שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
סופי שולמן

כמה תשלם טבע על הדרך של ויגודמן?

נראה שארז ויגודמן עושה הכל לפי הספר ולמרות זאת שוק ההון לא מאמין לו

סופי שולמן 07:0719.10.16

כשג'רמי לוין נבעט מכיסא מנכ"ל טבע בסוף 2013, החשש הגדול של בעלי המניות היה אובדן החברה. מחיר המניה היה בשפל של 40 דולר, וחברת הגנריקה הגדולה בעולם היתה יעד קלאסי להשתלטות מצד אחת ממתחרותיה בשוק התרופות. אפשרות גרועה לא פחות היתה מכירתה לקרן השקעות, שייתכן שתמכור אותה בחלקים לכל המרבה במחיר. חזונו של המנכ"ל האגדי אלי הורביץ היה בסכנת הכחדה.

 

לכן משימתו הראשונה של ארז ויגודמן כמנכ"ל היתה לשדר לשוק ההון ולמתחרים שהחברה חזקה וביכולתה לנקוט מהלכים נועזים.

 

ויגודמן הנחיל קו התקפי, אך שוק ההון משדר לחברה שהיא משלמת מחיר גבוה מדי בשל כך. התוצאה: לאחר שנסקה ל־70 דולר, המניה חזרה לרמתה ערב כניסתו של ויגודמן לתפקיד לפני כמעט שלוש שנים.

 

הבעיה: אי־אמון

 

נראה שוויגודמן עושה הכל לפי הספר. ברובד האסטרטגי הוא פעל לרכישת הענק של החטיבה הגנרית של אלרגן תמורת כ־40 מיליארד דולר במטרה לבצר את מעמדה של טבע, ובמקביל חיזק תחומים מבטיחים כמו תרופות לשוק הכאבים באמצעות רכישות קטנות יותר. ברובד הטקטי הוא מטפל גם בהוצאות התפעוליות של החברה — היבט שקודמיו מיעטו לעסוק בו.

 

למרות זאת, שוק ההון לא מאמין לוויגודמן. ויגודמן ואייל דשא, סמנכ"ל הכספים, שיש לו ניסיון רב בתקשורת עם משקיעים אמריקאים, לא מצליחים לשכנע את המשקיעים שטבע צועדת בכיוון הנכון.

 

נראה שוויגודמן עושה הכל לפי הספר. אבל הוא וסמנכ"ל הכספים אייל דשא לא מצליחים לשכנע את המשקיעים שטבע צועדת בכיוון הנכון נראה שוויגודמן עושה הכל לפי הספר. אבל הוא וסמנכ"ל הכספים אייל דשא לא מצליחים לשכנע את המשקיעים שטבע צועדת בכיוון הנכון צילום: צביקה טישלר

 

הבעיה אינה רק בטבע, אלא בשוק התרופות כולו, שסובל מסנטימנט שלילי מתחילת השנה. ואולם, מניית החברה הישראלית נחבטה יותר מחברותיה לתחום. היחידה שנפגעה יותר היא מיילן, שהגיעה עד לדיון בבית הנבחרים האמריקאי בשל תמחור שערורייתי של תרופת האפיפן שלה.

 

עיקר חוסר האמון נעוץ בתחזיות ההנהלה לגבי תרופת הדגל, הקופקסון, שהן אופטימיות מדי. האנליסטים כבר מתמחרים את אובדן הפטנט על גרסת 40 המ"ג של התרופה ואת כניסתה של תחרות גנרית בשלב מוקדם מזה שעליו מתעקש ויגודמן.

 

על כך יש להוסיף את העובדה שבימים האחרונים החברה חווה רצף של אירועים תמוהים שמתאימים יותר לחברת ביוטק חובבת סיכונים ולא לספינת הדגל של ענף הגנריקה, מה שלא מגביר את תחושת הביטחון של המשקיעים. הדוגמה הבולטת ביותר היא הסתבכותה של טבע ברכישת רימסה המקסיקנית תמורת 2.3 מיליארד דולר — עסקה שמתבררת כלא מוצלחת וכתסבוכת משפטית. גם הודעת ה־FDA על השהיית הניסוי בתרופת ה־Fasinumab לטיפול בכאבים היא לא מהדברים שאמורים לקרות לטבע. המשותף לשני המקרים הוא שככל הנראה לא בוצעה בהם בדיקת נאותות מיטבית — מה שמעלה את השאלה האם מדובר בצירוף מקרים מצער או שמשהו חורק במכונה המשומנת שנקראת טבע.

 

אז מה הלאה?

 

למזלו של ויגודמן כיום טבע אינה יעד אטרקטיבי לרכישה או להשתלטות עוינת למרות מחיר המניה הנמוך יחסית, בעיקר משום שעל כתפי החברה, שנסחרת בשווי של 44 מיליארד דולר, רובץ חוב של 35 מיליארד דולר. קרוב לוודאי שעל אף הירידה מנייתה תתקן כלפי מעלה עם יתר המניות בשוק האמריקאי במסגרת הראלי המסורתי של אחרי הבחירות. אבל לאחר שוך ההתלהבות יעמוד ויגודמן למבחן הן בזירת הדיונים המשפטיים הנוגעים לפטנט על הקופקסון והן בזירת העיכול של אלרגן, ואלה יקבעו אם הוא ייזכר כמנכ"ל שהציל את טבע כשעמדה על פרשת דרכים או כמי שבא לקבור את תרופת הדגל.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x