בדרכים: מפולת סלעים

ד"ר מת'יו מתחיל לאבד סבלנות. הוא גיאולוג מאוניברסיטת יוסטון שהגיע לריאל דה קטורסה שבאמצע המדבר כדי לחקור את השבר שנוצר בין מקסיקו לקובה ברעידת אדמה לפני 50 מיליון שנה. הוא מכהן כעוזר מחקר במשלחת מכובדת של גיאולוגים, שאליה הצטרף גם ג'ק. ג'ק אינו גיאולוג. הוא סתם פנסיונר שהנכדה שלו לומדת בלט עם הבת של ראש המשלחת, ומכיוון ששעמם לו בבית, הוא החליט להצטרף על תקן איש תחזוקה. אבל עכשיו הוא לא מפסיק לדבר על ההיסטוריה המפוארת של הרפובליקנים בשלטון ועל געגועיו לרייגן, ולמת'יו נשבר לשמוע אותו.

חמור, אחד מאמצעי התחבורה העיקריים במקום צילום: דנה לב לבנת

כדי להציל את המצב הוא מתחיל לדבר איתי על המחקר שלהם. השיחה גולשת לטקסטורות ולטעמים השונים שיש לכל סוגי האבנים, ומשם לילדוּת שלו בעיירה אמריקאית נידחת על גבול מקסיקו. הוא מספר לי על חוסר התקווה בעיירה שדרדר אותו לסמים קשים, על הגמילה בגיל 19 ועל הבריחה ממנה כדי להוכיח לעצמו ולכולם שדווקא יש לו סיכוי לעשות משהו בחיים. מאז לא חזר אליה. עכשיו הוא בעיירה נידחת בעבר השני של הגבול, חוקר סלעים במקום שבו מתניידים בסוסים וחמורים או בג'יפים מסיביים, אם יש לך קצת כסף. אני מוזמנת להצטרף.

למחרת בבוקר אנחנו דוהרים בג'יפים לתוך ענני אבק. לא סתם הגיעו לכאן הגיאולוגים. ההרים במדבר טומנים בחובם אוצרות מהתקופה שבה שקק האזור חיים ומכרות כסף. פרופסור מרפי, ראש המשלחת, מצביע לעבר ההרים ומראה לי קו כהה שמסותת לרוחבם. אנחנו הולכים לאן שהם מתחילים להחליף צבע, הוא מסביר.

ריאל דה קטורסה, מקסיקו צילום: דנה לב לבנת

אנחנו חונים לצד שביל סוסים צר ומתחילים לטפס במעלה ההר הצחיח. לא עובר זמן רב ומרפי עוצר אותנו ומצביע על סדק כהה. כולם מהנהנים ובתוך שנייה מתפרסים לאורכו ומוציאים כלי עבודה, סרגלים ואייפונים. מרפי מסביר לי שיש לנו מזל היום ושכנראה הצלחנו ממש בקלות לעלות על השבר. אתמול הם הלכו חצי יום בלי למצוא דבר וכבר היו ממש מיואשים.

חברי המשלחת ממשיכים לטפס במעלה ההר ולצעוק מספרים בהתרגשות, אבל אני נשארת מאחור עם פרופסור מרפי, שצולע ומתנשם. אנחנו צועדים מעלה לאט ומדי פעם הוא נעצר ליד סדק בהר, מלטף אותו ומנסה לפוררו. הוא מסביר לי בהתרגשות את השוני בין בקע חשוב לסתם סדק, אבל אני לא מבינה לגמרי ובעיקר מהנהנת.

שלוש שעות אחר כך, שנינו כבר צולעים בדרך למטה. אני שואלת את מרפי אם הכל בסדר, והוא מספר לי שיש לו גידול סרטני במוח. הוא מוריד את הכובע ומראה לי את הצלקות שמסתתרות לאורך השיער. עכשיו הכל יחסית בסדר, אבל הוא כל הזמן הולך לבדיקות שגרתיות כדי לבדוק שהראש לא גדל או מתעוות. אני מתאפקת לא לשלוח יד לעבר הצלקות. לא לנסות לפורר אותן. ומתפללת שכל אחת מהן היא סתם סדק.

צילום: דנה לב לבנת

צילום: דנה לב לבנת

צילום: דנה לב לבנת