שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
מוסף 24.12.15
שאלות מוסף 24.12.15 ראש

אבי היה נכה שעבד בפינוי אשפה אבל היה מאושר בחלקו ואמר: "עבודה באוטו זבל היא לא בושה. בושה זה לבקש נדבות"

רמי לוי, מנכ"ל ובעלים של "רמי לוי שיווק השיקמה": "הדבר הכי חשוב שהוריי לימדו אותי הוא שכיבוד הורים זה א"ב, זה לפני הכל. בבית הספר לא הצליח לי, אבל בזה הם הצליחו"

"נולדתי בירושלים ליפה ומרדכי לוי, אח שני מבין שישה. אבי יליד ירושלים ואמא ילידת עיראק, שעלתה בגיל 15 לארץ. סבא ראה את אמא שלי ועשה את השידוך. באחת מפעולות הלח"י אבא נפצע מכדור שקיבל ברגל ובגב, ומאז הוא צלע אבל השתדל להסתיר זאת כדי להתגייס לצבא. באחד המסדרים, כשלא הצליח לעמוד על הרגל ונפל על הארץ, התברר שהוא נכה והוא שוחרר מהצבא.

 

"אבא היה עובד תברואה של העירייה שפינה אשפה במשאית זבל, אבל הוא קם בכל יום בארבע לפנות בוקר, עם ברק בעיניים, מאושר ללכת לעבודה. אחרי פינוי האשפה הוא גם עבד בבית קפה והיה חוזר הביתה רק בשעות הלילה. הוא היה צריך לפרנס אישה ושישה ילדים, והיה שמח בחלקו. היה לו חשוב להביא פרנסה, והוא שמר מכל משמר על מקום העבודה שלו, מוסר עבודה שקשה למצוא היום. הוא אף פעם לא התבייש בעבודה שלו, ואמר לנו: 'עבודה זו לא בושה. בושה זה כשאתה צריך לבקש נדבות'.

 

1960. רמי לוי, בן חמש (שני מימין בחולצה פרחונית), עם אמו (בשמלה לבנה מאחוריו) ואביו (מאחוריה), בחתונה משפחתית בירושלים 1960. רמי לוי, בן חמש (שני מימין בחולצה פרחונית), עם אמו (בשמלה לבנה מאחוריו) ואביו (מאחוריה), בחתונה משפחתית בירושלים

 

"אמא היתה עקרת בית שעבדה קשה כל היום בבישול וכביסות, זה לא כמו היום שלוחצים על כפתור ויש לך הכל. היתה מלחמת קיום, כששמונה נפשות חיות בבית של 50 מטר עם שירותים בחוץ. לא היה פשוט, אבל זה מוכיח שאפשר להסתדר עם הכל.

 

"היה לי קשה בלימודים, וכל הזמן חטפתי צעקות מהמורה. היא לא הבינה איך היא מלמדת ומלמדת אותנו, וכל הזמן אני מקבל בלתי מספיק. אם הייתי רק יודע להביע את מה שיש לי בראש אני מאמין שדברים היו אחרת, אבל אז עוד לא הכירו את המושג דיסלקטי, ובכל מבחן שעשיתי קיבלתי בלתי מספיק, תסכול לא נורמלי. כשאמא הבינה את המצב שלי בבית הספר היא אמרה: 'הלוואי שיכולתי לעזור לך בזה אבל לא למדתי קרוא וכתוב בארץ'. היא לימדה אותי דברים אחרים, כמו דרך ארץ ונתינה: 'אם שכן מבוגר צריך משהו — תעזור לו. קח אותו לשוק, תסיע אותו באוטובוס'.

 

"במקום ללמוד, בגיל 13 התחלתי לעבוד. למדתי מכונאות באורט והתחלתי לעבוד במקצוע מגיל 13 עד הצבא. כשאתה לא מפחד מעבודה — השמים הם הגבול. במשכורת הרצינית הראשונה שלי, בגיל 14, קניתי כיסאות לבית. אמא כל הזמן מספרת את זה. בהמשך, כשהעסק התחיל להרוויח, הדבר הראשון שעשיתי היה להחליף להורים דירה מ־54 מ"ר לדירה של 90 מ"ר. הדבר הכי חשוב שההורים לימדו אותי הוא שכיבוד הורים זה א"ב, זה לפני הכל. בבית הספר לא הצליח לי, אבל בזה הם הצליחו".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x