שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 27.10.2016
האדר מוסף שבועי 27.10.16

להישאר סגול לנצח: כך נאבקים עשירי ישראל בזקנה

בניצוחו של רופא יומרני ובמימונו של סמי סגול, נהפך תא הלחץ באסף הרופא לאבן שואבת לאנשי האלפיון שחולמים להשיב את נעוריהם. באמצעות חמצן בריכוז 100% בלחץ גבוה הם שואפים לחדש תאי מוח שקרסו, לשפר יכולות קוגניטיביות ולמעשה לעצור את ההזדקנות. וגם אם לא יצליח, לפחות זה עושה יופי לעור הפנים

הדבר הכי חשוב לי הוא לא לאבד את החדות של המוח", אומרת אשת העסקים גליה אלבין. "אני בת 60 פלוס פלוס, בחיוניות מוחלטת, ולשמר את המוח זה מה שהכי חשוב לי. אני יודעת מאוד מקרוב מה זה דמנציה, עברתי את זה עם אמי, ומבחינתי זה הנורא מכל. בכל פעם שאני שוכחת שם אני נלחצת. בגלל זה באתי לפה, לנשום חמצן בתנאי לחץ. מקסימום יתברר שזה לא יעיל".

 

איך שמעת על זה?

"סמי סגול (מבעלי השליטה בכתר) המליץ לי. הוא אמר לי שזה עושה נטו Rejuvenation (הצערה) לאדם בריא, ובלי שום בעיות. ה'רול מודל' שלי זה שמעון פרס, שנשמר dreamer. להיות 'דרימר', ילד חולמני, זה הכי אנטי־אייג'ינג בעיניי. גם סמי הוא 'דרימר'".

 

מטופלים בתא הלחץ. "מכיוון שאי אפשר לרשום פטנט על חמצן, לאף אחד אין אינטרס כלכלי להשקיע במחקר" (למצולמים אין קשר לכתבה) מטופלים בתא הלחץ. "מכיוון שאי אפשר לרשום פטנט על חמצן, לאף אחד אין אינטרס כלכלי להשקיע במחקר" (למצולמים אין קשר לכתבה) צילום: שאול גולן

 

"זאת האופנה עכשיו"

צלילה חופשית בבית החולים

בחודשים האחרונים עובר בבית החולים אסף הרופא בבאר יעקב מצעד מכובד של נציגי האליטה העסקית והתרבותית, מהסוג שנתקלים בו לרוב באירועים חברתיים של האלפיון העליון. סמי וטובה סגול, רות חשין, גליה אלבין, אלכס אנסקי, בקרוב גם איש הפרסום מושיק תאומים ואשתו, זמר מפורסם, אשתו של אחד מראשי האוניברסיטאות, אשת שגריר זר, ועוד רבים אחרים ששמם נשמר בקפדנות ברשימות ההמתנה.

 

רובם ככולם מגיעים כדי לבקר בתא הלחץ החדיש שהותקן בבית החולים, ולנשום את גז הנעורים המודרני: חמצן בריכוז של 100% בלחץ שמדמה צלילה בעומק עשרה מטרים. מדובר בהבטחה העדכנית ביותר של עולם האנטי־אייג'ינג, שהמאמינים בה טוענים שהיא משפרת את זרימת הדם למוח, ואת היכולות הקוגניטיביות לטווח הארוך, לצד חידוש והצערת תאי עור ומה לא. תרופת פלא כמעט לכל סממני ההזדקנות המבהילה.

 

העובדה שלטיפול בתא הלחץ עדיין אין ביסוס מדעי, ולמעשה מדובר בניסוי שתוצאותיו אינן מובהקות, לא מנעה ממנו להיהפך לאופנה לוהטת בקרב אלה שיש להם הזמן והכסף. השמועה עוברת בשיטת חבר מביא חבר בין מי שלא רוצים לשבת בחיבוק ידיים ולהזדקן עד שייוודעו תוצאות המחקר. "זאת האופנה עכשיו", אומר לי בפשטות אחד המטופלים שאני פוגשת ביציאה מתא הלחץ.

 

"אני הגעתי אחרי ששמעתי על מרצה שבגלל פגיעת ראש שכחה את האנגלית, אך הודות לטיפול כאן חזרה לעצמה ושבה ללמד", אומר לי שדרן הרדיו והשחקן אלכס אנסקי. "חידוש רקמות במוח זה דבר מסקרן ומסתורי מאוד, ואמרתי לעצמי שאם סמי סגול ואשתו משקיעים כל כך הרבה משאבים במחקר ובהקמת המקום, אז זה לא סתם סטארט־אפ, זה משהו שאפשר לגעת בו. נשמע לי מסקרן מאוד להאט את קצב ההזדקנות ולשחזר תאים שמתנוונים, ואמרתי מיד שאני מוכן לבדוק את זה על עצמי.

"אדם צריך להיות ציניקן מוחלט כדי להימנע מלעשות משהו שקיים בו פוטנציאל להשבחת הזיכרון, לשיפור החיוניות ומלאכת הכתיבה והיצירה. הרי זקנה ממעטת אותך, בנוסף לצרות אחרות שהיא עושה. הראי לי בן אדם שאומרים לו 'יש פרוצדורה שתוכל להחזיר לך את מה שהיה, וכל מה שצריך להשקיע הוא לשבת 120 שעות עם מסיכה', שיגיד שהוא מוותר. מציעים לך צ'ייסר ממעיין הנעורים, לא תיקח?".

 

תמליץ לחבריך?

"האם להתנסות או לא? תלוי בחשבון הבנק שלך".

 

סמי סגול (מימין) ושי אפרתי, ליד תא הלחץ. מושיק תאומים: "סמי מעריץ של ד"ר אפרתי, ומאמין ביצירת 'נטוורק' יהודי שיקשר בין כל חוקרי מדעי המוח בעולם" סמי סגול (מימין) ושי אפרתי, ליד תא הלחץ. מושיק תאומים: "סמי מעריץ של ד"ר אפרתי, ומאמין ביצירת 'נטוורק' יהודי שיקשר בין כל חוקרי מדעי המוח בעולם" צילום: אביב חופי

 

"מוח זה כמו רגל"

תפיסה חדשה בדרך לאושר

תא הלחץ שבו מפכה מעיין הנעורים ממוקם ב"מרכז סגול לרפואה היפרברית ומחקר" (Hyperbaric Oxygen Therapy) בבית החולים אסף הרופא. הוא ניצב ממש בחזית בית החולים – עדות לחשיבות המיוחסת למרכז הטיפולים החדשני, שהוקם לפני כשנתיים בזכות תרומה נדיבה במיוחד של איש העסקים סמי סגול, בעלי כתר פלסטיק.

 

הרוח החיה מאחורי המרכז ומי שמנצח על הפעילות בו הוא מנהלו, ד"ר שי אפרתי. אפרתי (46), פנימאי נפרולוג בהכשרתו, הגיע לניהול תא הלחץ במסלול קריירה לא צפוי. לפני כשמונה שנים הוצע לו לנהל את תא הלחץ שהיה קיים אז בבית החולים על רקע היכרותו עם תחום הצלילה (תא הלחץ משמש בין היתר לטיפול בתאונות צלילה). אפרתי הסכים בחוסר רצון, והתאהב בתחום. הוא מספר שטיפולים שערך בתא לחץ לחולים שעברו שבץ מוחי הובילו אותו לחקור את השפעת תא הלחץ על המוח. "מצאתי שיפורים נוירולוגיים בחולים שהגיעו לטיפול מסיבות שאינן קשורות למוח", אומר אפרתי. "ביצעתי מחקר כדי לשלול את הקשר אבל קיבלתי תוצאה הפוכה, ומשם החל מחקר מקיף יותר על השפעות תא לחץ על המוח".

 

טיפול בתא לחץ כשלעצמו אינו חדש. הוא נמצא בסל שירותי הבריאות מאז 1986 לטיפול ב־15 אינדיקציות רפואיות מוכחות מחקרית, מפצעי סוכרת שלא נרפאים בגלל פגיעה בכלי דם קטנים המספקים חמצן לרקמה; שברים קשים לאיחוי והרעלות חנקן, עד טיפול בנזקים שנגרמו לרקמת עור בריאה של חולי סרטן בעקבות הקרנות. הטיפול מספק חמצן דחוס כתרופה לתאים ולרקמות, במינון המגיע לערכים הגבוהים עד פי 20 מהרגיל, ובלחץ אטמוספרי גבוה. "זה מפגש בין פיזיקה לביולוגיה", מסביר ד"ר יהודה מלמד, מנהל היחידה לרפואה היפרברית בבתי החולים רמב"ם ואלישע. "טכנולוגיית תא הלחץ מאפשרת נשימה של 100% חמצן בלחץ סביבתי של מעל שתי אטמוספרות. בתנאים האלה החמצן מומס ונקלט בדם בלי קשר להמוגלובין".

 

מקובל לחשוב שטיפול כזה מיותר באנשים בריאים, אבל במרכז סגול סבורים אחרת. "הייחוד שלנו הוא באופן שבו אנחנו מסתכלים על הביולוגיה", אומר אפרתי. "המקום הזה הפך להיות המרכז הגדול בעולם בזכות מחקרי המוח שאנחנו עושים ובזכות התפיסה שלנו, שגורסת שאין הבדל גדול בין טיפול בפצע במוח לבין טיפול בפצע ברגל".

 

אין הבדל?

"אנחנו רגילים לדבר על המוח במונחים מיסטיים, אבל בסופו של דבר, במקרים מסוימים, מדובר ברקמה עם פצע. זה אומר שמעניין אותנו טיב הפצע והתנאים הנדרשים לריפויו — ולא המיקום שלו — כדי לראות אם ואיך ניתן לרפא אותו".

 

ה"צוללת" מבחוץ. לא מדובר בטיפול מפנק, וכשדלת הברזל של התא נסגרת והאוויר מתחיל להידחס פנימה, הרעש מזכיר המראת מטוס ה"צוללת" מבחוץ. לא מדובר בטיפול מפנק, וכשדלת הברזל של התא נסגרת והאוויר מתחיל להידחס פנימה, הרעש מזכיר המראת מטוס צילום: שאול גולן

 

"להחזיר את הגיל לאחור"

בינתיים רק עשירים יכולים

אפרתי הוא מחסידי התפיסה שהולכת ומשתרשת, הרואה בהזדקנות כשלעצמה מחלה. "אם מגדירים מחלה כבעיה ביולוגית המפריעה לתפקוד הרצוי, אז הזדקנות היא בהחלט מחלה", הוא אומר. "אפשר לטעון, כפי שעדיין מקובל היום, ש'אייג'ינג' זה נורמה כי זה הליך ביולוגי שקורה לכולם, אבל אני לא מקבל את זה".

כלומר?

"מבחינתי, פגיעה תפקודית היא לא דבר שצריך להשלים איתו, וכדי להפוך את התהליך הביולוגי הזה אנחנו צריכים להתייחס לתהליך ההזדקנות כאל מחלה, ואת הפיכת התהליך צריך להגדיר כיעד טיפולי. כאשר התפקוד הקוגניטיבי יורד, ובמקביל תפקוד הלב, הכליות, העור והתפקוד המיני נפגעים, לא צריך להשלים עם קביעה מהסוג של 'אתה דפוק אבל זה בסדר כי זה בהתאם לגילך'. התפקיד שלי, כרופא, הוא להגשים את המשאלות הביולוגיות של המטופלים".

קצת יומרני.

"זה לא טריוויאלי ולא תמיד אפשרי, אבל כשמישהו מרגיש שהתפקוד הקוגניטיבי שלו יורד למרות שזו הנורמה בהזדקנות, אסור להשלים עם זה וצריך לעבוד על הפיכת התהליך".

הפיכה? לא תסתפק בעצירה שלו?

"היעד הוא Reverse aging, לקחת את הביולוגיה אחורה בזמן".

זאת משאלת לב עתיקת יומין, שגרמה לרבים להאמין בהבטחות שווא, ועד היום אף אחד לא הגשים אותה. יש דרך להתקדם לעבר מימוש יעד כזה?

"כדי לענות על זה צריך להפוך את ההזדקנות ממושג אבסטרקטי לתהליכים קונקרטיים. קחי למשל טרשת עורקים, מעין 'קורוזיה' של הצנרת בגוף שלנו, שהיא אחד התהליכים הבסיסיים שמתרחשים עם הגיל. כלי דם נחסמים והתוצאה היא שפחות חמצן מגיע לרקמה. כשיש פחות חמצן זה מתורגם לרמת התא, שם נמצאות המיטוכונדריות שאחראיות ליצירת האנרגיה הדרושה לפעילות התא. עם הגיל יורד תפקוד המיטוכונדריות ובהתאם כל התהליכים הנלווים לתפקוד אנרגטי לא תקין של התא.

 

"יש מחקר שנעשה בקנדה, המראה איך באנשים מבוגרים בריאים בכל שבוע יש אפקט מצטבר של חסימות בכלי הדם הקטנים במוח, מה שמוביל לאיבוד הדרגתי של רקמת מוח. הממצאים הללו יכולים להסביר את הירידה בתפקודים המוחיים שקורים לרובנו עם הזמן. כדי להפוך את זה צריך לשפר את אספקת החמצן, וכמובן לייצר צנרת חדשה שתהפוך את התהליך הבסיסי".

 

ותא לחץ יכול לעשות "היפוך" כזה?

"הגוף יודע לייצר כלי דם חדשים בתהליך הנקרא Angiogenesis. בפרוטוקול טיפולי מסוים עם תא לחץ אפשר לייצר כלי דם חדשים במוח, וגם באיברים אחרים. בעקבות התוצאות הראשונות המלהיבות אנחנו עורכים כעת מחקר גדול, שבו אנחנו מראים איך הופכים פרמטרים שקשורים בגיל באנשים בריאים בני 65 פלוס. המשתתפים במחקר עוברים הערכה מלאה של כמעט כל פרמטר פיזיולוגי בר מדידה, כולל מוח, לב, עצמות, תפקוד מיני ועור. נותנים להם להזדקן במשך שלושה חודשים באופן רגיל ובודקים את מצבם, ולאחר מכן מכניסים אותם לטיפולים בתא לחץ, שלאחריהם חוזרים שוב על הבדיקות. המטרה היא לבדוק באופן אובייקטיבי כיצד הביולוגיה יכולה לחזור אחורה בזמן".

 

ומה המסקנות?

"הניסוי המלא צפוי להסתיים בעוד כחצי שנה".

 

באיזה אופן תא הלחץ, שמספק חמצן בריכוז גבוה, ייצור כלי דם חדשים?

"לתהליך של בנייה צריך אבני בניין, ואותן משיגים בעזרת הגברת ייצור תאי גזע. אנחנו יודעים היום כי העלאת החמצן בדם (באמצעות תא לחץ) לערכים מאוד גבוהים ואז ירידה חדה מביאה להפעלה, התרבות ושחרור של תאי גזע. תאי גזע הם תאים מיוחדים היודעים להתמיין לרקמות שונות — ולשמש בין היתר לבניית כלי דם חדשים. החמצן שניתן בלחץ גבוה גם מספק את האנרגיה הדרושה לתהליך הבנייה ברקמות שבהן זרימת הדם לא תקינה. בעזרת הדמיות מתוחכמות, כמו Perfusion MRI ו־(DTI (Diffusion Tensor Imaging אנחנו רואים שניתן לייצר כלי דם חדשים גם במוח".

 

עדיין אין ביסוס מדעי למניעת דמנציה בדרך הזאת.

"מכיוון שאי אפשר לרשום פטנט על חמצן, לאף אחד אין אינטרס כלכלי להשקיע כספים גדולים במחקר. אין מי שירוויח כסף ממכירת ה'תרופה' במקרה שהניסוי יצליח. בנוסף, טיפול בחמצן בלחץ גבוה אינו נחשב סקסי מבחינה מחקרית מפני שהוא לא מכוון למנגנון ביולוגי ספציפי חדש.

 

"יחד עם זאת, יש היום שינוי. לאחרונה זכינו, יחד עם הקבוצה של פרופ' מיכל בארי מתל השומר, לקבל מענק גדול מה־National Institute of Health האמריקאי ומהמרכז הרפואי הר סיני. המענק ישמש למחקר של חולי סוכרת עם שלבים מוקדמים של דמנציה, והוא צפוי להתחיל בחודשים הקרובים. לצערי עדיין אי אפשר להגיש בקשה למענק מחקר ממוסדות הבריאות עבור הזדקנות, מכיוון שהזדקנות עדיין לא מוגדרת מחלה".

 

אז בינתיים רק עשירים יוכלו לצרוך את הטיפול בתא הלחץ?

"כמו בכל טיפול חדש, בהתחלה זה לא בסל השירותים ומי שירצה להיות בחוד החנית יצטרך לממן את הטיפול בעצמו. בהמשך זה יהפוך זמין יותר לקהל הרחב".

 

גליה אלבין: "לא חשתי הטבה בזיכרון, אבל זה עשה יופי לעור הפנים" גליה אלבין: "לא חשתי הטבה בזיכרון, אבל זה עשה יופי לעור הפנים" צילום: עמית שעל

 

"חיפש אנשים מעט מופרעים"

סמי סגול תורם בגדול

אפשר להסתכל על אפרתי גם כעל "מהנדס ההצערה" של סמי סגול. סגול פועל כבר שנים רבות לקידום חקר המוח, גם מתוך להט אישי לא מוסתר. בין היתר הוא תרם במשך השנים ל"מרכז יוסף סגול למדעי המוח" בבית החולים שיבא, ל"מרכז סגול לחקר מוח ותודעה" במרכז הבינתחומי הרצליה, ול"בית ספר סגול למדעי המוח"

באוניברסיטת תל אביב. לפי הערכות של עמיתים הפועלים בתאי לחץ אחרים, במתקן החדשני באסף הרופא לבדו הושקעו לפחות 30 מיליון שקל. וברוחו של סגול, המרכז מתמקד בעיקר בחקר השפעת הטיפול בחמצן על המוח.

 

החיבור בין סגול לאפרתי נוצר לפני שבע שנים סביב חקר פגיעות מוח, והתהדק בשל התפיסה המשותפת של ההזדקנות כמחלה שניתן וצריך לרפא. "סמי חיפש אנשים מעט מופרעים בחשיבה ובגישה שלהם למוח", משחזר אפרתי. "לפגישה הראשונה בינינו הוא הביא איתו את פרופ' אשל בן יעקב ז"ל, שלטעמי היה אחד המדענים הגדולים בתקופתנו, כדי שייתן לו חוות דעת מדעית על מה שאנחנו עושים".

 

ומהעובדה שהוא תרם לכם אפשר להסיק שהוא מאמין במחקר שאתה עושה.

"סמי השקיע ומשקיע המון בכל הקשור לחקר המוח, ומתוך תפיסה שאם רוצים שיגדל משהו ענקי, חייבים לחבר קבוצה של מדענים מובילים ל'רשת אחת'. הרשת הזאת מאפשרת שיתוף והפריה הדדית, ולכן הוא תורם למספר מרכזי מחקר. באשר לנו, אנחנו עוסקים במוח ובחידוש רקמת המוח, לשם כך קם המקום הזה, וזה גם מה שמעניין את סמי. הוא מניע קדימה את החזון כדי להפוך אותו למציאות".

 

מה שסגול בנה באמת פועל כרשת מחקרית?

"אתן לך דוגמה: תחת פרופ' אורי אשרי, ראש בית הספר סגול למדעי המוח באוניברסיטת תל אביב, מתנהל מחקר גדול על דמנציה בעכברים שהונדסו גנטית כדי שיפתחו אלצהיימר. המחקר שם הוכיח שיפור משמעותי בתפקודים המוחיים של העכברים שטופלו בתא לחץ, וכעת נלמדים המנגנונים השונים שבאמצעותם הטיפול מצליח למעשה 'להפוך את הדמנציה'. זה מחקר שנולד בעקבות התוצאות שאנחנו הראינו עם מטופלים בתא לחץ, וכעת הוא יכול לסייע לנו להבין טוב יותר את מנגנוני הפעולה ולהתאים פרוטוקול טיפול טוב יותר למטופלים. זה ממחיש את החיבורים שהופכים את השלם לגדול מסך חלקיו".

 

"סמי תרם את המרכז לפני שנתיים וערך בעצמו את הטיפול לפני כמה חודשים", אומר מושיק תאומים, מקורבו של סגול כבר שנים רבות. "סמי מעריץ של ד"ר אפרתי, ובראייה רחבה יותר הוא מאמין מאוד ביצירת 'נטוורק' יהודי שיקשר בין כל חוקרי מדעי המוח בעולם, כדי שזאת תהיה תרומת העם היהודי לעולם".

ממה נובעת המוטיבציה שלו להשקיע עשרות מיליונים בתחום?

 

"הוא ראה את הוריו סובלים קשות מירידה בתפקוד המוחי לעת זקנה, וזה גרם לו להיכנס לקרב הזה ולנסות לעשות הכל כדי שאחרים לא יעברו את זה. החזון של סמי הוא שהטיפול יהיה נפוץ, חשובה לו דמוקרטיזציה של מה שהוא עושה, הפצה ברבים, ולא צריכה ושימוש רק על ידי קבוצות אליטיסטיות קטנות".

 

תעבור את הטיפול בעצמך?

"אני ואשתי מתכוונים לעשות את זה בקרוב. זה יהפוך לחלק מחבילת ה־being־Well" של אנשים מודרנים".

 

מושיק תאומים. "סגול ראה את הוריו סובלים מירידה בתפקוד המוחי בזקנה, ויצא לקרב הזה"  מושיק תאומים. "סגול ראה את הוריו סובלים מירידה בתפקוד המוחי בזקנה, ויצא לקרב הזה" צילום: אוראל כהן

 

"לא לשכוח לפמפם"

150 איש בצוללת של ז'ול ורן

חוויית הביקור במתקן באסף הרופא מעט סוריאליסטית. תאי הלחץ, שבהם עוברים כ־150 מטופלים ביום, מזכירים צוללות מהסוג שתיאר ז'ול וורן: מבני ברזל אליפטיים, לבנים, שבדופנות שלהם קבועים חלונות עגולים קטנים ולוח שעונים אנלוגי.

 

לא מדובר בטיפול קל, ודאי שאינו מפנק כמו שכיבה על מיטת שיזוף. כשדלת הברזל של התא נסגרת, טכנאי תא הלחץ מתחיל לדחוס אוויר פנימה, והרעש מזכיר את זה שמקימים מדחפי מטוס לפני המראה. המטרה היא להגיע ללחץ של שתי אטמוספרות לפחות, השקול ללחץ על הגוף בעת צלילה בעומק עשרה מטרים. וכמו בצלילה, אחות תא הלחץ מדריכה את המטופלים, שעל פניהם מסיכות חמצן, כיצד לסגל את האוזניים לשינויי הלחץ: בכל חמש שניות צריך לקנח את האף, לשתות לגימה של מים או “לפמפם”, כלומר לנשוף בכוח אוויר אגב סתימת הפה והאף. השהות עם מסיכות לא מאפשרת למטופלים לשוחח, למעט בהפסקות שבהן הטכנאי מורה להוריד את המסיכה לכמה דקות. לפי ד"ר אפרתי, הורדת המסיכה נועדה לגרות את הגוף לעורר ייצור תאי גזע.

 

בשלב כלשהו האוזניים שלי מתחילות לכאוב ואני מרגישה שנעשה לי חם, אף שהשעון ב"צוללת" מראה שאנחנו בלחץ המדמה מטר אחד בלבד מתחת לפני המים. האחות מורה דרך אינטרקום לטכנאי לעצור. כשהכאב עובר הטכנאי ממשיך לדחוס אוויר פנימה. את החמצן שזורם מהמסיכה אני בקושי מרגישה, אבל הלחץ באוזניים, הערפול ותחושת העילפון המתקרב מכריעים אותי. אני מבקשת לעצור ויוצאת מהצוללת מיוזעת ובבושת פנים, אחרי ש"צללתי" לעומק שני מטרים בלבד. ואני מרגישה עדיין בת 41.

למי שאינו סובל מבעיה רפואית יעלה כל ביקור בתא הלחץ 350 שקל. הפרוטוקול באסף הרופא דורש סדרה של 60 טיפולים, שכל אחד מהם נמשך בין שעה לשעתיים, ויש לבצע אותם ברציפות, ללא הפסקות, חמישה ימים בשבוע. העלות הכוללת, של 21 אלף שקלים, איננה מחסום מבחינת קהילת ההון המתבגרת, שחולמת על מוח צעיר, זיכרון חד, ויטליות וצלילות. הקושי טמון דווקא ברצף הטיפולי, שדורש שהות רצופה בישראל של כשלושה חודשים בלי אפשרות לטוס לחו"ל. "כמי שטסה הרבה, היה לי קשה להתמיד 60 טיפולים ברציפות, בפרט כשהכל נעשה בתנאי מחקר", מודה אלבין.

 

לפחות זה עוזר?

"האמת שבינתיים לא הרגשתי הטבה בזיכרון, אבל זה עשה לי יופי לעור הפנים".

"לי היתה בעיית שיווי משקל בהליכה, ולפי כל הסימנים זה שיפר את שיווי המשקל שלי", אומרת לי רות חשין, נצר למשפחת מייסדי טבע וידידה של סמי סגול, שהמליץ לה על הטיפול בתא הלחץ. "קיוויתי שגם הזיכרון ישתפר בזכות הטיפול, אבל זה לא קרה".

 

גם אנסקי לא בטוח שזכה להפוך צעיר יותר. "פה יש דבר מוזר", הוא אומר, "האנשים שטיפלו בי מרגישים שחל אצלי שיפור. ד"ר אפרתי הראה לי את זה בתוצאות בדיקות שעשיתי ואמר שלפי הבדיקות הרווחתי עשר שנים. היחיד שלא חש בהבדל זה אני. לכן ערכתי לעצמי טסט פרטי. אני יכול לקרוא 40 עמודי ספר עד שאני מתעייף, ובתקופות מסוימות זה ירד ל־20 עמודים, מה שהדאיג אותי מאוד. לכן בכל יום של טיפול בתא לחץ קראתי ובדקתי כמה זמן אני מחזיק מעמד. מצאתי שאני שומר על הממוצע, במעט פחות עייפות, זה הסימן המוחשי היחיד".

 

אתה מתחרט שהשתתפת בניסוי?

"אני מבין שלא קיים מעיין נעורים, אבל אני שמח שעשיתי את הניסוי הזה".

 

אלכס אנסקי: "לא קיים מעיין נעורים, אבל אני שמח שניסיתי" אלכס אנסקי: "לא קיים מעיין נעורים, אבל אני שמח שניסיתי" צילום: ויקיפדיה

 

"סמי לא מפסיק לדבר על זה", אומר לי אחד המטופלים, בכיר בתחום הבריאות, כשאני שואלת אותו מדוע הוא מגיע לטיפול. "אני יודע שעשירי הוליווד ניסו את זה לפני עשרות שנים, אבל פה מדובר בפרוטוקול טיפול אחר, שנשמע לי מיוחד וחדשני, ואם מדובר בחידוש רקמות שניזוקו בעקבות הגיל החלטתי שאני בפנים. זה משך אותי".

 

ואתה מאמין שזה באמת הופך אותך צעיר יותר?

"הדברים שאני רואה די מסעירים, ולדעתי עדיין רב הנסתר על הגלוי. זו פרדיגמה חדשה, שבה במקום לטפל באמצעות תרופות או בחדירה פולשנית לגוף, מטפלים בצימוח רקמות. אם חצי ממה שמובטח ועולה מהמחקרים הראשונים נכון, זה סיפור רציני".

 

אתה בא מעולם הרפואה. אין בך ספקות?

"אני לא מכיר שיטה רפואית שיכולה לעשות רק דברים טובים, אז ברור שאני גם סקפטי. לאורך השנים ניסו למצוא, ללא הצלחה, גם את אבן החכמים וגם את מעיין הנעורים, וכאן מבטיחים את שניהם. מדובר רק בהבטחה בינתיים, עוד אי אפשר לבוא ולצרוח את זה מעל ראשי הגגות. זאת התחלה ויתגלו עוד דברים, ואני יודע שייתכן שיתגלו גם נזקים".

 

מטופלים "רגילים" בתא הלחץ. ד"ר יהודה מלמד: "אין סימוכין להצלחת הטיפול באייג'ינג וסניליות, והפרסום עלול לפגוע בטיפולים שיעילותם כן הוכחה" מטופלים "רגילים" בתא הלחץ. ד"ר יהודה מלמד: "אין סימוכין להצלחת הטיפול באייג'ינג וסניליות, והפרסום עלול לפגוע בטיפולים שיעילותם כן הוכחה" צילום: שאול גולן

 

"זקנה היא מחלה"

אבל תא לחץ אינו התרופה

"יש הרבה היגיון בהתבוננות על זקנה כעל סוג של מחלה, וזו אכן מגמה מדעית סוחפת כיום", אומר פרופ' חיים חזן, אנתרופולוג וחוקר הזדקנות. "אנחנו צוברים פתולוגיות שונות לעת זקנה, ולצבר הזה אפשר להתייחס בהכללה כאל מחלה שניתן לקרוא לה 'זקנה'. צריך לזכור שמבחינה אבולוציונית לא היינו אמורים לחיות הרבה שנים אחרי שנושרות לנו השיניים. הצלחנו לשלש את תוחלת החיים, אבל ההזדקנות המנטלית נותרה הנקודה הרגישה ביותר, כי כשהאנושיות שלנו נשחקת אנחנו נדחקים לשוליים".

וטיפול בתא לחץ יכול להפוך מגמת הזדקנות?

 

"כשיש עדויות אמפיריות לכך שטיפול בתאי לחץ או בחמצן עוזר בריפוי פצעים ומאיץ תהליכי החלמה, לא מן הנמנע שטכנולוגיה כזאת תימצא אפקטיבית גם על המוח, שעשוי מתאים, רקמות ועצבים. וכשעומד מאחורי זה אדם כמו סמי סגול, קשה לזלזל בזה. ועדיין צריך לשים לב שלאורך ההיסטוריה ראינו באופן עקבי שהתשוקה למצוא את מעיין הנעורים מקודמת בעיקר על ידי אנשים מבוגרים בעלי שררה וכוח, שלא מעוניינים שעוצמתם תיפגע. בעבר עשו את זה על ידי החדרת הורמונים, אכילת אשכים, הזרקת תאי גזע, ותא הלחץ נראה כמו עוד פרק במסע הזה. האם דווקא הוא יצליח? מי יודע".

 

ד”ר מלמד מרמב"ם זהיר הרבה יותר: "אצלנו מטפלים בעיקר בחולים במסגרת טיפולים הנמצאים בסל השירותים הרפואי. במקרים של טיפולים שעדיין אינם בסל, כמו מצבים נוירולוגיים שונים, אנחנו מטפלים רק כשיש רציונל ותימוכין מקצועיים מוכחים לפי קריטריונים מקובלים בעולם הרפואה. כשאין כאלה, אנחנו דורשים הפניה מנומקת מהרופא המטפל”.

 

אז אתה לא מאמין בהצערה באמצעות תא לחץ?

"לעניות דעתי עוד אין תימוכין מקצועיים מספיקים לטיפולים הללו. ייתכן שזה יוכח בעתיד, אבל עד היום אינני מכיר עבודה מדעית העומדת בקריטריונים של מחקר רפואי שמוכיחה את זה בוודאות ראויה.

 

"ב־1969 התפרסם מחקר על טיפול בחמצן בריכוז 100% בתא לחץ, ונמצא שהוא שיפר מדדים קוגניטיביים אצל מבוגרים. המחקר אמנם בוצע עם קבוצת ביקורת אמיתית וברמה גבוהה, אבל הוא נעשה על מספר קטן מאוד של נחקרים. למרבה הצער, למיטב ידיעתי, עד היום לא חזרו על המחקר הזה בשיטה המחקרית המיוחדת והראויה שבה נעשה".

 

באסף הרופא נעשים עכשיו ניסויים רחבים.

"מה שאת מתארת לי, טיפול בתא לחץ בתחום האייג'ינג, אין אונות, סניליות וכו', לא נתמך עדיין בשום פרסום רציני שאני מכיר. אני מתנגד עקרונית לפרסומים המשווקים סוג כזה של טיפולים, בשעה שיש 15 אינדיקציות מוכחות שנמצאות בסל הטיפולים, דוגמת פצעים קשיי ריפוי, נזקי קרינה, פגיעות מעיכה וכו' שעדיין לא מוכרות מספיק לרופאים, אף שהוכח שתא לחץ מאוד מועיל לטיפול בהן.

 

"פרסום גורף של טיפולים שאינם מוכחים עדיין ושרק בעלי ממון מסוגלים להרשות לעצמם מגביר את החשש שהקהילה המקצועית הרפואית תתייחס בהרמת גבה גם אל הטיפולים בתא לחץ שיעילותם הוכחה, ואולי אפילו תראה בהם רפואה אלטרנטיבית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x