יוצאים לעבוד בלחפש עבודה

מי שנכנס למתחם של חממת Age&Work באזור התעשייה הסמוך לקניון איילון ברמת גן יכול בטעות לחשוב שחברת WeWork, המשכירה חללי עבודה, פתחה שם סניף: מתחם משרדים מעוצב למשעי, פינת קפה מפנקת, בקבוקי יין, תקליטי ויניל על הקירות וספות רטרו - כל אלה משדרים סטייל של חברת הייטק צעירה. אלא שהחממה הזו לא עוסקת בהייטק, ולא בצעירים. החממה, שהוקמה ב־2013 על ידי איציק נטיב וגיל שטיינברג, נועדה לסייע למחוסרי עבודה בני 40 פלוס למצוא את מקום העבודה הבא שלהם מהר ככל האפשר.

המניע להקמת החממה היה הסטטיסטיקה העגומה של חיפושי העבודה אחרי גיל 40. לפי נתוני שירות התעסוקה, בגיל 38-35 זמן חיפוש העבודה הממוצע בכל מקצוע עומד על 9 שבועות. בגילי 42־39 פרק הזמן הזה קופץ ל־17 שבועות, בני 43־46 מחפשים עבודה במשך 29 שבועות, בגיל 47־50 מדובר ב־9 חודשים, ומעל גיל 50 משך הזמן הממוצע של חיפוש עבודה הוא יותר משנה.

"עשינו שולחן עגול עם 15 מנהלי משאבי אנוש בחברות גדולות, ושאלנו איך זה יכול להיות שלבני 40 פלוס לוקח כל כך הרבה זמן למצוא עבודה", מספר שטיינברג. "אז עלה הרעיון להביא קבוצה של 15 איש שמחפשים עבודה, לשכור להם מקום, לחייב אותם לבוא לפחות פעמיים בשבוע, ולהכריח אותם לעבוד בשיטות שלנו לחפש עבודה. מתוך ה־15 האלה 13 מצאו עבודה בתוך חודשיים, והם לא באו פעמיים בשבוע, הם באו כל יום - בלי שהתבקשו".

החממה של שטיינברג ונטיב מקבלת אנשים בני 40+ שנפלטים ממקומות עבודה ומכריחה אותם לחפש עבודה בדרך אחרת. העיקרון הראשון הוא להוציא את האוכלוסייה הזו מהבית, כלומר לאלץ אותם להגיע למשרדים. שנית, מחפשי העבודה מחויבים להשתמש בטכניקות של החממה לצורך חיפוש עבודה. והעיקרון המכריע - הם צריכים לעבוד במשרה מלאה בלחפש עבודה.

למה חשוב כל כך לצאת מהבית?

"הישיבה בבית היא אם כל חטאת של חיפוש עבודה. אנשים שעבדו 8-10 שעות ביום במשרד מתחילים עכשיו לשבת בבית. הם לא מסוגלים לשבת בבית ולחפש עבודה וזה קטסטרופה. אתה לא מצליח, אין לך אנרגיות, אתה נשאב לעבודות הבית, אתה לא מצליח לעבוד בזה. הדימוי העצמי שלך יורד. כאן אנחנו עובדים בדיוק הפוך. אני מחליף את המעסיק שלו. אני מחליף את המשרד שלו. זאת אחת הסיבות שבנינו פה משרדים שיעמדו בכל סטנדרט. מי שעיצב את המשרדים זה מיכי סתר, שעיצב את משרדי גוגל ופייסבוק בישראל. רצינו שלא תהיה הרגשה שיורדים בסטנדרט. ממחר בבוקר הוא מגיע לפה ושותה אספרסו ומייצר לעצמו יום עבודה עד שהוא ימצא עבודה. יש בזה משהו נורא חזק של לייצר שגרת עבודה".

האפקטיביות של החממה ניכרת בנתוני משך חיפוש העבודה של כ־700 בוגריה. 42% ממשתתפי החממה מצאו עבודה בתוך 4 חודשים בלבד, לעומת 11% באוכלוסייה הכללית באותה שכבת גיל. שיעור מחפשי העבודה בני 40+ שחיפשו מעל שנה עומד על 29% באוכלוסייה הכללית, ועל 10% בלבד אצל בוגרי החממה.

איך באמת מייצרים שינוי בתהליך חיפוש העבודה?

"אדם שמחפש עבודה חושב לעצמו 'איך זה יכול להיות ששלחתי קורות חיים ל־100 מקומות, ולא קיבלתי שום טלפון'. אנחנו הופכים את ההסתכלות - במקום לחשוב על איך למצוא עבודה, לחשוב מה המעסיק מחפש. מנהלת משאבי אנוש מקבלת 350 קורות חיים למייל. היא לא תפתח אחד־אחד, היא תעשה חיתוך לפי פילטרים של מילות מפתח".

אז מה עושים?

"עובדים עם מילות מפתח. ל־99% מהאנשים יש את אותם קורות חיים, וזה מה שהם ישלחו לכל משרה. אצלנו משתתפי החממה כותבים קורות חיים מיוחדים לכל משרה. יש פה כלי שפיתחנו עם חברות מסחריות שלוקחות חלק בחממה ונותנות לנו להבין מה תהליך הגיוס שלהן. בכלי הממוחשב הזה אני יכול לראות מה מידת ההתאמה של קורות החיים שלי לתפקיד המבוקש. אם זה 62% התאמה או 78% התאמה. הכלי הזה מפלח לך מילות מפתח שאתה צריך. לכל משרה עושים ניתוח ובונים קורות חיים לאותה משרה".

זה לא השקעה אדירה בכתיבת קורות חיים?

"בחודש הראשון ייקח לך שלוש שעות לכתוב קורות חיים. כשאתה מיומן זה שעה וחצי עד שעתיים. אבל יש לנו סטטיסטיקה מטורפת. על כל 10 קורות חיים אנחנו נקבל ראיון עבודה. אם אתה רוצה שלושה ראיונות בחודש, תשלח 30 קורות חיים. אז אתה צריך לעבוד 60 שעות בחודש בכתיבת קורות חיים. זה כבר חצי משרה. לחפש עבודה זה עבודה. אנשים פה עובדים משרה מלאה בלחפש עבודה".

מימין: מייסדי Age&Work איציק נטיב וגיל שטיינברג. "על כל 10 קורות חיים אנחנו נקבל ראיון" צילום: צביקה טישלר

מה עוד עושים חוץ מלכתוב קורות חיים?

"הנפילה הכי גדולה של מחפשי עבודה זה חוסר בנטוורקינג. הגיוס הכי אפקטיבי זה חבר מביא חבר, וזה לא המעגל הקרוב של 20 החברים שיש לכל אחד, זה תמיד החברים של החברים. המקום הזה מזמן להם נטוורקינג מטורף. נכנסים פה 20 איש לשיעור, אז אני מכיר 20 איש, הוא מכיר 20 איש, יחד אנחנו מכירים 400 איש. אבל למה להגביל לשיעור הזה? בצהריים יש עוד שיעור עם עוד 400 איש. אז עשינו תוכנה פנימית, בהתחלה היה וואטס־אפ, והיום יש שם 741 איש, וכל אחד מהם מכיר 20 איש. אז יש לנו קשר כמעט לכל ארגון בארץ".

אנשים ממשיכים לעזור גם אחרי שמצאו עבודה?

"כשאתה בא להיפרד מאיתנו ואתה עושה טקס (כל מי שמוצא עבודה משאיר בחממה בקבוק יין עם הקדשה, שמעטרים קיר שלם בחממה - ג"ק), אני אגיד לך 'אנחנו שמחים שמצאת עבודה, עד אתמול ישבת פה, עזרת ונעזרת - ואנחנו מבקשים שלא תעז לשכוח את מה שחווית פה. יושב פה היום מישהו אחר, ואולי הוא יתקשר אליך עוד חודשיים. ואתה תשאל אותו רק שאלה אחת - מה אני יכול לעזור לך?'".

מי מממן את הפעילות שלכם?

"אנחנו לא מלכ"ר ולא עמותה, אנחנו עסק חברתי, כלומר מותר לנו לצבור רווח של עד 20% מההכנסות. כדי שנצבור רווח אנחנו צריכים להכניס 150 אלף שקל בחודש, ואנחנו עוד לא שם. התפעול שלנו עולה 130 אלף שקל בחודש. 30% מגיעים מחברי החממה שלנו, יש בערך 30 בחודש והם משלמים 200 שקל בחודש; 30% נוספים מגיעים מחברות שמשלמות עבור עובדים שיוצאים מהחברה; השאר מגיע מראובן בן מנחם, מייסד פאנדטק, שנמכרה ב־1.25 מיליארד דולר לקרן אמריקאית.