$
מוסף 11.08.2016
מוסף פרויקט אוגוסט באנר אמצע

פראג, צ'כיה: המאוורר האחרון

פאר פרידמן לא יודע מה יותר גרוע באוגוסט בפראג: גל החום או גל התיירים היפנים

פאר פרידמן 10:1511.08.16
גם בימי הקיץ הלוהטים ביותר לאירופי הממוצע יש במה להתנחם: הוא יודע שבתוך כיממה הטמפרטורות יצנחו, הגשם יירד והחיים יהיו שוב טובים. אבל בכל קיץ יש כמה ימים, לפעמים אפילו שניים ברצף, שבהם קו 30 מעלות הצלסיוס נחצה. בעיר כמו פראג, שכמעט אין בה מזגנים, החיים נהפכים אז לכמעט בלתי נסבלים.

 

והקיץ שעבר היה בלתי נסבל באמת: במשך שבועיים תמימים התבשלנו ב־40 מעלות. ייתכן שהיו אלה חושי הסוחר המחודדים שלי, שהובילו אותי לקנות את מה שהיה ככל הנראה המאוורר האחרון בעיר. יומיים מאוחר יותר דיווחו אתרי החדשות כי המאווררים בפראג אזלו באופן רשמי, ולא סביר כי המלאי יחודש בקרוב. כל מי שנתקע בקצה פראג בסופה, ונאלץ לצעוד רבע שעה בשלג שנערם עד מעל לגובה הברך, יודע לספר כי גם לחורף חסרונות משלו; אבל פשוט תישאר בבית, בן אדם. הקיץ – אין דומה לו באכזריותו: גם במבצרך הוא תוקף אותך מכל הכיוונים.

 

ואם החום לא מספיק, ישנם גם השיטפונות. בשנת 2000 הוצפו חלקים גדולים של העיר, המטרו נסגר לימים רבים, גן החיות המפורסם ספג אבדות בנפש וחלקו התחתון נחרב. נהר הוולטבה השלו יכול להיות מאיים להפליא כשהמפלס שלו עולה ומתקרב אל פני הגשרים החוצים אותו. לפני שנתיים נאלץ מוזיאון קאמפה לאמנות מודרנית, השוכן ממש על שפת הנהר, לאטום את חלונותיו, שהמים ליחכו בגלים קטנים. לא רחוק משם פסל בגובה אדם צלל כולו ונעלם. שקי חול הופיעו ברחובות, וחלק ממרכז העיר הפך שוב בלתי נגיש.

 

אבל מה הם איתני הטבע בהשוואה ליפנים. בשנה שבה אין המים שוטפים ברחובות, די בשטף התיירים כדי לשלוח את הפראגאי הממוצע להסתגר בביתו. בין שני בנייני הפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת קארל, הגדולה בצ'כיה ואחת הוותיקות באירופה, מפרידים כ־500 מטר. גם ביום רגיל לא כיף לרוץ בהפסקה מבניין לבניין, אבל כשמתחמם מעט ונרמזת עונת התיירות לגיונות הזרים מציפים את כיכר העיר העתיקה המפרידה ביניהם. הם מסתערים על מגדל השעון העתיק, על המסעדות היקרות־מדי, חוסמים בדרכם את המדרכות והכבישים כאחד.

 

 

מה הם איתני הטבע בהשוואה ליפנים. בשנה שבה אין המים שוטפים ברחובות, די בשטף התיירים כדי לשלוח את הפראגאי הממוצע להסתגר בביתו מה הם איתני הטבע בהשוואה ליפנים. בשנה שבה אין המים שוטפים ברחובות, די בשטף התיירים כדי לשלוח את הפראגאי הממוצע להסתגר בביתו צילום: מושיק ברין

 

יבוא היום ומישהו יחקור ברצינות את המהלך התיירותי־אבולוציוני שהופך בני אדם רגילים למרבה רגליים משתרע שאינו ער לרוחבו. מדוע הם הולכים כולם זה לצד זה? הרי בערי מגוריהם הם ודאי הולכים בטור, כמו בני אדם נורמליים, מגיעים מנקודה אחת לאחרת במהירות ותוהים על התיירים הארורים האלה, איפה הם חיים, לא יודעים ללכת.

לפחות בקיץ הבא תיגאל פראג ממטרד אחד שאיים להרוס לתושביה את רגעי השלווה המעטים שלהם, בעודם נמלטים מגלי החום, השיטפונות והתיירות: העירייה העבירה תקנה שתאסור שימוש בסגוויי כמעט בכל שטח העיר. והיי, תיכף סתיו. אם רק אצליח לשים יד על עוד מאוורר אחד, החיים יהיו די מושלמים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x