שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
סופי שולמן

פרשנות

מעמד הביניים הכועס עוד יפיל את הבורסות

הברקזיט הוא הנסיגה הרשמית הראשונה מהאינטגרציה העולמית. הבורסות אולי התאוששו בינתיים, אך מחאת המעמד העובד התניעה תהליך שטומן סיכון גדול לשוקי העולם, התכנסות של המדינות לתוך עצמן וירידה בתחרות שתלווה בזרימת הון מוגבלת

סופי שולמן 08:2830.06.16

אחרי הגבות שהורמו על כך שכמעט לראשונה בהיסטוריה המודרנית בריטניה הצליחה להפתיע את העולם, חזרו מרבית הישראלים לשגרה. את מי מעניין הברקזיט הזה? אפילו לבורסה בתל אביב הוא לא ממש דיגדג.

 

אך ההשפעות של ההחלטה הבריטית לעזוב את האיחוד האירופי עוד יורגשו בבורסת תל אביב ובבורסות בעולם, וגם לברקזיט יש הרבה יותר במשותף עם ישראל מכפי שהיינו רוצים לחשוב. 

ההצבעה הבריטית היא, למעשה, מחאת המעמד העובד והשחוק כלכלית, שמתכתבת ישירות עם המחאה החברתית בישראל ועם מחאת מעמד הביניים האמריקאי, שמחזק את דונלד טראמפ במירוץ לנשיאות ארה"ב.

 

התסכול מהתחרות הגבוהה מאי־פעם על מקומות העבודה, בעיקר בקרב עובדים לא מיומנים, וממחירי הדיור הגבוהים מאי־פעם מתבטאים בכל מדינה ובכל יבשת באופן שונה, אבל המהות היא אותה מהות — רדיקליזציה שדוחפת את ההמונים למחאה פעילה.

 

בעוד שבמדינות הלא מפותחות הציבור רגיל לכך שאין מעמד ביניים של ממש, הרי שבמערב — וגם בישראל — הלך והתחזק כלכלית מעמד הביניים בשני העשורים האחרונים. שנות התשעים המאוחרות ותחילת שנות האלפיים היו תור הזהב של הגלובליזציה. פתיחת הגבולות והסרת המכסים יצרו תשתית עולמית לזרימה חופשית של אנשים, הון ומוצרים, והגלובליזציה הפכה מוצרים רבים זמינים ליותר אנשים.

 

תחושת העושר בקרב שכבה רחבה של שכירים ועצמאים בעלי עסקים קטנים ובינוניים הלכה וגברה. הבגדים יוצרו בסין והוזלו מאוד, ייצור המכוניות עבר למזרח אירופה ומחיריהן ירדו, השמיים נפתחו ומחירי הטיסות צנחו, כך ששכבה חדשה החלה ליהנות מנסיעות ליעדים רחוקים.

 

אך בשנים האחרונות החלו בני מעמד הביניים ומעמד הפועלים, שהיו בין הנהנים העיקריים מתהליך הגלובליזציה, להרגיש את תופעות הלוואי שלו. התנועה החופשית של אנשים הגדישה את הסאה עבור הבריטים, בעיקר בפריפריה, אחרי שגילו כי המהגרים תופסים את מקומות העבודה שלהם.

 

 

המחשבה הזו חורגת אולי מגבולות התקינות הפוליטית, אבל מבט בגרף שמנתח את הקשר בין אופן ההצבעה במשאל העם בבריטניה לבין רמת ההכנסה מצביע על מובהקות ברורה: בעלי הכנסה נמוכה הצביעו בעד פרישה מהאיחוד האירופי, וככל שעולה ההכנסה, עולה גם שיעור התמיכה בהישארות באיחוד. הזרימה החופשית של ההון בין המדינות שלחה גם לישראל משקיעים רבים, שהסתערו על שוק הנדל"ן והיו בין הגורמים התומכים בזינוק מחירי הנכסים.

 

גם בארה"ב התעורר מעמד הביניים וגילה כי תעשיות שלמות עזבו את המדינה ועמן מקומות העבודה. נתוני הסקרים האחרונים, שהתפרסמו השבוע ב"וושינגטון פוסט", מציגים תמונה מקבילה לזו של תומכי הברקזיט: הגרעין הקשה של תומכי טראמפ מורכב ברובו מציבור נטול השכלה אקדמית, שכועס על ריבוי המהגרים ועל האינטגרציה הכלכלית.

 

הברקזיט הוא הנסיגה הרשמית הראשונה ממגמת האינטגרציה שאפיינה את העולם ב־25 השנים האחרונות, וכאן טמון גם סיכון גדול לשווקים. הבורסות "התאוששו" לכאורה, אבל התהליך שהחל עמוק הרבה יותר, ועלולה להיות לו השפעה הרסנית על שוק ההון.

 

ככל שהמדינות ילכו ויסתגרו בגבולותיהן, יהיו החברות והכלכלות יעילות פחות, כי התחרות תהיה מקומית בלבד, אם בכלל. לקבוצות האינטרסים, ובראשן הוועדים המקצועיים, יהיה כוח רב יותר, שכן תנועת האנשים תוגבל, דבר שיפגע בסופו של דבר ברווחיות החברות. גם רמת החדשנות של חברות תלך ותפחת ככל שתרד האינטראקציה בין מדינות, זאת לצד ירידה בזרימת הון שתקשה על גיוס כסף. הדברים נשמעים אולי אפוקליפטיים, אבל זהו כרגע הכיוון שמסמן הרוב הדמוקרטי במדינות המערב.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x