$
מוסף 16.06.2016
שאלות מוסף 16.06.16 ראש

"העניים מקבלים שירות פיננסי עלוב. אנחנו יכולים לשנות את זה"

דן שולמן, מנכ"ל פייפאל ואידיאליסט חברתי, החליט להפוך את אימפריית התשלומים המקוונים לגלגל ההצלה של המעמד הנמוך, אלה שהבנקים מתעלמים מהם או גובים מהם ריביות מטורפות. האמצעים: הלוואות קטנות, ניהול חובות וכלים מקוונים שיאפשרו חיסכון גם למי שאין לו חשבון בנק. "הגיע הזמן לדמוקרטיזציה של עולם הפיננסים", הוא אומר בראיון למוסף כלכליסט

בקיץ 2007 דן שולמן, כיום מנכ"ל פייפאל, עשה דבר יוצא דופן. הוא ניהל אז את וירג'ין מובייל, חברת הסלולר האמריקאית של המיליארדר ריצ'רד ברנסון. וירג'ין תמכה בארגון StandUp for Kids, שחילק ערכות הישרדות לנוער חסר בית. מנהל הארגון הציע לו לבלות עמו יממה כהומלס מן המניין, כדי להבין מה הנערות והנערים הללו חווים. מצויד בזקן בן שבוע, מכנסי ג'ינס מטונפים, חולצת טי מרופטת ושמיכה סביב הכתפיים, ובלי טלפון נייד, שעון, כסף או כל שריד אחר לחייו הנוחים, יצא שולמן לרחובות מנהטן, להתנסות שלדבריו שינתה את חייו.

 

"אם רצינו לאכול, היינו צריכים לקבץ נדבות. אנשים נוהגים במנכ"לים במידה מסוימת של כבוד, אבל ברחוב אף אחד לא התייחס אליי. חשבתי על עצמי כעל אדם עם כישורים תקשורתיים טובים ואיש מכירות טוב, אבל לקח לי חמש שעות לקבץ פחות מדולר", הוא כתב במאמר שפרסם לאחר מכן ב"ניו יורק טיימס" (tinyurl.com/nyschulman). "התפיסה שלי לגבי מה חשוב השתנתה... תשכחו מכוס לאטה בסטארבקס שעולה ארבעה דולרים. הלכתי יותר משלושה קילומטרים כדי למצוא כוס קפה ב־25 סנט. בלילה ישנו על רצפת בטון בסקייט פארק נטוש".

שולמן. "לעסקים יש מחויבות להיות כוח חיובי. אי אפשר שהממשלות יטפלו בכל דבר" שולמן. "לעסקים יש מחויבות להיות כוח חיובי. אי אפשר שהממשלות יטפלו בכל דבר" צילום: עמית שעל

 

קו ישר מחבר בין ילדותו של שולמן, בין היממה שבילה כהומלס, ובין האסטרטגיה והתרבות העסקית שהוא מטפח בפייפאל, חברת התשלומים הדיגיטליים הגדולה בעולם. הוא נולד וגדל בניו ג'רזי. סבו היה מראשוני האנשים שאיגדו את עובדי הטקסטיל במנהטן, ואמו רות היתה אקדמאית ופעילת זכויות אדם, שנהגה לקחת אותו איתה להפגנות עוד כשהיה תינוק בעגלה. אביו מל, שעבד ככימאי, חשש שבנו יהיה האדם הצעיר ביותר עם תיק ב־FBI. "נולדתי עם אקטיביזם חברתי בדנ"א שלי", הוא כתב באותו מאמר.

 

כעת הדנ"א הזה מכתיב את סדר היום האסטרטגי והעסקי של פייפאל— אימפריה מקוונת שמאפשרת לסוחרים לקבל תשלומים ולקונים לשלם במגוון אדיר של אתרים ברשת, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של יותר מ־40 מיליארד דולר, הכניסה אשתקד יותר מ־9 מיליארד דולר והרוויחה 1.2 מיליארד. בכל כנס, אירוע ופרסום, משפט הפתיחה של החברה הוא "אנחנו שמים אנשים במרכז כל דבר שאנחנו עושים". הצהרה כזו היא מתק שפתיים תאגידי נפוץ, אלא שבפייפאל נלווים לה גם צעדים יוצאי דופן.

 

דוגמה בולטת לכך ניתנה לפני כחודשיים, כשפייפאל ביטלה את התוכנית שלה להקים מרכז תפעול בשרלוט, צפון קרוליינה, שהיה אמור להעסיק 400 עובדים. הסיבה: המדינה אישרה חוק שמחייב טרנסג'נדרים להשתמש בשירותים שתואמים את "מינם הביולוגי". "החוק החדש מנציח אפליה ומפר את הערכים והעקרונות שהם בלב המשימה של פייפאל", אמר אז שולמן. המהלך של צפון קרוליינה אמנם עורר סערה נרחבת ונתקל בהתנגדות עזה מצד ממשל אובמה, אך באמריקה התאגידית, שבה רבים חיים בארון או מאפסנים בו את דעותיהם האישיות, התגובה של מנכ"ל פייפאל היתה חריגה. הוא קשר את עצמו ואת עסקי החברה שהוא מנהל לנושא שבעיני רבים נחשב מוקש. וזה, כפי שמתברר בשיחה איתו, חלק מתפיסת עולם גורפת.

 

הבנקים עזבו? פייפאל נכנסו

 

בשנה האחרונה קיבלה פייפאל החלטה עסקית־אסטרטגית שנחשבת לא שגרתית בשני העולמות שבהם היא פועלת, ההייטקיסטי והפיננסי כאחד: לפנות למעמד הנמוך. למשוך אליה אנשים שקופים ובלתי נחשקים בעיני הבנקים, או כאלה שאין להם אפילו חשבון בנק, ושדירוג האשראי העלוב שלהם (בארצות הברית) משאיר אותם מחוץ למעגל מקבלי השירותים הפיננסיים. זו כמובן לא תהיה תרומה או עשייה לשם שמים, אלא דרך להרוויח כסף מפלח שוק שאין בו מתחרים רבים. אבל למרות כל הציניות המתבקשת, קשה שלא להאמין לשולמן שהוא נחוש להפיץ קצת טוב בעולם.

 

הפגנת תמיכה בקהילה הטרנסית בצפון קרוליינה. "חוק תאי השירותים" הבריח ממנה את פייפאל הפגנת תמיכה בקהילה הטרנסית בצפון קרוליינה. "חוק תאי השירותים" הבריח ממנה את פייפאל צילום: איי.פי

 

"אנחנו מאמינים שזה הזמן לחשוב מחדש על כסף וליצור דמוקרטיזציה בשירותים הפיננסיים, כך שניהול והעברת כסף יהיו זכויות של כל האזרחים, לא רק של האמידים", נכתב בחזון החדש של פייפאל שהוא ניסח. "אנחנו מאמינים שלכל אדם יש זכות להשתתף באופן מלא בכלכלה הגלובלית, ויש לנו מחויבות להעצים אנשים שישפרו את חוסנם הפיננסי". מילים דומות כתב שולמן גם בדו"ח הכספי השנתי הראשון שפייפאל פרסמה כחברה עצמאית, מאז פוצלה מענקית הקניות המקוונות איביי לפני כשנה: "מטרתנו היא לספק שירותים פיננסיים ותשלומים דיגיטליים פשוטים, זולים, בטוחים ואמינים שיסייעו להגשמת החלומות, התקוות והשאיפות של מיליוני אנשים ועסקים בעולם, כולל אלו שלא קיבלו שירות מהמערכת המסורתית".

 

"זה מה שהניע אותי לעבוד בפייפאל", אומר שולמן (58) בראיון ל"מוסף כלכליסט". "גדלתי בבית מתקדם ובמשפחה שהאמינה בשוויון לכולם, וזה מותיר עליך רושם. תכננתי בעבר להיכנס לפוליטיקה ומעולם לא רציתי ללכת לוול סטריט, אבל בעיניי לעסקים יש מחויבות להיות כוח חיובי. אי אפשר לצפות שהממשלות שלנו יטפלו בכל הסוגיות: לנו יש הרבה משאבים וכישרונות, ואם נעבוד בשותפות עם הממשלה ורגולטורים עסקיים, יש לנו סיכוי טוב לפתור יחד כמה מהבעיות הבוערות בעולם".

 

אחת מהן, אומר שולמן, היא ש"יש נתח אדיר מהאוכלוסייה שמקבל שירות פיננסי עלוב. באמריקה יש ביטוי שאומר שיקר להיות עני, וזה נכון במיוחד בשירותים פיננסיים: 10% מההכנסה הפנויה של אותם אנשים הולכת לתשלום עמלות וריביות לא נחוצות, וזה אותו סכום שהם מוציאים על אוכל. זה מגוחך, חייב להיות לזה פתרון, ואני חושף שטכנולוגיה יכולה להיות חלק גדול ממנו".

 

בתקופה שבה יש יותר אנשים עם טלפון סלולרי וגישה לאינטרנט מאשר עם חשבון בנק, פייפאל רוצה להיות הדרך הקלה, המהירה והזולה שבה הם יוכלו לנהל את ענייניהם הפיננסיים לבד, בלי טובות מהמוסדות המסורתיים. "יותר מ־2 מיליארד אנשים בעולם נמצאים מחוץ למערכת הפיננסית, ורבים אחרים סובלים משירות נחות", הוא אומר. "חשבי על הדברים שהאנשים האלה יוכלו לעשות בעזרת טכנולוגיה ותוכנה: לדעת מה היתרה שלהם, מה ההכנסות וההוצאות, לנהל את הכסף באופן יותר קל, פשוט וזול, ולחסוך הרבה ממנו. החזון הזה די חדש עבורנו, אבל הוא מתחיל להדהד בתוך החברה. בדיוק יצא דירוג של 'פאסט קומפני' שבו פייפאל נמצאת במקום החמישי בעולם ברשימת המותגים שיש מטרה טובה מאחוריהם מלבד עשיית כסף. אני מאוד גאה בזה".

 

האם תעניק לעניים הלוואות, או טוב יותר — תעודד אותם לחסוך?

"כן. כדי לקבל הלוואה בארצות הברית צריך דירוג אשראי (המכונה FICO), ובשביל זה צריך להשתמש בכרטיס אשראי. אבל אם אתה מהגר, למשל, ואין לך מספיק היסטוריה? אנחנו לעומת זאת מכירים אותך, ויודעים שאתה אדם אחראי ומשלם את החשבונות באופן שוטף, ונוכל להשתמש במידע הזה כדי לתת לך הלוואות. כרגע אנחנו מתמקדים בהלוואות לעסקים קטנים שמתבססות על ההיסטוריה שלהם איתנו ולא על ציון האשראי. הענקנו כבר הלוואות כאלה בהיקף של 2 מיליארד דולר, ומה שמעניין הוא שרבע מהן ניתנו באזורים שבהם עשרה בנקים ויותר סגרו את סניפיהם, כי ההכנסה החציונית שם נמוכה מהממוצע הלאומי.

 

"וכדי לדאוג לחוסן הפיננסי שלך, נעזור לך להבין איך לנהל את הכסף כדי לחסוך לקולג' של הילדים או למקרה חירום, במקום לקחת הלוואה יקרה. הלקוח יסתכל על ההוצאות ויגיד: 'לא ידעתי שאני מוציא בכל חודש 400 דולר על בידור. תוכלו לתת לי אזהרה כשאני מגיע ל־300 דולר, כדי שאשים את ה־100 הנותרים בחיסכון למתנות חג לילדים שלי?'". את הכלים שיאפשרו זאת פייפאל מפתחת ומשכללת בימים אלה, לצד שירות נוסף שעשוי לסייע למעמד הנמוך והבינוני: ניהול חובות. אם אתה מנהל עסק קטן שמאפשר תשלום בהקפה, או אדם פרטי שנאלץ ללוות כסף מחבריו, תוכל לבקש מפייפאל לשלם אותו במועד או להזכיר ללקוחות לפרוע את חובם.

 

טים קוק, מנכ"ל אפל שמפעילה את אפל פיי. ענקיות הטכנולוגיה רוצות להשתלט על נישת התשלומים הדיגיטליים טים קוק, מנכ"ל אפל שמפעילה את אפל פיי. ענקיות הטכנולוגיה רוצות להשתלט על נישת התשלומים הדיגיטליים צילום: רויטרס

 

נשמע שאתם הולכים ונעשים דומים לבנקים, והבנקים מנסים להידמות לפייפאל.

"אני לא חושב שזה המצב. אני חושב שהבנקים ואנחנו ניגשים לשוק עם מה שאנחנו יודעים, ובמובנים מסוימים יש לנו הרבה הזדמנויות לעבוד יחד. לאחרונה רכשנו את חברת Xoom, שירות העברת כספים בינלאומי שמופעל בעיקר דרך הטלפון הסלולרי. בשירות הזה הכסף עובר מיד לחשבון הבנק של המקבל, בלי לחכות שלושה ימים, בלי לעמוד בתור ובלי להשתמש במתווכים — כך שהעלות היא שליש עד חצי מהעברת כספים בינלאומית סטנדרטית. זו דוגמה לשותפות מושלמת בין חברות כמונו למערכת הבנקאית המסורתית. בעבר רצינו לעשות בפייפאל הכל לבד, אבל אני חושב שהדרך הכי טובה למערכת הפיננסית היא זו שכוללת שיתופי פעולה. אף אחד לא יכול לטעון שדמוקרטיזציה של שירותים פיננסיים היא דבר רע. זה טוב לקהילות, למדינות, לכלכלת העולם, להעלאת ההשכלה. זו המטרה וכולנו נערכים סביבה".

 

הכסף המזומן לא ימות

 

שולמן מדבר בשקט, כמעט בלחישה, והוא נטול מניירות ואגו מופגן שכל כך נפוצים בקרב מנהלים במעמד שלו. הוא גבוה ורזה ולבוש בפשטות בחולצת פולו שחורה וג'ינס כחול, ללא שום רמז לעברו המחויט כנשיא הפיתוח העסקי של אמריקן אקספרס. לישראל הגיע מנכ"ל פייפאל, יהודי במוצאו, בראשית השבוע שעבר, ליומיים וחצי אינטנסיביים שבהם ביקר במרכזי הפיתוח של החברה בארץ (ראו מסגרת). "זה הביקור הראשון שלי בישראל במסגרת התפקיד, אבל זו אולי הפעם ה־15 שלי בארץ", הוא מספר וצוחק. "כילד קטפתי אבוקדו במטעים בפרדס חנה. אחרי העבודה הזו, כל עבודה היא קלה". בהמשך יתברר שהוא גם מסוגל לשוחח מעט בעברית, ושהוא מתחיל כל יום באימון קרב מגע, שיטת הלחימה הצה"לית שנהפכה ללהיט בארצות הברית.

 

אך אין לטעות בשולמן בגלל קולו או התנהלותו הקז'ואלית. הוא הצטרף לפייפאל בספטמבר 2014, כשזו עוד היתה בבעלות איביי, כמי שנועד להוביל אותה לדרך חדשה ועצמאית. אחרי יותר מעשור תחת איביי החליטו השתיים להיפרד, ופייפאל יצאה לספין־אוף ולהנפקה. נקודת הפתיחה לא היתה קלה: בכתבה במגזין "פורצ'ן" הגדיר קית' רבוי, מעובדיה הראשונים של פייפאל וכיום משקיע הון סיכון, את השנים תחת איביי "התקופה האבודה". שירותים כמו אפל פיי, אנדרואיד פיי וסקוור אפשרו תשלומים דיגיטליים קלים ומהירים, בלחיצת כפתור מהסמארטפון, והיה נראה שפייפאל תקועה.

 

 צילום: איי.פי

 

אלא שבשנה שחלפה מאז הפך הפיצול רשמי, נראה ששולמן מצליח להשאיר את העבר מאחור. פייפאל כיום מכניסה יותר, מעסיקה יותר עובדים ונסחרת לפי שווי גבוה יותר מאיביי. בדירוג המותגים הגלובלי שפרסם ה"פייננשל טיימס" בשבוע שעבר הוערך שווי המותג פייפאל ב־15.9 מיליארד דולר, זינוק של 23 מקומות לעומת 2015. היא לא ניצבת רק לפני איביי, אלא גם לפני חברות ותיקות ואיתנות כמו פורד, סימנס, KFC, קוסטקו ופפסי.

 

מה השתנה בפייפאל בשנה הזו?

"הספין־אוף וההנפקה היו חשובים מאוד. התעשייה שלנו היא כמו לוח שחמט שבו הרבה חלקים נמצאים בתנועה, והיה חיוני שנוכל להחליט מתי נשחק ועם איזה כלי. כשהיינו חלק מאיביי הרבה סוחרים, קמעונאים וחברות טכנולוגיה הרגישו שגם אם אנחנו שותפים שלהם, אנחנו בעצם גם מתחרים. זה נעלם לגמרי. כיום אנחנו מנהלים מגעים ושותפויות שלא יכולנו לקדם קודם עם פייסבוק, עליבאבא וספקיות סלולר מובילות מהעולם. ועדיין, זו רק ההתחלה ויש לנו עוד המון עבודה".

 

העובדה שנהפכתם לחברה ציבורית השפיעה?

"גם כשהיינו חלק מאיביי היה אכפת לנו מבעלי המניות שלנו. אבל אנחנו לא מנהלים את העסק שלנו על בסיס רבעוני ולא חיים מרבעון לרבעון, אלא חושבים על הטווח הבינוני והארוך במקביל לעמידה במחויבויות שלנו למשקיעים. ועד עכשיו" — הוא דופק שלוש פעמים על שולחן העץ, נגד עין הרע ­— "עשינו את זה".

 

מה באמת מחכה לנו בטווח הארוך, בעוד עשר או 20 שנה? הכסף המזומן ימות?

שולמן מחייך. "הרבה אנשים טועים כשהם חוזים את מותו של המזומן, ואני לא אצטרף אליהם. 85% מהעסקאות כיום נעשות במזומנים, והם יישארו איתנו עוד זמן רב. עם זאת, עם התרחבות השימוש בסמארטפונים הכסף יעבור עוד תהליכי דיגיטציה. יש לכך שתי סיבות: קודם כל, יותר ויותר אנשים בעולם ישתמשו בטלפון כדי לנהל את כספם. שנית, כבר כיום מתרחשת מהפכה עצומה: אנשים משתמשים בטלפון לקניות כשהם בתוך החנות או בדרך אליה, והקמעונאים יכולים להציע להם הרבה יותר.

 

"אני יכול לנסוע באוטובוס, להזמין מהטלפון ארוחה במסעדה ולאסוף את האוכל כשאני מגיע בלי לחכות בתור. המסעדה יודעת אילו סנדוויצ'ים אני אוהב, מעבירה לטלפון שלי הטבות כדי לקנות אצלה שוב ואני חוסך זמן וכסף. זאת ההבטחה הגדולה של מסחר דיגיטלי, ואנחנו רוצים להיות מערכת ההפעלה שתיתן 100% מפתרון הצ'ק־אאוט. לספק פלטפורמה שמאפשרת לשלם בקלות ובפשטות בפייפאל אבל גם באפל פיי, אנדרואיד פיי, כרטיסי אשראי, הטבות, לפצל בין כמה מהם — מה שהלקוח ירצה. ואנחנו רוצים גם להשתלב במהפכה הבאה, זו של המסחר הקונטקסטואלי: הרעיון הוא שבמקום שהלקוח יבוא לאתר של המוכר, המוכר יגיע ללקוח היכן שהוא נמצא. אם את קוראת בלוג או קוראת אימייל, תוכלי לקנות משם במישרין. מבחינתנו זאת הזדמנות נהדרת".

 

לפגוע בפרטיות? רע לעסקים

 

במשך כל הקריירה שלו היה שולמן אדם מעשי שליהטט בין עולמות הפיננסים והטכנולוגיה. בתיכון פרינסטון בניו ג'רזי הוא התעניין יותר בספורט מאשר בלימודים ולכן התקשה להתקבל לקולג'. עקב זאת הוא עבד כנהג משאית עבור אוניברסיטת פרינסטון במשך חצי שנה, עד שהתקבל ללימודי כלכלה במילדברי ובהמשך למד לתואר MBA באוניברסיטת ניו יורק היוקרתית.

 

העבודה ה"אמיתית" הראשונה שלו היתה בחברת הטלקום AT&T כמנהל תקציב. זה היה תפקיד בדירוג הנמוך ביותר, שבו הוא נאלץ ללבוש אותה חליפה בכל יום במשך שלושה חודשים עד שחסך מספיק כדי לקנות חדשה. 18 שנה מאוחר יותר, כשעזב את AT&T, הוא כבר היה נשיא החטיבה הצרכנית. זה היה ב־1999, שיא ההייפ של תקופת הדוט.קום. שולמן הצטרף לחגיגה בחברת התיירות המקוונת Priceline.com, מונה למנכ"ל ופרש ממנה כעבור שנתיים לאחר שגויס להקים את וירג'ין מובייל בארצות הברית. ב־2010 הוא המיר את חברות ההייטק החצופות בתפקיד בכיר באמריקן אקספרס המעונבת.

 

מסלול הקריירה הזה היווה הרמה להנחתה לתפקידו הנוכחי של שולמן. כמוהו, פייפאל מנווטת כבר שנים ארוכות בין העולם הפיננסי לטכנולוגי. היא הוקמה ב־1998 ככפתור לביצוע תשלומים דיגיטליים, התמזגה עםX.com של אלון מאסק, שרדה את משבר הדוט.קום של 2001, ונהפכה מאז לענקית פינטק — הכינוי המקובל כיום לשילוב בין טכנולוגיה לפיננסים — עוד לפני שהמושג הזה היה בשימוש. פינטק הוא אחד משמות התואר הנחשקים ביותר שאפשר להצמיד לחברה בימים אלה: לפי מחקר של חברת Accenture שפורסם בשבוע שעבר, ההשקעות העולמיות בענף ברבעון הראשון של 2016 הגיעו לשיא של 5.3 מיליארד דולר.

 

בעמק הסיליקון יש הטוענים שפינטק זו בועה, אחרים אומרים שזה העתיד. מהי עמדתך?

"אני חושב שאנחנו רק מגרדים את פני השטח של הדיגיטציה של הכסף. אנחנו עדיין בשלב מאוד מוקדם במשחק. השוק הכולל של תשלומים דיגיטליים בעולם מגלגל כמעט 100 טריליון דולר. תהיה גאות בענף הזה, וכשהיא תגיע הרבה ספינות ייהנו ממנה. לא תהיה חברה אחת שתשיג 100% מהשוק. מה שכן, הרבה חברות ממוקדות רק בצרכנים או רק בסוחרים, אבל כדי שמערכת תשלומים תמריא צריך את שניהם — וזה מה שאנחנו עושים. כיום יש לנו 170 מיליון חשבונות של צרכנים שמשלמים באמצעות פייפאל, ועוד 14.5 מיליון סוחרים, ואנחנו רוצים להציע להם את כל השירותים שהם יצטרכו".

 

זה גם החזון של עוד ענקיות אינטרנט עם כיסים עמוקים, כמו גוגל, עליבאבא ואמזון. התחרות מצדן מטרידה אותך?

"לכל חברה יש תחרות, ואם אתה מתכחש לזה אתה לא צריך להיות בעסקים. אני מתייחס לתחרות כמו לכוח הכבידה: אני לא קם בבוקר וחושב על כוח הכבידה שמושך אותי למטה כשאני יוצא מהמיטה. זה פשוט חלק מהחיים. אם תתמקד יותר מדי במה שעושים המתחרים שלך, אתה עלול לשחק באסטרטגיית Me too במקום לבדל את עצמך לפי הצרכים האמיתיים של הלקוחות שלך".

 

ובדרך, אתן – כל ענקיות האינטרנט והחברות שאתן משרתות – מחזיקות המון מידע פרטי עלינו. רבים מאוד חוששים מהכוח הזה שנמצא בידיכן.

"אני חושב שצרכן חייב להיות מסוגל לחוש ביטחון שהמידע שלו מוגן, וחברה שתפר את העיקרון הזה לא תוכל להיות מותג מוביל. אנחנו תמיד רוצים ליצור טכנולוגיה קלה יותר ונטולת חיכוכים ולספק יותר ערך, אבל זה צריך להיעשות בהסכמת הצרכן. הביזנס שלנו הוא להציע ללקוחות שלנו שירותים טובים יותר בעזרת המידע והנתונים שאנחנו אוספים, לא למכור אותם למישהו אחר".

 

עסקאות עולמיות, אבטחה ישראלית

"אנשי הסייבר בישראל הם הפיצ'ר הכי חשוב שלנו"

 

עם כל הכבוד לחדשנות, יעילות ופיצ'רים מיוחדים, הסוגיה הדרמטית ביותר עבור פייפאל וחברות מסוגה היא אבטחה. אין דבר רגיש יותר מגישה לכספם של אנשים אחרים, והמרחב לטעויות אפסי. תקלה מסיבית אחת עלולה לחרוץ את גורלה של החברה ולשלוח אותה לבית הקברות של חברות לא־אמינות. לחלק המהותי הזה אחראים הסניף הישראלי של פייפאל: חטיבת הסייבר שיושבת בבאר שבע (ומבוססת על הסטארט־אפ CyActive שנרכש בשנה שעברה), ומרכז ניהול הסיכונים ומניעת ההונאות שיושב בתל אביב. "יש לנו בישראל יותר מ־200 עובדים — אנשי סייבר, אנליסטים ומדענים — והם כנראה הדבר הכי חשוב שאנחנו מציעים ללקוחות שלנו", אומר שולמן.

 

CyActive CyActive צילום: סטודיו ג'יימס

 

 

לדבריו, הגישה של חברת התשלומים המקוונים לתחום הסייבר שונה מעט מהמקובל בתחומו. "רוב החברות מתמקדות במניעת הונאות, בלוודא שדברים רעים לא יקרו. אנחנו רוצים לנתח את הדאטה שבידינו כדי להקל את העברת הכספים. למשל, לאחרונה השקנו שירות בשם One Touch, שחוסך את הצורך להכניס בכל פעם שם משתמש וסיסמה כדי לבצע תשלומים והעברות כספים. האלגוריתמים שפיתחנו מאפשרים לנו לזהות מי המשתמש גם בלי זה".

 

עד כמה אתם, או כל חברה אחרת, יכולים באמת להיות חסיני האקרים? הרי אף מערכת לא מוגנת ב־100%.

"ככל שהעולם נע יותר לכיוון תוכנה ודיגיטל, כך הוא הופך פגיע יותר להתקפות סייבר ותוכנות זדוניות. החברה האמריקאית הממוצעת מותקפת יותר מ־4 מיליון פעמים בשנה, וחברות שירותים פיננסיים מותקפות כל הזמן. אפשר לספק הגנה טובה באמצעות שילוב בין מערכות פיירוול מתוחכמות שמונעות מאנשים לא רצויים להיכנס לבין מודלים שמבדילים בין התנהגויות נורמליות לחריגות של מי שכבר בפנים. יותר מ־6 מיליארד עסקאות מתבצעות בפלטפורמה שלנו בשנה, והנתונים שנאספים עליהן מאפשרים לנו לזהות עסקה בעייתית ולמנוע אותה. אלגוריתמים הם כמו כלי נשק שהתחמושת שלהם היא דאטה, וככל שיש יותר תחמושת הם יותר עוצמתיים".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x