• תפריט
קיימות בארץ
קפיטליזם 3.0 גג כתבה

קפיטליזם 3.0

המגזר השלישי בישראל יותר קטן ממה שחשבתם, ובהרבה

מחקר ייחודי על ארגוני המגזר השלישי בישראל שנחשף לראשונה בכלכליסט מגלה פער עצום בין הנתונים הרשמיים ובין המציאות בשטח: מספרם של הארגונים החברתיים קטן ב־98% מנתוני משרד המשפטים, ותקציבם הכולל נמוך ב־92% מנתוני הלמ"ס. הסיבה: מתוך קרוב ל־40 אלף העמותות הרשומות כ־600 בלבד פעילות ועוסקות בנושאים חברתיים מובהקים. כל האחרות עוסקות במוסדות ציבור ושירותי דת או מנהלות תקציב של פחות ממיליון שקל בשנה

גיל קליאן 19:0016.03.16

הפעילות החברתית בישראל קטנה בהרבה מזו שהגופים הממשלתיים מדווחים עליה, כך עולה ממיפוי ראשון מסוגו של מגזר עמותות הסיוע החברתיות בארץ. על פי פרסומי אתר משרד המשפטים פועלות בארץ 39,327 עמותות, ולפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) תקציבן הכולל עומד על 127.78 מיליארד שקל. מדובר במספרים אסטרונומיים לעומת הממצאים של ארגון מידות, שלפני שבועות אחדים חשף כי המגזר השלישי בישראל מורכב מ־622 עמותות בלבד, המתוקצבות בסכום כולל של 9.96 מיליארד שקל.

 

למפה החברתית של מידות - לחצו כאן

 

את מידות הקימו בית ההשקעות מיטב וג'וינט ישראל ב־2008, וכיום הוא פועל כחברה לתועלת הציבור ומטרתו לבחון את יעילותן של העמותות בישראל על פי מדדים ברורים וקשיחים, כלומר אם הן משיגות את מטרותיהן המוצהרות, ואם הן פועלות ביעילות להשגתן. לפני שבועות אחדים השיק מידות את "המפה החברתית" שהיא מיפוי של כלל הארגונים החברתיים, שחושף לראשונה תמונת מאקרו כמעט מלאה של השוק הזה ומספק כלים כמותיים לבחינת פעילות המגזר השלישי.

 

 

הנתונים שהגיעה אליהם מידות הם תוצאה של התמקדות בעמותות בעלות פעילות חברתית מובהקת. "התמונה הזאת לא הוצגה בשום מקום עד היום", אמר ל"כלכליסט" גיא בייגל, מנכ"ל מידות. "הקמנו מערכת דינמית שפתוחה לכל גוף שרוצה להיכנס ולהירשם. עד היום גופים אחרים הציגו תמונה שאולי היתה נכונה פורמלית, אבל היא לא נתנה לנו את הנתונים שרצינו לקבל — את הפוקוס על השוק האמיתי". בתמונה שהיא נכונה "פורמלית" בייגל מדבר על הבעייתיות שבתחימת גבולות המגזר השלישי. ההגדרה הקלאסית של המגזר השלישי היא כל הארגונים הפועלים שלא למטרות רווח, שאינם נמנים עם גופי המדינה (המגזר הראשון) ועם המגזר העסקי (המגזר השני).

 

הלמ"ס מפרסמת נתונים על כל הגופים שמוגדרים מלכ"ר (מוסד ללא כוונת רווח), וכך גם נתוני רשם העמותות, מרכז את הפרטים של כל גוף שאי פעם נרשם כעמותה בישראל. המטרה של מידות היתה למקד את התמונה בגופים בעלי פעילות חברתית מובהקת. "כאלה שיתאימו לדימוי הציבורי של המגזר השלישי. מי שהציבור חושב עליו כאשר אומרים לו עמותה", הסביר בייגל.

 

גיא בייגל, מנכ"ל מידות: "עד היום הגופים הממשלתיים הציגו תמונה שאולי היתה נכונה פורמלית, אבל היא לא נתנה לנו את הנתונים האמיתיים על השוק" גיא בייגל, מנכ"ל מידות: "עד היום הגופים הממשלתיים הציגו תמונה שאולי היתה נכונה פורמלית, אבל היא לא נתנה לנו את הנתונים האמיתיים על השוק"

 

אל המספר המצומצם של 622 עמותות הגיע מידות לאחר כמה סבבי ניפויים. מ־39 אלף העמותות הרשומות במשרד המשפטים הוא ניפה עמותות שאינן מגישות דו"חות לרשם העמותות; גופים שאינם מקיימים פעילות חברתית מובהקת כגון ועדי עובדים, אגודות שיכון ובינוי והפעלת מוסדות דתיים; גופים בעלי תקציב הנמוך ממיליון שקל בשנה, כדי להישאר עם גופים בעלי פעילות משמעותית ויציבה; ארגונים כמו בתי חולים, מכללות, אוניברסיטאות ובתי ספר. לאחר מכן סיווגו את הארגונים לפי תחום פעילות ומשכו את הנתונים הכספיים מהדו"חות שהוגשו למשרד המשפטים. הנתונים הללו אושרו על ידי ארגונים מקבילים כמו נובה העוסקת בייעוץ עסקי לעמותות.

 

הטיפול בקשישים נופל על עמותות

 

המפה של מידות חושפת שבמגזר השלישי שולטים ארגונים גדולים שתקציבם יותר מ־100 מיליון שקל בשנה.

 

ארגונים אלה מרכזים יחד תקציב של כ־3.3 מיליארד שקל, שהם כשליש מתקציבי המגזר השלישי. התקציב הממוצע לעמותה עמד על 16 מיליון שקל ב־2013, והתקציב החציוני הגיע ל־4.7 מיליון שקל בלבד. מקורו של הפער הזה בתקציבים של העמותות הגדולות, ש"מושכים" את נתוני הממוצע כלפי מעלה.

 

הארגון המתוקצב ביותר הוא העמותה לתפנית בחינוך של קרן רש"י, הפועלת במערכת החינוך ומפעילה את תוכנית ההזנה בבתי הספר ומערך נרחב של שעות העשרה ותגבור, בעיקר בפריפריה; תקציבה עמד על 570 מיליון שקל ב־2013. הארגון החמישי בדירוג המתוקצבים ביותר הוא רעות, עמותה לטיפול ושיקום אוכלוסייה מבוגרת, המפעיל רשת של דיור מוגן ופתרונות דיור אחרים לקשישים, לצד מערך ארוחות ומרכז רפואי לקשישים. התקציב של ארגון זה עמד על 191 מיליון שקל. המשמעות היא שכבר בתוך החמישייה המובילה יש פער של כמעט פי שלושה בגובה התקציבים. הארגון השני המתוקצב ביותר במפה החברתית הוא הקרן לרווחת נפגעי השואה בישראל, עם תקציב שנתי של 491 מיליון שקל. במקום השלישי ניצבת החברה למתנ"סים עם תקציב שנתי של 368 מיליון שקל, ובמקום הרביעי נמצאת עזר מציון, עמותה חרדית שמפעילה מערך ארצי של פעילויות בתחום הבריאות, תמיכה בחולים ובני משפחותיהם, עם תקציב שנתי של 318 מיליון שקל.

 

מתנדבים אורזים חבילות סיוע. תרומות אינן אפיק הכנסה עיקרי מתנדבים אורזים חבילות סיוע. תרומות אינן אפיק הכנסה עיקרי צילום: אלכס קולומויסקי

 

מרשימה זו אפשר להבין את סיפור צמיחתו של המגזר השלישי בישראל ב־20 השנה האחרונות. עושה רושם שהמגזר השלישי תפס תאוצה כתחליף לשירותים החברתיים שמדינה אמורה לספק לתושביה. הארגונים הגדולים והמתוקצבים ביותר הם ארגונים שמפעילים מערכי תפעולי נרחבים, כמו הזנה בבתי ספר, טיפול בקשישים, בחולים, פעילויות חינוכיות מחוץ לשעות הלימודים ושירותים נוספים שבמהותם אמורים להיכלל בתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות. כאשר הגוף העיקרי המתקצב את הארגונים הוא המדינה, קשה לארגונים הללו לפתח שירותים חלופיים לשירותי המדינה, או לפחות לגוון את סל השירותים שהמדינה מציעה.

 

ציפייה נוספת שקיימת מהעמותות היא שהן יפעלו לגיוס תרומות מהציבור, אלא שמפילוח מקורות התקציב של העמותות מתברר כי רק 32% מהתקציב שלהן מקורם בפילנתרופיה. הגוף העיקרי המתקצב את העמותות הוא המדינה, כלומר משלמי המסים, שמהם מגיעים 44% מתקציבן.

 

עמדת התרמה של עזר מציון. אין נתונים מדויקים על מספר המתנדבים עמדת התרמה של עזר מציון. אין נתונים מדויקים על מספר המתנדבים צילום: אילן ספירא
 

הנתון הזה מחזק את המסקנה שהמגזר השלישי בישראל הפך במידה רבה לסוג של חברה־בת של הממשלה, כלומר הוא מספק שירותי מדינה במימון המדינה. באופן זה המדינה נהנית קודם כל מהדימוי ה"נקי" של העמותות, ככאלה שפועלות ללא מטרת רווח כדי להיטיב עם אוכלוסיות נזקקות, וכן מהסרת האחריות מהתחומים שהעמותות פועלות בהם.

 

העמותות מפתחות מקורות הכנסה

 

מלבד תרומות ומימון ממשלתי, אפיק מימון נוסף של עמותות הוא מקורות הכנסה עצמיים. 17% מתקציבי העמותות מקורם במקורות הכנסה שהן פיתחו לעצמם. פעילויות אלה כוללות למשל מכירת חפצים שיוצרו או נארזו בידי אנשים בעלי מוגבלות, קיום אירוע תרבות שהכנסותיו מוקדשות לארגוני המגזר השלישי, מכירת כרטיסים וקבלת חסויות לכנסים של העמותות ואף הפעלת עסקים חברתיים כגון בתי קפה, מאפיות וקייטרינג.

 

דרך נוספת של העמותות לסבסד פעילויות היא הפעלת מערכי מתנדבים. לפי המפה של מידות, מספר השכירים הממוצע בעמותה עומד על 102, ומספר המתנדבים הממוצע בעמותה הוא 667. גם כאן העמותות הגדולות מושכות את הממוצעים כלפי מעלה. המספר החציוני של עובדים עומד על 30, והמספר החציוני של מתנדבים עומד על 50. על כל פנים, בנוגע להעסקה ולהתנדבות יש צורך במיפוי מעמיק מזה, שכן מידות הסתמך על הדיווחים באתרי האינטרנט של העמותות, ולא בטוח שכולן השתמשו באותה מתודולוגיית ספירה ודיווח. כמו כן לא כל הארגונים סיפקו נתונים: על עובדים דיווחו רק 74% מהארגונים, ועל מתנדבים דיווחו רק 63% מהם.

 

אף שהעמותות אינן מחויבות לדווח על פרמטרים מעניינים כמו מספר עובדים ומתנדבים, בייגל סבור כי אין מקום להגדיל את חובת השקיפות על העמותות. "הפתרון הוא לא לומר לעמותות לדווח יותר. המידע קיים. אבל זה שאנחנו צריכים לקחת את המידע מקובצי PDF בשנת 2016, זה מאכזב. זה מידע ציבורי, ואני מצפה מהמדינה להנגיש אותו. עמותות לא מדווחות דיגיטלית, ולפעמים זה מצחיק איך שזה מתנהל. צריך לקחת את מה שמדווחים ולהפוך את זה לנוח, לא לדווח יותר. זה קורה, אבל לא בקצב מספיק מהיר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x