"אמא סירבה שיתקינו לה מזגן בחדר הקיבוץ: "אם לשכנה אין, למה שלי יהיה?"
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו: "אבא היה אדם פתוח בצורה בלתי רגילה, למשל כשמין היה טאבו הוא נתן לי ספר בנושא ואמר "תקרא"
1947. רון חולדאי בן השנתיים עם אחיו שי בן ה־7 והוריו הנקה ועויזר, חולדה
"הוריי היו אורתודוקסים מאוד בכל הקשור לערכי השוויון בקיבוץ, וגם לערכים אוניברסליים: להיות בנאדם, לדבר אמת, לעבוד קשה, להעריך אנשים לפי איך שהם עובדים ותורמים לחברה ולא לפי דיבורים. אמא תמיד אמרה: 'אדם הוא אדם הוא אדם, לא משנה מיהו ומה הצבע שלו', משפט שעמד לנגד עיניי כשפתחנו בתל אביב מרכז סיוע לעובדים זרים. היא תמיד הרגישה שהיא צריכה לתת דוגמה אישית. אני זוכר אותה בגיל מבוגר סוחבת דלי עם תפוזים מחדר האוכל הביתה, מסרבת לקבל עזרה. היא סירבה שיתקינו מזגן בחדר, אף שמבחינת הקריטריונים של הקיבוץ הגיע לה, כי 'כל זמן שלשכנה אין, למה שלי יהיה?". הכל היה נורא פשוט בעיניים שלה, הסתפקות במועט במובן הערכי. כשהתלוננתי על חבר קיבוץ שחרג מהנורמה, אמא אמרה: 'בסוף צריך לדעת להמשיך לחיות ביחד. אי אפשר לחיות כל הזמן בגישת יקוב הדין את ההר'.
"הוריי נפטרו צעירים יחסית, אבי בגיל 61 ואמי בגיל 67. כיוון שאבי עבר אירוע מוחי, כשהתחתנתי ערכנו את החופה ליד מיטתו בבית לוינשטין. הוריי לא זכו לראות אותי הופך למנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב. זה לא מובן מאליו שטייס ותת־אלוף יבחר בחירה כזאת, אבל עשיתי את זה כי רציתי ללכת בדרכם. אין לי ספק שכשאפגוש אותם שם למעלה הם יגידו לי 'עזוב את העירייה, כשניהלת את הגימנסיה היה לנו יותר אור בעיניים'".
