$
מעמדות כחול לבן

עבדי הפרילנס

"כלכלת השיתוף" נמצאת בפריחה בשנים האחרונות; הצד הנעים פחות שלה הוא עובדים עם פחות זכויות וביטחון כלכלי אפילו משל הפרילנסרים הוותיקים

נורית רוט 07:0728.12.16

לפני כחודש יצאה חברת ההסעות השיתופיות גט בהכרזה משמעותית: הנהגים יוכלו להיות גם שליחים. כלומר, מי שמוצא את פרנסתו כנהג של החברה יכול עכשיו למצוא שבריר הכנסה נוסף — כשליח — ולגרד עוד כמה שקלים.

 

טרנד הכלכלה השיתופית (Sharing Economy) הלך וצבר פופולריות בשנים האחרונות. הוא מאפשר לבעלי נכסים כמו דירות מגורים, מכוניות, מכונות כביסה או אפילו זמן פנוי, לנצל את המשאב שבו הם מחזיקים עד תום, להשכיר אותו לאחרים — ולהתפרנס ממנו.

 

מי שנוסע לחופשה יכול להשכיר את דירתו למשך התקופה שבה ייעדר, במקום שתעמוד ריקה. אלה שנוסעים בכל בוקר לעבודה ברכב פרטי יכולים להשכיר את המקומות הפנויים ברכבם לנוסעים שמעוניינים להגיע לאותו היעד.

 

אבל לא מדובר באנקדוטות: הכלכלה השיתופית נהפכת בשנים האחרונות לרכיב חשוב גם בשוק התעסוקה. Fiverr הישראלית, למשל, מספקת לבעלי מקצועות כמו גרפיקאים, מתרגמים, כותבי קוד ומלחינים, זירה שבה הם יכולים להציע את שירותיהם ללקוחות בכל העולם. אוּבֶּר וגט מאפשרות לאנשים פרטיים בכל העולם להתפרנס כנהגי מוניות, ו־EatWith מחברת בין בשלנים, חובבים וגם מקצועיים, לסועדים.

  צילומים: airbnb , צביקה טישלר

 

אינספור המיזמים הללו מאפשרים פרנסה מסוימת למי שאין להם הכנסה קבועה או מכניסה מספיק, מחפשי עבודה, או עובדים מבוגרים שנפלטו משוק העבודה. חלק מהם עושים זאת במשרה מלאה, ולעתים אגב כך שהם מתבססים על מקור אחד להכנסה העיקרית, כמו נהגי אוּבֶּר. ולכלכלה החדשה והמהפכנית הזאת יש גם שם: "גיג אקונומי" (GIG Economy, "כלכלת החלטורה").

 

"עצמאים במקום עובדי קבלן"

 

אין עדיין נתונים מדויקים לגבי מספר המתפרנסים מכלכלה שיתופית. קבוצת ההשוואה הקרובה (שתחתיה, לפחות לעת עתה, נכנסים מתפרנסי ה"גיג אקונומי") היא הפרילנסרים: עצמאים שמקבלים שכר על פי ביצוע משימה אד־הוק, ואינם מעסיקים עובדים אחרים. בישראל שיעור הפרילנסרים גדל בעקביות, ובענפים שונים במשק הם מבצעים משימות שבעבר בוצעו על ידי שכירים. לפי סקירה שפרסם המוסד לביטוח לאומי בספטמבר 2016, בישראל יש כ־255 אלף עצמאים (הנתונים נכונים ל־2014 ונותרו יציבים). שיעורם מתוך כלל המועסקים יציב — כ־12% בשנים האחרונות. אלא שהנתח של הפרילנסרים מתוך כלל העצמאים גדל מאוד בשנים האחרונות ומוערך כיום בכ־68%. על פי הדו"ח של ביטוח לאומי, מרבית הפרילנסרים בישראל עוסקים בתחומי התִכנות (בשכר גבוה מהממוצע), הנהלת חשבונות או שיווק ופרסום.

 

 

"עולם הפרילנסרים הקלאסי הוא עולם מסודר באופן יחסי. עצמאים מסוג זה עובדים על עיקרון פשוט: הם מקבלים שכר תמורת העבודה שלהם וצריכים לשלם את התנאים הסוציאליים שלהם ואת המסים בהתאם לסטטוס שלהם כעצמאים. מי שמעסיק פרילנסר משוחרר מהעיסוק בכך. זה שוק שהוא חשוב וטוב שהוא מתפתח", אומר מוטי שפירא, לשעבר מנכ"ל להב — לשכת ארגוני העצמאים בישראל, וכיום יועץ בתחום העסקים הקטנים.

 

לדבריו, "הבעיה המרכזית שישנה בארץ היא של עצמאים בכפייה: מתחיל להיווצר ניצול של היכולת להעסיק אנשים כעצמאים, אף שבפועל הם לא עצמאים טיפוסיים. הם לא יזמים, אלא עובדים שתלויים במעסיק, שמעסיק אותם בדיוק כמו שכירים — רק בתנאים טובים פחות. יש עשרות אלפי עובדים כאלה בארץ: בתעשייה וגם בשירות הציבורי — פקידים, אנשי שירותים, מרצים, כוח עזר או אחיות. הם עובדים שכירים שמועסקים כעצמאים אגב ניצול לרעה של הכלים שיש לעצמאים מבחינת מיסוי וביטוח לאומי.

 

"יושב מעסיק שמגייס עובדים ואומר להם: תהיו עצמאים במקום שכירים, מחתים אותם על חוזה שבו הם עובדים כתף אל כתף עם עובדים אחרים, וכך הוא משחרר את עצמו מחוקי העבודה ומהחובה לשלם שכר מינימום".

 

ד"ר רובי נתנזון, היועץ הכלכלי של להב, מסכים עם האבחנה הזו: "התופעה של חברות שמפטרות עובדים ומעסיקות במקומם פרילנסרים מתרחבת מפני שבצורה כזו רוצים לעשות מעקף לחברות כוח אדם. חברות אלה היו הלהיט שדרכו ניסו להגמיש את שוק העבודה ולהעסיק אנשים שלא במסגרת הסכמים קיבוציים, וכך למנוע מהעובדים צבירת זכויות סוציאליות.

 

ד"ר רובי נתנזון: "אם המגמה של החלפת עובדים שכירים בפרילנסרים תימשך, יהיו פה אנשים בלי פנסיה, ביטוח ודמי אבטלה — שלמעשה במצב של פגיעוּת יהיו תלויים במדינה. באיזשהו שלב זה ייצור לחץ גדול מאוד בשוק העבודה" ד"ר רובי נתנזון: "אם המגמה של החלפת עובדים שכירים בפרילנסרים תימשך, יהיו פה אנשים בלי פנסיה, ביטוח ודמי אבטלה — שלמעשה במצב של פגיעוּת יהיו תלויים במדינה. באיזשהו שלב זה ייצור לחץ גדול מאוד בשוק העבודה" צילום: עמוס קשדן

 

"ואולם, בעקבות מאבקים של ההסתדרות, גם בחברות כוח אדם מקיימים את חוקי העבודה, וחלק מהן גם מחויבות להסכמים קיבוציים. העסקה של פרילנסרים פותרת את הנושא הזה באופן מוחלט: אחריות לזכויות מבחינת ימי חופש, הבראה ופנסיה. מבחינת הגמישות בשוק העבודה זה פתרון די טוב, אבל יש לו מחיר מנקודת הראות של המועסק, נותן השירות".

 

"המעסיק משוחרר, העובד מתנדנד"

 

השלב הבא, לפי שפירא, הוא הכלכלה השיתופית: "היא יצרה זן חדש של אנשים שעובדים עבור חברות גדולות, כמו אוּבֶּר, כאשר האדם מקבל את שכרו על בסיס עבודה פר־שעות או פר־תעריף נסיעה. זוהי דוגמה קלאסית של התפתחות בשוק העבודה: כלכלה מתגלגלת, שהיום נפתחת ומחר נסגרת, וכל הרעיון שלה הוא שהעובדים לא יהיו שכירים. היתרונות בכך הם שהעבודה בכלכלה השיתופית היא גמישה ומאפשרת לכל מיני אנשים להשתלב בה. מה רע שסטודנטים, במקום לעבוד במלצרות, ילכו לעבוד באוּבֶּר או באמזון בארץ, או גמלאים שפורשים ומחפשים מקורות הכנסה יעבדו כך?

הפגנות נהגי אוּבֶּר מחוץ לבית המשפט בלונדון. בית המשפט קבע כי הנהגים זכאים לשכר מינימום. החברה הודיעה שתערער הפגנות נהגי אוּבֶּר מחוץ לבית המשפט בלונדון. בית המשפט קבע כי הנהגים זכאים לשכר מינימום. החברה הודיעה שתערער צילום: איי אף פי

 

"הבעיה היא שהמעסיק משחרר את עצמו מהאחריות הסוציאלית לעובד לחלוטין. נוסף על כך, העובד מתנדנד: זה לא כמו עצמאי ‘רגיל’ שנותן שירות למישהו על בסיס הסכם או מחויבות משפטית הדדית. אם אוּבֶּר מחליטה שהיא רוצה לסגור קו באזור מסוים, אין לעובד באותו אזור הכנסה. עובד שנמצא ב’הולד’ לא יכול להסדיר את התנאים הסוציאליים שלו כמו שצריך וההכנסה שלו לא ליניארית.

 

"המצב הזה הולך ונעשה נפוץ, ומייצר את השלב הבא של העצמאים — עובדים מול חברות גדולות בעבודות שהן לכאורה זמניות, ללא יציבות וללא כוח או אפשרות ממשית להסדיר למשך זמן את התנאים הסוציאליים שלהם".

 

שפירא מעריך כי שיאו של הגל הזה עוד לא הגיע לישראל, אבל הוא יגיע, וכשתגיע לחופי ישראל גם הכלכלה השיתופית באופן מסיבי יותר, ייווצר דור חדש של יותר עובדים עצמאים שהעבודה שלהם לא סדורה: "כיום אנחנו לא נמצאים במקום כל כך רע”, הוא אומר, “יש הסתדרות ויש הסכמים קיבוציים, אבל צריך להיזהר מאוד מההתפתחות של השוק הזה, ומהתפתחות של סגנון העסקה שייתן פתרון למעסיקים ליצור עצמאים כפויים.  

מוטי שפירא: "הכלכלה השיתופית היא דוגמה להתפתחות בשוק העבודה: כלכלה מתגלגלת, שהיום נפתחת ומחר נסגרת, והעובדים בה לא יהיו שכירים" מוטי שפירא: "הכלכלה השיתופית היא דוגמה להתפתחות בשוק העבודה: כלכלה מתגלגלת, שהיום נפתחת ומחר נסגרת, והעובדים בה לא יהיו שכירים" צילום: עמית שעל

 

"מדינת ישראל צריכה לעודד את העבודה העצמאית, זה חשוב, אבל לא לתת לחברות גדולות ולתאגידים להחליף שכירים בעצמאים ולפגוע בתנאים הסוציאליים שלהם".

גם נתנזון מתריע: "אם המגמה של החלפת עובדים שכירים בפרילנסרים תימשך, יהיו פה אנשים בלי פנסיה, ביטוח ודמי אבטלה — שלמעשה במצב של פגיעות יהיו תלויים במדינה. באיזשהו שלב זה ייצור לחץ גדול מאוד בשוק העבודה. אנשים כאלה יגיעו להבטחת הכנסה או להשלמת הכנסה, וזה עלול לפגוע בטווח הארוך במערכת הסוציאלית כולה".

 

"לא לאפשר עצמאים מזויפים"

 

אז מה אפשר לעשות כדי להיערך לכך באופן נכון? "בשביל להסדיר את השוק האפור הזה, של אנשים שעובדים 'כאילו כעצמאים', יש שתי אפשרויות: האחת, על ידי

חקיקה מגֵנה שמסדירה את אחריות המעסיקים כלפיהם. בספרד, למשל, היתה חקיקה שלפיה אם גוף מסוים מעסיק אדם ביותר מ־70% משרה, הוא חייב לתת לו תנאים סוציאליים", אומר שפירא.

 

"האפשרות השנייה היא להילחם בתופעת 'העצמאים המזויפים', בכך שלא יתאפשר למעסיקים גדולים להעסיק מאות פרילנסרים או עובדים בכלכלה שיתופית".

התייחסות דומה אפשר למצוא גם בדו"ח של ביטוח לאומי, שסקר את הביטחון הסוציאלי של הפרילנסרים. הדו"ח התמקד בהגנות עליהם בישראל בהשוואה להגנות שונות שהם מקבלים בעולם (לדוגמה — הגנה מבתי משפט בתחום ביטולי חוזי העבודה), והמליץ על כמה צעדי מדיניות בתחום ביטחון סוציאלי וזכויות עובדים: כיסוי ביטוחי במקרה של מחלה, מנגנון פנסיוני בהשתתפות המעסיק, זכאות לימי חופשה, קבלת דמי אבטלה והגנה מפני ביטול חוזה. עוד הומלץ לנקוט צעדים שימנעו קיפוח בתנאי ובגובה התשלום ביחס לשכירים.

 

אגב, מי שנחלץ לאחרונה לטובת עובדי כלכלת החלטורה היה בית המשפט בבריטניה: בפסק דין מחודש אוקטובר התקבלה תביעתם של שני נהגי אוּבֶּר שטענו כי הם זכאים לשכר מינימום ולתשלום על חופשות מהחברה, ונקבע כי על אוּבֶּר להעסיק את נהגיה בתנאים של עובדים שכירים, ולא להתייחס אליהם כאל עצמאים חסרי זכויות.

החברה, כמובן, הודיעה כי בכוונתה לערער על פסק הדין, שהשלכותיו על עובדי כלכלת השיתוף עשויות להיות דרמטיות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x