קיימות בעולם

תנו לשמש להאיר

היתרונות הבריאותיים שיש לחשיפה לאור השמש הביאו לפיתוח טכנולוגיות המסייעות להחדיר אור טבעי למבנים. הפתרונות הללו מיושמים בעיקר במשרדים, לאחר שהוכח כי תאורה טבעית גם משפרת את תפוקת העובדים. הפיתוח האחרון הוא מראה רובוטית בשם לוסי, שמונעת בכוח השמש ומאירה חללים חשוכים

גיל קליאן 18:3106.04.16

רוצים לסייע לעובדים לשמור על בריאותם, לשפר את תפוקתם במשרד וגם לחסוך בעלויות חשמל? הכניסו את השמש למשרד. הצורך לצמצם בצריכת החשמל והעדויות הברורות לתרומה הבריאותית שיש לחשיפה לאור השמש הביאו לפיתוחם של פתרונות טכנולוגיים להחדרת אור שמש למבנים.

 

הפיתוח האחרון בשרשרת המוצרים הללו הוא לוסי: מראה רובוטית שמונעת בכוח השמש ומטרתה להאיר פינות חשוכות בבתים ובמשרדים באור שמש טבעי. היא הושקה בסוף 2015 והחלה לתפוס את תשומת הלב בעולם בעיקר בזכות פשטות השימוש בה: מדובר בכדור שקוף, שאינו זקוק לשום חיבורי תשתית ומצליח לכוון אור שמש לכל נקודה שהמשתמש מגדיר.  

 

 

הפיתוח החדשני הזה הוא רק החוליה האחרונה בשרשרת הולכת ומתארכת של מוצרים שמטרתם להחדיר אור שמש טבעי למבנים. חוקרים באוניברסיטת סינסנטי למשל השיקו לפני כשנתיים טכנולוגיה המאפשרת להסיט לכיוון התקרה את אור השמש הנכנס דרך החלונות, כדי לגרום לכמות גדולה יותר של אור לחדור לחדרים פנימיים. פתרונות בעלי התקנה מסובכת יותר מוליכים אור שמש טבעי אל תוך המבנה. המערכת של חברת Parans השבדית, למשל, שפועלת מאז 2002, כוללת קולטנים על גג המבנה אשר קולטים את אור השמש, שלאחר מכן מועבר באמצעות כבלים מיוחדים אל "מנורות" שמותקנות בחדרים פנימיים.

מראה רובוטית להפצת אור טבעי מראה רובוטית להפצת אור טבעי

 

גם חברות ישראליות נכנסו למשחק. חברת סולאר תאורה טבעית, למשל, משווקת מערכת של Monodraught הבריטית, שמכניסה אור למבנים תוך כדי סינון קרינת UV ואנרגיית חום; וחברת פארגון מיגון אש משווקת מוצר בשם VenturiLight, שהוא למעשה חלון שניתן להתקנה בגגות של מבנים תעשייתיים גדולים. החלון מכניס אור טבעי ומפזר אותו בחלל למניעת צללים, וכן הוא מסנן קרינת UV ומונע הכנסת חום למבנה. עם זאת, בישראל הפתרונות האלה מיושמים במשרדים ובמבנים תעשייתיים, והם אינם מיועדים ללקוחות פרטיים.

 

דרכים אחרות לניצול אור השמש הן פשוטות בהרבה. המיזם החברתי הגלובלי Litre of Light, למשל, שהושק ב־2011 בפיליפינים, מבוסס על טכנולוגיה שאין פשוטה ממנה: בקבוק שתייה שקוף מלא במים ובקצת כלור, כדי להאיר בתים של תושבים עניים. את הבקבוק מתקינים על גג המבנה, כשחציו בולט מעל הגג וחציו נמצא בתוך החדר שרוצים להאיר. אור השמש משתקף דרך חצי הבקבוק העליון ומאיר את החצי התחתון כמו מנורה.

 

שינה מתוקה

 

אורך החיים של הבקבוק הוא חמש שנים. כיום מותקנים בקבוקים כאלה ב־28 אלף בתים במנילה, והארגון שמפיץ אותם הרחיב את פעילותו למדינות רבות נוספות במטרה להגיע למיליון בקבוקים מותקנים בקרוב.

 

בקבוק שתייה שקוף מלא במים וקצת כלור מאיר בתים של תושבים עניים בפיליפינים בקבוק שתייה שקוף מלא במים וקצת כלור מאיר בתים של תושבים עניים בפיליפינים

 

מחקרים רבים מצאו יתרונות בריאותיים לחשיפה לאור השמש. כתב העת המדעי "Journal of Clinical Sleep Medicine" פרסם לאחרונה מחקר שמצא כי חשיפה לאור השמש במקום העבודה משפרת את איכות השינה בלילה. המחקר, שבוצע על ידי אוניברסיטת אילינוי ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בארצות הברית, בדק 27 עובדים במקומות עבודה ללא חלונות ו־22 עובדים במקומות עבודה עם חלונות. העובדים שנהנו מגישה לאור שמש טבעי ישנו בלילה בממוצע 46 דקות יותר מעובדי הקבוצה השנייה, עשו פעילות גופנית מוגברת והגיעו לתוצאות טובות יותר במגוון פרמטרים של איכות חיים.

 

מחקרים רפואיים מאז שנות התשעים מצאו שחשיפה לשמש מגבירה את תפוקת העובדים: הם נהנים ממצב בריאותי טוב יותר, מחסירים פחות ימי עבודה, ומרוצים יותר ממקום העבודה שלהם באופן כללי. מחקרים אחרים מצאו שגם מנורות שמחקות את אור השמש הן בעלות אותם יתרונות, אולם הן אינן מביאות לחיסכון בעלויות אנרגיה, בניגוד לניצול אור שמש. מחקר מ־1994 מצא שמחסור בחלונות גורם לאחת הבעיות השכיחות ביותר במשרדים: כאבי עיניים. מחקר אחר שבוצע בארצות הברית ב־1998 מצא ששיפור תנאי התאורה מגביר את ערנות העובדים, במיוחד אחרי הפסקת צהריים, ואת יכולתם להתמודד בהצלחה עם משימות משעממות.

 

ענקית הטכנולוגיה לוקהיד מרטין טענה בעבר כי הצליחה להגביר ב־15% את תפוקות העובדים שלה באמצעות החדרת אור שמש ועידוד אינטראקציה אנושית, וכי הביאה לירידה של 15% בימי היעדרות מעבודה. לוקהיד דיווחה כי העלייה בתפוקות העובדים והירידה בהיעדרויות מהעבודה חסכו לה 1.5 מיליון דולר בשנה, סכום הגדול פי שלושה מהחיסכון האנרגטי במשרדים המוארים באור טבעי. חברת התקשורת האמריקאית וריפון דיווחה כי לאחר שהעבירה את המחסן הלוגיסטי שלה לבניין שנהנה מחשיפה גדולה יותר לאור שמש, תפוקות העובדים עלתה ב־5%.

 

אין סטטיסטיקות

 

עד כמה הבנייה בישראל מתחשבת באור השמש? לפי אדריכל רוני דניאל, מנהל פרויקטים במועצה לבנייה ירוקה, אף אחד לא יודע: "אין על הנושא סטטיסטיקה מסודרת. אנחנו לא יודעים מה קורה בכל בניין ובניין, אבל יש נורמות שאפשר להתייחס אליהן. באירופה יש דירקטיבה שמחייבת דירוג אנרגטי למבנים, מתחילים ליישם בכמה מהמדינות מסד נתונים על כל מבנה, סוג של פספורט אנרגטי שמאפשר להבין מה הנתונים של כל מבנה. בישראל אנחנו כרגע רחוקים מכך".

 

לדבריו, תכנון מבנים שעומדים בתקן הישראלי לבנייה ירוקה מחייב להביא בחשבון את המרכיב של אור השמש, ולנקוט סימולציות לעומק התאורה הטבעית כדי לדעת מתי צריך לחזק אותה בתאורה מלאכותית, לתת פתרונות הצללה וכדומה. "במקומות שבהם אין דרישה לבנייה ירוקה, או שאין מודעות לנושא מטעם היזם או אנשי המקצוע, מרבית הסיכויים שהבניין יהיה קופסת זכוכית שנסמכת בעיקר על תאורה מלאכותית או שניצול התאורה הטבעית לא יהיה אופטימלי. כך קורה ברוב מבני המשרדים בארץ".

 

דניאל אמנם ציין כי אין סטטיסטיקה, אבל המוסד לבטיחת וגהות מעריך ש־30% מהמבנים סובלים מתסמונת "הבניין החולה". הכוונה לתכנון לקוי שמוביל לליקויים בריאותיים, ושהיעדר תאורה טבעית הוא בהחלט אחד הכשלים המבניים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x