שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 24.03.2016
שאלות אורניום

הרובוט יבוא אל מוחמד

בסמוך לתחנת הרכבת בבנימינה, בתוך מחסן רחב ידיים, מתרוצצים רובוטים נמרצים וסוחבים הלוך ושוב ארגזים קטנים. כשיושלם הפיתוח שלהם, הם אמורים להגשים את החזון המהפכני של גיא גלס: לשלוח אלינו בתוך חצי שעה את המוצרים שנזמין ברשת, בלי שום התערבות אנושית

אסף גלעד 08:0226.03.16
במחסן רחב הידיים ששכר גיא גלס בצמוד לתחנת הרכבת בבנימינה מתהלך רובוט גדול ממדים, שגובהו כפול מזה של אדם. קוראים לו "אלונה" (על שם בתו הבכורה) והוא יכול להרים ולהוריד ארגזים, ולנווט ביניהם בעזרת מדבקות שמונחות על הרצפה ומראות לו את הדרך. לפי התוכניות של גלס הרובוט הזה, שהוא כרגע אבטיפוס, יוכל יום אחד לעבוד במחסנים של אמזון ושל עליבאבא, לאפשר משלוחים בתוך חצי שעה מההזמנה, ולהחליף אלפי עובדים אנושיים.

 

אבל בינתיים השמש זורחת ומקשה את תנועת הרובוט, שבחזיתו מותקנת מצלמת עומק רגישה לאור. הצוות מתנצל. עובדים אנושיים ממסכים את חלונות הענק כדי לחסום את השמש, וכשהערב יורד הרובוט מצליח לחזור לתפקוד. שלושה אנשי בקרה מהחברה שהקים גלס, ככה (Caja), עומדים מהצד ועוקבים אחריו כשהוא מצליח לשלוף קופסאות ממדף אחד ולהניח אותן על מדף אחר. עם קצת מזל ושכל, והרבה טכנולוגיה, ייכנס הרובוט מבנימינה לשימוש מסחרי כבר בסוף השנה הזאת.

 

הניסוי הזה, שנערך שבוע בלבד לאחר שהרובוט הגיע לישראל והורכב, אולי נשמע צנוע למדי – אבל החזון של גלס שאפתני בהרבה. במקום צבאות עובדים, שהולכים עשרות קילומטרים ביום בין מדפים ומארגנים את הפריטים בחבילות בנות־משלוח, גלס מתכנן את המחסן האוטומטי המושלם שבו יתהלכו בחופשיות רובוטים אוטונומיים הנשלטים בידי תוכנת ניהול מתוחכמת.

גיא גלס (באפור, עם הפנים אלינו) ועובדי Caja מתרגלים אבטיפוס של הרובוט "אלונה". הוא מסוגל גם לשלוף את הארגזים, וגם לבנות מחדש את המדפים בסידור ובגובה שיתאימו לצרכיו גיא גלס (באפור, עם הפנים אלינו) ועובדי Caja מתרגלים אבטיפוס של הרובוט "אלונה". הוא מסוגל גם לשלוף את הארגזים, וגם לבנות מחדש את המדפים בסידור ובגובה שיתאימו לצרכיו צילום: אלעד גרשגורן

 

הרובוטים לא רק מזיזים קופסאות, אלא יוצרים בעצמם כוורות של מדפי מתכת מודולריים. את הררי המדפים האלה הם מרכיבים ובונים בתצורה שמתאימה את עצמה לביקוש לפריטים מסוימים. מסי הבקיע גול וחשף חולצה שנהפכה ללהיט? ג'ניפר לורנס באה לטקס האוסקר עם שמלה בלתי נשכחת? "זה Waze לרובוטים", אומר גלס. "רק שבעוד שווייז שולחת מכוניות לנתיבים עמוסים פחות, אנחנו בונים מערכת שמונעת מראש את הפקק".

 


 

דברים שלמדתי מלגו

 

גיא גלס אינו יזם הייטק טיפוסי, מהסוג שתואם לפרופיל שאותו מחפשים המשקיעים. הוא לא הגיע מ־8200, לא הסתובב במסדרונות הטכניון ולא בילה שנתיים בנייס או בוורינט. כשהוא מדבר הוא נשמע יותר כמו קצין הלוגיסטיקה מהמילואים. מונחים כמו מחסנים, מק"טים ומלאי מלהיבים אותו. הוא הגיע בכלל מעולמות המסחר האלקטרוני, כאחראי להיבטים הטכניים באתרים כמו נט אקשן או וואלה שופס, וכאחד ממקימי סטייל ריבר, אתר בגדי מעצבים ישראלי שנמכר בחלקו למאקו. כאיש תוכנה בהכשרתו הוא עסק לא מעט בשיפור יכולות השיווק של האתר ובמיקוד המוצרים בפלחי האוכלוסייה הנכונים, אבל המחסן בכל המקומות שבהם עבד תמיד נשאר מאחור – מסורבל, ללא יכולת לחדש, ונתון לצווארי בקבוק שיצרו תלונות וחוסר שביעות רצון.

 

"הבעיה הגדולה ביותר כיום של אתרי המסחר האלקטרוני, בשונה למשל ממחסנים של רשתות סופר, היא שהם חשופים מאוד לטרנדים", אומר ל"כלכליסט" גלס, בחשיפה ראשונה לתקשורת לאחר תקופה של פעילות מתחת לרדאר. "משום מקום מחליט כוכב של תוכנית ריאליטי ללבוש נעליים או חולצה, ופתאום מצטברות אלפי הזמנות בתוך דקות, כשאיש לא נערך לכך קודם לכן. המחסנים כמעט תמיד יתקשו לעמוד בזמנים, תמיד יהיו אותם עובדים חולים שיחסרו לך כדי לתגבר את המשמרת, שלא לדבר על טעויות אנוש. אם לקוח מקבל את המוצר הלא נכון, צריך לאסוף אותו, לוודא שהוא לא פגום ולהחזיר אותו למלאי, מה שמשלש את העלויות. התוצאה היא המון לקוחות לא מרוצים שאתה צריך להתמודד איתם ולפצות".

 

רובוטים כתומים קטנים של Kiva מזיזים מדפים במחסן של אמזון (מימין), ושל Gilt. גלס: "מתוך כ־130 מחסנים שיש לאמזון, רק בשמונה עובדים עם רובוטים" רובוטים כתומים קטנים של Kiva מזיזים מדפים במחסן של אמזון (מימין), ושל Gilt. גלס: "מתוך כ־130 מחסנים שיש לאמזון, רק בשמונה עובדים עם רובוטים" צילום: בלומברג

 

בעיה מרכזית נוספת, הוא אומר, קשורה בזנב הארוך – אותם מיליוני פריטים שיירכשו על ידי מספר מצומצם של קונים, אך האתר מחויב להציע למכירה. כל פריט שכזה מאתגר מחדש את עובדי המחסן: הם נדרשים למצוא לו מקום, אך כזה שיאפשר להם לאתר ולשלח אותו במהירות. לשוק המסחר האלקטרוני העולמי, שמגלגל כ־180 מיליארד דולר בשנה ושנדרש להכפיל את שטחי האחסון המיועדים לו בכל ארבע שנים, לא קל להתמודד עם עומס הפריטים והביקושים.

 

גלס הבין שאת מה שראה במחסנים הוא לא יכול לפתור באמצעות תוספת של עוד מתכנתים או שדרוגים באתר. בעולם החדש שיצרו אמזון ועליבאבא, זה שמבטיח משלוח בתוך יממה או בתוך שעה, נדרשה מהפכה, כזו שתשנה מהיסוד את האופן שבו המחסנים בנויים. שתי אימפריות המסחר המקוון תלויות באלפי ידיים עובדות, וסופגות ביקורת קשה על יחס לא אנושי למחסנאים האנושיים. רובוטים עשויים לפתור את הבעיה הזאת – ואז יישאר רק להתמודד עם בעיית האבטלה.

 

 צילום: בלומברג

 

על שימוש ברובוטים הוא החל לחשוב עוד בימיו בסטייל ריבר, אך הבין שכדי לבנות אותם הוא חייב לצאת לדרך עצמאית ולהקים חברה משלו. הרעיון הראשוני היה הקמת כוורת של קופסאות, וכך נהגה שמה של החברה, Caja, קופסה בשפה הספרדית. צוות החברה כבר בנה תוכנית שהתבססה על קופסאות מתכת כבדות והשקיע בה לא מעט כסף, אבל לילה גורלי אחד שינה את התמונה. "שיחקתי לגו עם בתי, שהיתה אז בת תשע", מספר גלס. "באמצע הלילה התעוררתי ואמרתי לעצמי: 'אני גם רוצה לגו'. החלטתי ליצור מדפים מודולריים, שאפשר להעמיס בערימות על רובוטים, להרכיב אותם, לפרק אותם, ולהרכיב אותם מחדש. את גודל הקוביות יוכל הלקוח לקבוע, ולבנות רחובות של מדפים בגודל מסוים בפינה אחת של המחסן ורחובות של מדפים בגודל אחר בפינה אחרת".

 

אמזון? הם איטיים

 

רובוטים אינם זרים לחלוטין למחסני הענק של אמזון. לפני ארבע שנים רכשה החברה ב־775 מיליון דולר את קיווה (Kiva), חברת רובוטיקה אמריקאית, שייצרה צי של רובוטים אוטונומיים זעירים שמרימים ומורידים בעצמם שידות גדולות של סחורה. כיום קיווה מכונה חטיבת הרובוטיקה של אמזון, ו־30 אלף ממיטב הרובוטים שלה מטיילים בכל יום במחסניה.

 

אבל גם לקיווה יש מגבלות משלה: הרובוטים שלה מזיזים כונניות שלמות, ללא יכולת להפריד את המדפים זה מזה. הם מסוגלים להגיע עד גובה 1.80 מטרים בלבד, בערך כמו גובהו של אדם, וגם מתנהלים באיטיות מפני שהם בנויים לסחוב משקלים כבדים בכל פעם: 300־400 ק"ג לרובוט. ולבסוף, קיווה אינה מייתרת את הצורך בעובדים בשר ודם: בסיום כל מסע של רובוט ממתין נציג אנושי, שנוטל מהמדפים את הפריט הדרוש ואורז אותו למשלוח, כך שהרוב המכריע של העבודה עדיין נעשית בידיים אמיתיות ולא רובוטיות. סדרן כזה מבצע בממוצע 80 הזמנות בשעה, וזאת אם הוא עובד מצטיין. בכל משמרת הוא צריך ללכת 18 ק"מ בממוצע.

 

הרובוט בפעולה. מסוגל לטפל בקופסה בודדת במקום בכוננית כולה הרובוט בפעולה. מסוגל לטפל בקופסה בודדת במקום בכוננית כולה צילום: אלעד גרשגורן

 

וזה עוד המצב הטוב. "מתוך כ־130 מחסנים שאמזון מחזיקה היום, רק שמונה מהם עובדים עם רובוטים של קיווה", אומר גלס. "שאר המרכזים הלוגיסטיים בנויים פחות או יותר אותו הדבר: האנגרים ענקיים, מחולקים לרחובות של מדפים וביניהם מטיילים המלקטים כשבידיהם טאבלט לאיתור הפריט ועגלות לאיסוף. זה תהליך ידני וממושך, שדורש הכשרה והשגחה. בעליבאבא המצב גרוע אפילו יותר, ובגלל זה קורה לא פעם שהלקוחות לא מקבלים את מה שהזמינו".

 

ככה מבקשת לשפר את מערך הרובוטים כך שהם יוכלו לטפל בקופסה היחידה במקום בכוננית כולה, ללא צורך בעזרה מעובדים בשר ודם. הרובוטים שלה יידעו להגיע לגבהים של שישה מטרים, וכך לנצל טוב יותר את חלל המחסנים. אולם הרובוטים שלה חזקים פחות: כל אחד מהם יכול לסחוב קופסאות במשקל 30 ק"ג בלבד. אך לפי החברה, לא מדובר בחיסרון אלא ביתרון: המערך שלה יוכל לעבוד במהירות גדולה פי חמישה ויותר מזו שהטכנולוגיה של קיווה מאפשרת.

 

ובשונה מקיווה, שמציגה רק רובוט אחד במערך מתואם ומתוזמן, ככה תציג שלושה סוגים של רובוטים: רובוט גדול, שיוכל לסחוב כוורות של עשרות תאים, כשבכל אחד מהם קופסה מלאה, ויוכל גם לסדר אותן זו על זו כמו אבני לגו; רובוט קטן וזריז יותר, שיישא קופסה אחת בכל פעם מהמחסן למקום שבו אורזים את החבילה; ורובוט שלישי, מעין זרוע מכנית שתוציא את הפריט המוזמן מתוך הקופסה אל תוך החבילה למשלוח (את הרובוט הזה, שכבר נפוץ בשוק, ככה תקנה כנראה מחברה אחרת).

 

לפי התכנון של ככה, אתרי מסחר אלקטרוני שירצו לעבוד איתה יצטרכו לספק רק שטח אחסון וקו משאיות שמספקות לו סחורה. אין צורך במיזוג אוויר, כי הרובוטים יכולים לעבוד במזג אוויר חם וקר, ואין צורך בתאורה חזקה, כי הם דווקא עובדים טוב יותר בלעדיה. זהו חזון של מחסן אוטונומי חסר מדפים וחסר בני אדם. "אנחנו רק צריכים רצפה חלקה", אומר גלס, "וזהו, אפשר להתחיל לעבוד".

 

הקרנות חששו, המהמרים לא

 

קבוצת האנשים שמאחורי ככה מגיעה מרקע מגוון למדי. איש המסחר האלקטרוני גלס פנה לצורך כך לחברו דני פרישמן, שמגיע מתחום משחקי ההימורים: הוא עבד כסמנכ"ל בפלייטק של טדי שגיא וברשת המלונות ובתי הקזינו האוסטרלית קראון ריזורטס. השניים צירפו את ד"ר אילן כהן, בעלי חברת סרווטרוניקס שמייצרת בקרים לרובוטים, ומומחי רובוטיקה ואוטומציה נוספים. הקבוצה עבדה במשך חודשים ארוכים ללא משכורות, ומימנה מכיסה הפרטי את פעילותה ואת בניית הרובוטים.

 

לא היה קל לשנות את המצב הזה: מרבית הקרנות שביקרו במחסן הניסיוני בבנימינה רצו לראות מוצר מתפקד ועובד, וגלס התקשה להציג להן אותו. אחרי הכל מדובר בצי רובוטים שאמור לעבוד באופן מלא רק בעוד כמה שנים, לא בתוכנה או באפליקציה ויראלית.

 

"המשקיעים לא ידעו איך לאכול אותנו", נזכר גלס. "אנשי הקרנות אמרו לי: 'שמע, זה מדהים, אבל אין לי מושג איך אני אמור לבדוק אם כדאי להשקיע בחברה כמו שלכם'. היו משקיעים שביקשו שאעזור להם לעשות בדיקת נאותות על החברה, והיו גם כאלה שוויתרו על בדיקה רק כי אני לא איש חומרה ורובוטיקה. אנשים התקשו להאמין שאפשר להקים בארץ חברה מהסוג שלנו: אם בחברות חומרה כמו אורבוטק או מובילאיי מייצרים מוצר אחד, אצלנו יש לפחות שני סוגי רובוטים, מערכת מדפים מודולריים, תוכנה. זה נשמע בלתי אפשרי".

 

הכסף החיצוני הראשון למימון החברה לא הגיע ממשקיעים מעונבים מעמק הסיליקון, או אפילו מעולם הרובוטיקה. לעזרת החברה הצעירה נחלצו בקיץ האחרון דווקא גורמים בתעשיית ההימורים ומשחקי המחשב. בקרב המשקיעים האלה אפשר למצוא את גיגי לוי, לשעבר מנכ"ל חברת משחקי הקזינו 888, שנחשב לאחד המשקיעים הפרטיים הפעילים בישראל; אליו הצטרפה קרן iAngels, שמלווה רבות מהשקעותיו, מארק לוטרשטיין מקבוצת שגיא, קרן קימה של המיליארדר הצרפתי גזבייה ניאל ועוד כמה מאות אלפי שקלים מהמדען הראשי.

 

גיא גלס. "מרבית עובדי ההייטק לא מסכימים להרחיק עד בנימינה" גיא גלס. "מרבית עובדי ההייטק לא מסכימים להרחיק עד בנימינה" צילום: אלעד גרשגורן

 

למה אין חברות מהסוג שלכם בישראל?

"חברות רובוטיקה צעירות זקוקות מאוד לרכיבים ייעודיים כמו מחרטות, כרסמות ומכופפי מתכות. קשה מאוד למצוא אותם בישראל ואין חממות רובוטיקה שמספקות שירותים חיוניים כאלה. קח לדוגמה את המסגרות שאנחנו מפתחים לכוורות המדפים: יש לך מפעלים בישראל שחותכים במתכת באופן ידני, אבל הם יקרים פי ארבעה־חמישה ממפעל בגרמניה שעושה זאת בעזרת מכונה. זה אבסורד שאני צריך לייצר מסגרות מתכת בחו"ל ולהביא אותן לישראל. אם המדינה תרים את הכפפה ותעזור, זה יהיה מדהים, אולי גם יכריזו על רובוטיקה כתחום פיתוח לאומי כמו על סייבר. אבל קשה לי להאמין שיעשו את זה".

 

"למרות זאת", אומר גלס, "המטרה שלי היא להקים חברה ישראלית גדולה ולשמור על מרכז הפיתוח שלה כאן. האתגר הוא למצוא עובדים טובים: אתה לא יכול לשים חברה כמו שלנו בתל אביב, כי אתה צריך מחסן של 400 מ"ר עם תקרה גבוהה. מרבית עובדי ההייטק לא מסכימים להרחיק עד בנימינה".

 

הטלפון מאמזון או מעליבאבא כבר הגיע?

"ככה עדיין צעירה מכדי לעבוד עם אתרי הענק, וזה קצת מוקדם מדי בשביל לקפוץ למים. אבל אנחנו כבר נמצאים במשא ומתן עם חברה גרמנית גדולה בתחום הרובוטיקה ועם חברה רוסית גדולה בתחום הלוגיסטיקה כדי להציע יחד פתרונות למחסנים. עד סוף השנה יהיה לנו מחסן פעיל אצל לקוח גרמני, ויש לנו חברה גדולה בארץ שאיתה אנחנו בונים מתווה פעילות משותף. על פי התוכנית, אנחנו נהיה אלה שבסופו של דבר ימכרו את הרובוטים ישירות ללקוחות, אבל לעליבאבא אתה מגיע כשיש לך פתרון בנוי שמוכר את עצמו".

 

נוסף על אתרי מסחר אלקטרוני, ככה מתכננת לשרת גם חברות שילוח כמו DHL או פדקס. אלה חברות ששוכרות מחסנים במהירות לזמן קצר, וצריכות לפעמים רובוטים באופן מיידי. גם חברות רכב התעניינו בפתרון של ככה למחסני חלקי חילוף, ובחברה כבר מפנטזים על מודל שירות שדומה לליסינג: חכירת רובוטים לזמני שיא ולפי דרישה.

 

אמזון מתגברת באופן משמעותי את חטיבת הרובוטיקה שלה. מה מבטיח לכם שהיא לא תפתח פתרון דומה?

"ראשית, יש לנו פטנטים, והדרך בה פועלת אמזון שונה לחלוטין מאופן הפעלת המחסן שלנו. אם מישהו פיתח את אותו הדבר בדיוק ללא ידיעתנו ולפנינו, אכלנו אותה, אבל ככל שאנחנו יודעים, אנחנו היחידים שמגיעים עם טכנולוגיה שכוללת חומרה, תוכנה ומערכות בשוק שבעיקרו אינו טכנולוגי ושחדשנות בו היא עניין יקר ומורכב". עד התקופה האחרונה אתרי מסחר אלקטרוני גדולים עסקו בעיקר בפיתוח תוכנות שישפרו חלקים אחרים בשרשרת הערך: פתרונות ענן, מערכות אנליטיקה ומערכות פילוח אוכלוסיות. לא היה אכפת להם לספוג עוד עומסים בלוגיסטיקה, הם פתרו זאת על ידי שכירה של עוד ועוד עובדים. למעשה, אני קצת מופתע שאנחנו היחידים שהתעסקנו עם טכנולוגיה מהסוג הזה עד היום.

 

"אבל המצב הזה משתנה: החיישנים ורכיבי הראייה הממוחשבת, שמאפשרים לרובוטים לנוע באופן אוטונומי, הוזלו משמעותית בזכות מהפכת הסמארטפונים. חיישנים שפעם עלו אלפי דולרים עולים כיום עשרות, כך שיותר ויותר סטארט־אפים יכולים להיכנס לתחום. אין ספק שיהיו לא מעט חברות שינסו להיכנס לתחום שלנו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x