• תפריט
שאול אמסטרדמסקי

קרן פנסיה ממלכתית - כמעט

במודל הקיים, שבו החוסכים נושאים באחריות ובסכנות של הפנסיה, המדינה נזכרה לדאוג לפחות לדמי ניהול נמוכים. השינוי הוא בעיקר תפיסתי, והקרנות הגדולות עלולות לעכב את מימושו. ועדיין, אחרי הרבה שנים של הפקרות, מדובר במהלך גדול

שאול אמסטרדמסקי 08:2630.12.15
ההכרזה אתמול של משרד האוצר על מכרז ליצירת קרן פנסיה מוזלת שתהיה ברירת מחדל, היא הדבר הקרוב ביותר לקרן פנסיה ממלכתית שמשרד האוצר יכול לייצר תחת תפיסת העולם הנוכחית. כלומר, תחת תפיסת העולם שהתחרות בשוק החופשי היא זו שתייצר את הפתרון הטוב ביותר לחוסכים, הצעד שהאוצר הכריז עליו היום הוא הכי מרחיק לכת שיכול להיות מבחינת לקיחת האחריות של המדינה על העתיד שלנו.

 

מה קרה כאן בעצם? אחרי 15–20 שנה של התפרקות אטית אבל שיטתית של המדינה מהאחריות שלה לפנסיה שלנו, כלומר לעתיד של הציבור, במשרד האוצר החליטו ללכת על שינוי כיוון מסוים. זה לא סיבוב פרסה מוחלט. המדינה לא תלך אחורנית עד הסוף ותיתן לכולם פנסיה תקציבית. אבל במסגרת המודל הקיים, שבו האחריות לחסוך היא עלינו, וגם כל הסיכונים שכרוכים בחיסכון ארוך טווח כמו פנסיה, המדינה דואגת לנו לפחות לדבר אחד — דמי ניהול נמוכים יחסית. אחרי כל כך הרבה שנים של הפקרות זה אולי נראה מעט, אבל זה המון. בלי ציניות — סחתיין גדול.

 

ולגבי התהייה מדוע אנחנו מתעסקים דווקא בדמי הניהול, נציין כי זאת הבעיה היחידה שעליה אנחנו יכולים להשפיע בטווח המיידי, ובקלות יחסית. זאת בניגוד למשתנים חשובים אחרים כמו תוחלת החיים שמתארכת, השינויים בשוק העבודה, הריביות הנמוכות ושינויים דמוגרפיים בחברה. בנוסף, דמי הניהול הם לא עניין שולי. עובד שישלם את דמי הניהול המקסימליים לאורך כל שנות העבודה שלו — וזה הגורל של לפחות מחצית מהעובדים במשק, כמיליון וחצי איש — ייפרד מרבע מהפנסיה העתידית שלו.

 

מוטי רוזן, מנכ"ל מנורה מבטחים מוטי רוזן, מנכ"ל מנורה מבטחים צילם: אוראל כהן

 

המדינה תיאלץ לפקח, אך גורל השינוי בידי החוסכים

 

שוק הפנסיה בישראל ריכוזי למדי. נתח השוק של חמש הקרנות הגדולות — מנורה, מגדל, כלל, הראל והפניקס — הוא בערך 97%. חמשת הגופים האלה מנהלים יחד 215 מיליארד שקל, והסכום הזה גדל בכ־20% בכל שנה עם ההצטרפות של כ־150 אלף חוסכים חדשים למעגל העבודה.

 

הנתונים של קרנות הפנסיה מלמדים שלפחות מחצית מהחוסכים שלהן משלמים את דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק. אלה בעיקר העובדים בעלי השכר הנמוך יותר, כמו בעלי פנסיה חובה (שאותה מחויב המעסיק לתת לעובד אחרי שישה חודשים).

 

העובדים החזקים יותר, שעובדים במקום עבודה גדול או שיש להם ועד חזק או מעסיק נאור במיוחד, משלמים כבר היום דמי ניהול נמוכים יותר.

 

מנכ"ל מגדל עופר אליהו מנכ"ל מגדל עופר אליהו

 

המהלך של האוצר אמור לסייע בראש ובראשונה לעובדים החלשים יותר שמשלמים את המקסימום. אבל בגלל איך שהשוק הזה עובד, יש המון מכשולים בדרך להצלחה.

דמיינו למשל שאתם עובדי קבלן, עם שכר נמוך וביטחון תעסוקתי ברצפה, שמצטרפים לקרן פנסיה עם הכניסה למקום העבודה החדש. אם הקבלן מספר שסגר דיל עם קרן פנסיה מסוימת בדמי ניהול ממש טובים, אתם כנראה תלכו על זה. גם כי אתם לא מבינים בזה יותר מדי, וגם כי אתם לא בטוחים שלצאת נגד המעסיק זה רעיון כל כך טוב. רק שדמי הניהול הם לא כל כך טובים, נניח 5% על כל הפקדה חודשית ועוד 0.4% על סך החיסכון המצטבר. זה קצת פחות מהמקסימום, אבל עדיין יותר ממה שמציעה קרן הפנסיה המוזלת שמשרד האוצר יוצר עכשיו.

 

גם אם אתם משלמים היום את דמי הניהול המקסימליים, צריך לקרות משהו מאוד דרמטי, והמודעות שלכם צריכה להיות מאוד גבוהה לנושא, כדי שתקבלו החלטה אקטיבית לעבור קרן. זה חתיכת מכשול בדרך של המהלך הזה להצלחה.

 

המעבר גם לא קל לאלו שהחליטו לעבור לקרן המוזלת. אם צברתם מספיק כסף בחיסכון הפנסיוני שלכם, מישהו מקרן הפנסיה שאתם עוזבים יתקשר אליכם וישכנע אתכם למה כדאי לכם להישאר. ושיחות השכנוע האלה מפחידות מאוד. הם יספרו לכם שקרן הפנסיה שאתם רוצים לעבור אליה קטנה ומסוכנת, שהיא יכולה לקרוס בכל רגע, ושמכיוון שהיא קטנה וחסרת ניסיון היא לא תדע לתת לכם שירות ביום שהכי תצטרכו אותה, חס וחלילה. והכי חשוב, יאמרו לכם שהחיסכון יהיה רק 40–100 שקל בשנה. על הסכום הפעוט הזה תסכנו את הכל? לא חבל?

 

ואם לא תעברו, ואם אחרים לא יצטרפו, ואם הקרנות הגדולות יראו שנתח השוק שלהן לא מאוים, הן לא יורידו את דמי הניהול, והתחרות תישאר מוגבלת כפי שהיא היום.

לכן נדרש כאן מעקב קפדני מצד המדינה לראות שהקרנות הגדולות (שספק אם ייגשו למכרז בכלל) לא שוברות את הקטנות בתעלולים שיווקיים ופסיכולוגיים, ולוודא שהמעסיקים אכן נותנים לעובדים שלהם את הטוב ביותר במקום לעשות קומבינה עם סוכן או חברת ביטוח על גבם, או מאחורי גבם. וזו תהיה גם האחריות של התקשורת להעלות את המודעות ולהתניע את התחרות באמת, כשם שזו תהיה גם האחריות של החוסכים להבין שהגורל שלהם בידיהם.

 

כישלון עשוי להוליד קרן ממלכתית אמיתית

 

ואם הצעד הזה לא יעבוד, המהלך הבא יהיה חריף יותר. אפשרות אחת היא להפחתת תקרת דמי הניהול המקסימליים המותרים בחוק. משרד האוצר מעדיף לתת לשוק החופשי לעשות את שלו, אלא אם יתברר שהשוק הוא לא שוק, ובעיקר לא חופשי.

 

ואם גם זה לא יעבוד, לא יהיה מנוס מהקמת קרן פנסיה ממלכתית אמיתית — שבה גופי ההשקעות הפרטיים מנהלים את הכסף תמורת דמי ניהול שקרובים לאפס, סוכני הביטוח מיותרים לחלוטין, והתפעול נעשה על ידי ביטוח לאומי או גוף ממלכתי אחר כמו עמיתים.

 

אבל צעד כזה הוא בבחינת נשק יום הדין, ובעיקר מהווה שינוי כיוון תפיסתי של ממש מצד המדינה. אנחנו עוד לא שם, וייתכן שלעולם לא נגיע לשם. בעיקר אם הצעד הנוכחי יעבוד.

 

קבלו ניוזלטר יומי המסכם את חדשות היום ישירות למייל שלכם. לחצו להרשמה

בטל שלח
    לכל התגובות
    x