווה בהוצאות על חינוך, למשל; ואם ייקבע תשלום כזה של דמי מזונות, האשה תתחיל כל חודש עם הכנסה של 17 אלף שקל — ואילו לגבר יהיו 7,000 שקל בלבד, אף שלשניהם הוצאות דומות.

 

 איור: רות גווילי

 

אבות גרושים רבים טוענים כי לאחר תשלום המזונות לא נותר להם כמעט דבר, כך שרבים מהם נאלצים לשוב להתגורר אצל ההורים, או לחיות בעוני. הם קוראים לשוויון הורי בדמות הפחתת המזונות.

 

מנגד, נשים גרושות לרוב משתכרות הרבה פחות מהאבות (בממוצע 30% פחות באותם תפקידים), והאחריות לטיפול בילדים מוטלת עליהן כמעט בכל המקרים. לטענתן, אבות הקוראים לשוויון הורי לאחר גירושים מתכוונים רק להפחית את דמי המזונות, אך לא ישאו באחריות שווה לגידול הילדים.

 

סוגיות מהותיות שעומדות בלב המשמורת המשותפת ודמי המזונות נמצאות כעת על שולחן בית המשפט העליון, ועתידות להפוך על פניו את הסדר המזונות בישראל. "מגזין כלכליסט" ממפה את ההזדמנויות שעשוי להביא עמו השינוי, אך גם את הסכנות שבו.

 

הדו"ח הנשכח קם לתחייה

 

עד השנים האחרונות, כשזוג הורים התגרש, כמעט תמיד המשיכו הילדים להתגורר עם האם, ותשלום המזונות הוטל על האב. אלא שהזמנים השתנו, ואבות מעוניינים במעורבות רבה יותר בחיי הילדים. בהתאם, הם דורשים גם חלוקה שוויונית יותר בנטל הכלכלי.

 

ב־2006, בעקבות רוחות השינוי, הקים שר המשפטים דאז, חיים רמון, ועדה בראשותו של פרופ' פנחס שיפמן והטיל עליה לבדוק את הנושא. דיוני הוועדה התמשכו כמעט שבע שנים, ובסוף 2012 היא הגישה דו"ח מהפכני שהמליץ לחלק באופן שוויוני את נטל דמי המזונות בין ההורים, בהתחשב בהכנסותיהם ובחלוקת זמני השהות שלהם עם הילדים. אך הדו”ח לא יושם על ידי המחוקקים.

 

פרופ' רות הלפרין־קדרי: "מחקרים מראים שבתוך שלוש־ארבע שנים גם הסכם משמורת שוויוני גולש בחזרה לדפוסים המסורתיים של אם משמורנית יחידה, אלא שכעת היא לא מקבלת דמי מזונות" פרופ' רות הלפרין־קדרי: "מחקרים מראים שבתוך שלוש־ארבע שנים גם הסכם משמורת שוויוני גולש בחזרה לדפוסים המסורתיים של אם משמורנית יחידה, אלא שכעת היא לא מקבלת דמי מזונות" צילום: עדי אדר

 

בשלב מסוים נואשו בתי המשפט מלהמתין למחוקקים, ובסוף 2013 ניתן פסק דין מהפכני של השופט יעקב כהן מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. כהן קבע כי אם ההורים משתכרים שכר זהה וחולקים באחריות משותפת לגידול הילדים, אין סיבה לכך שאחד מהם יעביר כסף לצד האחר.

 

הדברים התגלגלו עד לבית המשפט העליון, שבתחילת דצמבר 2016 קיים דיון מורחב בהרכב של שבעה שופטים בנושא, ועתיד למסור פסק דין בחודשים הקרובים.

המעורבות של העליון הצליחה להעיר גם את המערכת הפוליטית, ושרת המשפטים, איילת שקד, הודיעה כי משרדה מקדם הצעת חוק ממשלתית שתסדיר את סוגיית דמי המזונות והמשמורת על הילדים. בימים אלה נערכות פגישות קדחתניות של נציגי כל הצדדים עם השרה שקד, לצורך ליבון נושאים שנותרו במחלוקת. בין היתר, נפגשה השרה עם שיפמן.

 

"המצב משקף פטריארכליות"

 

ד"ר פרץ סגל, לשעבר ראש תחום ייעוץ במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, מכיר מקרוב את ממצאי ועדת שיפמן, ותומך בשינוי המצב הקיים. לדבריו, "ועדת שיפמן קבעה כי 'מזונות ילד הם זכות עצמאית לחלוטין מכוח אמנת האו"ם לזכויות הילד, ולכן אין מקום להבדיל בין איש לאשה'. זכות הילד היא ששני הוריו ידאגו לרווחתו. המצב כיום משקף פטריארכליות שנשים נהנות ממנה. נשים צריכות לומר 'אני צריכה לדאוג לילד כמו האבא'. יש לך כסף? שלמי לילד, כי הוא שלך".

עם זאת, החשש העיקרי שהשינוי טומן בחובו הוא שלכאורה תהיה משמורת משותפת ללא תשלום דמי מזונות, אבל בפועל ימשיך נטל גידול הילדים ליפול על כתפי האם, שלא תקבל תמיכה כלכלית.

 

גיא רוה: "עושים הכללה ומתייחסים לאבות כמו אל פושעים, או כמו אל ילדים קטנים שצריכים להוכיח שהם ראויים ומסוגלים לטפל בילדים שלהם" גיא רוה: "עושים הכללה ומתייחסים לאבות כמו אל פושעים, או כמו אל ילדים קטנים שצריכים להוכיח שהם ראויים ומסוגלים לטפל בילדים שלהם" צילום: צביקה טישלר

 

לדברי פרץ, עיקר הבעיה טמון בהיעדר גישה מוסכמת לעניין חישוב דמי המזונות — בעיה שוועדת שיפמן הציגה נוסחאות להתמודד איתה. "בארצות הברית עשו מחקר על מקרים שבהם לשני בני הזוג שמתגרשים יש אותה רמת הכנסה, ובדקו איך הפסיקה לגבי דמי מזונות הילדים משתנה ממקום למקום. התברר שהפערים בגובה דמי המזונות הגיעו עד פי עשרה. הסיבה לכך היא שהשופטים שפסקו את סכום המזונות נפגשו עם בני הזוג, התרשמו מהם והחליטו מי כביכול אשם בגירושים — הרי אי אפשר להתגבר על השיפוטיות במצב כזה.

 

"מחקר אחר, שנערך ב־13 מדינות באירופה, בדק מה הסיבה העיקרית לכך שגברים נמנעים מלשלם מזונות ילדים. האבות אמרו שדמי המזונות נפסקים על בסיס שרירותי לגמרי, בלי קשר למציאות".

 

עלתה הטענה שאבות יגידו לשופט שהם רוצים לגדל את הילדים חצי מהשבוע, אבל בפועל ייעלמו, והאמהות יישארו עם הילדים וללא מזונות.

"הטיעונים האלה הם של תקופת מעבר. בארצות הברית, לדוגמה, מי שגובה את דמי המזונות עבור הילדים הוא המדינה, ולא האשה. בישראל, כל נושא המזונות של הילדים הוא כלי משחק בין ההורים, שמשמש אותם כדי לפגוע אחד באחר. ברגע שהמדינה דואגת לזה, כלי המשחק נעלם.

 

"אנחנו מעודדים את האבות להיות עם הילדים כמה שיותר. ככל שהם יבלו איתם יותר, הם ישלמו פחות דמי מזונות, ואין בזה שום בעיה. זה פחד מדומה. אם האבא לא עומד בכך ולוקח את הילדים, בית המשפט יסייע.

 

"אני מכיר מקרים שבהם ילדים נותקו מהאבות שלהם, ביוזמת האם. במקרה אחר, בית משפט פסק שהילדים יהיו אצל האם בלבד, אף שהאב מטפל בהם. אחרי הפסיקה האשה אמרה לבעלה לשעבר: 'אני יודעת שאתה אבא טוב, תשלם כך וכך כדי לראות את הילדים'".

 

 

"החשש אינו מצוץ מהאצבע"

 

"לא תמיד מה שנראה במבט ראשון כמתקדם ונאור, הוא אכן כזה. לפעמים דווקא בשיטה שנראית בלתי שוויונית בעליל יש אלמנטים שמתאימים יותר למציאות החברתית־כלכלית, ומקדמים את השוויון המהותי", אומרת פרופ' רות הלפרין־קדרי, ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה באוניברסיטת בר־אילן וחברה בוועדת המומחים של האו"ם למיגור האפליה נגד נשים.

 

"מחקר שעורך חוקר צעיר מהמחלקה למגדר בבר־אילן העלה עד כה ממצאים פשוט עצובים. הוא פנה לאבות נשואים, בטווח גילאים רחב ומכל פלחי האוכלוסייה בישראל היהודית, ובדק איתם את כל הנושא של גידול הילדים, כולל השאלות מי אחראי לחיי החברה של הילד, ומי לוקח אותו לרופא. כל המטלות שאינן כלכליות וקשה לכמת אותן.

 

"רק 3% מהאבות העידו על עצמם שהם נושאים בנטל העיקרי בניהול החיים הרגשיים, הנפשיים והחברתיים של הילדים, ו־83% אמרו שהאם משמעותית הרבה יותר מבחינה זו. אז יש את האידאל השוויוני, אבל אנחנו צריכים להיות מעוגנים במציאות.

 

 

"אני מכירה בכך שיש גברים שאחרי משבר של גירושים מחליטים לשנות את החיים שלהם באופן משמעותי, ולהקדיש הרבה יותר זמן לילדים. ללא ספק אני בעד, אבל בואו נעשה את זה בהדרגה.

 

"קודם כל, אני קוראת לאבות האלה להוכיח שהתביעה שלהם למשמורת או למשמורת משותפת לא באה רק כדי להפחית את דמי המזונות. אחר כך צריך לוודא שהאם אכן מסתדרת עם המזונות המופחתים ושהילדים מקבלים את כל מה שהם זקוקים לו".

 

איך אפשר לבצע תהליך מדורג?

"צריך לפעול לפי הכלל שאני מכנה ‘כלל השיקוף’, או ‘חזקת הקירוב’. המשמעות היא שחלוקת הזמן ההורי אחרי הגירושים צריכה להיות דומה לחלוקה שהיתה לפניהם, ואם רוצים לשנות אותה צריך לפרוש את השינוי על פני חצי שנה. אם האב לא היה מעורב בגידול הילדים, וכעת רוצה משמורת שוויונית — אז אפשר להתחיל מפעם אחת באמצע השבוע, וכל סוף שבוע שני. כעבור חצי שנה, אם רואים שזה טוב לילדים, שההסכם בין ההורים נשמר ושהאחריות הכלכלית מתממשת, אפשר להרחיב את השהייה של הילדים אצלו. החשש מכך שאבות ייעלמו אינו מצוץ מהאצבע. במדינות אחרות ראינו שדמי המזונות הופחתו ברגע שעברו להסדרי משמורת משותפת, ומחקרים רבים מראים שבתוך שלוש־ארבע שנים גם הסכם משמורת שוויוני גולש בחזרה לדפוסים המסורתיים של אם משמורנית יחידה, אלא שכעת אין לה יכולת כלכלית כבעבר כי היא לא מקבלת דמי מזונות.

 

ד"ר פרץ סגל: "זו הסתתרות מאחורי תפיסה פטריארכלית שנשים נהנות ממנה. נשים צריכות להגיד 'הילד הוא ילדי ואני צריכה לדאוג לו כמו האבא'. יש לך כסף? שלמי לילד, כי הילד הוא שלך" ד"ר פרץ סגל: "זו הסתתרות מאחורי תפיסה פטריארכלית שנשים נהנות ממנה. נשים צריכות להגיד 'הילד הוא ילדי ואני צריכה לדאוג לו כמו האבא'. יש לך כסף? שלמי לילד, כי הילד הוא שלך" צילום: יח"צ

 

"נושא המזונות כמובן כרוך גם בנושא המשמורת. חזקת הגיל הרך, שקובעת כי ילדים עד גיל 6 יהיו בחזקת האם, להוציא נסיבות מיוחדות, הביאה לכך שהילדים הושארו מחוץ להליך הגירושים. היו נושאים אחרים במחלוקת — חלוקת הרכוש, העובדה שהגבר קובע אם ייתן גט או לא. בעקבות ועדת שניט (ועדה בראשות פרופ' דן שניט שהוקמה ב־2005, ע"ר), שהמליצה לבטל את חזקת הגיל הרך, הילדים הוטלו בעוצמה אל מוקד הסכסוך בין ההורים. משרד המשפטים, בתור המבוגר האחראי, צריך לעשות הכל כדי להחזיר את המערכת לרגיעה, וכמה שיותר מהר".

 

"אב לא יכול ללמוד לחתל?"

מי שמאוד לא אוהב את הגישה שמבקשת לבחון את הגברים ואת יכולת ההתמדה שלהם הוא גיא רוה, המייסד של תנועת "הורות משותפת — טובת הילד". "אבא הוא לא הורה על תנאי", אומר רוה.

 

"גם לאחר שההורים נפרדים, האמא נשארת אמא, והאבא נשאר אבא. כל ההתניות האלה וההצעות לבדוק את האבות הן פשוט איומות. עושים הכללה ומתייחסים לאבות כמו אל פושעים שצריכים להוכיח שהם ראויים ומסוגלים לטפל בילדים שלהם.

 

"נגיד שיש לנו אבא שלא ידע לחתל, אז הוא לא יכול ללמוד? כשהילד שלי נולד, לא ידעתי להאכיל ולחתל — ולמדתי את זה. המדינה צריכה לעודד מעורבות של שני ההורים בחיי הילד גם לאחר פרידה. כיום המדינה מעודדת מלחמות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x