שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מגזין נדל"ן ינואר 2016

"עכשיו, מכל פינה בבית רואים את הים"

האדריכל סנאן עבד אלקאדר הפך בית בן 150 בעיר העתיקה של עכו לפנינה שמשלבת ים־תיכוניות נינוחה, תרבות בנייה מקומית ותכנון עכשווי ונגיש

רוני דורי 07:4327.01.16

1. נתוני פתיחה

 

הלקוחות: בני משפחת סייד: סבאא, סגנית ראש מינהל החינוך בעיריית עכו; וואליד, רואה חשבון עצמאי; ושלושת ילדיהם: חאלד בן ה־24, ווידאד בת ה־22 ומחמוד בן ה־17.

 

הנכס: בית דו־מפלסי מהמאה ה־19 בעיר העתיקה של עכו, מעל הנמל והשוק, ובין הכנסייה למסגד אלמינה. הבית מתפרס על פני כ־140 מ"ר, מתוכם כ־40 מ"ר בקומת הגג. הבית התגלגל בירושה: וואליד נולד בו, ולדבריו הבית בן יותר מ־150 שנה. זהו גיל מרשים ללא ספק, אך על הרצף ההיסטורי של עכו מדובר בבית צעיר: זו מערי הנמל העתיקות בעולם, וההיסטוריה המתועדת שלה מתחילה ב־3,300 לפנה"ס.

 

קומת הגג: נוספה לבית עשר שנים לאחר שיקום וחיזוק הגג. זוהי הקומה הפרטית של סבאא וואליד, שנולד בבית וברבות השנים גם ירש אותו, אם כי גם הילדים מבלים בה, ו"מאוד אוהבים שאנחנו נוסעים לסופי שבוע" (סבאא).

 

איש המקצוע: סנאן עבד אלקאדר, אדריכל ומתכנן ערים שהוא גם אחיה הגדול של סבאא. עבד אלקאדר הוא מהבולטים שבין האדריכלים הפלסטינים־ישראלים: עבודותיו, ובהן בית הטרסות בנווה שלום, מרכז התרבות ובית המשרבייה בבית צפאפא, השתתפו בתערוכות ובתחרויות ופורסמו בספרי אדריכלות. תוכניתו הגנוזה למוזיאון לאמנות באום אל־פחם הוצגה בתערוכה "ארכיטקטורה של תלות", שייצגה את ישראל בביאנלה לאדריכלות בסאו פאולו ב־2007.

 

משרדו ביפו, שמעסיק כעת עוד חמישה אדריכלים מלבדו, עסוק כעת בפרויקטים רבים במקביל: בשכונת עג’מי וברחוב קדם ביפו; ארבע וילות חדשות בנווה שלום, מלון ופרויקטים של בנייה רוויה בירושלים, מרכז תרבות בבית צפאפא ובית ספר בשועפאט. כמו כן, הוא מנהל את "הסטודיו לתכנון א־פורמלי" שהקים במחלקה לאדריכלות בבצלאל, ומתמקד בתכנון בשכונות פלסטיניות במזרח ירושלים.

פינת ישיבה בסלון. "הבית הוא פרשנות מודרנית לתבנית ליוואן" פינת ישיבה בסלון. "הבית הוא פרשנות מודרנית לתבנית ליוואן" צילום: תומי הרפז

 

התקציב: מסגרת התקציב של השיפוץ הראשון, שארך קרוב לשנה ("הקבלן העריך שייקח לו שלושה חודשים אבל היתה שנה גשומה מאוד, אז מצאנו דירה בכפר יאסיף", אומרת סבאא בחיוך), היתה סך של 60 אלף דולר.

 

מסגרת התקציב של השיפוץ השני היתה כ־140 אלף שקל, לא כולל המטבח (60 אלף שקל נוספים), והוא ארך כחודש.

 

2. עקרונות מנחים

 

שיפוץ 1, חיזוק/ משחקי גבהים: מצבם של התקרה והגג היה רעוע והצריך חיזוק. עבד אלקאדר, בפרויקט הראשון שלו כאדריכל עצמאי בישראל, שתוכנן ונוהל טלפונית ברובו (הוא התגורר אז בגרמניה), הכין מהלימון לימונדה: הוא מינף את העבודות הבלתי נמנעות על מנת לייצר הנמכות בתקרה, שהתנשאה במקור לגובה 4 מטרים. "המצב הקונסטרוקטיבי של הבית היה רעוע", אומר עבד אלקאדר. "השלד חייב שיפוץ, היינו צריכים להחליף את כל התקרה, ואת המקום הקשה הזה הפכתי ליתרון וניצלתי למשחק עם הגבהים השונים. אם היינו נשארים עם הגובה המקורי, לא היינו יכולים לבנות עוד חדרים על הגג".

 

שיפוץ 2, התרחבות/ פרטיות: "הילדים גדלו", מחייכת סבאא. "בזמנו, שלושתם גרו בחדר אחד. רצינו להתרחב ורצינו קצת פרטיות, החברים התחילו לבוא לילדים והיינו אחד בתוך השני, אז סנאן הביא את הרעיון להוסיף עוד חדר על הגג. הוא שאל מה אני צריכה, הקשיב ומצא פתרונות. בחלוקה הנוכחית יש הפרדה בינינו לבין השכנים".

 

המטבח. "סנאן יודע שאני אוהבת לבשל ולבלות כאן הרבה זמן, אז הוא השקיע לא מעט מחשבה בחלל הזה" המטבח. "סנאן יודע שאני אוהבת לבשל ולבלות כאן הרבה זמן, אז הוא השקיע לא מעט מחשבה בחלל הזה" צילום: תומי הרפז

 

מכאן נולדה חלוקת הפנים החדשה של קומת הכניסה למבואה רבת־שלוחות: חדרי שינה, מטבח, סלון ופינת אוכל. "זו פרשנות מודרנית לתבנית ליוואן (תבנית אדריכלית לבנטינית של חדר מרכזי המאפשר צפיה על המרחב הסמוך - ר"ד)", אומר עבד אלקאדר. "זה הסיפור של הבית. המטבח, הפתחים, הכל היה סגור, ועכשיו מכל פינה בבית רואים את הים".על אף שימת הדגש על המאפיין הקלאסי של האדריכלות הערבית, עבד אלקאדר מתעקש שהבחירה בו נעשתה מטעמים פרקטיים. "המבואה הזו היא פונקציונלית", הוא אומר. "היא אמנם היתה בבתים הערביים בעבר, כשלב ראשון לפני שנכנסים למרכז הבית, משהו שמונע מהרוחות להיכנס לבית, וגם כאקט ייצוגי שמכין את האנשים לכניסה לבית. התוצאה בבית הזה זהה, אבל אין לי כוונה לשמר או לא לשמר. אני לא אדריכל עם סנטימנט לדברים היסטוריים, אלא כזה שמשתמש בהיסטוריה כדי ללמוד איך לעשות דברים יותר טוב בהווה. אני לא מאמין באדריכלות מוזיאלית".

 

תוספת משמעותית לא פחות היא קומת הגג של ההורים, שמכילה חדר הסבה וארונות וגם מקלחת ושירותים, חדר שינה עם מיטה מתקפלת ומרפסת גג עם נוף עוצר נשימה לנמל עכו. את המבט לנוף מעטרת רשת נחושת של ג'קובי, שסופגת את המלח מהים ומונעת היווצרות חלודה במבנה. במרוצת השנים הרשת אכן שינתה את צבעה והפכה לירוקה. "סנאן אמר לי שזה כמו תכשיט, וככה זה נמכר", סבאא צוחקת.

 

הנוף למפרץ. “אחרינו, כולם בעיר העתיקה עשו גגות” הנוף למפרץ. “אחרינו, כולם בעיר העתיקה עשו גגות” צילום: תומי הרפז

 

רמז נוסף לדינמיקה הטובה בין האחים נמצא בתריס החשמלי מחוץ לחדר השינה. "התריס הוא תוספת מאוחרת שלא היתה על דעתו של סנאן", היא אומרת. "היה לי ויכוח גם עם וואליד, כי הוא לא רצה את הבליטה שהקופסה של התריס מייצרת במרפסת. אבל שומעים ומרגישים את הרוח בחדר השינה, ולא יכולתי לוותר על החציצה הזו".

 

3. אריזה משפחתית

 

כל עבודה עם בן משפחה טומנת בחובה סיכון לחיכוכים, אולם אלו לא התעוררו במקרה של סבאא וסנאן: יחסיהם הטובים אינם חדירים בפני אי־הסכמות וויכוחים, גם אם אלה צפו ועלו במהלך שיפוץ. "סנאן השפיע מאוד על המחשבה שלי בכל מה שנוגע לאדריכלות", אומרת סבאא. "אני מאמינה בו מכל הבחינות. לא סתם ביקשנו ממנו לתכנן לנו את הבית: הוא שם לב לכל הפרטים.

 

הוא קושר בין המראה של הבית לבין הנפש של האדם והעבר שלו, ומתוך כל השיחות בינינו הוא יכול לצפות צרכים ורצונות עתידיים. זה מאוד נוח. מצד שני, הוא מאוד נוקשה: גם כשהוא לא משכנע, בסוף הוא משכנע אותך. וזה לא רק סנאן: וואליד מאמין בסנאן מאוד, אז הם שניים מולי. עד לא מזמן ידם היתה על העליונה, כי היו לי ילדים קטנים, אבל עכשיו אני כל כולי בתוך זה, ואני מתעקשת על הבית למטה".

סנאן עבד אלקאדר (משמאל) ואחותו סבאא סייד בקומת הכניסה. “אני לא אדריכל עם סנטימנט לדברים היסטוריים, אלא משתמש בהיסטוריה כדי ללמוד איך לעשות דברים יותר טוב בהווה” סנאן עבד אלקאדר (משמאל) ואחותו סבאא סייד בקומת הכניסה. “אני לא אדריכל עם סנטימנט לדברים היסטוריים, אלא משתמש בהיסטוריה כדי ללמוד איך לעשות דברים יותר טוב בהווה” צילום: תומי הרפז

 

"הבית למטה" הוא הבית שמתחת לבית משפחת סייד, ובני הזוג מנסים לשפץ גם אותו לאחרונה, "אבל לא ממש בהצלחה, כי היא נעשתה תובענית", אומר וואליד בגאווה. את חוויית העבודה המשותפת מגדיר סנאן כחיובית מאוד: "אני בר־מזל שאחותי ובעלה האמינו בי. כל תפיסת העולם שלהם כלפי צורת המגורים והמרחב של הבית והפתיחות שלו כלפי חוץ, אלה דברים שבדרך כלל אנשים מאוד־מאוד נזהרים מהם. גם השכנים מסתכלים בצורה שונה על הבית. חששתי שהתוצאה תהיה מנוכרת מדי, אבל לשמחתנו זה יצר אתגר אצל כל השכנים, שהתחילו גם לשפץ ולהרחיב. הדברים היו חדשניים מבחינת התפיסה, וקשה לעבוד עם בעלי מקצוע כשהם לא מבינים את השפה. לסביבה של עכו זה די נדיר".

 

4. חרטות קטנות

 

"התוכנית המקורית שלי בוצעה, ומהבחינה הזו וואליד ואחותי מאוד עזרו לי - במיוחד וואליד, שכמעט הפך לאדריכל בעצמו", אומר עבד אלקאדר בבדיחות הדעת. "בתקופה שבה בוצעו השיפוצים הם היו בתחילת דרכם בחיים, התקציב היה קטן, ולכן היו דברים קטנים שלא עשינו ונשארו כפי שהם". דוגמה לכך הוא מוצא בחלל הכניסה: "המבואה צריכה להיות עם קצת נסיגה פנימה. הדלת היתה נכנסת פנימה עוד מטר וחצי, והיתה נוצרת מבואה קטנה שמוגנת מהרוח שבחוץ. היתה תקופה שרצינו לעשות את זה אבל בסוף זה לא בוצע. אם הייתי אומר להם עכשיו, הם היו עושים את זה".

 

5. אתגרים

 

"אני לא גר בעכו", אומר עבד אלקאדר, "בשיפוץ הראשון בכלל חייתי בגרמניה וההתנהלות היתה טלפונית, מה שלא היה קל. בשיפוץ השני הייתי צריך לנסוע מהרצליה לעכו". והיו גם אתגרים לוגיסטיים: "הבית הוא באזור שאי אפשר להכניס אליו משאיות וחומר, כך שצריך לעשות את העבודה באופן מקומי. וכמובן, יש שכנים שצריך לא להפריע להם".

מיטה שמתקפלת אל תוך קיר חדר השינה מיטה שמתקפלת אל תוך קיר חדר השינה צילום: תומי הרפז

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x