גנט, בלגיה: כשהעיר הולכת לישון ואני מתעוררת
ליס דקרוס על הפסטיבל הקייצי שמסמן את הפיכתה של העיר לחגיגה ענקית
בכל שנה, במחצית השנייה של יולי, חוגגים בגנט פסטיבל שנמשך עשרה ימים, שבהם העיר כולה נהפכת לגן שעשועים גדול וחגיגי. היא מתמלאת בהופעות מוזיקליות, הפקות תיאטרון ואמני רחוב, וכמעט בכל פינה או כיכר נערכת מסיבה. פסטיבל גנט מתקיים כבר יותר מ־170 שנה, מאז 1843, ובשנים האחרונות רק הלך והתרחב. שני מיליון איש מבקרים בו בכל שנה, והוא נהפך לאחד הפסטיבלים התרבותיים והפופולריים הגדולים באירופה.
כל זה רק מבהיר עד כמה עמוקה תרדמת הקיץ הנופלת על העיר מיד עם תום הפסטיבל. למשך שבועיים־שלושה באוגוסט המסעדות, הפאבים והרבה מהחנויות פשוט נסגרים, בזמן שבעליהם מתאוששים מהפסטיבל העמוס והמטורף. המשמעות היא שבחלק הראשון של אוגוסט הרחובות ריקים מאדם, וגנט מתכסה בערפל שקט ומנומנם. ואני מתה על זה.
אני אמנם לא מגנט במקור, אבל גרה פה כבר עשר שנים ורואה בעצמי תושבת גנט אמיתית. זה נהדר להסתובב ברחובות הנטושים בלי להיות מוקפת במאות אנשים, ולהרגיש את השלווה שבאוויר. חבריי ואני מכנים את תקופת ההתאוששות הזאת "עשרת ימי ההנגאובר". זהו זמן מושלם לנוח, להירגע, ולהסתכל על גנט באופן שונה לגמרי.
לקראת אמצע אוגוסט העסקים קמים לתחייה, התושבים שבים מהחופשות, התיירים חוזרים, והשגרה מחלחלת לאט לאט. העיר מגשימה שוב את הפוטנציאל שלה, אבל בלב, בשקט, כולם סופרים את הימים עד תחילת הפסטיבל הבא.
